ליל שיטוטים..

לצפייה במסך מלא

ליל שיטוטים..

‎10

תכנים אישיים

40 תגובות יום שבת, 17/1/09, 12:46

לשבת על חוף הים לדבר עם עצמך ועם אלוהים.. הרי אומרים שהוא נמצא בפינות הכי קטנות, במקומות הכי לא צפויים..

שנים שלא ישבתי בחוף הים לדבר עם עצמי ולפרוק מעצמי.. ועכשיו בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי 3 פעמים בשבוע מסתכלת על החוף בערגה, מסתכלת על קו המים איך שהוא נשבר על החול..

הלב והנשמה שלי צועקים לי.. כל הנורות אצלי מהבהבות.. זה סימן לעומס יתר, אולי באמת הגיע הזמן לפרוק, להוציא..

אז הלכתי לים.. ישבתי לי על החול הקר, הרוחות היו חזקות מאוד ולא משנה כמה טוב התלבשתי עדיין היה לי קר, חשבתי לעצמי למה אני מתעללת בעצמי ככה, הרי אני יכולה להיות בים גם בבוקר או בצהריים בשעות שיש קצת חסד של קרני שמש.. אבל לאאאא... יצר המזוכיזם היה חייב להשתלט עלי.

בלי לשים לב ובלי להרגיש ישבתי ככה כמעט שעתיים, בוהה במים השחורים ומסדרת את הקוביות בראש.. חשבתי וחשבתי על כמה שאני באמת רוצה אהבה חדשה בחיים שלי, ועל כמה שאני באמת מוכנה להקים כבר משפחה, לראות את עצמי בתבנית הזו שכל השנים רק התחמקתי ממנה ועוד בתירוצים שונים..

זה לא מפריע לי אם שואלים אותי למה אני עדיין לא נשואה בגילי, ואם בכלל יש לי חבר.. מה שמפריע לי זה הלבד, כל כך רוצה את המישהו הזה שיחבק אותי בלילה, שנישן כפיות, שנדבר בטלפון, שנחזור מהעבודה הרוסים מעייפות ושבכל זאת נמצא את האנרגיה לאהוב אחד את השניה..

ולמרות כל התובנות שהשגתי בישיבה רצופה ובקור מקפיא אני עדיין לא מבינה איך בכל הזדמנות אני מצליחה להרוס..??

הקור גמר עלי אז החלטתי פשוט קצת ללכת לחמם את הגוף.. עזבתי את החוף בלי לשים לב ומצאתי את עצמי מסתובבת לי בעיר.. אתם מכירים את זה שהולכים ללא מטרה, בוהים בכל דבר? אז בערך ככה אני הייתי, אחרי שהלכתי חצי מהדרך לכיוון הבית שלי בכלל נזכרתי שהגעתי לחוף עם האופנוע, ומה יהיה? מה אני אשאיר אותו שם..? עוד יפרקו לי אותו והוא כולו חדש.. עצרתי מונית וכמו בסרט שהתמונות רצות מהר ככה קרה לי.. התמונות רצו לי בראש וחזרתי לי למציאות..

מנהג המונית ביקשתי שיעצור לי בפינה.. שילמתי לו ויצאתי לכיוון האופנוע שלי.. ממש דקה לפני שמסתיים לו ליל השיטוטים שלי אני רואה בחורה יושבת לה על האופנוע שלי ומתנשקת עם החבר שלה.. אלוהים?? זה אתה?? מסמן לי, מאותת??

גם אני רוצההההה! חשבתי לעצמי.. עכשיו איך לעזאזל אני מפריעה להם.. פאדיחה לא נעים.. כשראיתי אחרי כמה דקות שהעניינים רק מתחממים יותר ויותר, פשוט כחכחתי לי בגרון רמזתי להם, הסתכלתי עליהם שניהם מאוהבים העיניים הם לא משקרות.. הייתה שם אהבה..

עכשיו אני בבית מתחת לפוך.. מחכה לנסיך שלי.

דרג את התוכן:

תגובות (40)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

שגעונות האינדיאנית

פוסטים אחרונים

ארכיון