כותרות TheMarker >
    ';

    בלוג המרצים של עבודי קריאייטיב (קופירייטינג וארט-דיירקשן)

    בלוג המרצים של עבודי קריאייטיב (מגמת יח\"צ)
    ◄מבוא לתקשורת ויחסי ציבור ◄יחסי ציבור קריאטיביים ◄הכנת תכנית עבודה ◄כתיבת קומוניקט ◄עבודה מול עיתונאים ◄אתיקה וחוק בענף יחסי הציבור ◄ראיונות לתקשורת ומיומנויות פרזנטציה ◄ניהול מאבקים תקשורתיים ◄יחסי ציבור בעידן האינטרנט ◄אירועים יח\"צניים ◄ניהול משברים בתקשורת ועוד.

    ראיון עם איש הברנז'ה ומרצה ב"עבודי" - יובל אברמוביץ' + הפתעה

    15 תגובות   יום שבת, 17/1/09, 11:14

     

     

    אז אחרי שהצגנו לכם את המרצים של מגמת יחסי ציבור, תקשורת ודוברות בפוסט הזה 

    הגיע הזמן לשמוע מה יש להם לומר על החיים בביצה.

     

     

    ונתחיל עם יובל אברמוביץ', 32, מתגורר בתל אביב.

    עיתונאי (סופשבוע, תרבות וסגנון מעריב), איש רדיו (תוכנית הברנז'ה של רדיו תל אביב), שחקן (ההצגה שופרא), מרצה לתקשורת וראש החוג לעיתונות בעבודי.

     

     

     

    אז איפה בעצם התחלת?

    את דרכי המקצועית בעולם העיתונות התחלתי בגיל 17. גרתי אז בבת-ים וחזרתי משליחות ללונדון בענייני תיאטרון. רואיינתי לעיתון "חולון בת ים" (רשת ידיעות תקשורת של ידיעות אחרונות) על ידי עיתונאית צעירה בת גילי. התלהבתי מהרעיון שמישהי צעירה כבר עובדת בעיתון ושאלתי אותה אם אפשר גם. היא אמרה לי שבידיעות אחרונות, מכינים את דור העתיד. הרמתי טלפון לעורכת העיתון, הוזמנתי לפגישה וקיבלתי מיד טור אישי לנוער. משם התגלגלתי לשאר המדורים בעיתון שכללו תרבות, חדשות, צרכנות וכל פיסת עיתונות שהעיתונים הותיקים לא רצו לסקר. מסיקור הלוויות של הרוגי פיגועים ועד הענקת פרס לעובד המצטיין במפעל לסירים. תוך זמן קצר עברתי ל24 של ידיעות אחרונות ומשם התגלגלתי הלאה.

     

     

     

    מה היה החלום שלך והאם הגשמת אותו?

    "כנער מעולם לא חשבתי על עיתונות כמקצוע אלא כתחביב. כתבתי וערכתי את עיתון בית הספר ולא היה לי מושג שאפשר בכלל להתפרנס מזה. מבחינתי, עצם העובדה שאני מקבל כסף על מילים שאני כותב זאת התגשמות חלום. יש לי את העבודה הכי כיפית בעולם"

     

     

     

    מה החלק האהוב עליך בעבודה ומה החלק שאתה פחות אוהב?

    "אני באמת באמת אוהב כל דבר ודבר בעבודה שלי. באופן טבעי, את החלקים השחורים של התמלול אני פחות מחבב. להאזין במשך חמש שעות למרואיין שרק עכשיו סיימת להאזין לו חמש שעות עשוי להיות מתיש. אבל מצד שני, מצאתי פטנטים לדלג על התהליך. הטיפ הכי משמעותי שאני יכול לתת למי שנמצא בברנז'ה הוא לכתוב אך ורק על מה שבאמת מעניין אותך. ככה זה בא הכי בקלות".

     

     

     

    כוחה של מילה

     

    כעיתונאי ותיק וכותב במוסף "סופשבוע" של מעריב, מה דעתך על המרואיין הישראלי?

    "וואו. זאת שאלה מאוד מאוד מורכבת והיא בעיקר נגזרת מכל מרואיין ומרואיין. אני חושב שהחלוקה היא לא לפי ישראלי או אמריקאי אלא לפי תחומי עניין. המרואיינים הכי קלים הם כמובן פליטי הריאליטי למיניהם שפולטים נונסנס ללא הרף והמורכבים יותר הם הפוליטיקאים המשופשפים והסלבס שחוו כל כך הרבה טראומות מהתקשורת ששומרים על לשונם. בגדול, רוב המרואיינים מבינים את כללי המשחק ומכירים את המשוואה של חשיפה תמורת חשיפה".

     

     

     

    מה דעתך על המראיין הישראלי?

    "יש ויש. אני רואה לא מעט מראיינים שמשתמשים בטקטיקת ההתקפה כשהם יושבים מול מרואיין. לדעתי, לרוב, זה לא מוביל לשום מקום. ברגעים כאלו המרואיין פשוט ננעל. צריך לבוא ברכות ועם הרבה אמפטיה על מנת להוציא את הדברים. שוב, כמובן, מאוד תלוי מי המרואיין. אין צורך לבוא בעדינות לפוליטיקאים שחייבים דין ודברים לציבור שבחר בהם. אני מתייחס בעיקר למרואיינים בגזרת התרבות והבידור שלרוב, מאוד מותשים מהתקשורת".

     

     

     

    מי בעינייך נחשבת דמות מרואיינת מוצלחת בישראל או בעולם?

    "יש המון דוגמאות. החוכמה של מרואיין טוב היא להתחדש  ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש. כל פעם לספק משהו חדש לתקשורת. אני מאוד אוהב את האופן שבו אופרה וינפרי מתראיינת (ומראיינת) ובארץ את עפר שכטר שבכל פעם מצליח להביא סיפורים חדשים ורעננים.

     

     

     

    על רקע המלחמה, מי לדעתך המרואיין הכי טוב?

    "במלחמה הנוכחית, לשם שינוי, יש דממה רועמת. כך שקשה לי לחלק ציונים. יצא לי לראות את ציפי ליבני מתראיינת אצל אילנה דיין בתחילת המלחמה ולדעתי היא הייתה מצויינת. מצד אחד נחושה ורהוטה ומצד שני, אמפטתית. ישבה לידה אמא שכולה והיא החזיקה את ידה לאורך כל הראיון. לדעתי, זה נתן לה איזה מנדט או שניים".

     

     

     

    על יחסי הציבור בתקשורת

     

    כמי שפועל בעולם התקשורת כבר 15 שנים, איך אתה רואה את סצנת יחסי הציבור שפורחת?

    "כל דבר שפורח גם נובל. וככה בדיוק נראית בעיניי סצנת יחסי הציבור. מצד אחד, כפי שמנוסח בשאלה יש היום פריחה מטורפת של משרדי יחסי ציבור. המשרדים הגדולים, הולכים וגדלים ולצידם צמחו מאות משרדים קטנים. כמעט שכל גוף במשק, מחזיק היום איש יחסי ציבור "אין האוס". כולם הבינו את הכוח של אנשי יחסי הציבור. מנגד, יש זילות מאוד מאוד גדולה של התחום. יש המון שרלטנים בתחום הזה. הרבה מאוד אנשים ללא השכלה או ניסיון שלקוחות מפקידים בידיהם את החיים המקצועיים שלהם והם, אנשי יחסי הציבור, פשוט עושים להם נזק אדיר".

     

    תן לי דוגמא.

    "לפני כמה ימים פנתה אליי אשת יחסי ציבור די בכירה והציעה לי לראיין שחקן מאוד מפורסם שמשתתף בסדרה חדשה. היא לא ידעה משמאלה ומימינה והעבירה לי אודותיו פרטים לא רלוונטיים. היא הביכה אותו, הוציאה אותו לא טוב וגרמה לכך שהראיון בוטל. הוא כמובן לא יודע מזה וחבל.

     

     

     

    מה הבעיה הכי קשה היום בתחום יחסי הציבור?

    "כעיתונאי הקושי הוא שהרבה אנשי יחסי ציבור שולטים בתקשורת. הם "מחזיקים" בגופים גדולים ומחליטים מי יתראיין ואיפה. הבעיה העוד יותר גדולה היא שיחצנים רבים ובעיקר צעירים לא יודעים לעבוד מול העיתונאי. הם חושבים שמדובר בקרב ראש בראש ולא בשיתוף פעולה של יד רוחצת יד".

     

     

     

    לאן לדעתך יגיע תחום היח"צ בעתיד?
    אין לי ספק שהוא יפרח וישגשג. הוא למעשה חלופה זולה יותר אבל אפקטיבית הרבה יותר של עולם הפרסום. בעלי עסקים קטנים הפנימו שתמורת כמה אלפי שקלים בחודש הם יכולים להיות בכל עיתון וזה כמובן הופך את הדבר לנחשק. מה שחסר היום בתחום הזה הוא יצירתיות. רוב היחצנים הותיקים שחוקים וזה ניכר בדרך הפעולה שלהם. אין ספק שהברנז'ה זקוק לדם חדש ונלהב"

     

     

     

     

     

     

    רוצים לקרוא עוד על פועלו של יובל?

     

    הבלוג של יובל כאן בדה מרקר

     

    קטעי הנחייה ומשחק של יובל ביו טיוב    וגם כאן

     

     

    מבחר כתבות של יובל

     

    ראיון עם ליא קניג

     

    ראיון עם ליאנרדו דיקפריו

     

    ראיון עם מיה בוסיקלה

     

     

    על מגמת העיתונות החדשה בעבודי

     

     

    ונעבור להפתעה...

    יובל מחלק לכם 10 כרטיסים זוגיים חינם, להצגה בהשתתפותו "שופרא" בתיאטרון תמונע  רוצו מהר לפני שיגמר

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/09 23:55:

      צטט: גולדי לייף 2009-01-21 23:32:03


      איך השגתם את כל קטעי הוידאו האלה??

