
איך שומרים על הלב? מה עושים כדי שהוא לא יפגע? הרי אחרי שפירקתי לילדים שלי את המשפחה, הכל אמור להיות קטן עלי, לא?! אז למה בכל זאת זה כל-כך כואב??? אני מאוד רוצה לאהוב, מאוד אוהבת לאהוב, מאוד רוצה להיות נאהבת... אבל איך שומרים על הלב? אפשר באמת לאהוב "כאילו לא נפגענו מעולם?" רוצה לאהוב כאילו לא נפגעתי מעולם, אבל מה יקרה כשאפגע עוד פעם? אני יודעת שהדרך הבטוחה ביותר להגן על עצמי היא לא לתת את הלב שלי יותר לאף-אחד... אבל אני רוצה לתת! |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תני את הלב לאנשים שאוהבים אותך
תני אותו לילדייך להורייך ,לביתך, לציפורים , לטבע..
כשתאהבי ללא תנאי . תקבלי את האהבה בחזרה .
מאחלת לך הרבה אושר ואהבה
.
היום,יותר משנה אחרי שכתבתי את הפוסט
אני יודעת כמה אתה צודק...
תודה
אין תשובות.
יש נסיונות.
ההגיון רק מונע מאיתנו להנות מרגעים מאושרים, שיכול מאוד להיות שיפסקו אבל עדיין רגעים מאושרים
מאחל לך למצוא רגע כזה שלא יגמר לך לעולם.
אבל לפעמים ההגיון הוא זה שמציל את הלב שלנו מלהתרסק...
תודה
זו בדיוק המלחמה בין הרגש להיגיון
ההגיון לא נותן ללב להתאהב...
אהבה זה כואב
בהצלחה לשתינו
זו בהחלט משימה לא קלה
אשוב עם מנצנץ
אם לא תאפשרי לעצמך להפגע, לא תאפשרי לעצמך להתאהב.
לפעמים הסיכון שווה...
מקבלת את דברייך ומוסיפה שתמיד צריך לאהוב.
זה ממלא אותנו באנרגיות מדהימות.
אכזבה בדרך כלל שווה פגיעה, השאלה באילו פרופורציות לוקחים את הפגיעה הזאת.
שתהיה שבת נפלאה
אשרת
תמיד אפשר לאהוב, רצוי לאהוב כל הזמן
אנחנו נוטים לפרש אכזבה לפגיעה ולכן גם נוטים להתגונן
חבל...
תמיד אפשר לאהוב :-)
תודה
*
מכיר את ההרגשה של לב שנפגע כתוצאה מהפרת אמון...
כרגע הוא התכווץ ונחבא ולא מוכן להיות חשוף לחיצים נוספים שעלולים להגיע...
תני לו קצת זמן להירפא
עוד תגלי שהוא יכול לחזור לאהוב ולאפשר לאחרים לאהוב אותו...
זו שאלת השאלות איך לשמור על הלב...