כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג האזוטרי*

    ארכיון

    אז מה הפתרון

    4 תגובות   יום שבת, 17/1/09, 22:04


    ארוחת צהריים, עם חברים.

    אני מביע את הזעזוע שיש לי מההרוגים בעזה, ואת הסלידה שאני חש כלפי הציבור שמקיף אותי - שלמעשה חוגג אל מול הדם הנשפך כמו היו צופים רומאיים בקרקס. את הבושה והזעם שגואים בי למול מקהלת הרוני דניאלים.

     

    "אז מה הפתרון" הבלנודנית נובחת עלי.

    אני מנסה להתחיל להסביר אבל היא קצרת רוח "אז אין לך פתרון, נכון? אם היית גד בשדרות..." מתחיל הטיעון המפגר והאווילי והוא מוסיף "יצאנו מעזה, נכון? ומה הם עשו?" הזה ומסך של יאוש שוב יורד עלי.

    יאוש, כי לא מדובר בחבורת מטומטמים גמורה. כי רגע לפני נכמרו רחמיהם על כלבים שנעזבו ללא מזון שבעה ימים. אבל כאן הם רוצים נקמה. וזה העניין, בעצם.

     

    אז עכשיו, אני אכתוב להם כמה תשובות ואולי אני אשלח אותה אליה אחר כך.

     

     הטיעון "אם היית גר בשדרות" ודומיו, הוא תת רמה. מתאים לנער בן חמש עשרה.

    אדם איננו צריך להיות נרקומן כדי שיביע דעה נגד סמים, אין צורך שכל אישה וגבר יאנסו כדי שיגבשו דעה בנוגע להטרדות מיניות. כמובן, שמחנה צמאי הדם, שנכון להיום מקיף חלק גדול מהאוכלוסיה היה שמח שאהיה תושב שדרות, נכה צה"ל ואב שכול כדי שאביע דעה נגד ההרג. אז הם יכלו לחבק אותי ולא לענות כדי שלא "לפגוע בי".

       

     

    האמירה "אבל יצאנו מעזה" מטומטמת באותה המידה. "יצאנו מעזה" והשארנו אחרינו מלאי של שנאה. מוצדקת.

    זה בערך כמו לכלוא ואנוס מישהיא עשרים שנה, ואז לשחרר אותה ולהתפלא שהיא מעוניינת ברעתך. "אבל שיחררתי אותה"  

     

     

    אז מה הפתרון ל"מצב"?

    האמת היא שאין פתרון. לפחות, לא פתרון מהסוג שפוליטיקאים רוצים שנחשוב עליו. לא קיים "הסדר מדיני".

     אותם פוליטיקאים מחרחרי מדון ושופכי דם- שטובתם האישית מדרדרת את כולנו. וקיימים כאלה בשני הצדדים. אין בצד אחד רשעים גמורים ובשני צדיקים גמורים.

    "הפתרון" שלי הוא בערך אותו הפתרון שהושג בין גרמניה וצרפת- מדינות ששפכו אחת את דם השניה מאות רבות של שנים והיו קיימות בינהן חומות של שנאה. הפתרון שלי יושג עם הזמן, ובחודש האחרון הלכנו עשרות צעדים לאחור. הציבור הישראלי עשה עוד צעד גדול בכיוון ההתבהמות. הטמטום שיורד עלינו מערוץ 2, משפיע והסובבים אותי ראו במתרחש לכל היותר תוכנית ריאליטי חדשה.

     

     "אבל הם ערבים - הם מקדשים את המוות" אמרה לי מישהיא שדואגת להדליק נר זכרון ביום השואה, ושמעידה על עצמה כמי "שכף רגלה לעולם לא תדרך בגרמניה".

     

    "הם ערבים - פה זה לא אירופה!"

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      אני מסכים עם כל מילה.

       

      הפתרון הוא פתרון תרבותי - חברתי יותר מאשר מדיני.

       

      אני לא מסכים עם "תיאוריית הקונספירציה השמאלנית" ואני אסביר.

       

      הללו המכונים במחוזותינו "שמאלנים" ובשמות גנאי נוספים שאין בכוונתי לציין חוטאים בדבר אחד עיקרי, הם מייחסים לשלטון ובעיקר לעם בישראל איזשהו צימאון דם פלסטינאי בלתי נשלט איזושהי קונספירציה ישראלית- יהודית להישאר בעלי הבית בשטחים. הדברים אולי היו נכונים עד שנות ה-90 עד הסכמי אוסלו והשינוי התודעתי שהללו הביאו.

      ישראל כמדינה וכעם מוכנה לוותר על שטחים תמורת שלום, מוכנה לתת לפלסטינאים מדינה, להזכירך בעבר רק להעלות על דל השפתיים את המושג מדינה פלסטינית היה עבירה פלילית של ממש והיום, היום מדברים על זה כל הזמן.