      בשבילי, הקטע הניבחר: האפסנאי בצבא...

       

       

       

      היי גולדי

      כייף לזכות בביקור שלך

       

      לגבי המקורות שלי לקטעי וידאו

      את לא באמת מצפה שאני אסגיר אותם קבל עם וקפה

      אני רק יכול לרמוז שמדובר בדמות מוכרת בעולם בתקשורת

      שחקן מוכשר, עיתונאי ותיק

      וגם מרצה בעבודי קריאייטיב קריצה

       

        21/1/09 23:32:


      איך השגתם את כל קטעי הוידאו האלה??

      בשבילי, הקטע הניבחר: האפסנאי בצבא...

       

        20/1/09 21:44:

      צטט: נאוה עינבר 2009-01-20 14:35:06


      שאפו!!!

       

      רוב תודות

       

      וכמובן

      תודות ליובל אברמוביץ'

        20/1/09 14:35:

      שאפו!!!
        18/1/09 20:56:

      צטט: יובל אברמוביץ' 2009-01-18 18:22:54


      מאוד נהנתי מהראיון הזה

      דברים מאוד חכמים :)

       

       

      כן.

      גם אני בדעה שהמראיין התעלה על עצמו הפעם.
      רגוע

        18/1/09 18:22:


      מאוד נהנתי מהראיון הזה

      דברים מאוד חכמים :)

        18/1/09 14:39:

      צטט: בלוג המרצים 2009-01-18 09:11:42

      טוב...ביטלתי

      הוא נורא התאכזב

      יה, שור.


      -צחוק צחוק אבל הפוסט ההוא היה בעמוד הראשי של תפוז, כשכתבתי אותו-

       

        18/1/09 09:12:

      צטט: אפור הזקן 2009-01-18 06:50:45

      שאפו

       

       רגוע

       

       


      תודה רבה

      תהיה בקשר קריצה

        18/1/09 09:11:

      צטט: phoebe 2009-01-18 02:09:59


      לא.

      עבר לי.


      -אני חושבת-

       

      טוב...ביטלתי

      הוא נורא התאכזב

        18/1/09 06:50:

      שאפו

       

       רגוע

        18/1/09 02:09:


      לא.

      עבר לי.


      -אני חושבת-

        18/1/09 00:08:

      צטט: phoebe 2009-01-17 22:27:58

      בחיי שניסיתי לקרוא עד הסוף, אבל אז הוא אמר עופר שכטר.


      -מצטערת-

       

      אני מבין שהתרגשת...

      שנסדר לך איתו ראיון ?

        18/1/09 00:07:

      צטט: אמן סודי 2009-01-17 15:57:25

      אחת הבעיות בתקשורת שלנו היא שלעיתים אין ממש הפרדה בין יחסי ציבור לעיתונאות וגם לא מעט קוראים לא מבינים ורואים את ההבדל כשהם רואים את הכתבה בעיתון המגמה הזאת גברת עוד יותר כשכל אחד בעל טיפה ראש ויכולות הפצה סבירות יכול גם לעשות את זה באינטרנט בימים אלו...

       

       

      אהלן אמן

      אתה בהחלט צודק ולעיתים הגבולות מאוד לא ברורים בשימוש בתוכן פרסומי

      בעיתון יש לכך מקום, לדוגמא המדור של גד בירון, שם חובה לציין (אמנם בקטן) שמדובר בתוכן פרסומי,

      יחד עם זאת לעיתים רבות היכולת להכניס אייטם יחצני לחדשות הוא מבורך

      קח לדוגמא את התרגיל שקיבלו הסטודנטים במגמת יח"צ תקשורת ודוברות (מצ"ב האייטם)

       

      בימינו חלק ניכר מהמידע מגיע באמצעות מתווכים. קרא להם אנשי יח"צ, דוברים, יועצי תקשורת. התנאי המרכזי לפרסום המידע הוא אם יש בו "לעניין הציבור". כלומר, האלמנט המרכזי הוא לא באיזה מידה זה יחצ"ני, אלא באיזה מידה זה "מעניין".  

      תפקידו של הכתב לוודא שהמידע שמגיע לידיו ממקור כזה או אחר, הוא אכן אמין.

       

      נ.ב.  כל הכבוד על "צב 8 - אמנות מגוייסת"

      חשוב מאוד לדעתי

        17/1/09 22:27:

      בחיי שניסיתי לקרוא עד הסוף, אבל אז הוא אמר עופר שכטר.


      -מצטערת-

        17/1/09 15:57:
      אחת הבעיות בתקשורת שלנו היא שלעיתים אין ממש הפרדה בין יחסי ציבור לעיתונאות וגם לא מעט קוראים לא מבינים ורואים את ההבדל כשהם רואים את הכתבה בעיתון המגמה הזאת גברת עוד יותר כשכל אחד בעל טיפה ראש ויכולות הפצה סבירות יכול גם לעשות את זה באינטרנט בימים אלו...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      בלוג המרצים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין