כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אוטופיה

    פתח מילוט.
    לכאן אפשר לברוח מטרדות היום-יום.
    הרבה קפאין, מוסיקה וספרים, אבל כבר בלי אלכוהול.

    מכירת חיסול / שמונים ושמונה

    29 תגובות   יום שבת, 17/1/09, 20:57

    מכירת חיסול של יום ראשון בבוקר, בחצר. הצבה של האישי, הפרטי, ברשות הכלל.

    תחושת הבושה נמהלת בחוסר-אונים, פגיעות. עיניים זרות שוזפות את החפצים האישיים ביותר, ידיים ממשות אותם.  מצביעות עליהם.

    ואיך נראית ערימת הג'אנק שלי בעיני זרים? כל אותם חפצים רגילים-למראה לעולם לא יזכו ליחס הראוי להם בידי אחרים. הם פשוט לא יבינו. הסנטימנטים, ההיסטוריה הפרטית, הזכרונות, ההרגלים - כל אלה נעלמים ברגע שזה עוזב אותי ועובר לידיהם הבלתי-מיומנות של אחרים.

     

    *

     

    מישהי סיפרה לי שפרצו לדירתה בשעת צהריים של יום חול. לקחו תכשיטים. הפכו מגירות וארונות.

    אבל יותר מכל, תחושת הפגיעות, כך סיפרה, קיבלה מימד של מחנק, עת גילו שהזרים בביתה כבשו את המטבח והכינו לעצמם חביתות לפני שעזבו.

     


     

    ההשפלה, המבוכה וחוסר האונים הם שעומדים במרכז השיר החופשי הזה של ריימונד קארבר, מכירת חיסול.

    עוד סיפור אמריקאי על התרחשות סתמית של יום ראשון בבוקר, וכרגיל אצל קארבר - הטון המינורי מסתיר משהו גדול יותר שעלול להתפרץ.

    קולו המדוד של המספר, שמידת מעורבותו מטושטשת, ספק-קשור-ספק-מתבונן, נשבר פעמיים בסיפור הזה -

    עם סימני הקריאה על הבושה! הפומבית, ועם סימני השאלה במצוקה  -  מה קורה כאן?

    שהרי מישהו חייב לעשות משהו.

     

     

    מכירת חיסול / ריימונד קארבר

    יום ראשון מוקדם בבוקר, הכל בחוץ -

    המיטה של הילד, שידת איפור,

    ספה, מנורות, קופסאות,

    ספרים ותקליטים.

    סחבנו החוצה כלי מטבח, שעון-רדיו, מתלים לבגדים

    כיסא נדנדה גדול

    שהיה איתם מההתחלה

    הם קראו לו דוֹד.

    לבסוף, לקחנו החוצה את שולחן המטבח עצמו

    והם התחילו לסדר את עניניהם סביבו.

    השמיים מבטיחים יום נאה.

    אני נשאר כאן איתם, מנסה להתייבש.

    הלילה ישנתי על הספה הזאת.

    העסק הזה קשה לכולנו.

    יום ראשון, והם מקווים לתפוס את הקהל

    שיוצא מהכנסייה האפיסקופלית הסמוכה.

    איזו התרחשות! איזו בושה!

    כל מי שרואה את ערימת הג'אנק הזאת

    על המדרכה

    ייחרד.

    האישה הזאת, קרובת-משפחה, אהובה,

    שרצתה פעם להיות שחקנית,

    היא מפטפטת עם חברים

    שמחייכים במבוכה ומצביעים על חפצים

    ובגדים לפני שהם ממשיכים הלאה בדרכם.

    האיש הזה, חבר שלי, יושב ליד השולחן

    ומנסה להיראות שקוע

    במה שהוא קורא  - אלה דברי הימים של פרואסר,

    אני רואה מהחלון.

    החבר שלי גמור, מחוסל, והוא יודע את זה.

    מה קורה כאן? אף אחד לא יכול לעזור להם?

    כולם עדים לנפילה שלהם?

    זה מקטין את כולנו.

    מישהו חייב להופיע מיד ולהציל אותם,

    לקחת הכל מידיהם ברגע זה,

    עקבות של חיים לפני

    שההשפלה הזאת נמשכת.

    מישהו חייב לעשות משהו.

    אני מושיט יד לארנק ומבין:

    אני לא יכול לעזור לאף אחד.

     


     

    החל ממחר, 18 בינואר 2009, משתנה לוח השידורים של תחנתי האהובה, 88FM .

    מישהו פרץ לי הביתה והניח את ידיו הגסות על מה ששייך לי. בשבילו זה סתם אוסף של צלילים ואנשים, בשבילי זה חתיכת חיים.

     

    פחות ג'אז, יותר מוסיקה פופולרית -  נויה כוכבי (עכבר העיר) על השינויים ב - 88FM .

    המהפך ב - 88FM מתחיל  - בן שלו עם עופר נחשון, על העתיד הקודר.

     

     

    *

     

      סטילי דן, עטיפת everything must go .

     

     *

     

    הפוסט מוקדש ליובל גנור, מנהל 88FM החדש, באיחולי רייטינג לבביים לרגל תפקידך החדש.

     

    *

     

    מרשות השידור נמסר כי "ועדת הרדיו של רשות השידור אישרה בישיבתה האחרונה את לוח השידורים החדש של התחנה. השינוי המרכזי והבולט הוא ההחלטה לשדר יותר שירים מוכרים ופופולריים בשעות הפריים טיים ולהעביר את תוכניות הנישה לשעות מאוחרות יותר. כל הבדיקות המקצועיות שנעשו טרם ההחלטה על השינוי מעידות על כך שהשינוי הזה חיוני לחיזוק ולהגברת אחוזי ההאזנה לתחנה הצוברת פופלריות".

    (מתוך הכתבה בעכבר העיר).


    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/09 21:30:

      כן, נראה לי שאתה צודק בהסתמך על כל העצומות שחתמתי עליהן :)
        26/1/09 19:02:

      צטט: daniela orvin 2009-01-26 10:54:07

      אתה ככ צודק. זה בדיוק אי של שפיות בתוך כל הפסיכוזה הזו שאנחנו חיים בה שפשוט נלקח מאיתנו.

      חתמתי על עצומה.. אני רואה שלא היתה לה השפעה..ממש חבל.

       

       

       

      דניאלה, אוף-טופיק הדיון הזה, לדעתי לעצומות מקוונות יש השפעה מוגבלת.  בכל תחום ועניין.

       

        26/1/09 10:54:

      אתה ככ צודק. זה בדיוק אי של שפיות בתוך כל הפסיכוזה הזו שאנחנו חיים בה שפשוט נלקח מאיתנו.

      חתמתי על עצומה.. אני רואה שלא היתה לה השפעה..ממש חבל.

        26/1/09 07:09:

      צטט: daniela orvin 2009-01-25 15:01:23

      איפה כל הדברים החדשים שנהגו להשמיע שם? הייתי לומדת גם מהתחנה הזו.

       

      מתוך כתבה בעכבר העיר, מאת קליה מור:

      כשאתם קוראים שורות אלה חלף כבר שבוע מאז נכנס לתקפו לוח השידורים החדש שלל 88 באדיבות מנהלה החדש יובל גנור. שבוע שבו מוסיקה "פופולרית ומוכרת יותר" דחקה את המוסיקה האלטרנטיבית, את הג'אז ואת הבלוז....

      אולי זה טיפשי, דברים נוראיים יותר מתחוללים מסביב .... אבל איי השפיות האלה חשובים דווקא בגלל המסביב.

       

      במפתיע, גם הכתבה הזאת נפתחת בשיר של ריימונד קארבר - מקשיב (בתרגום עוזי וייל).

       

       

        25/1/09 15:01:

      צטט: עמיר 2009-01-25 10:08:55

      צטט: daniela orvin 2009-01-24 23:29:18


      זה באמת עצוב. אני זוכרת איך התחנה ליוותה אותי בזמנים מאוד קשים. הפכה להיות חלק ממני עם החסרונות אבל בעיקר היתרונות שהיו לה. שמעתי היום קצת. בדרך לצפון. בעיקר בווליום מוחלש כי לא היה ממש מה לשמוע. זו ממש פגיעה קשה בכל חובבי המוזיקה הקצת יותר משובחת. דרך אגב.. האם הם השאירו את הג'ינגל "המוזיקה הכי טובה ברדיו"?

       

      האמת היא שליפול על 88 בשבת זאת בדר"כ חוויה לא נעימה.

      במיוחד לא בשעת צהריים מאוחרת.

       

      כן, הג'ינגל "המוסיקה הכי טובה ברדיו" נשאר , והאמת היא שזה עדיין נכון.  זה עצוב כי זה בהיעדר אלטשרנטיבה, אבל ככה זה .

       

      איך היה בטבעון? 

       

       

      היום ניסיתי שוב להקשיב בשעות הצהריים. היה עצוב שוב. בסביבות 14:00 שמעתי קצת פיקסיז אבל עדיין- דברים ישנים שלהם... ובכלל מוזיקה ישנה.. איפה כל הדברים החדשים שנהגו להשמיע שם? הייתי לומדת גם מהתחנה הזו. למזלי יש לי את 106 אבל גם שם לא הכל דבש.

      בטבעון היה נחמד, קצת קצר מדי ( כמובן שהגעתי באיחור) ומזג האויר לא איפשר לי לצלם את מה שרציתי אבל הייתי בחברה מאוד נעימה ..

       

        25/1/09 10:08:

      צטט: daniela orvin 2009-01-24 23:29:18


      זה באמת עצוב. אני זוכרת איך התחנה ליוותה אותי בזמנים מאוד קשים. הפכה להיות חלק ממני עם החסרונות אבל בעיקר היתרונות שהיו לה. שמעתי היום קצת. בדרך לצפון. בעיקר בווליום מוחלש כי לא היה ממש מה לשמוע. זו ממש פגיעה קשה בכל חובבי המוזיקה הקצת יותר משובחת. דרך אגב.. האם הם השאירו את הג'ינגל "המוזיקה הכי טובה ברדיו"?

       

      האמת היא שליפול על 88 בשבת זאת בדר"כ חוויה לא נעימה.

      במיוחד לא בשעת צהריים מאוחרת.

       

      כן, הג'ינגל "המוסיקה הכי טובה ברדיו" נשאר , והאמת היא שזה עדיין נכון.  זה עצוב כי זה בהיעדר אלטשרנטיבה, אבל ככה זה .

       

      איך היה בטבעון? 

       

       

        24/1/09 23:29:

      זה באמת עצוב. אני זוכרת איך התחנה ליוותה אותי בזמנים מאוד קשים. הפכה להיות חלק ממני עם החסרונות אבל בעיקר היתרונות שהיו לה. שמעתי היום קצת. בדרך לצפון. בעיקר בווליום מוחלש כי לא היה ממש מה לשמוע. זו ממש פגיעה קשה בכל חובבי המוזיקה הקצת יותר משובחת. דרך אגב.. האם הם השאירו את הג'ינגל "המוזיקה הכי טובה ברדיו"?
        24/1/09 16:49:


      בן שלו (הארץ) על לוח השידורים החדש של 88  :

      "המאזינים האדוקים של 88, אלה שלא יכולים לדמיין את הבוקר שלהם בלי קולם וטעמם המשובח של רוני ורטהיימר וגל אפלרויט, פתחו את הרדיו שלשום והרגישו מיד שלקחו להם את התחנה".

       

      לכתבה: חדש, חדיש, ישן מדי.

       

        23/1/09 09:47:

      צטט: עמיר 2009-01-23 09:41:44

      צטט: מיכל* 2009-01-19 00:03:23

       הוצאת לי את הפילים מהמה

       

      שמעתי הבוקר 88fm וסגרתי מיד.

      געגועי לגל

       

      כן, אחרי שבוע האזנה, החששות התאמתו.

      בע(א)סה.

       

       

      ניסיתי גם אני. כל השבוע.

      באיזה שהוא שלב לפני הצהריים זה נהיה בלתי נסבל.

      אפילו כחובבת פופ מושבעת, לא מבינה למה צריך להשמיע את הגרסאות

      הכי דביליות והכי זולות שאפשר.

        23/1/09 09:41:

      צטט: מיכל* 2009-01-19 00:03:23

       הוצאת לי את הפילים מהמה

       

      שמעתי הבוקר 88fm וסגרתי מיד.

      געגועי לגל

       

      כן, אחרי שבוע האזנה, החששות התאמתו.

      בע(א)סה.

        19/1/09 00:03:

      צטט: עמיר 2009-01-18 00:24:11

      צטט: gedush 2009-01-17 23:40:21

      עמיר יקירי.

      יפה כתבת וגם יפה ציטטת.

      אבל קצת הגזמת וקצת נבהלת.

      אף אחד לא הניח ידו עליה, בטח שלא גנב ממנה דבר.

      לוח המשדרים שונה, רוענן, הותאם -

      משהו שלא נעשה כבר שנים אצלנו בתחנה.

       

      שלום גדי,

      טוב לקרוא אותך כאן.

      זאת בדיוק תחושתי  - מישהו הניח יד גסה על משהו שהוא לא מבין עד הסוף.

      ראשית, במישור המעשי, לקחת את הארבע שעות האלה שבין 8 ל-12 ולפזר אותן לכל הרוחות זאת טעות. גל אפלרויט ורוני ורטהיימר הם אוטוריטות בתחום הזה, זאת עבודת נמלים שנמשכת כבר שנים (גל משדר מיומה הראשון של התחנה, אם אינני טועה), לכל דבר יש הקשר וחיבור ונימוק. 

      שנית, במישור העקרוני, תחנה ציבורית שנהנית מכספי המיסים שלי, למרות שהיא מעטירה על אזניי עוד ועוד פרסומות, ועכשיו חותכת לכיוון הרייטינג והפופולריות - החמצה גמורה של רעיון השידור הציבורי שאינו תלוי ברייטינג.

       

      לבסוף, אני תמיד נדרך כשאני שומע שצריך "לרענן" משהו. יש דברים שצריך באמת לרענן, כמו מוסף התרבות וספרות של הארץ, בניין עיריית ת"א, הוילונות בבית של ההורים של אשתי או הקוטג' במקרר שלי.

      אבל "לרענן" את שעות השידור של הבוקר? הרי ורטהיימר ואפלרוייט אמונים על מוסיקה מקורית ומעולה, חדשה (וגם ישנה), עם אצבע על הדופק בלי להיות מגניבים או להתחנף או סתם לרדוף אחרי דברים אופנתיים.

      ודווקא לשים את עופר נחשון ברצועת שידור יומית זה באמת לשאוף שאיפה עמוקה מקופסת הנפטלין.

       

       

       

       הוצאת לי את הפילים מהמה

       

      שמעתי הבוקר 88fm וסגרתי מיד.

      געגועי לגל

        18/1/09 20:15:

      צטט: ניתי . 2009-01-18 15:23:24

      עשית ערבוביה של כמה נושאים

      תמיד.

       

      . אז התחושה של השינוי שלא בא לטובה מכירה. אבל יש אחרים שווקא יהנו מהשינוי. אולי גם אתה.

      מקווה מאוד (אך ספקן) .

       

       

        18/1/09 15:23:

      עשית ערבוביה של כמה נושאים

       

      אז בהחלט כאשר משהו זר נכנס אילך הביתה זה תחושה של חשיפה של כניסה לפרטי והאישי.

      יש כמובן הבדל ענק בין הכנסה למכירה לבין גנבה. 

      גנבה זה בלי רשות וזה חדירה נוראית (מלבד הלקיחה עצמה שבינינו היא פחות מהנזק הנפשי) לעומת זאת לא משנה עד כמה לא נעים לראות אנשים לא רואים את ההיסטוריה של הפריט- אבל הם יעשו איתו היסטוריה משלהם בהסכמה מלאה שלך.

       

      הנושא של שינויים בלוחות שידורים מבינה ללבך- עד היום כל יום א-ד לא כשהיו במשך שנים מ97. רפי רשף החליט לפרוש מתוכנית הבוקר שלו ואני מתחילת התיכון שלי כל יום הייתי שומעת אותו. ימי חמישי תמיד ויתרתי אני לא מתחברת לאילנה דיין. אז התחושה של השינוי שלא בא לטובה מכירה. אבל יש אחרים שווקא יהנו מהשינוי. אולי גם אתה.

        18/1/09 11:27:

      צטט: tortoise 2009-01-18 01:21:24

      "מישהו פרץ לי הביתה והניח את ידיו הגסות על מה ששייך לי. בשבילו זה סתם אוסף של צלילים ואנשים, בשבילי זה חתיכת חיים"

      כן, כך בדיוק. אני פותחת את הבוקר כבר שנים עם רוני וגל, ושמיעת מילות הפרידה שלהם גרמה לי לעצב רב. עם כל הכבוד לרענון, לכל הדברים שלא נגעו בהם ולכל הדברים שישתפרו (בועז קיבל שעתיים במקום שעה וזה מצוין), השינוי הזה שעובר על 88FM אינו מבורך.

       

       

      התכנית של בועז היא אחת המעולות, אבל היא טובה לשעת ערב. הוא כבד וסנטימנטלי, ולדעתי לא מתאים לבוקר.