      אז נכון שהמלחמה האחרונה חשפה בפנינו כמה צדדים מכוערים בנו ורני לא אפרט כי זה מיותר אבל הפנים האילו המכוערות נבעו לא מהלך רוח כללי של רצון במלחמה אלא להיפך הרצון לחיות בשקט העביר אותנו על דעתנו, הישראלים מרגישים כי מה שלא עשו (גם אם זה מעט בראי השמאל הרי שזה משהו שמקדם אותנו לעבר השלום) הצד השני המשיך ברצונו לשפוך דם ואצל הצד השני לא קרה שום שינוי תודעתי - הישראלים מאוכזבים!

       

      האם ראוי להרוג כ"כ אזרחים בשם האכזבה והרצון להרים את הראש? וודאי שלא.

      האם ראוי לטעון כי הישראלים חזו עשרות שנים לאחור בנכונותם להגיע עם הערבים לסופו של הסכסוך, נראה לי מוגזם לקבוע את זה.

       

      גם היום אותן טענות של הישראלים כפי שאני שומע אותם עוסקות בעיקר בחוסר נכונותם של הערבים לקבל אותנו וכו' הצד הישראלי צעד כמה צעדים לקראת סיום הסכסוך והיום הוא מרגיש שהוא צעד לבד.

       

      אני מניח שגם הפלסטינאים חושבים בדיוק אותו הדבר... "רק על עצמי לדבר ידעתי".

        17/1/09 22:46:

      צטט: ענף 2009-01-17 22:25:19

      השפעת עלי מאוד בתשובתך

      האם עלי להיות נרקומן................

      לך ספר זאת ל4 יתומים

      לילד בלי רגל

      לילד בן 7 ששוכב בקומה ,להוריו

      למשפחות שקברו את יקירהם

      והגיע הזמן לחשוב ברצינות פעם.

      מי הוא אוייבך וכמה צריך לסבול

      כדי להכנע לו אם בכלל.

      תשובה כמו שלך מתאימה לילד לפני בר מצווה.

      שכלית....

      כוונתי היא לא להעליב אותך.

      פשוט תן תשובה אמיתית עם היגיון.

      אינני ימני קיצוני,נגד הרג,בעד שלום

      ומוכן להחזיר כל אבן קדושה ליהדות

      בכל מקום כולל ירושליים תמורת שלום.

       

       לא הצלחת להעליב אותי. בעיקר כי לא הבנתי את מה שכתבת.

       מה בדיוק אתה רוצה לומר?

       מה זאת אומרת "לך ספר זאת לארבעה יתומים"?

       

      אם מחר הייתי מציע להרוג חמישה נהגים עבריינים כל חודש (מה שהיה מפחתי לאפס את מספר תאונות הדרכים), כבודו ודאי היה תומך, נכון?

      ואם לא, יש לך פתרון אחר לתאונות הדרכים???

      כי אם אין "אז תסתום את הפה, לא מת לך ילד בתאונת דרכים, נכון!!!!".

       ודי עם הדרמטיזציה. לא צריך להגן על האסונות של צד אחד - כדי לגרום פי אלף נזק בצד שני.

       

      ודבר אחרון -אתה אולי בעד, אבל אני נגד החזרת כל מה שקדוש ליהדות בשביל שלום.

       צר לי להוציא אותך מהמסגרת המחשבתית שהקצו לך בערוץ 2 ו"ידיעות" 

      (איך אמרת - בלי להעלב).

       אדם אינו צריך להיות נכון להתפרק מערכיו התרבותיים וההיסטוריים כדי שלא לרצות בטבח. עם כל הכבוד, יהדות היא לא רק רבנים פאנטיים בעלי זקן ארוך. יש בחינוך שלי לפחות עוד דבר או שניים. 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        17/1/09 22:31:

      בדיוק כך-מסכימה עם

      כל מילה  *

        17/1/09 22:25:

      השפעת עלי מאוד בתשובתך

      האם עלי להיות נרקומן................

      לך ספר זאת ל4 יתומים

      לילד בלי רגל

      לילד בן 7 ששוכב בקומה ,להוריו

      למשפחות שקברו את יקירהם

      והגיע הזמן לחשוב ברצינות פעם.

      מי הוא אוייבך וכמה צריך לסבול

      כדי להכנע לו אם בכלל.

      תשובה כמו שלך מתאימה לילד לפני בר מצווה.

      שכלית....

      כוונתי היא לא להעליב אותך.

      פשוט תן תשובה אמיתית עם היגיון.

      אינני ימני קיצוני,נגד הרג,בעד שלום

      ומוכן להחזיר כל אבן קדושה ליהדות

      בכל מקום כולל ירושליים תמורת שלום.

      פרופיל

      צמודקרקע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות