
| כשנכנס אדר ויוצאת השמחה לא רוצה את החיבוק לא רוצה את המגע לא רוצה עוד נשיקה לא רוצה עוד ממך נמאס לפגוע נמאס לדמוע נמאס לשלול נמאס לעמוד על שלי נמאס לראות אותך שבר כלי הספיקה לי שעה כדי להבין מה שהיה כבר מת, מתי תפנים? קח רכבת לעתיד הורוד ותפסיק לחשוב שבך לא אוכל לעמוד שנינו יודעים שבפרדס לא פורחים שושנים ובמדבר אין ורדים מלבלבים אל תחשוב שתצליח להפריח את השממה כי אולי היא לא קיימת,אולי זו רק אשליה קשה להפנים שסגול וכחול לא יוצרים צבע פסטורלי שמה שהיה נראה נכון בעבר כבר לא ממש ריאלי העתיד אינו מובטח והעבר נראה רחוק מאוד ההווה דורש משאבים שכבר כלו ואינם עוד יודעת שהדלתות שבמחוזותינו כבר ננעלו ושהזיכרונות רק בלב ישמרו צריך לפתוח דף חדש לעתיד שיכול להיות ורוד וכשיהפוך לעבר יהיה חשק לעוד שההווה יהיה מתוק משלא שנצטרך להתאמץ בשבילו לא עוד בכי לא עוד כאב לא עוד חרטה לא עוד סליחה כבר לא רוצה להיות זו שמכבה תדיר את האור כבר לא לראות הכל בשחור כבר לא רוצה לשחק את תפקיד הרעה ושאת כולם בפה פעור משאירה "לפעמים כשהכל נאמר נשארה רק שתיקה רועמת" |
תמהוני
בתגובה על הנסיך שלי
eli0821
בתגובה על
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה
והכוונה היתה כשמערבבים את שני הצבעים הללו יחד..
למה סגול וכחול לא יוצרים צבע פסטורלי?
חוצמזה אהבתי מאוד, מככבת!
תודה רבה :)
את מעבירה הרבה רגשות כאן...אהבתי!
יאללה שישחרר כבר! דף חדש לך ולו.