       

        18/1/09 01:21:

      "מישהו פרץ לי הביתה והניח את ידיו הגסות על מה ששייך לי. בשבילו זה סתם אוסף של צלילים ואנשים, בשבילי זה חתיכת חיים"

      כן, כך בדיוק. אני פותחת את הבוקר כבר שנים עם רוני וגל, ושמיעת מילות הפרידה שלהם גרמה לי לעצב רב. עם כל הכבוד לרענון, לכל הדברים שלא נגעו בהם ולכל הדברים שישתפרו (בועז קיבל שעתיים במקום שעה וזה מצוין), השינוי הזה שעובר על 88FM אינו מבורך.

      מוזיקה פופולרית יותר? בתחנה היחידה שיכולת לברוח אליה ממיני פלייליסטים ושדרני-פלקט שלא יודעים דבר על המוזיקה שהם משדרים כי לא הם בחרו אותה? בתחנה היחידה שהשדרנים שלה באמת מתרגשים מהמוזיקה שלהם ונהנים לשמוע אותה?

      נכון, יש לתחנה מאזינים מועטים אולי (הכל יחסי. מועטים ביחס למה?), אבל כמו שאמר גיאחה בעונג שבת, לאיזו עוד תחנה יש פורום מאזינים שמנסה לשמור עליה כמו שהיא? על איזו עוד תחנה נופלים פעם בשנה עם גזרה אחרת, אף על פי שהרייטינג שלה רק הולך ועולה (וללא כל קשר לזמרירה שורוק המעצבנת מהג'ינגל)?

      הניחו ל-88 לחיות כמו שהיא. כמובן שזה לא יעזור כרגע, אבל חשוב לי להגיד. זו חתיכת חיים, גם בשבילי.

       

        18/1/09 00:24:

      צטט: gedush 2009-01-17 23:40:21

      עמיר יקירי.

      יפה כתבת וגם יפה ציטטת.

      אבל קצת הגזמת וקצת נבהלת.

      אף אחד לא הניח ידו עליה, בטח שלא גנב ממנה דבר.

      לוח המשדרים שונה, רוענן, הותאם -

      משהו שלא נעשה כבר שנים אצלנו בתחנה.

       

      שלום גדי,

      טוב לקרוא אותך כאן.

      זאת בדיוק תחושתי  - מישהו הניח יד גסה על משהו שהוא לא מבין עד הסוף.

      ראשית, במישור המעשי, לקחת את הארבע שעות האלה שבין 8 ל-12 ולפזר אותן לכל הרוחות זאת טעות. גל אפלרויט ורוני ורטהיימר הם אוטוריטות בתחום הזה, זאת עבודת נמלים שנמשכת כבר שנים (גל משדר מיומה הראשון של התחנה, אם אינני טועה), לכל דבר יש הקשר וחיבור ונימוק. 

      שנית, במישור העקרוני, תחנה ציבורית שנהנית מכספי המיסים שלי, למרות שהיא מעטירה על אזניי עוד ועוד פרסומות, ועכשיו חותכת לכיוון הרייטינג והפופולריות - החמצה גמורה של רעיון השידור הציבורי שאינו תלוי ברייטינג.

       

      לבסוף, אני תמיד נדרך כשאני שומע שצריך "לרענן" משהו. יש דברים שצריך באמת לרענן, כמו מוסף התרבות וספרות של הארץ, בניין עיריית ת"א, הוילונות בבית של ההורים של אשתי או הקוטג' במקרר שלי.

      אבל "לרענן" את שעות השידור של הבוקר? הרי ורטהיימר ואפלרוייט אמונים על מוסיקה מקורית ומעולה, חדשה (וגם ישנה), עם אצבע על הדופק בלי להיות מגניבים או להתחנף או סתם לרדוף אחרי דברים אופנתיים.

      ודווקא לשים את עופר נחשון ברצועת שידור יומית זה באמת לשאוף שאיפה עמוקה מקופסת הנפטלין.

       

       

        17/1/09 23:40:

      עמיר יקירי.

      יפה כתבת וגם יפה ציטטת.

      אבל קצת הגזמת וקצת נבהלת.

      הרשה לי להגיב, כמי שגאה להיות

      אחד מצוות התחנה הזאת.

      אני גאה בה, חרד לגורלה

      וחפץ בהצלחתה - לא פחות ממך.

      אף אחד לא הניח ידו עליה, בטח שלא גנב ממנה דבר.

      לוח המשדרים שונה, רוענן, הותאם -

      משהו שלא נעשה כבר שנים אצלנו בתחנה.

      אני לא רוצה "להכביר מלים", וגם לא לנסות ליפות דברים.

      אני לא שליח של יובל ולא של אף אחד.

      אני מדבר בשמי ובשם טובתה של התחנה, שהיא בנפשו של כל אחד שעובד בה.

      אני מציע לך ולכל "החוששים שגנבו לו אותה" להמשיך ולהאזין לה.

      ניפגש בעוד שבוע שבועיים...

      ספר לי אז האם באמת "כצעקתה".

      ואתה מוזמן להאזין לי ממחר, יום ראשון, בכל ערב, בין שש לשבע.

      שבוע טוב.

      גדי ליבנה

        17/1/09 23:29:

      צטט: rikyc 2009-01-17 23:00:27

      לא הרגשתי תחושות כאלו, אבל הרגשתי דכדוך, ייאוש, מכך שהלווין התרבותי האחרון נעלם. נסעתי במכונית קודם, היו האיגלס, עם קליפורניה דרימינג, היה לנון עם אימג'ן, ובן זוגי אמר, אפילו בשבילי זה יותר מידי גלגלצ.

       

      מאוד מצטערת על רוני וגל,, אהבתי מאוד לשמוע אותם. הם גילו לי ביחד עם בועז כהן את מרבית המוזיקה שצרכתי בשלוש השנים האחרונות. אין לאנשים כמונו שום בית שרוצה אותנו. 

       

      אני עובר עכשיו על מדף הדיסקים שלי, ושם לב פתאום כמה דברים שם הם בזכות גל אפלרויט, בועז כהן, יואב יפת.

       

        17/1/09 23:25:

      צטט: מיכל* 2009-01-17 22:00:50

      פוסט מקסים.

      התרגום שלך?

       

      אנחנו אוהבים לחשוף (ולראיה - יש לנו בלוג) אבל רק מבחירה. מבחירה

       

      ולנושא הכואב במיוחד (אם זה בסדר שיכאב לי משהו כשמלחמה איומה בחוץ) - 88fm.

      הקשבתי לכל הפרידות של השדרים השבוע ונחמץ ליבי.

      הם הודו לנו וחזרו ונפרדו, והיו לויאלים ומקצועיים, כשברור לי שדיממו בפנים.

      ולמה אקשיב עכשיו?

      השלמתי עם פרסומות אינסופיות בשביל לא להפסיד גל אפלרויט, ובועז כהן ושאר שדרים מענגים.

       

      נצטמצם אפילו יותר.

      בסוף נעמוד כולנו (מחפשי העניין), בצפיפות, על פיסת אדמה קטנה ונשוט אל האופק (כמו בסרט של קוסטריצה)

       

      תודה, מיכל. כן, תרגום שלי.

      זה בדיוק הדבר ששבה את לבי השבוע בשידורים של גל אפלרויט  - מקצועי, מדוד, לפרקים קורקטי-כמעט.

      אני מצדי דמעתי כשהוא השמיע את disappointed in the sun של דאוס ואת מוסיקת המקרה עם אסף קרן.

       

        17/1/09 23:20:

      צטט: א"ריק 2009-01-17 23:14:52

      צטט: עמיר 2009-01-17 21:26:10

      צטט: א"ריק 2009-01-17 21:04:35

      לקארבר יש גם סיפור באותו נושא.

       

      בכל זמן אחר הייתי מתלהם על האונס שנעשה ל-88, היום זה ניראה לי מגוחך להתבכיין על פינוקי מוזיקה כשכל הזמן מהדהד לי בראש הרופא שזועק "יא רב, יא רב".

       

      ניחשתי שתגיע תגובה ממין זה, והיא אכן הגיעה מוקדם מהצפוי.

      אז כן, אני יודע שיש מלחמה, וכן, זה טורד את מנוחתי מאוד מאוד, ולא, אני לא חושב שצריך להפסיק לקרוא ולכתוב על דברים אחרים שסביבנו, ולא, אני לא מתבכיין ואלה לא "פינוקי מוסיקה".

       

       

       לא הובנתי. זו לא היתה ביקורת על מה שאתה כתבת, אלא על תגובה אפשרית שלי.

       

       

      אכן לא הובנת. קבל את התנצלותי.

        17/1/09 23:14:

      צטט: עמיר 2009-01-17 21:26:10

      צטט: א"ריק 2009-01-17 21:04:35

      לקארבר יש גם סיפור באותו נושא.

       

      בכל זמן אחר הייתי מתלהם על האונס שנעשה ל-88, היום זה ניראה לי מגוחך להתבכיין על פינוקי מוזיקה כשכל הזמן מהדהד לי בראש הרופא שזועק "יא רב, יא רב".

       

      ניחשתי שתגיע תגובה ממין זה, והיא אכן הגיעה מוקדם מהצפוי.

      אז כן, אני יודע שיש מלחמה, וכן, זה טורד את מנוחתי מאוד מאוד, ולא, אני לא חושב שצריך להפסיק לקרוא ולכתוב על דברים אחרים שסביבנו, ולא, אני לא מתבכיין ואלה לא "פינוקי מוסיקה".

       

       

       לא הובנתי. זו לא היתה ביקורת על מה שאתה כתבת, אלא על תגובה אפשרית שלי.

       

        17/1/09 23:00:

      לא הרגשתי תחושות כאלו, אבל הרגשתי דכדוך, ייאוש, מכך שהלווין התרבותי האחרון נעלם. נסעתי במכונית קודם, היו האיגלס, עם קליפורניה דרימינג, היה לנון עם אימג'ן, ובן זוגי אמר, אפילו בשבילי זה יותר מידי גלגלצ.

       

      מאוד מצטערת על רוני וגל,, אהבתי מאוד לשמוע אותם. הם גילו לי ביחד עם בועז כהן את מרבית המוזיקה שצרכתי בשלוש השנים האחרונות. אין לאנשים כמונו שום בית שרוצה אותנו. 

        17/1/09 22:37:

      צטט: עמיר 2009-01-17 22:29:36

      צטט: @אורית 2009-01-17 22:18:29

      הנה תגובה גנור באחד הבלוגים ברשת:

       

       

      תודה רבה. תוכלי בבקשה להפנות לבלוג בו זה נכתב?

       

      כמובן אין לי ויכוח איתך, אבל התכניות של מודי זנדברג, דליה הלר והאלבומים בלילה הם הדבר האחרון שמטריד אותי בסכימת השינויים.

      http://haoneg.com/oneg/876#comments

       

      למי שהצטרף למשמר 88 המחאה על שינויים בתחנה,צרפו גם את לוח המשדרים החדש.
        17/1/09 22:29:

      צטט: @אורית 2009-01-17 22:18:29

      הנה תגובה גנור באחד הבלוגים ברשת:

       

       

      תודה רבה. תוכלי בבקשה להפנות לבלוג בו זה נכתב?

      כמובן אין לי ויכוח איתך, אבל התכניות של מודי זנדברג, דליה הלר והאלבומים בלילה הם הדבר האחרון שמטריד אותי בסכימת השינויים.

        17/1/09 22:18:

      הנה תגובה גנור באחד הבלוגים ברשת:

       

      "תכנית הג'אז שבע שמיניות בוטלה - לא מדויק. אכן השם משתנה, והתוכן יתרענן, אבל זו אותה נאוה פסטרנק ואותו גבי ינון, ולכן אי אפשר לומר שהתכנית בוטלה. כמו כן, גם שעת הג'אז היומית של קריסטינה גוליאט נשארת, גם היא תהיה בהגשת גבי ינון. המתכונת מתרעננת, אבל בסופו של דבר - שעתיים יומיות של ג'אז (עם אותן העורכות) כפי שהיה קודם לכן. (כל זאת - בימים א'-ד', כלומר למעט חמישי בערב).
      "שומעים חיפושיות" הנהדרת של מודי זנדברג תוקלט מראש ותשודר בשבת - נכון לעכשיו, התכנית משודרת כרגיל, מדי ששי ב-16:00. ייתכן שהתכנית תועבר לשבת, אבל היא תישאר כמו שהיא, בהגשתו ובעריכתו של מודי זנדברג. החלטתי לאפשר למודי להקליט את תכניתו מראש, דבר שלא היה עד כה. מודי הוא איש עסקים, הנוסע פעמים רבות לחו"ל. העובדה שלא הותר לו להקליט את תכניתו גרמה לכך שהיא לא שודרה פעמים רבות (עד שמאזיניה חשבו שהיא בכלל בוטלה!). ברגע שהוא רשאי להקליט, אנו מבטיחים בכך שהתכנית תשודר בכל שבוע, בלי הפסקה.
      "כאן שם ובכל מקום" - ממשיכה להיות משודרת כרגיל. דליה הלר פרשה מרשות השידור, בהגיעה לגמלאות. היא לא "הוצאה לפנסיה", אלא יצאה לפנסיה. יהודית בן-יעקב תמשיך להגיש את התכנית, והיא תיערך ע"י עורכ/ת אחר/ת, שינסה/תנסה להיכנס לנעליה הגדולות של דליה.
      מיום חמישי ב-22:00 ועד סוף השבת - מסיבת ריקודים - שטות מוחלטת. אכן, ביום חמישי מ-23:00 עד 1:00 מסיבת ריקודים (עם ענת הראל). אכן, ביום ששי מ-23:00 עד 1:00 תכנית מועדונים (קלאב 88 עם עופר נחשון). אכן, בשבת מ-23:00 עד 1:00 מסיבה לטינית (פיאסטה! עם משה מורד). אבל כל יום הששי וכל השבת נשארים כפי שהם. התכניות הקצביות (ה"מסיבות") הן רק בשעות הלילה, כפי שציינתי.
      "לילה של אלבומים" - נמשך כרגיל. השבוע התחלנו גם בפרומואים המבשרים לאורך היום אלו אלבומים ישודרו במהלך הלילה. השינוי היחיד הוא שבימי חמישי וששי האלבומים מתחילים ב-3:00 ולא ב-1:00. ובכל שאר ימי השבוע - כרגיל. כלומר 32 שעות של אלבומים בשבוע, במקום 36.

      יובל גנור"

        17/1/09 22:00:

      פוסט מקסים.

      התרגום שלך?

       

      אנחנו אוהבים לחשוף (ולראיה - יש לנו בלוג) אבל רק מבחירה. מבחירה

       

      ולנושא הכואב במיוחד (אם זה בסדר שיכאב לי משהו כשמלחמה איומה בחוץ) - 88fm.

      הקשבתי לכל הפרידות של השדרים השבוע ונחמץ ליבי.

      הם הודו לנו וחזרו ונפרדו, והיו לויאלים ומקצועיים, כשברור לי שדיממו בפנים.

      ולמה אקשיב עכשיו?

      השלמתי עם פרסומות אינסופיות בשביל לא להפסיד גל אפלרויט, ובועז כהן ושאר שדרים מענגים.

       

      נצטמצם אפילו יותר.

      בסוף נעמוד כולנו (מחפשי העניין), בצפיפות, על פיסת אדמה קטנה ונשוט אל האופק (כמו בסרט של קוסטריצה)

        17/1/09 21:55:

      כל כך הרבה דברים.

      השיר היפהפה.

      סטילי דן.

      88 - איפה עוד אשמע את ניק קייב זועק

      BABE I'M ON FIRE

      בשתיים עשרה בצהריים.

       

      ידוע לכל כי מתחוללת מלחמה. גם אם הייני רוצים להתעלם מכך - לא יכולנו.

      גם נערה תל אביבית פוחזת שכמותי מודעת ל"מצב".

      א-ב-ל יצאתי מן המשחק. מוסיקה זה לא פינוק. מוסיקה זו ברכה מעולמות עליונים

      מלאי תבונה ורגש. מוסיקה היא המפתח ללבבות.

      CHOOSE LIFE

       

        17/1/09 21:26:

      צטט: א"ריק 2009-01-17 21:04:35

      לקארבר יש גם סיפור באותו נושא.

       

      בכל זמן אחר הייתי מתלהם על האונס שנעשה ל-88, היום זה ניראה לי מגוחך להתבכיין על פינוקי מוזיקה כשכל הזמן מהדהד לי בראש הרופא שזועק "יא רב, יא רב".

       

      ניחשתי שתגיע תגובה ממין זה, והיא אכן הגיעה מוקדם מהצפוי.

      אז כן, אני יודע שיש מלחמה, וכן, זה טורד את מנוחתי מאוד מאוד, ולא, אני לא חושב שצריך להפסיק לקרוא ולכתוב על דברים אחרים שסביבנו, ולא, אני לא מתבכיין ואלה לא "פינוקי מוסיקה".

       

       

        17/1/09 21:04:

      לקארבר יש גם סיפור באותו נושא.

       

      בכל זמן אחר הייתי מתלהם על האונס שנעשה ל-88, היום זה ניראה לי מגוחך להתבכיין על פינוקי מוזיקה כשכל הזמן מהדהד לי בראש הרופא שזועק "יא רב, יא רב".

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין