
5000 איש צועדים למען הפסקת המלחמה ודו קיום ■ מה שלא יספרו לכם בתקשורת, שכידוע כמעט לא מסקרת הפגנות נגד המלחמה ■ לרגע היתה לי תקווה
זו נראתה כמו סצינת הפתיחה של הסרט אפוקליפסה עכשיו. מסוק חג בשמיים האדומים, עשרות ניידות ואינספור שוטרים אבטחו את הכבישים הנוצצים מגשם, ומסלול ארוך ורחב של תל אביב ושל יפו נסגר כליל לצורך ההפגנה. אפילו סוס משטרתי אחד (?!) היה שם כשחקן חיזוק הזוי בין כל הפנסים שהבהבו בכחול.
אני חושבת שכל מערך הכוחות המטורף הזה פשוט נועד לספק טווח ביטחון של הגנה - באווירה שנוצרה בארץ, של איום על מתנגדי המלחמה, של כינויים כמו בוגדים וגיס חמישי ותומכי חמאס ומחבלים וכיוצא באלה פנינים, אבל אין ספק שזה היה מוזר לצעוד בטבעת כזאת. השתתפתי בהמון הפגנות בימי חיי, מילדות, ולא זכורה לי הפגנה כה מאובטחת.
הבעיה היחידה היתה שמתישהו לאורך הדרך נתקפתי פרנויה, ונבהלתי פתאום למחשבה שהמסוק העצבני, שחג מעל נחש התהלוכה, יתחיל לרסס אותה בפצצות - מטח קצר וכל הגרעין הקשה של גוש השמאל בארץ מתחסל. פוף. די נוח, לא? ולאחרונה הפכה ישראל מומחית בהפצצה על מי שצריך ועל מי שלא צריך, לא ככה? ובכן, צעדתי לי שלובת זרוע עם איציק רנרט, כשרוח ים מבדרת את שערי הניחוחי, ושמרתי על ארשת 'עסקים כרגיל', עד שהתברר לי שבמוחו הפרנואידי עוברות אותן מחשבות בדיוק... טוב, איכשהו, ממש לא ברור למה, זה לא קרה.
יצאנו ממגרש חניה ליד בית האצ"ל בטיילת של תל אביב - לא מהבית עצמו, למרות שזו דווקא יכולה היתה להיות סמליות נאה. אורי אבנרי (עוד סמל, וגם איש אצ"ל לשעבר) הוביל, עם רעמתו הלבנה. בן 85 הבנאדם, והלוואי על הגברים שאני מכירה הלוּק הזה בגיל 50. המיוחד בהפגנה הזאת לעומת אחרות, שהיו בה המון המון המון צעירים - לא פעילי השמאל הרגילים שגילם נע בסביבות ה-70...
הרוח הצעירה הדביקה גם אותי והחלטתי שאני נכנסת לתפקיד העיתונאית שזנחתי מזמן. דיברתי עם כמה מהם והם אמרו לי שלמרות שלא היו בהפגנות קודמות, הרגישו שזהו, מבחינתם המלחמה הזאת על ההרג המאסיבי של האזרחים גרמה להם להרגיש שהגבול שלהם נחצה. המסלול בטיילת ולתוך יפו היה מגניב. החלטנו שאת כל ההפגנות הבאות כדאי מאוד להעביר לשם מכיכר רבין הכעורה.
אחרי שניג'סתי לכל השוטרים והצלמים ודרשתי הערכת קהל, עשיתי ממוצע ונעמדתי בערך על 5000 איש בהפגנה, אבל במסגרת תפקידי כעיתונאית דה לה שמאטע לא שכחתי את הצהוב. אז אתם רוצים לדעת מי הסלבס שהיו, נכון? טוב, ובכן פרט למתבקשים כמו דב חנין (שלא יזיק לו לחייך מדי פעם, אם אתם שואלים אותי. אורי אבנרי לפחות מתבדח עם רופאיו, כן?), היו גם אורלי וילנאי וגיא מרוז, עינת וייצמן, ניר ברעם, יונתן קוניאק, דבל'ה גליקמן, אבי מוגרבי, יצחק לאור וטינקרבל. בטוח היו עוד, אבל אני, עם החירשות המזערית שלי, ראיית הלילה של עטלף הפירות והסניליות המתקדמת, לא ממש הצלחתי להבחין.
בסוף התפניתי לראיון עם ג'ימי טורק, בלעדי לבלוג חן הקוקייה. האמת, לא הייתי צריכה ממש לשאול שאלות. הצגתי את עצמי, וג'ימי שפך ושפך: "כל ההרג הזה מיותר", הוא אמר, "כמובן שגם לטילים אני מתנגד, וחובה למצוא פיתרון בדרך של שלום ולהסדיר את חיי היומיום של התושבים בעזה ובדרום ישראל כי אי אפשר להמשיך לחיות ככה משני הצדדים. המלחמה הזאת מטורפת. לא זאת הדרך להביא שלום לאזור. חייבים לשבת ולדבר ואני מוכן לקחת על עצמי עם נציגים נוספים של ערביי ישראל לתווך בין ההנהגה בעזה לבין ממשלת ישראל. חייבים לשים סוף לזוועה הזאת. האנשים הפשוטים רוצים בסך הכל חיים נורמליים. אני בטוח שאפשר לפתור את כל הבעיות. זה לא עד כדי כך מסובך. אני מרגיש מצד אחד שיכולתי לתרום לשיחות ומצד שני חסר אונים שאף אחד לא באמת מעוניין לגמור את הסכסוך הזה".
תיאטרון האבסורד של ההפגנה התגלם בדמויותיהן של אחיותיי האובדות - הרופאה והאדריכלית, שבאו להפגין עם גיסי הפסיכולוג האצן. התברר שבנזוגה של הרופאה, הפעילה בארגון רופאים לזכויות אדם, גויס בצו 8 והוא לוחם בעזה. כבר כמה ימים שלא שמעה ממנו, כי כידוע לקחו מהם את הפלאפונים. יחד עם זאת, היא כמובן בהפגנה "כמו שהוא היה רוצה". עולם פסיכי, לא?
גיהנום, פרט מתוך גן התענוגות הארציים, הירונימוס בוש, סביבות 1490
והנה הקישורים המעניינים:
דיון מרתק על השינוי בקוד האתי של צה"ל שנעשה לנו ממש מתחת לאף.
הקאמבק - ארז אשרוב מטה פעלים ומגלגל גולגלות
אהוד אמיר האחד והיחיד מדווח מישיבה סודית של נציגי החמאס בקפה דה מרקר. סקופ עולמי!
דווקא ב-ynet כן סיקרו
דבורית שרגל מפנה לפוסט הזה עצמו ומבקרת את היעדר הסיקור (המגמתי?) של העיתונים
עופר שלח על מדינה צמאת דם (ישראל, אם לא הבנתם)
שלומי אלדר פותח את הפה על התשקורת העוינת
פרופ' אבנר בן-עמוס על איך חינכנו את הפלשתינאים באמצעות המלחמה (נראה לכם?)
ערס-אל מתעלה על עצמו בחגיגת הניצחון במלחמה
חיים ברעם על מרכיבי הכוח של ישראל
אורי אבנרי בעל הבית השתגע
טובי פולק לא איכפת לנו מכלום (תוכיחו אחרת) יגאל 2 ממשיך לספור |
תגובות (312)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל ממש אין לי בעייה עם זה שאת "שונאת" גברים ואני ממש מזדהה,מרגיש ומאמין לניסיון הכואב שהיה לך עם גברים,
גם וביחוד עם כאלה שהחברה מזהה כ"טובים",
התגובה שלי נגעה רק לניסיון להציג אותך כדוגמה לגישה ישרה, פשוטה, ולא מורכבת,
קשה לי להאמין שאת כזאת,
אבל שוב זה ממש לא ענייני ורק שתדעי שהניסיון שלי עם בנות המין שלך לא מאוד שונה מהניסיון שלך עם בני המין שלי,
וגם אותי, כל הנשים שעזבתי, מאוד אוהבות עד היום ושמחות לדבר ולכתוב כשמתאפשר, ולדעתי זו ההוכחה שהדברים שאנחנו כותבים עליהם,מלחמות,בין מינים,בין עמים ובכלל בין אנשים, הם מאוד לא פשוטים ומאוד לא חד משמעים ואנחנו עוד רחוקים מאוד מאוד מלהבין את המנגנונים שמניעים אותנו ואת הבחירות שלנו,
וחוץ מזה באותו עניין,
פסיכיאטרים ופסיכולוגים אני מתעב מעומק ליבי כי בגלל שאני משוגע עם תעודה פגשתי יותר מדי מהם ועוד לא יצא לי לפגוש פסיכולוג או פסיכיאטר עם רמת משכל סבירה או עם מינימום של אומץ ויושרה ולכן לדעתי הם רק מטעים ומכשילים אנשים ולמרות המצוקה הניכרת שלי אני שמח שאני לא לוקח כדורים ומבחינתי עדיף לא לתפקד מאשר להסתמם וזה מה שאני עושה או יותר נכון לא עושה אבל מניח ומקבל שלא לכולם יש את הפריויליגיה הזאת.
אשאיר את התגובה הזאת שלך אראנה בדיוק לדיראון ולדוגמה למה מחקתי תגובות. פסיכוטי, אה? אתה נורמלי ושי פסיכוטי? אתה מופת הנורמליות עם התמונה המטושטשת והטקסטים ההזויים והניתוח הפסיכיאטרי של שי והחברה נוטפת הארס שלך והטקסטים המלעיזים עליי?
אני סוגרת את הוויכוח הזה בלי חסימות. אל תגיבו יותר שניכם וגם אני לא. אראנה, אני חושבת שתמצא את מקומך בפוסטים אחרים ושפויים יותר. אם שי פסיכוטי, כך גם אני.
למה ?
אתה מסתובב ואומר לכל מי שאתה רואה מה אתה חושב עליו ?
וממתי האופי של מיא הוא ענייני ? ומה לי ולחיים שלה בכלל,
יש לך איזה שהיא תפישה של פרטיות בכלל ?
ממתי הדעה שלי על מיא היא קלף ? מה אני מחפש להרע לה?בשביל מה ?
אין לי שום עניין או זכות לבקר אותה ואני גם בכלל לא מכיר אותה,
הדיון שניסיתי לקיים הוא כללי ומופשט,קונספט שכנראה מצוי הרבה מעבר להשגתך.
טעיתי והגבתי על ההמלצה שלך לאסקפיזם שהיא מציעה (לדעתי אני לא אסקפיסט בכלל) כי הייתי מטומטם שלא שמתי לב כבר מזמן שלכל שיחה איתך יש נטייה להיגמר בפח אשפה,
על האופי שלך אין לי בעייה להגיב,הוא רע,על גבול הפסיכוטי,תעשה לך טובה ותשיג עזרה.
אני פשוט אכלתי כל כך כל כך הרבה חרא מגברים, ולא מ'מניאקים', כי לכאלה אני לא מתקרבת. אלא מגברים שנודעו בהגינותם ובנחמדותם ובטוב לבם עאלק. וכל מה שאני כותבת זה רק על סמך ניסיון חיי. זה לא השמצות. זה פשוט דיווח. אני לא נהנית, זה מנגנון הגנה כדי לא לקבל שוב ושוב את הבומבה בפנים. וזה באמת מגן עליי כי אני מתאכזבת הרבה פחות ככה. זה רק מכאב, זה לא מרוב אושר או מכך שאני ששה אלי קרב. ממש לא. וההוכחה הפשוטה היא שכל גבר שהייתי איתו אי פעם אוהב אותי מאוד עד היום, כי כשגבר טוב אליי אני נותנת לו את לבי ואני ממש צריכה מעט כדי להיות טובה לגבר. אני פשוט כל כך כל כך נכוויתי, וחברותיי כל כך נכוו... אתה לא יודע כמה. אתה לא תמצא גבר שהייתי איתו ויגיד לך מילה רעה עליי. באמת.
זהו.
זה לדעתי משפט המפתח ובדיוק בדיוק נקודת המחלוקת בינינו.
אתה רלטיביסטי ואני לגמרי שחור ולבן.
הפסיכיאטר שלי - אם להיתלות בדברי גדולים - אומר שככה נולדתי. שזה האופי שלי ולא תלוי בהפרעה שלי. אצלי המוסר הוא מוחלט ומאוד מאוד חשוב לי להבדיל בין טוב ורע.
אני לא נבלה. אני מילדות משתדלת לעשות טוב ולהתרחק מרע.
ואתה גוזר גזרה שווה ביני לבין נבלות.
זה מה שמקומם אותי אצלך (בקטנה, כן? זה לא ממש הורג אותי. יש דברים יותר מעצבנים בחיי)
במלחמה הזאת אכלתי הרבה חרא:
א. המלחמה עצמה גרמה לי צער נוראי. ממש לא האמנתי שישראל תפעל בצורה שפעלה ושקעתי לכאב עמוק.
ב. השקעתי המון אנרגיה בכתיבת תגובות נגד הימנים בקפה. הרגשתי שזו ממש חובתי המוסרית כי נחרדתי מפרץ השמחה והנקמה ברחוב הישראלי וממש חשבתי שזה הדבר הקטן שאני יכולה לעשות בגינתי הקטנה.
ג. ואחרי כל זה הייתי נתונה להתקפה אישית מכוערת של כמה משתמשים בקפה שלא היה להם במה להיאחז ולכן ירדו לשפל המדרגה וכתבו שאני לא מאוזנת כי אני לוקחת כדורים פסיכיאטריים, דבר שכתבתי על עצמי בעצמי. אחרי כמה תגובות ארסיות שמחקתי ואנשים שחסמתי החלו לצוץ דיונים ופוסטים נגדי, לכנות אותי נציגת חמאס, בוגדת. זה היה פשוט מרושע ברמה שלא תיאמן.
רק עכשיו מצאתי את הזמן לכתוב באמת את הפוסט שמסביר איך הגעתי לשימוש בכדורים הפסיכיאטריים ואני מקווה שלפחות זה לא ישמש יותר נשק נגדי.
ואחר כך אתה אומר לי שכולם נבלות?
לא אראנה.
אני באמת באמת הייתי בשנים האחרונות בשפל המדרגה. הגעתי לתהומות. הזקתי לעצמי בצורה שלא תאמן. גם פיזית. פגעתי בעצמי.
לא פגעתי באחרים.
אני לא נבלה.
אל תכלול אותי במניין הזה.
אני חושבת שכאן אתה טועה.
כי קיומם של מנועי חיפוש כמו גוגל פירושו שלמשל מישהו יכול לאיים עליי (הפוץ), שיכתוב עליי דברי בלע בתוספת שמי המלא ולעד מי שיחפש אותי ימצא אותם בצמוד לשמי.
אבל אם נפסיק לרגע לדבר עליי (ואלוהים יודע כמה זה קשה לי), אני חושבת שמנגנוני סיווג יהפכו ולמעשה כבר הופכים את העניין הזה של הכמות האינסופית ללא רלוונטי, והדברים כן נשארים לדיראון עולם.
הכל נשמר באמת. אני הרי עובדת עם האינטרנט ואני רואה שכשאני מחפשת באמת משהו שאני צריכה כגון פרטים על חגב האמזונס הזעיר ביותר אני מוצאת תוך שנייה.
בקיצור arana, לא הלך לך:
רצית אסקפיזם ו- 'רזולוציה גבוהה', ובסוף יצא שאת עוד יציר כזה של הישראליאנה - כוחני, צדקן, וחבל על הזמן - בכיין.
עכשיו שמתי לב שאתה גם שקרן.
להלן התגובה הראשונה שלך כאן בפוסט הזה:
"גם הימנים וגם השמאלנים אוהבים להצטופף במספרים גדולים => ממש לא מתלהם, בכלל לא, כולה להתייחס אלינו כמו לפרות.
המלחמות אף פעם לא נולדות אצל האדם הבודד,החושב והמרגיש
הם תמיד נולדות מהבטחון המטומטם והפחדני של ההמונים => עוד פעם - פשוט הרעפת על מי שהיה בהפגנה אור ואהבה.
שמולידות גישות,דעות ומחשבות צפופות ומיוזעות הנשענות על הזדהות חסרת מחשבה => זו לא התלהמות, זו אהבה צרופה וקבלת האחר, והתייחסות ישירה. ישירה? בטח ישירה.
הליכה שלובת זרועות בשורה מהווה תחליף עלוב ושטחי לזהות אמיתית שרק קיומה יפסיק את האיוולת הנוראה של המלחמה" => שוב פעם כינית אותנו בכינויים מקבלים כאלה, שיוצרים איתנו דיאלוג, והם ממש ממש לא מתלהמים. מה פתאום - אני זה שמתלהם. אתה דובון אכפת-לי ממש.
אתה כנראה לא יודע את זה, אבל אתה איש אלים. אתה פשוט עושה את זה עם מילים, ומתאים את הברבריות הזו לאינטרנט, ומכבס את זה כמו פוליטיקאי מיומן. אבל אני לא מאשים אותך - ככה זה לגדול בחברה ברברית שלא רואה ממילימטר את האחר. אני יודע שכאן בעצם אני עוקף את הקיום האינדיבידואלי שלך ובעצם קצת פוטר אותך מאחריות, אבל כזה אני - אני מכליל בלי הפסקה, אז הפעם הרווחת.
תגיד,
למה לא כתבת את זה מלכתחילה? למה לא אמרת לבעלת הבלוג מלכתחילה מה שאתה חושב עליה? לפחות אלה שהיא סילקה לא זיינו לה את השכל, ואמרו לה את זה בפנים, ואז היא עשתה את מה שהיה ברור לגמרי שהיא תעשה.
למה לכבס את זה? למה לא אמרת את מה שכתבת זה עתה - בהתחלה? למה השארת את הקלפים צמודים לחזה? מה אתה פוליטיקאי? אתה הרי נורא נורא אמיץ בדיעות המיוחדג'ות שלך, אז תלך איתן עד הסוף - כבר מההתחלה.
אתה לא אמרת את זה מלכתחילה, כי אתה עוד עסקן-פוליטיקאי שכזה, בסגנון ניו-אייג'י. אה - סליחה סליחה, זו 'המורכבות' הארורה הזו.
בקיצור, באת לבלוג פופולרי (בדיוק כמו שהגבת אצלי בפוסט היחיד שלי שהוא פופולרי...), כי רצית להפגין נוכחות, או שמא נמאס לך מהתגובות הרגילות בבלוג שלך שמתמצות ב: 'וואוו!','איזה יופי!', 'מדאיייים!' ושאר העדר.
אתה מוזמן להשוות את התגובות שלי למיא שכותבת באופן ישר,נקי ועינייני יחסית, לתגובות שלי לראנסום שצריך להיות חירש בשביל לא לשמוע שהוא מחפש את עורק הצוואר שלי,
אני לא קדוש ונדמה לי שלמרות הכל ניסיתי להיות סבלני ולהעביר תפישה קצת יותר מורכבת שבאופן טבעי מתקשה לשרוד,
גם בחיים וגם ברשת,
מול צליל כל כך מתלהם.
אבל יחסי נשים גברים זה באמת מורכב,אפילו מאוד מאוד מאוד,ולתחושתי זה אפילו חלק מהיופי שבהם,ולדעתי במידה רבה חוסר היכולת שלנו לקיים אותם בצורה סבירה גם קשור ל"צורך" שלנו במלחמות ותחרותיות ומצד שני לא שמעולם לא ניצלתי את המודעות שלי למורכבות החיים כדי לבגוד בחברות שלי אלא שזו הייתה בדיוק אותה מורכבות שגורמת לי להנות ולהידלק מנאמנות ולא לראות בה משא או חובה כבדה כפי שלא מעט גברים "ישרים" חווים אותה,
בעלת הבלוג הפשוטה והישרה פירסמה ומפרסמת אין סוף השמצות על גברים וגם מודה שהיא נהנת לשנוא גברים לתאבון,
הכל בהומור כמובן,
ואל האסקפיזם הנרקסיסטי שלה אני מתקשה להתחבר,
לא תודה,
אני מעדיף את שלי.
פתאום נזכרתי במשהו.
נעמית - חברת קפה ידועה (אל דאגה, זו לא התנשאות, זה בגלל שאני לא יודע אם אתה מכיר אותה), העלתה פוסט שעוסק בבגידות של גברים ונשים בחיי נישואין והדרכים שבהם הגברים והנשים הללו מתנהלים בקטע הזה. מה שאפשר היה לראות שם זה את הרצון להחזיק את המקל משתי קצותיו.
ואז הגיעה מיא, וכתבה שם שהיא לא מבינה את כל האנשים האלה שבוגדים, ולמה הם לא פשוט חותכים עניינים ומחליטים לסיים את הקשר, ואז מתפנים לכל הקשרים האלטרנטיביים האלה.
אחרי זה אפשר היה לראות את כל ה- 'מורכבויות' שאנשים הטיחו שם, או חשבו בצורה זו או אחרת וכיבסו את זה בדרך כלשהי, כשרק מיא אמרה את הדבר הכי פשוט והכי נכון, והכי ישר - כזה שלא מנסה לאכול את העוגה, שלא מנסה להשאיר אותה שלמה, ושגם לא קובע מתי יאכלו את העוגה וישאירו אותה שלמה. אז אולי זה לא היה 'מורכב', אבל זה היה הגון, וישר, וכנראה גם הכי נכון בסופו של דבר.
ואז אני חושב על האסקפיזם הזה שכל-כך ניכר בדבריך (ואפרופו אסקפיזם - לפחות בעלת הבלוג יודעת לעשות את זה עד הסוף...), ומאידך, על הניסיון שלך מאותו מטר מרובע שאתה נמצא בו לגזור הנחות שיהיו תקפות למשהו חוץ מאותו מטר מרובע (מה שאתה כינית 'רזולוציות גבוהות'). בקיצור, גם אתה מנסה לאכול את העוגה האסקפיסטית, להשאיר אותה שלמה, ואז גם לבנות מודל 'מורכב' שכזה כדי שתוכל לספר לעצמך שאין בכלל עוגה.
אתה ממש לא קורא -רק כותב.וכותב לוחמני ומחפש גרוגרות לא פחות מכל אחד אחר.מצחיק שאתה מאשים אחרים שהם רק רוצים לנצח בוויכוח,כשנראה שזה די תקף גם לגביך. וגם אני צמחוני.וגם ציפי ליבני.אז מה.
אם זה מעייף אז אל תקרא או שמיא תמחוק אם היא רוצה,זו בעייה שלך,לי היה מה להגיד ואמרתי וקשה לי להבין למה אתה חושב שעולמו של רנסום או עולמך בכלל מעניינים אותי,הם עניינכם הפרטי וממש לא ענייני,ניסיתי לעורר מחשבה ושיחה כתגובה להצהרות החד משמעיות שכתבתם כאן וניסיתי לעורר מחשבה בקשר לאפקטיוויות של פעולה והדרכים להפוך דעה להשפעה,לא מעניין אותך,זכותך,לדעתי קצת מחשבה יכולה להיות יותר משנה ואפקטיווית מההפגנות שאתם מתחממים בהן ואם לא היה לך מה לומר או לא מעניין אותך לנסות לפתח מחשבה שאין בה נסיונות שכנוע אלא חיפוש דרך אז זה בסדר גמור מצידי ובקונטקסט הזה צריך לקרוא את ההערה שלי כלפיך,יש גם שיח שמעבר לוויכוח ולנסיון לנצח את הצד השני אבל כנראה שלא ניתן עדיין לקיים כזה,בלי דם זה הרי נורא משעמם ומייגע ואני בכלל צמחוני.
ממש לא מתגאה שיש לי קשרים בין אישיים עם כל מיני אנשים,ממש להפך,כתבתי בפירוש שאין לי קשרים בין אישיים עם אף אחד,החברים שלי מעזה הם מלפני עשרות שנים,אין לי חברים בכלל,לא מאמין בשטויות האלה,בשבילי כל האנשים הם פחות או יותר נבלות,אלא מה,אני נוהג בהגינות ועוזר כמה שאני יכול איפוא שאני יכול וכמו שכתבתי בפירוש גם שאני עוזר זה תמיד בתנאי שיעזבו אותי לנפשי,גם אם היו לי קשרים נראה לי מגוחך ולא מובן להתגאות בהם,לשמה ולמה,מה שכתבתי על אנשים שונים נודע רק לדיונים שהיו לי איתם פה ושם על רעיונות ותפישות שבהם הם מאמינים והם נבעו מתוך העניין שלי ברעינות ובתפישות,אנשים שיש לי בהם עניין,אם יש כאלה הם לא לרשת אלא לאחד על אחד.
כפי שאתה בטח שם לב, אנחנו לא מתקדמים לשום מקום (ואולי זה מתאים לך לטחון מים ככה).
אז הגעתי לשתי מסקנות פוטנציאליות בנוגע אליך ולמודל ה- 'מורכב' שלך (אני אגומניאק, פנאט, הכל נכון - בוא נמשיך).
1. אתה צבוע.
2. אתה נאיבי.
זה לא בהכרח אומר ששתי המסקנות האלה לא יכולות להתמזג, אבל בשביל לפשט את העניין, אני אתייחס אליהן בנפרד.
1) למה אתה צבוע? כי אין לך בעיה להיות בעת ובעונה אחת חבר של ערבים (כפי שאמרת לא פעם), ומאידך, אין לך גם בעיה להיות חבר של גזענים וקוראיי 'מוות לערבים'. בנוסף, אתה כל הזמן מתגאה בזה שיש לך קשרים בינאישיים עם כולם, אז למה אתה לא מתגאה בקשריך עם גזענים? למה אתה מספר רק על קשריך עם ערבים? והכי חשוב - למה אתה לא מספר לאותם חברים ערבים מי החברים האחרים שלך, ואף מציג בפניהם את הדברים הגזעניים האלה, שאפילו עושים צחוק מהאלוהים שלהם?
זו הייתה האופציה הצבועה. משום מה, אני לא מאמין בה (תקרא לי נאיבי...), ולכן אני עובר לאופציה הנאיבית:
2) אם המודל ה-'מורכב' שלך וכל אוסף ה-'מורכבויות' שלך יכולים להתקיים במקביל, למה שלא תבחן את זה? תספר לאנשים שאתה חבר של כאלה שהיו יכולים להיות חלק מהקו קלוקס קלאן בגלגול אחר. ויותר מזה - תספר על זה לחברים הערבים או הנאורים או אני לא יודע איזה, מי החברים האחרים שלך, ומה הם אומרים. תעשה מן ניסוי כזה, שבו תוכל ממש לבדוק את המודל ה-'מורכב' שלך. תלך למקום שבו יש לך חברים ערבים, תחשוף את כל העניין הזה שאתה חבר של גזענים ורוקדים על דם, ונראה איך הקשרים האישיים שלך מחזיקים מעמד. אבל כשאתה עושה את זה, אם אתה רוצה שיהיה אפקט עיקרי לניסוי, אז ממש תצטייד בכל אותן התבטאויות 'מורכבות' של החברים ה- 'מורכבים' שלך, שהם חלק מן המודל ה- 'מורכב' שלך.
או כמו שאמר לי פעם חבר שלי (אוהד הפועל) - נראה אותך מגיע לאיצטדיון טדי, יושב בלב אוהדי בית"ר וצועק: 'מוות לגזענים'! .....
אני מחכה לדיווח (על הניסוי שהצעתי לך, לא על העניין הזה באיצטדיון טדי).
בינתיים אולי תרצה להצטרף אליי לאיזה שיר (לפי הפזמון של גבעתי - אוי המרגמות):
אוי המורכבויות, אוי המורכבויות, חבר'ה על הכיפאק חבל שהם ז.....
אתה יודע, כשהייתי ילד קראתי את 'ההוביט' של טולקין.
ואז ניהלתי עליו שיחות ברמה של:
למה בילבו הסכים לצאת למסע? מה אכלו בארוחה שנערכה במסיבה המפתיעה (צלי כבש) ?
ואז קראתי גם את 'שר הטבעות' של טולקין, ואז הרמה של השיחה שלי השתפרה:
מה הרגיש בילבו כל השנים האלה, הוא באמת חשב שהטבעת נשכחה? מה יש להוביטים האלה שהם עליזים כל-כך? הייתכן שסם הוא לא סתם חבר על פרודו (אם אתה מבין למה אני מתכוון) ?
בקיצור, הרמה שלי עלתה עוד שלב.
אז הנה, גם אני קראתי ספרים.
תגיד, אתה באמת מקשיב למה שאתה אומר? אני פשוט לא מאמין. בוא ננסה לראות כמה אתה מקשיב לעצמך:
"הפנייה היא הרי לא אליך או אל רנרט אלא לכל מי שלרוע מזלו נחשף לקישקושים שלי," =>
אז תרשה לי להסיר את הכביסה שאתה עושה לדבר הזה. מאיפה שאני מגיע, קוראים לדבר הזה פוליטיקה. אתה מגיע לבלוג הזה, ואין לך שום כוונה לנהל דיון או לקדם איזה שיח (כי אז היית מדבר בדרך שמתאימה ליותר מאדם אחד), אלא המטרה שלך היא הפגנת נוכחות. שיראו ש- arana הגיע, ויחד איתו ההשקפה המיוחדג'ת שלו. בקיצור, אתה עוד עסקן ניו-אייג'י שכזה שרוצה להשפיע.
"שוב,לתחושתי ,באופן אופייני אתה דבק בתפישה מכנית ומיידית של סיבה ותוצאה" =>
סוף סוף. הגיע הזמן שתגיד שהכל זה תחושות. חבל שלא אמרת את זה מלכתחילה, זה היה חוסך איזשהו ניסיון מצידי לענות לך, והיה חוסך לי הרבה מאוד זמן.
אולי תנסה פעם אחת להוכיח משהו? פעם אחת! אתה מדבר על דבר כמו סיבה ותוצאה, שמגיע מן הסתם מהעולם הלוגי, הרציונלי, המדעי, וכיוצא בזה. אבל מייד מסרב להמשיך במתודה שלך. כל השיטה שלך היא ניתוק דבר מהקשרו.
אז אם אתה מדבר על עיקרון הסיבה והתוצאה, תן לי רגע להשלים לך את התמונה הכוללת:
סיבה ותוצאה בלי קדימות זמנים, לא שווה כלום (קרי, אין דרך לוודא שבאמת הסיבה קדמה לתוצאה). בנוסף, סיבה ותוצאה בלי ניסיון להפריך השפעה של משתנים אחרים, גם כן לא שווה כלום, כי שוב - אי אפשר לוודא את 'המכניקה' הזו. אבל תבלה.
אתה יודע, זה נורא יפה איך אתה סותר את העצמך באותו המשפט ממש:
מצד אחד - "הפנייה היא הרי לא אליך או אל רנרט אלא לכל מי שלרוע מזלו נחשף לקישקושים שלי,"
מצד שני - "תבין, לי אין את היומרה שלך ולכן גם אין לי את הציפייה שלך לשנות במחי צעקה את העולם,"
אני אשאיר לך את משימת ההבנה של הסתירה הזו. או שאתה באמת עד כדי כך נאיבי שאתה לא מבין איזה יצור פוליטי אתה, ואז אין לי מילים.
"מתקשה להכיל דברים שאין בהם סיפוק מיידי או כאלה שאתה לא יכול לזהות בהם את הכוונה והמטרה מקריאה ראשונה, לדעתי זה אינפנטילי." =>
בקיצור, מה שאתה אומר זה שאין לך שום רצון שמישהו יזהה כוונה ומטרה, ומצד שני (שוב פעם הסתירה זו) אתה בא בטענות אל אנשים שלא מזהים את זה ולא מנהלים איתך דיון. אם זה לא תינוקי, אז אני לא יודע מה זה. איזה שיח בדיוק אפשר לנהל עם מישהו שלא משאיר קצה חוט? דיון של תינוקות מן הסתם.
אז אני חושב שזה מאוד מאוד אינפנטילי, לבוא לבלוגים אחרים, ולצפות שאנשים מייד יהיו נר לרגליך וידעו להשתמש בעולם התוכן שלך. הרבה יותר בוגר, זה ממש לקרוא את הדברים, וקודם כל ליצור איזשהו שיח ראשוני עם הכותב/ת. ואם אתה מחליט שזה לא מתאים לך - אדרבא ואדרבא, יש דבר כזה שקוראים לו בלוג פרטי (שבו גם אני כותב את תחושותיי מפעם לפעם), ושם אנשים אחרים יצטרכו ללמוד את עולם המושגים המעניין שלך. אבל אתה הרי לא רוצה את זה. אתה רוצה להשפיע, כי אתה בעצמך שרוי בסתירה מוחלטת - אתה מדבר בצורה א-פוליטית, ומאידך, אתה יצור פוליטי לחלוטין, שפשוט הצליח לכבס את זה בבליל ניו-אייג'י שכזה.
"אני גם לא מבין על סמך מה אתה קובע שהתיאוריות שלי לא מבוססות על כלום," =>
כי לא ראיתי שפעם אחת נדרשת לעגן משהו שאמרת. לזה אני קורא - 'מבוסס על כלום'.
"אני מבוגר ממך בעשרות שנים וקראתי בערך פי אלף ספרים ממך" =>
הייתה לי תחושה שקראת איזה ספר שאמר לך איך לחשוב, מן ספר כזה שהרי המציא את הגלגל, כמובן. סליחה, סליחה, זה לא הספר שהמציא את הגלגל - זה הרי אתה.
"בלי לקבל רשות מכל הפרופסורים המנוונים והדוקטורים המטומטמים שאתה מעריץ כל כך" =>
איך אתה יודע את מי אני מעריץ? איך אתה יודע שהם מטומטמים? על בסיס מה? אתה פעם אחת עשית סוג של תהליך הסקת מסקנות לוגי? משהו? יש קצה חוט? יוק.
"אם אתה לא יכול להתמודד עם ההגיון ה"פנימי" שלי אז תשתוק,זה לא בושה." =>
אז אתה כתבת כאן איזו נפיחה שבה תקפת את הסמולנים, והם אמורים לשתוק כי יצרת להם עולם מושגים שמבוסס על איזה עולם תוכן פנימי שלך. זה גם אינפנטילי, וגם אגוצנטרי באופן מוחלט. למה אתה לא בחרת בזכות השתיקה? למה כתבת כאן בכלל? הרי לא ניסית להתמודד עם שום היגיון, אז למה לא שתקת?
אבל שוב אני נתקל בסתירה הזו שמוכיחה את הכלום שאתה כותב.
הרי מצד אחד - "אני זורק רעיונות ותחושות לזרם התודעה של הרשת"
ומצד שני - "אם אתה לא יכול להתמודד עם ההגיון ה"פנימי" שלי אז תשתוק,זה לא בושה."
זאת אומרת, מצד אחד אתה סתם מברבר לך להנאתך וזורק כל מיני רעיונות שלא חובה להתייחס אליהם, ומצד שני - אתה מצפה שיתייחסו אליהם, וכשלא עושים את זה, אז זה מפריע לך.
ועוד סתירה:
מצד אחד - "למה שאביא משהו שמישהו אחר כתב?"
מצד שני - "לא הוגן מצידך להתעלם מכך."
מעניין איך אתה מסרב להתייחס באופן ישיר (ולא באמצעות מניפולציות בגרוש) לדברים של האחר, ואז טוען שזה לא הוגן שעושים לך אותו הדבר בדיוק.
אתה יודע arana מה מצחיק? איך אתה טוען שהרשת היא 'א-טריטוריאלית', וממש באותה נשימה - מקפיד להגיע לכל מיני מקומות (עם צופים רבים יש לומר, כן, שמתי לב לזה) ולסמן את הטריטוריה שלך... או שאצלך - ""הפנייה היא הרי לא אליך או אל רנרט אלא לכל מי שלרוע מזלו נחשף לקישקושים שלי," => זה הרי לא סימון טריטוריה, ממש לא. כנראה החלטת גם להגדיר מחדש את הדבר הזה שקוראים לו טריטוריה.
"אני יודע לפי התגובות שלך ושל החברים שלך,אני הרי קורא מה אתם לא מקבלים ולמה ואני מתרשם שאתם לא מבינים את המדיום וגם הסברתי דיי מפורשות איפה ולמה." =>
לא נכון. לא עיגנת את דבריך במשפט אחד שאני או מישהו מחבריי כתב. אפילו לא עשית את זה פעם אחת, כי אז ממש תצטרך להתייחס לדברים באופן ישיר, ואפילו אלוהים ישמור - ליצור שיח שיש בו מקום ליותר מאדם אחד.
בקיצור, אתה מתבסס על כל מיני אינסטינקטים ותחושות שאולי או לא קיימות. הצעת לי קודם לשתוק אם אני לא יודע להתייחס להגיון שלך, אז אולי פעם אחת גם אתה תנסה להיעזר בעצה שאתה נותן בקלות כזו לאחרים.
"למעשה אני גאה שברוב הפורומים שכתבתי אני מזמן חסום לצמיתות"
אתה לא צריך להגיד את זה. הרי זה מה שאתה מחפש מלכתחילה. אתה בעצם הצלחת באמצעות מניפולציות בגרוש להיות קצת יותר מתוחכם ולמשוך את שהותך לפני החסימה. הכל אצלך עובר כביסה, אה? וואחד מכונת כביסה יש לך.
"איש, הדברים שלך לא מחזיקים מים."
לא מבין למה המשפט הזה הפריע לך. סתם, סתם, אפשר לראות בתגובה שלך אליו כמה שמחת שהוא הגיע. בדיוק כמו שאמרתי לרנרט - תן לו את מה שהוא רוצה, שיילך שמח הביתה, בדיוק כמו שאני עושה עם האחיינית שלי בת השנתיים, שתהיה מרוצה.
שאלה מעניינת מאוד
לפחות אותי,
ולדעתי ה"תמיד" של הרשת שונה מה"תמיד" של הדפוס ולכן את טועה כשאת מכילה עליו את כללי הדפוס,
הרי עצם הכמות האין סופית של יצירות ואמירות והשקפות שמציפות את הרשת כל שנייה לא מאפשרת לנו אפילו לנסות להכיל אותם בדרך הישנה,
הכל ל"תמיד" אבל שום דבר לא נשמר באמת,
היצירה כבר לא נמדדת כמו בעבר,
באקסלוסיביותה ,
בקושי להשיגה,
או בנדירותה,
זה גם מתחבר לקיטורים המוצדקים שלך על ביזוי היחסים בין נשים וגברים כי גם הוא נובע מהחלת כללי המרחב ה"ישן" על המרחב ה"חדש" כי אנשים מנסים לנצל אותו במקום לנסות להבין ולהפנים את הטוב בעולם שנפתח לכללים החדשים,
לדעתי,דווקא בזרימה המתמדת הזו שלא מאפשרת אחיזה במשמעות הישנה נפתח משהו שמאפשר העמקה ויחסים יותר טובים בין עמים ונשים וגברים ובעלי דעות שונות שעד היום לא היו נפגשים,
אבל בשביל לגלות את המשמעות החדשה ואת הסיכוי החדש צריך גם להבין איפה ומה ולמה שונה המרחב הווירטואלי מזה של העיתון,התיאטרון או המוזיאון,
אישית אני מאוד אוהב את השינוי והסיכוי וחשוב לי לנסות להבין אותו בשביל לא לבזות אותו כי לדעתי הווירטואליה מקרבת את הזורם לקבוע ואת המיידי לנצחי באופנים שעדיין לא זכו לניסוח הולם והעמדות שאת מקרינה עליה עושות לה עוול ומחמיצות את הפתרונות שהיא מציעה.
מה ההבדל בין וירטואלי לבין לא וירטואלי?
אני כתבתי בעיתון - ואם בעיתון כותבים הערבים הם רפש, היום זה מקומם ומח זה נעלם, ואם באינטרנט כותבים זה נשאר לתמיד.
לכן אני אתרום את תרומתי הצנועה שאצלי, בלוח המודעות הקטן שלי, לא יהיה כתוב שהערבים הם רפש, שדמם מזוהם, ששמחים במותם, שהם גזע נקלה וכו'.
יפי המורכבות שבאדם נגמר אצלי בדיוק כאן, באוורור של הביטויים האלה.
אני באה מהתקשורת, לא מהפילוסופיה, ואני רואה באינטרנט עוד צורה של תקשורת. היום מתפרסם פוסט שלי באתר האינטרנט של הארץ ומבחינתי זה כמו לכתוב בעיתון הארץ, רק שזה נשאר לתמיד ולכן מחייב הקפדה נוספת.
זו זווית הראייה הקטנה שלי.
כך אני עודרת את חלקתי הקטנה מעשבים שוטים.
אני לא יכולה לעדור את כל העולם.
כפי שאני עוזרת ותורמת ומתנדבת לכך וכך אנשים ומשפחות, לא לכל העניים והנזקקים, וזה גם לא מרפה את ידיי שאני לא יכולה לעזור לכל נזקקי העולם או הארץ או העיר.
וכן, יש לי הקלה גדולה מאוד מכך שחסמתי כמה אנשים כאלה, שפרץ האלימות והשמחה לאיד שנבע מהם במלחמה (אני לא רוצה לכתוב רוע כי אני באמת לא יודעת מה הגורם ומה המוטיבציה) לא נראה לי בגבולות ההתנהגויות האנושיות שמתיישבות לי לא עם הקשת של ההתנהגויות האנושיות שקיימות בעולם, כי גם רצח קיים בעולם, אלא עם ההתנהגויות האנושיות הלגיטימיות בעיניי ששומרות על כבודו של הזולת ועל זכויותיו כמו שאני מבינה אותן וכמו שמניתי אותן בפירוט בפוסט הקודם שלי.
ההערה האחרונה שלך מתקשרת להערה שאיתה פתחתי את ההתפרצות שלי לדיון,
אני לא חושב במספרים,או יותר נכון אני לא חושב שלמספרים גדולים יש יותר משמעות מלמספרים קטנים,
לא מעניין אותי אם הרבה אנשים חושבים שאני אינטלקטואל או שאף אחד לא חושב כך או שכולם חושבים שאני מטומטם,
אני לא מחפש הערצה והערכה,אלא להציג השקפה ולקבל עליה תגובה אם אפשר,
וגם אם לא אז גם טוב,
שתהיה,
אולי זה יהיה מעניין ונכון למישהו ואולי לא.
אתה מבלבל בין העובדה שאני חולק על דעתך ותפישתך לבין חוסר סובלנות וסבלנות,
הרי לא אני טענתי שאין טעם להתמודד עם השקפותיך אלא זה הייתה אתה שטענת שאני כל כך חלול ולא מבוסס שממש אין טעם וצריך לתת לי מה שאני רוצה כי אולי זה ישתיק אותי.
הרשת היא לא הבית שלי ואני לא מתכוון להיכנס עם אף אחד או אחת מהמכותבים כאן למיטה,
היא,לטעמי,איזור נייטרלי ומופשט לחלוטין,וכן,הייתי מתווכח וגם התווכחתי עם גזענים לבנים אמריקאים ובריטים וגם עם גזענים ישראלים שהם לא פחות גרועים מהם והם גילו כלפי תחושות וגישות מאוד דומות שאתה וחבריך מגלים כלפי,
למעשה אני גאה שברוב הפורום שכתבתי אני מזמן חסום לצמיתות,
כמו שגם ברור מהתגובות שלך,אין דבר יותר מעצבן מקצת מתינות ומחשבה עצמאית,הרי כולם רוצים את הכי מוחלט והכי מייד והכי עכשיו וגם את זה אני יכול להבין רק שההמלצה שלי היא לנסות להתאפק קצת.
"איש, הדברים שלך לא מחזיקים מים."
הנה דוגמה יפה למשפט מנומק ומבוסס,יפה,כל הכבוד,זה אתה המצאת או שזה ציטוט מקיר של משתנה ציבורית?
"העובדה שאני ממשיך איתם את השיח מתוך מודעות למורכבות,"
עוד פעם המורכבות הזאת. אתה היית מנהל דיון עם הקו קלוקס קלאן? אם כן (וזו זכותך המלאה), אז שיבושם לך.
אבל אם אתה כה סובלני, למה אותה הסובלנות שאתה מפגין כלפי גזענים, אתה לא יכול להפגין כלפי אלה שלא מוכנים להפגין את הסובלנות כלפי אותם גזענים?
הרי גם זה חלק מהמורכבות, לא?
איזה כייף שבמודל המורכב שלך, יש מקום לגזענים, יש מקום לשונאי אדם, ויש מקום לאלוהים יודע מה, אבל אין מקום לאנשים שלא מוכנים להכיל בבית שלהם את מי שאתה כן מוכן.
בקיצור, המודל שלך הוא חד-צצדי בצורה מוחלטת. אולי בעבר יצאת מאיזו הנחת ייסוד, אבל יש לי תחושה שכבר מזמן התנתקת ממנה בכל ההזיות 'המורכבות' שלך.
איש, הדברים שלך לא מחזיקים מים.
יש לך כל-כך הרבה אנשים שחושבים שאתה איזה אינטלקטואל, למה איתנו? למה לדבר עם אנשים כל-כך לא סובלניים ופונדמנטליסטים כמונו?
לא סבבה לי בכלל אבל אני לא מצליח להזדהות עם היומרה שעומדת מאחורי התחושה שלך שאוסף הפיקסלים והטקסטים שמתפרסם כאן או במקום אחר הוא הטריטוריה שלך,או שלי, ולכן גם לא מצליח להתחבר לתואר או לעמדה שהענקת לעצמך כמספקת במה,
במרחב הווירטואלי אני סובלני בצורה מוחלטת בעוד שבמרחב הבין אישי אני סובלני וסבלני הרבה פחות ממך,
לטעמי זהות כוללת בתוכה גם זיהוי של איזה מרחב מאפשר ומתאים למה והמרחב הווירטואלי לדעתי מאפשר סתירות שאינן אפשרויות במרחב האמיתי ולכן הערתי מה שהערתי על האכזבה שלי מכך שאנשים נוטים לייבא גישות שלא מתאימות למרחב הווירטואלי ובכך מחמיצים את הפוטנציאל ההידברות שבו,
ועם טובי חברי הווירטואלים נמנים אנשים מורכבים,
והעובדה שאני ממשיך איתם את השיח מתוך מודעות למורכבות,
שחברייך הפונדמנטליסטים עיוורים לה באופן כה אופייני,
מקדמת,
לדעתי,
ולא רק לדעתי,
גם אותם וגם אותי.
אולי לא שמת לב אבל חלק מהיופי שבמרחב הווירטואלי זה שלא כל שיחה חייבת להיגמר במיטה או בחתונה ולכן אני גם לא חייב לאהוב ולהסכים ולחפש התאמה מלאה עם כל מי ש"מדבר" איתי,אלי,או עלי.
"מעניין אם יש לך או לאיציק"
אני לא מבין למה אתה רוצה לנהל איתנו דיון. מה אנחנו בכלל יכולים לתרום לך. עושה רושם שיש בידך את כל התשובות ואף את כל השאלות. אז פשוט תענה לעצמך (כמו שעושה רושם שאתה אוהב) ותבלה. הרי בתיאוריות המדוקדקות והמעוגנות במציאות (יש כאן ציניות מן הסתם) שפיתחת לך, יש מקום רק לאיש אחד פחות או יותר. אני חושב שהאיש הטוב ביותר לנהל איתך דיון - הוא אתה.
"בשביל לזהות את ההקבלה בין הגישה שלכם לדיון לבין הגישה של ממשלת ישראל לדיון עם החמאס"
אתה יודע מה יפה? איך אתה מצד אחד מנטרל לגמרי את הפוליטיקה וההיסטוריה, ובאותה נשימה - עושה הקבלים בין הדיון הזה ובין הסירוב הישראלי להכיר ולדבר עם חמאס לפני המלחמה. זה דווקא מאוד מעניין אותי - איך המוח שלך עושה תהליך שמצד אחד הוא מתעלם לגמרי מהבסיס הפוליטי-היסטורי, ומצד שני מפתח מן תיאוריות אוויר שכאלה שלא מבוססות על כלום.
"ולכתוב שאני מגזים ביכולת הניתוח שלי"
הגזמה ביכולת הניתוח שלך נובעת מחוסר היכולת שלך להציג נתונים שמבוססים על משהו חוץ מההגיון הפנימי שלך. דרך אגב - יש לי אחלה תיאוריה שמסבירה למה יש חייזרים על מאדים, חבל לך על הזמן.
"כשמהטקסט שלמעלה ומהתנועה של הדיון מצטיירת תמונה לגמרי הפוכה,"
שוב פעם, זה יפה איך אתה כותב את התחושות שלך בתור עובדות, ואז מצייר בעזרתן (רציתי לכתוב מנפיץ) איזו תמונה שתתאים לך. אנא ממך, אם אתה כותב משפש שכזה - תכתוב כמה עובדות וכמה משפטים מה- 'טקסט שלמעלה', על מנת שאפשר יהיה גם להתייחס למה שאתה כותב. אבל אתה הרי לא רוצה את זה, כי אתה לא מבסס את מה שאתה כותב על משהו, או על איזשהו תהליך מחקרי-מחשבתי רציני, מעבר לגחמות ליבך.
מה שכתבת אחרי זה על האגוטריפים זה טוב ויפה, באמת. אני ממש יכול להתייחס לזה, הרי זה ברור שזה מבוסס על תהליך מחשבתי אינדוקטיבי מקיף.
מה שכתבת אחרי זה על הגיהנום שנוצר, ועל הססמאות, מה אני אגיד לך - אני הרי שוב בטוח שהכל מעוגן ובדוק.
arana, אני רוצה שפעם אחת, פעם אחת, פעם אחת! תביא איזה משהו שמישהו אחר כתב, ותתייחס אליו. אתה טוען שאנחנו לא רוצים להתייחס אליך ואנחנו נמנעים מדיון. זה טוב ויפה שאתה רוצה שננהל איתך דיון כשאתה קבעת את כל החוקים, אתה קבעת כל הנושאים, ואתה קבעת את גבולות הגזרה, ואתה ציירת את התמונה האקספרסיוניסטית (איזו מילה גדולה, אה?) שלא מתבססת על כלום. אם אתה תוקף מישהו בדיון, לא עדיף שתביא איתך את הדברים שהוא אמר? אחרת איזה טעם יש לזה?
איך אתה יודע איזה שינוי אנחנו לא מקבלים בברכה? ואם את יודע - אדרבא ואדרבא - תראה היכן זה קרה, בפעם הראשונה תעגן את מה שנמצא במוחך הקודח באיזשהו משהו מעולם המציאות, ואז אפשר יהיה לדון בזה. אבל אתה הרי לא מסוגל לעשות את זה. אתה לא מסוגל לקחת משפט של מישהו אחר, כי אתה מעולם לא עשית את זה. אתה אוהב לתאר כל מיני תחושות שאתה מרגיש שאולי מתבססות על כל מיני דברים שאולי נאמרו או שלא נאמרו, כשאתה לוקח רק את מה שמתאים לך לתבנית, אבל אילו טיעונים אלה? אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות? אני בספק.
מעניין אם יש לך או לאיציק את מעט התבונה בשביל לזהות את ההקבלה בין הגישה שלכם לדיון לבין הגישה של ממשלת ישראל לדיון עם החמאס,הרי אם אי הבנה היא סיבה להפסקת דיון אז מה הטעם בשיחות עם הפלשתינים,
בכלל,מה הטעם בלימוד או בהתפתחות ?
זה בדיוק העניין ברזולוציות שמחברות את האישי עם הכללי שמה שנכון בגדול אמור להיות נכון גם בקטן ולכתוב שאני מגזים ביכולת הניתוח שלי בלי להתייחס לנקודות שהעליתי זה זלזול בתבונה,
בעיקר שלו,
השכל הפשוט מתקשה לתפוש למה העמדה שלי מבטאת התעקשות או החלטה מלכתחילה ואילו שלך מבטאת גישה דינמית ופתוחה כשמהטקסט שלמעלה ומהתנועה של הדיון מצטיירת תמונה לגמרי הפוכה,
אל תשלה את עצמך,אתה לא מסוגל לתת לי את מה שאני רוצה,כי לא רק שאתה אפילו לא מסוגל להבין על מה אני מדבר אתה גם לא מסוגל לדבוק באתיקה הכי בסיסית של שיחה,
מה שמחזיר אותי לנקודה ששווה ועלתה בהתחכחות הלא נעימה שלי עם השמאל הישראלי והעולמי שכולם אנשים חכמים משכילים,חמודים להפליא וכשרונים אבל באין סוף הצמתים הקטנים של חייהם הפרטיים הם תמיד יעדיפו את האגוטריפ שלהם על מבט לצדדים ולכן שעתם ה"גדולה" תמיד מגיעה כשהם יכולים לפצות על חייהם העלובים ובחירותיהם האגואיסטיות ולהפגין את יופי נפשם במילים הכי גדולות ובביטוים הכי נחרצים שלא רק שלא מועילות אלא שבאיזה דרך תפלצתית אפילו מעמיקות ונותנות לגיטימציה לזוועה,
למשל,רזולוציה גבוהה שמקרבת מילים למעשים היא כזאת שמבחינה שדווקא הגיאומטריה המקובלת של מעגלי ההשפעה כפי שתוארו רנרט היא שורש כל רע,
לדוגמה,
ברזולוציה גבוהה קל להבחין שמלחמות נגרמות גם בגלל נאמנות למשפחה שיוצרת את האגו המפלצתי על מחוייבתו הבלתי המתפשרת להצלחה והנצחה ומעמידה את התחרותיות כערך שגובר על ערכים אחרים כמעט בכל החלטה וגישה,
זו הרזולוציה הגסה שמציבה כל אדם במרכזם של מעגלי השפעה ומשרה את כולם להאבק ולהצטופף במרכז מדומה שיוצרת את הגיהנום שבו אנחנו חיים ומסתירה מאתנו את המרקם האמיתי והמורכב לאין שיעור של החיים ואת הקשרים הסבוכים שבין תפישת הגבול והזהות והסיבה והתוצאה,
חוסר ההבנה,הפתיחות וחוסר הרצון להיפתח גם לדיון שכולל יותר מסיסמאות צדקניות הוא מה שיביא את המלחמה הבאה אבל למזלנו אפשר לזהות התפתחות(הרשת היא אחת מהן ולכן כתבתי מה שכתבתי) של תודעה קצת פחות מרוכזת בעצמה שיש בה גם אומץ להתמודד עם אין סוף הדרכים שבהם הבחירות האישיות ה"קטנות" שלנו מייצרות שואה ואני לא הולך כמובן להיכנס לנושא הזה כאן אלא רק רציתי להעיר מעט תשומת לב למה שלדעתי באמת משפיע ובאמת משנה.
באותו עניין הייתי רוצה להוסיף שזכותה של מיא למחוק אותי מהבלוג "שלה" אבל הדיון שהיה כאן בנושא הזה ממחיש מצויין את הנזק שבהשלכת תפישות טרטוריאליות מהמרחב הישן על המרחב החדש שנוצר כאן מתחת לאף שלכם בלי שתרגישו,
ברשת,
שחוסר הטרוטוריאליות היא אחד המאפיינים יפים והכי מקדמים שלה(אתה מסוגל להבין את הקשר בין טריטוריאליות למלחמה ?),
השלי - שלה,
הוא הרבה יותר גמיש והרבה פחות בעלתני וזכויות יוצרים ומחשבות ורעיונות ויצירות הם לא של אף אחד והם גם לא של כולם וזה כל כך אופייני שדווקא האנשים שאמורים לקדם את השינוי הזה בברכה הם גם אלא שהכי מתנגדים לו.
איציק, האיש החליט מלכתחילה. תן לו את מה שהוא רוצה למצוא, שיהיה מרוצה.
אתה מזלזל בי ,מתנשא ומגזים ביכולות הניתוח שלך,ואתה ממש ,אבל ממש, לא מבין את השיח ביננו, או לפחות את הצד שלי. איך הצלחת לדחוף את האגו שלי לכאן נפלא מבינתי.חבל,אבל אין מה לעשות כנראה. ככה נראות אי הבנות,ולכן בדיוק אין טעם להמשיך.
זו דוגמה מעולה לעיוורון הלוחמני של הכל או לא כלום.
אין בינינו וויכוח ובגלל זה יש טעם גם בדיאלוג שבו אין מנוצח ומנצח אבל אתה לא יכול לראות את זה ולא יכול להבין התפתחות שמושגת על ידי הצגה של זוויות ראייה שונות לאותה נקודה כי דיון כזה לא יספק את האגו שלך.
עצרת פעם הפקעה ?
מנעת פעם הפצצה ?
תאמיני לי שהדברים האלה מביאים לי את הג'ננה כבר עשרות שנים,
כווולם רעים וכוווולם מטומטמים,זו עובדה,והשאלה היא מה עוד אפשר לעשות חוץ מלשבור את הראש על האטימות והטמטום האין סופי ועם ראש שבור ולב מעוך בלווא הכי קשה לתרום ולכן אולי כדאי גם לשקול דרכים וקשרים ועזרה פחות מיידית שלוקחת בחשבון גם את גודלך האמיתי ואת השפעתך האמיתית,
למשל,
לדעתי,איזה חנון ששוקד באנונימיות של תאו המכוער על אלגוריתם שישפר את התעבורה ברשת תורם ומשפיע על סיכויי השלום העולמי יותר מכולכם ואפילו יותר מראש ממשלת תורכיה ופרס ביחד,
לפעמים,או תמיד,יותר מועיל לעשות את הדבר הקטן שאת יודעת לעשות טוב, ועד הסוף,או לפחות לחפש מהו הדבר הזה, מאשר להתרוצץ כמו תרנגולת שחוטה ולקלל את כל העולם .
לא נשכנע ולא נשוכנע.אז אני מפסיק להתווכח.
זה אולי סביר אבל כעובדה מעולם לא התקשרתי ומעולם גם לא מתקשר לבני משפחה,
גם לא מייל ולא מונית,
ועוולות אני רואה סביבי אין סוף,
כל שנייה והעוולה שלה,
לעומת זאת,
טוב מעולם לא יצא לי לראות,
ולכן,
אני שותק,
לפעמים אני עוזר אם אני יכול אבל יש יותר מדי רע בעולם ולכן זה רק בתנאי שלא יכנסו לי לנשמה,
אולי אני אדם רע ואולי אני לא תופש מעגלי השפעה גדול או קטן, וקרוב ורחוק בצורה דומה לשלך,
ניסיתי לצייר כאן תפישה יותר מציאותית ואפשרית,בכל אופן לגבי, של השפעה, שנאמר לי לא פעם שהיא גם עובדת לא רע אם כי לא תמיד ברור איך ולמה,אבל ברור לי גם לפי התגובה שלך שהנושא לא מתרגם טוב לתפישות גיאומטריות של המאה שעברה
ובאותו הקשר גם המימד של סיפוק האגו לא מטריד אותי בגלל שאני שואף להיות קדוש או שאני שואף שאתה תהיה קדוש אלא רק בגלל שאני חש שהוא לא יעיל ולכן מונע מאיתנו את האפשרות לקדם באמת מגע וחברה יותר טובה.
ניסיתי לעורר שאלה מה זה טוב ואיך להיות טוב ונראה שקשה לעשות את זה כשילדים נקברים מתחת להריסות אבל הבעייה שכל שנייה מתים בעולם הזה המון ילדים,מרעב,מלחמות ומחלות ונראה לי שהגישה שאתם מפגינים מועילה יותר להפגת הכאב האישי שלכם, שבו אני לא מזלזל, מאשר לפתרון אמיתי של הבעיה ואילו הנטייה שלי תמיד הייתה להעדיף רגישות על רגשנות כי אני אנטיפט.
אני בטוח שכשמישהו יעשה עוול למישהו לידך אתה תתערב ותנסה להפסיק אותו.אולי בדיבור,אולי בהפרדה פיזית,אולי תקרא למשטרה.אם זה בן משפחה שלך בעיר אחרת שעושה עוול,או שנעשה לו,סביר שתתקשר או תשלח מייל או תיקח מונית לשם.וברגע שהמישהו זו מדינה או גנרל או פוליטיקאי או כולם-אתה תשתוק?אני לא מבין את חוקי המקרו מיקרו שלך.אני מנסה להיות אדם הגון ביומיום שלי,במי שאני מול האנשים בחיי ומול עצמי .חלק מהזמן אני מצליח,חלק לא.זאת באמת העבודה העיקרית.אבל אני לא מסוגל להתעלם ממעגלים גדולים יותר.ולא- זה לא רהב ולא אגו ולא שיכרון עדר.יותר נכון,זה כן,אבל לא במידה שנראית לי משחיתה או משבשת את הכוונה הנכונה והמקורית.והרי ברור,כל זמן שאינני הדלאי למה,ואני לא,שגם כשאני עושה נכון או טוב במיקרו יש לזה מימד של סיפוק האגו.
החשיבה שלי היא לא אינדוודואליסטית ולא תמימה,
בדיוק ההפך,הפגנות ומחאות זו נאיוויות חסרת תוקף כי אתם משחקים במגרש שבו אתם תמיד תפסידו כי הכללים שלו נקבעים על ידי ה"חזקים" ולכן אני מציע שתערוך עוד פעם בדיקה לערכים שלך ולמידה שבה אתה משפיע אותם לחברה ועד כמה החשיבה והפעולה שלה נובעת מהרצון להפגין את עצמך ועד כמה היא באמת משרתת את הערכים שבהם אתה מאמין.
כמה שהרזולוציות יותר גבוהות כך הן משקפות יותר טוב ויותר יעיל קשרי פרט-חברה,
רזולוציות נמוכות משקפות הרבה רעש ומילים גדולות אבל מעט מאוד השפעה וטיבה של פעולה ברזולוציות האלה שהיא משחיתה גם את בעלי הכוונות הכי טובות ודוגמאות מההיסטוריה לא חסרות,
אני מציאותי ולכן מודע למגבלות זמני ויכולתי והגם וגם של מיא הוא לא אפשרי ברמה שמספקת את התחושות שלי וגם לא מאפשרת לי לקיים עמדה קוהרנטית כלפי המציאות,
הייתי מציע שתנסה לאמץ גישה טיפה יותר ספקנית כלפי מה שאתה מגדיר כהיסטוריה ומה משמעותי בה ומה לא כי ההיסטוריה נכתבת גם אחורה ולא רק קדימה ואחד המאפיינים המובהקים הנחשפים ככל שהזמן עובר הוא השפעת המאורעות והדברים הקטנים והזעירים,גם וביחוד אלה שלא עושים רעש גדול אבל בסופו של דבר מתברר שדווקא בגלל שהם לא מורגשים השפעתם הייתה הרבה יותר מהותית בגלל שבשביל למחוק את הגנרלים והפוליטיקאים מההיסטוריה לא נכון להילחם בהם במגרש שלהם אלא לעבוד בצניעות ובשקט על מנת למשוך להם את השטיח מתחת לרגליים ומה שאתם עושים זה רק לחזק את הרוע למרות שאני משוכנע שכוונתכם טובה ,
פשוט,לפעמים זה לא מספיק,צריך גם שכל,סבלנות וטיפת צניעות וקשה לי להאמין שאדם שיודע או מתיימר לדעת היסטוריה לא הבחין במגמה הברורה של הגברת הרזולוציה והשפעתה הברורה והברוכה על מידת ההטמעה של הערכים שבהם אנחנו מאמינים,
זה ההבדל ביני ובין הפוליטיגנרלים,אני חושב בקטן קטן קטן ולכן אין לי שום עניין להתמודד איתם,שיחנקו בזבל של עצמם,אני עסוק מדי בלבנות את העולם שהם מתאמצים להרוס.
החשיבה שלו היא מאוד מאוד מאוד אינדיבידואליסטית. היא אולי יפה כזאת ומשמרת אותך במקום תמים שכזה ואובייקטיבי, אבל בסופו של יום היא שווה כקליפת שום, במיוחד במציאות כה פוליטית וכה תלויית היסטוריה כמו המציאות של המקום הזה.
מה שקובע את ההיסטוריה אלו תהליכים חברתיים, וקבוצות חברתיות, וזהויות חברתיות, וכן הלאה. הוא מדבר על רזולוציות מאוד גבוהות, אבל בסופו של דבר, הרזולוציות הנמוכות הן גם הכוללניות ביותר, ובעצם לא מדובר בהכרח במשהו שהוא לא יכול להיות גם וגם, כי הוא תוצאה של 'ערך'. ולערכים יש להם מאפיין שכזה, שגורם להם לעבוד הן ברמת בפרט והן ברמת הכלל.
הייתי מעדיף שתתיחסי למה שכתבתי לא כביקורת אלא כדעה או השקפה או רגישות שמבטאת תחושה שהזמן ה"אמיתי" והשינוי שהוא מביא נקבע במישור שמעבר למעשים הגדולים והצעקנים,
את יודעת,כמו באהבה שהמחוות הגדולות רק מסתירות את ריקנותה,כך גם השאיפה שלנו לדו קיום עם הערבים ועם הנשים ועם הגברים ובכלל עם האחר אולי ראוי לה שתעלה רזולוציה ותתמקד יותר בנאנו מעשים על חשבון הההצהרות והמעשים הגדולים,
אני בעד להשאיר את המגרש הזה לפוליטיקאים ולגנרלים כי זה התחום שלהם ובזה הם "טובים" ומה שניסיתי להאיר זה ששמתי לב שאחד המאפיינים של מלחמות ויחסים רעים בין אנשים ומינים הוא חשיבה ברזולוציות גסות.
הדו קיום שלי עם הערבים הוא יומיומי והוא מתבטא בזה שאני לא רואה בהם "ערבים" אלא ער לחיוכים ולתשומת לב וליופי ולכבוד ולרגישות שמהווים חלק מהשיגרה של החיים שלנו ביחד(אני גר בצפון ומסביבי יש הרבה כפרים ערבים) ולדעתי זו התשובה שלנו לליברמן,
אנחנו אנשים,
וגם לחברים שלי בעזה אני עוזר כבר הרבה שנים בגלל שהם חברים ולא בגלל שהם ערבים,
בגלל שהיינו הולכים ביחד לים ומעשנים דברים טובים וצוחקים ואוהבים מוזיקה ותמיד יכולנו לתת אמון שלם אחד בשני למרות שהם היו ממחנות פליטים ואני מקיבוץ,
אני מאמין שגם לאדם הרגיש והחושב יש סיכוי לנשום לפעמים רק שמאוד יכול להיות שהסיכוי הזה טמון בבחירת דרכים שתואמות את מהותו וככאלה הן כוללות גם את הרתיעה שלי מלשחק לידי, ובמגרש של, ה"גדולים".
הנחמה שלי זה שילד בכפר השכן מחייך אלי ומפנה את תשומת ליבי שנפלו לי 100 שקל מהכיס,
זה בשבילי הזמן ה"אמיתי" ועליו אני נאבק כל שנייה מחיי ולכן מעולם לא תראי אותי בהפגנה,
אין לי זמן.
איציק ואני הלכנו שלובי זרועות בזוג, לא בשורה. אנחנו חברים של אמת. לא בגלל הפוליטיקה. אני מקווה שזה עובר את הביקורת שלך. הוא בנאדם חושב ומרגיש. הוא כל כך הרגיש במלחמה הזאת, עד שהיא כמעט ריסקה אותו. אני לא זוכרת מלחמה שכל כך ריסקה גם אותי.
וחוץ מזה דווקא במלחמה הזאת השמאל מנה מספרים קטנים מאוד, ומי שקראו לעצור את האיוולת של המלחמה, כי במלחמה לא מביאים שלום, היו בודדים - אפילו מר"צ, שמשום מה קוראים לעצמם שמאל, לא נמנו עמם.
בכלל, הניסיון שלנו לשלב זרועות - למשל עם הערבים תומכי השלום, כדי להתנחם בכך שיש לנו בני שיח בצד השני, הוא לא הפגנת כוח או הפגנה של המון. מעולם לא היינו המון ולא נהיה. זה כנראה טיבו של האדם החושב והמרגיש. הוא תמיד יישאר בודד, הן בישראל, והן בצד השני. אבל אני לפחות יכולה לשלב ידיים עם הערבים החברים שלי שחושבים כמוני. על רקע עלייתו של ליברמן זה לפחות מספק לי נחמה.
גם הימנים וגם השמאלנים אוהבים להצטופף במספרים גדולים
המלחמות אף פעם לא נולדות אצל האדם הבודד,החושב והמרגיש
הם תמיד נולדות מהבטחון המטומטם והפחדני של ההמונים
שמולידות גישות,דעות ומחשבות צפופות ומיוזעות הנשענות על הזדהות חסרת מחשבה
הליכה שלובת זרועות בשורה מהווה תחליף עלוב ושטחי לזהות אמיתית שרק קיומה יפסיק את האיוולת הנוראה של המלחמה
יפה לך התלתולת!!!!!!
גדולה!!! את פשוט גדולה!!!
אוהבת לקרוא אותך
(תשובה עניינית תגיע, הבת שלי פשוט מסלקת אותי כעת מהמחשב)
סליחה?
אני לא חושבת שהתגובה שלי כאן הצדיקה התקפה כזו מצדך.
אני מניחה שה"הפוסל - במומו פוסל"...
לא כיף לבוא אצלך, לאור תגובתך אלי - תגובה לא מכבדת ולא נאורה..
היי שלום מיא
איריתה
היי איריתה - כיף לראות אותך שוב. השתדלי לשנוא את הערבים בגבולות הטעם הטוב, לפחות אצלי בבלוג...
הנה זה מתחיל
חשד: צעירים מטבריה תקפו תושב מג'ד אל-כרום בגלל מוצאו
הצעיר, מוחמד מנצור, הותקף בעת שטייל בטיילת בטבריה ונפצע באורח קל. המשטרה עצרה שמונה בני נוער החשודים במעשה. אמו של מנצור: פוליטיקאים מלבים את השנאה לציבור הערבי - מה הפלא שיש נערים שמתרגמים אותה למכות?
נירנברג - here we come.
תגובה נאורה, חכמה ומחכימה.
מעניין מי הם סרבניי השלום:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058699.html
ואחרי זה יש מי שמעיזים לקבוע ש- "הם" מבינים רק כוח.
ישראל היא סרבנית שלום סדרתית. אם אין לנו אויבים אז אנחנו ממציאים אותם בכוח.
מיקרוגל אין לי אבל טעויות יש. האם הן עדיין צריכות?
ראש סוכנות הסיוע של האו"ם ברצועה: פעולת צה"ל חיזקה את הקיצונים
"פעולת צה"ל בעזה חיזקה את הכוחות הקיצוניים ברצועה". כך מסר ראש סוכנות הסעד לפליטים של האו"ם (אונר"א) ברצועת עזה במהלך מסיבת עיתונאים. ג'ון גינג קרא להקמת מנגנון בדיקה עצמאי ואובייקטיבי שיבחן את הרס התשתיות ואת הפגיעה באזרחים בעזה. לדבריו, הקמת מנגנון שכזה עשויה להחזיר את האמון של החברה הפלסטינית בחוק הבינלאומי ולמנוע התחזקות נוספת של הכוחות הקיצוניים. דבריו של גינג נמסרו הבוקר על ידי סוכנות הידיעות הסינית "סינחואה".
"חיוני לבסס את האמינות של היקף המוות בעזה ושל הרס התשתיות דרך מנגנון אמין שיתעל את רגש הכעס לאמון בשלטון החוק", אמר גינג. לדבריו, "בעזה היום יש יותר קיצונים מאשר בתחילת פעולת צה"ל, כי זה מה שקורה בעימות שכזה". הוא ציין, כי הכוחות הקיצוניים משתמשים ברטוריקה לפיה אין שום אמון שהצדק יצא לאור דרך הקהילה הבינלאומית. "עלינו להוכיח שהם טועים", אמר.
"בקשתי הראשונה מהממשל האמריקאי היא לדבר עם האנשים הפשוטים בעזה", אמר גינג שבירך על מינויו של ג'ון מיטשל לשליח ארה"ב במזרח התיכון. "יש לדבר עם האנשים, עם האימהות, האבות ומנהיגי החברה האזרחית, האנשים שאינם מעורבים בפוליטיקה", אמר גינג והוסיף כי החברה בעזה עדיין בהלם מן ההפצצות, אולם "יותר ויותר כעס מצטבר".
איזו הפתעה, אה? וואחד צריבת תודעה עשינו להם. אבל זה הרי היה ברור, שלא הייתה לנו כוונה להילחם בחמאס, אלא באזרחים עצמם, כי אנחנו רוצים שתהיה שם הקצנה נוספת שתגרור מלחמה נוספת. זה ממש בדם ליבנו המורעל.
בחייך, רנרט, מה זה לעומת 6 מיליון?
על הקשר בין אור, אאבה ומלחמה:
המנצח הגדול של מבצע "עופרת יצוקה" הוא, בלי ספק, הזמר קובי אפללו
"שירו "יש בי אור" לכד את לב המאזינים והעורכים והפך לשיר המושמע ביותר בשבוע המלחמה האחרון"
האמת, זה היה מגוחך שכל אואבי עמישראל נתלו פתאום בקוריירה דלה סרה כמקור מידע בלעדי, לא ככה? ויוה איטליה - אני תמיד בעד, אבל, כאילו, קצת פרופורציות, חברים.
טוב, העיקר שארז חזר לקפה. לפחות גח לרגע.
והאם ייתכן שלעיתון האיטלקי היה כאן אינטרס? לא מה פתאום...
כתב העיתון 'קוריירה דה לה סרה' נחטף אחר הצהריים בידי חמושים בדיר אל-בלח ושוחרר כעבור כמה שעות
10/09/2005
http://www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=80422&subjectID=1
מיא, נראה לי שיש כמה אנשים שיתאכזבו, וכמה אנשים שישמחו, ויש לי תחושה שזה הפוך על הפוך:
צה"ל והפלסטינים: לא "נופח" מספר המתים בעזה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3660395,00.html
את מבינה, אלה שלא מזיז להם מספר ההרוגים פתאום נורא רוצים לצמצם אותו, לא כי ממש אכפת להם מעוד כמה מאות אזרחים הרוגים, אלא כי אנחנו "נראים רע".
קודם כל, אם הכתב האיטלקי צודק, זה מאוד משמח. שנית, פורסם כבר שהוא כנראה לא צודק, כי ישראל לא הכחישה את מספר ההרוגים, וכיוון שהוא המקור היחיד, נחכה ונראה.
לגבי הכתיבה שלי - לא התכוונתי בכלל לכתוב על המלחמה. הבלוג שלי כידוע לך מוקדש לנושאים אחרים, וההרגשה שלי היתה שזה ממש לא לעניין 'ללכלך' אותו במלחמה. לכן בתחילת המלחמה הסתפקתי בכתיבת תגובות בפוסטים של אחרים כמו יגאל 2.
הסיבה היחידה שכתבתי מלכתחילה היתה ההתנפלות ללא תקדים על חבר טוב שלי בחיים, לא בווירטואליה, איציק רנרט, שקראה לפיטוריו מעבודתו - ובאיזה נימוק? שהוא פגע בחופש הביטוי. את מבינה את האבסורד? אני זוכרת שישבתי מול המחשב באותו לילה ולא יכולתי להירדם ופשוט הרגשתי שאני חייבת לכתוב נגד המקארתיזם הזה.
את הפוסט השני החלטתי לכתוב תוך כדי ההפגנה. דבורית שרגל חברתי, ולווט אנדרגראונד, כבר ביקשה ממני בהתחלת המלחמה לכתוב בשביל הבלוג שלה ולסקר עבורה את הפגנות השמאל, כי היא שהפנתה את תשומת לבי שהן בכלל לא מקבלות סיקור בתקשורת. ואגב היא בכלל לא שמאלנית. היא באה מכיוון של ביקורת התקשורת, מהכיוון שלא תיתכן פעילות כזאת בקנה מידה כזה שלא תסוקר, בכוונה. ואז, בהפגנה, פתאום קלטתי שאין עיתונאים, והצלמים היחידים הם של המשטרה, אז לקחתי מאחותי עט ונייר והתחלתי לכתוב. זה הכל.
כמובן שסגנון הסיקור הוא לגמרי שלי - עם הסלבס והכל. אני לא כ-----ת. אני שונאת את המילה הזאת, אבל כן, כתבתי מה שלבשתי, ואילו הייתי מתכוונת מראש לכתוב, והייתי מצטיידת בכלי הכתיבה בתחילת ההפגנה, הייתי נותנת תיאור יותר מקיף של בגדי המשתתפים, כי זה מה שמעניין אותי - טיפוס רדוד שכמוני - מה לעשות. וכאן אני פונה לעורכי העיתונים - קחו אותי! אני מסקרת האירועים הטובה בעולם! בדוק!
בשעה עולמית השבוע, היתה כתבה עם כתב איטלקי שמדווח כי המספרים של הקורבנות"נופחו" ביותר ממאה אחוז..
בתי חולים עם מיטות ריקות, ספירת מתים פחות מ 500, סריקת עיתונאים באזור שמעידה על כך שדיווחי החמאס אינם נכונים.
זה היה ברדיו עם אורן נהרי ביום שלישי ברשת ב'.
אז הינה לך צד נוסף של העדר בדיקה ודיווחי תקשורת המוניים. ללא קשר לימין שמאל.
אני חושבת שדעתך והנסיונות שלך להראות את העיוות,לא מביאים משהו חדש כמו עוד תסכול. מאחר וא גם ככה לא מגיבה למה שאני אומרת אז אני מציעה לך קצת לרדת מהסולם עליו עלית, עוד לא ראיתי משהו פרקטי שעשית. לכתוב בלוג אישי, ולשים עליו כל כך הרבה משקל פוליטי ולעשות רעש, לריב עם אנשים, נראה לי כמו שעמום וכמו שאומרים "אוי אוי אוי" אל תשכחו שאני כוסית כי הלכתי עם ג'ינס ומגפיים....זה גם קצת מוריד מערך הפוסט הזה.
שורה תחתונה חשובה יותר, עוד יהיו מספרי אמת, וכל מי שסופר יחד עם החמאס כולל התקשרת שלנו, עושה לעצמו עבודה קלה.
שבת שלווה וטובה.
סקופ עולמי!
אהוד אמיר האחד והיחיד מדווח מישיבה סודית של נציגי החמאס בקפה דה מרקר.
נורית, אני מבדילה בין פרטים של ביטחון שדה שעלולים להזיק לכוחותינו בשטח - כמו איפה בדיוק פרושים הכוחות, לבין עניין של מורל לאומי - שזה מאוד יצער אותנו לדעת שכל המתקפה היומית הרגה רק אזרחים ולא אנשי חמאס... מצטערת, זו לא נראית לי סיבה מספיק טובה למנוע מהאזרחים מידע חיוני.
הרי שוב - בהיעדר מידע חיוני - תיאורטית - האזרחים יבחרו שוב ושוב באותן ממשלות כושלות. נכון שזה מה שהם עושים בפועל, אבל בגלל זה להשליך את תפקידה של התקשורת כרשות הרביעית? ככלב השמירה של הדמוקרטיה? בגלל שהעם באמת לא עושה בה את השימוש הראוי? ושימי לב שאני נמנעת מטעמי נימוס וצחות לשון לכנות את העם מטומטם, כהרגלי.
ונכון - גם הרשתות האירופיות מוטות - בגלל זה אני אומרת שחייבים להצליב מידע ולאורך זמן לבדוק מי מסרה את המידע האמין ביותר. בסופו של דבר כן תרצי לדעת מה האמת ולא לקבל הודעות דובר צה"ל אם הן מלוות בתמונות מימי טיכו ולא מהמלחמה הנוכחית.
אני עונה בגוף הדברים מאחר וקשה לי עם הויכוחים, יחד עם זה אני מדוה לך עת תשובתך לשאלה שלי ולכן מרגישה צורך לענות לשלך.
לילה טוב.
נורית.
אפרופו אל-ג'זירה: גיליתי שמדובר בתחנת האקטואליה הטובה בנמצא.
יש שם תוכנית ראיונות עם דיוויד פרוסט (הסופר-עיתונאי שהצליח לדובב את ריצ'רד ניקסון בפרשת ווטרגייט) - אין דברים כאלה. הדיונים שהתנהלו שם במהלך טקס ההכתרה (סליחה, ההשבעה...) של אובמה, היו ממש קרם דה לה קרם.
כמו כן, על פי שלומי אלדר מחדשות 10 (שמיא שמה לו לינק) ורבים אחרים, כל אותם 200 "חמאסניקים" שהורדנו עליהם 1000 טון חומר נפץ בתחילת המבצע, היו לא יותר מצוערים שיועדו להיות שוטרי תנועה.
מה היית אומרת אם חמאס היה עושה פיגוע בתחנת משטרה, ואז טוען שלא מדובר באזרחים, אלא בחלק מהממסד הבטחוני הישראלי או משהו כזה?
קודם כל הסירי את המילה קיצוני מהלקסיקון, כי אני מבינה לפי סקרי הבחירות, של 15 מנדטים לליברמן ורוב מובהק לליכוד, שהימין הולך להיות המרכז שבמרכז. את הולכת למצוא את עצמך בשמאל, אם כך.
שנית, את יכולה לקרוא בתגובות שאין לי שום בעיה עם מי שחולקים על דעותיי ועם תומכי המלחמה - כולל בימין.
כן יש לי בעיה עם תגובות אלימות ומסיתות לרצח. מי שעושים דה-הומניזציה לערבים ומדברים עליהם כעל טינופות, ג'וקים, עכברושים וכיו"ב - כאלה תגובות היו אצל איציק ונמחקו. אלה תגובות גזעניות נאציות, לא פחות (וכשאני קוראת לאנשים האלה נאצים - הם אומרים שאני אלימה...).
כמו כן יש לי בעיה עם תגובות שמכוונות לפגיעה אישית ולעלבון בי או בחבריי. אני לא חושבת שאני, בבלוג שלי, צריכה לספק במה לכך. אם יש אנשים שבאמת ירדו מהפסים עד כדי כך שהם חושבים שהם יקראו לי אשה מטורפת, פאתטית, חדורת שנאה-עצמית וכולי - ואשאיר את תגובותיהם - ועוד מסוגלים להיעלב (?!) מכך שמחקתי אותם - זו בעיה שלהם.
ודבר אחרון - את לא מודעת למניעים שמאחורי הקלעים, אבל לעובדת היותי אשה יש חלק גדול בהתקפה נגדי. עובדה - יש גברים שהביעו בכתיבתם דעות קיצוניות בהרבה, ומחקו תגובות בשמחה ובששון - ולא זכו להתקפה כזאת. ובכן, לידיעתך: כמה מהתוקפים הם גברים שדחיתי בעבר, כמה מהם סתם שוביניסטים, יש גם נשים מיזוגניות, וקנאים כידוע לך לא חסרים מבני שני המינים. איציק, כחבר טוב שלי, יודע על מה הוא מדבר.
תגידי, ומה עם סוף המאמר? מה עם ההכחשה של מנהל טיפול נמרץ? מה עם הדיווחים של האו"ם - גם הם משקרים?
למה להאמין לקשורת הישראלית - שלא הייתה שם בכלל! הרי דובר צה"ל נתפס באינספור שקרים, אז למה לו כן להאמין? כשהוא רצה להוכיח שמבית-הספר שהופגז ירו אנשי חמאס, הוא זייף צילומים והשתמש בחומר משנת 2007! והנה המקרה כולו:
"דוגמה לגלגולו של שקר ניתנה בזוועה הבולטת ביותר של מלחמה זו עד כה: הפגזת בית-הספר פאחורה של האו"ם במחנה-הפליטים ג'באליה.
מיד עם היוודע הדבר בעולם טען צה"ל שאנשי חמאס ירו במרגמה שהייתה מוצבת בפתח בית-הספר. כהוכחה הוצג בטלוויזיה צילום-אוויר שבו אכן נראים בית-הספר והמרגמה. אלא שתוך זמן קצר נאלץ שקרן צה"ל להודות שתמונה זו צולמה לפני יותר משנה. בקיצור: זיוף.
אחר-כך טען השקרן הרשמי ש"ירו על חיילינו מתוך בית-הספר". אבל כבר כעבור יום נאלץ צה"ל להודות באוזני האו"ם שזה היה שקר. איש לא ירה מתוך בית-הספר, שום אנשי-חמאס לא היו כלל בבית-הספר, שהיה מלא בפליטים.
אבל ההודאה כבר לא שינתה הרבה. כי בינתיים כבר השתכנע הציבור הישראלי ש"ירו מתוך בית-הספר", וקרייני הטלוויזיה דיברו על כך כעל עובדה."
ועוד דבר קטן למנורית- גם אם חמאס שיקרו,והלוואי שהם שיקרו,ובמקום 1330 נהרגו 600,זה עדיין מספר מחריד.או שפתאום זה נראה סולידי אחרי שהתרגלנו ליותר מפי שניים?
תודה.
אין לי שום בעיה עם זה - להיפך. את תמיד מוזמנת לבלוגי, אדרבה ואדרבה, ודווקא הרמת לי להנחתה.
אז ככה - כדי שאנשים יוכלו לגבש דעה פוליטית הם צריכים שתהיה להם האינפורמציה וכל האינפורמציה.
לכן האינטרס שלנו כצרכני תקשורת הוא שתהיה בשטח תקשורת, וכמה שיותר, שלנו ומכל העולם. אנחנו חייבים לצאת מהנחה שהחמאס משקר, שדובר צה"ל (סלחי לי) משקר ושכל צד משקר. ואז חייבים להצליב מידע של כל אמצעי התקשורת, ולראות לאורך זמן אילו אמצעים מוכיחים עצמם אמינים יותר.
אם, למשל, התקשורת הישראלית מתבססת אך ורק על הודעות דובר צה"ל, או התקשורת הערבית מתבססת אך ורק על הודעות החמאס - הם לא אמינים בעיניי. בגלל זה אנחנו צריכים שם - ובשטחים בכלל, בגדה - תקשורת זרה, וכמה שיותר. וזה אינטרס מובהק שלנו.
אני שמעתי למשל אנשים שקראו לא לדווח על דברים למען המורל הלאומי וגם כדי לא לתת נשק לאויבנו. אבל אם למשל המלחמה הזאת - נניח, לשם הטיעון - היא פשלה מתחילתה ועד סופה - ולכן, בבחירות הקרובות, האזרחים רוצים להעניש את מנהליה ולהדיח אותם מהשלטון (לא שזה קרה אי פעם שהדיחו כאן מהשלטון מפלגה שעשתה פשלה, אבל נניח, היפותטית), אז איך בדיוק נדע את זה אם יסתירו מאיתנו מידע לשם המורל הלאומי?
בגלל זה זו לדעתי חוצפה שלא סיקרו, בכוונה, את הפגנות השמאל, שהתקיימו כל המלחמה, לא רק בסופה. ואת זה שהחמאס משקר בכוונה - את זה כל בר דעת היה יכול להניח.
ובסוגריים - תגידי לי - גם את קנית את השטות הזאת שאני תומכת בחמאס? עד כדי כך הגיעה הרדיפה שלי בקפה?
לא.
אויייי
איציק, יש לי שאלה .
האם כל מי שחולק על דעתך (או על דעותיה של מיא) הוא/היא נחשדים מייד כ'ימין קיצוני'
וכל שאר התיאורים הציוריים הנאמרים כאן על ידך ?
כי, זה ממש יכאב לי להחשב לקיצונית בכלל וימנית בפרט. האמת שאני אי שם במרכז השפוי שאין לו תשובות ברורות כל כך - במיוחד לאור העובדה שאין בידיינו (כולנו !) עובדות. רק שמועות. ושמועות הן לא האמת.במיוחד בשבילך.
אולי זה לא יעשה לך 'נעים בגב', בכל זאת אשמח לשמוע מה דעתך.
http://news.walla.co.il/?w=//1422509
תודה,
וסליחה שנכנסתי לפרטיות בלוגך
"זה לא חיוני שאביא תחמושת להצטייד בה כנגדי"
רק בחברה שמהולה בהתגוננות מתמדת, בשוביניסטיות וכוחנות, הפגנת חולשה נתפסת כ- "תחמושת נגדי".
ראיתי פעם ראיון עם ג'ון טרוולטה, אחרי סרט שהוא עשה שבו הוא היה צריך לרקוד ממש גרוע. שאלו אותו, איך רקדן טוב כמוהו מצליח לרקוד גרוע. הוא אמר שרק רקדן טוב יכול לרקוד רע, והאדם ההיפותטי שהשואלת מתכוונת אליו - פשוט לא יודע לרקוד...
בהרבה מאוד מקרים חולשה היא מקום שממנו צומח חוזק (כפי שלמדנו בקוסם מארץ-עוץ...)
אטימות זה לא חוזק, זו לא חולשה - זה כלום.תגידי מיא, למה יש לי תחושה שיש כל מיני אנשים שאם לא היה להם למה להתנדב, אז הם היו ממציאים את זה?
למה במדינות סקנדינביה הסופר-שוויוניות אין כמעט פילנתרופיה והתנדבות? כי אין בכך צורך! במדינה שוויונית לא נוצר מצב שבו אזרחים לא מסוגלים להשיג טיפול רפואי, או תרופות, וכיוצא בזה.
ולעומת זאת, אותם סקנדינבים מתנדבים השכם וערב בלעזור לכל מיני מדינות נחשלות אחרות, ולהשפיע היכן שהכי צריך אותם.
אבל מדובר במדינות מאוד-מאוד שמאלניות ושוחרות שלום ושוויון - לא עלינו...
נו ברור לא?!
אנשים הכי קל להם לקלל אחרים במקומות שהם בחיים לא פגשו.
ואת יודעת מה - הייתי שמה ככה לנסיון קטן כמה מה "חכמים " הללו בכל מיני סיטואציות ,
נראה אותם אז חכמים ומייעצים בשקל תשעים.
כמו שהמדינה הזו נראית - אין פלא שכל רגע מישהו צורח לנו באוזן - "רוצים להגדיל?בשקל ותשעים?"
על כל המשתמע מכך.
היי ברוכה בדרכך.
תהרגי אותי - אני לא מצליחה להבין אנשים.
את כותבת את הדיעות שלך - באים אנשים וכותבים עלייך מליון פוסטים.
מישהי כותבת עליך שאת מתנדבת - באים אנשים ומייעצים לך איפה להתנדב בדיוק.
נו מה עכשיו?
אולי כל אחד מאיתנו צריך לעשות בדק בית אצל עצמו בנשמה?
לחפור טוב טוב עמוק עמוק - ולנסות ככה בשקט להבין מאיפה הוא מייעץ בחינם?
מה קרה בשם האל - אם יש כזה????!!!
האישה הזו - שהפוסט הזה שייך לה - אספה בגדים לנזקקים.
אחותה התנדבה למען חולים.
מה - יש אנשים יותר שווים מאחרים?
זו הדיעה בעצם?
מה - אי אפשר להבין עם כל הכאב - וכל ההזדהות עם כאבם של תושבי הדרום המופגזים לעייפה -
שברגע שאצלם נופל הטיל וחרב עליהם ביתם - יש כאן ממשלה יחסית מסודרת - כזו ששולחת אחרכ מטעמה שיפוצניקים וכו...
לעומת פלסטינאים - ששם שולט בלאגן אחד גדול.
שם - אם ביתך נהרס וכל "רכושך" הלך פייפן - אין מי שיקנה לך שמיכה .
אין.
תבורכי מיא.תבורכי.
ואל תקחי ללב.האמיני בטוב.
ואז יבוא הבן וישאל והיכן הוא העולם הערבי, והיכן הם כל אילי ההון מארצות עתירות הנפט?
לקנות קבוצות כדורגל הם יודעים. לבזבז כסף על כל התאוות שבעולם הם יודעים.
אולם לבני עמם אינם דואגים.
לזה אני קורא צביעות.
וסתם כך רק לרישא שלי התייחסת, ומה עם הסיפא?
שוב את מתרגזת וחבל.
אלא לא כל הרוגז הוא צודק.
את לא מכירה את דעותי ואת מחשבותי.
ומתנפלת בצורה כל כך בוטה, זה לא מתאים לבני אנוש.
ואנא ממה שנכתב לא להסיק מסקנות.
אין בי שנאה לערבים כפי שאת חושבת, אלא אדרבה.
ולא אלאה אותך בסיפורים איך חברים שלי לנשק, מקיבוצי השמאל,
היכו ערבים ללא רחם, רק בגלל היותם ערבים, ולאחר מכן רצו לשים בקלפי פתקי "מר"צ",
אולי בכך הרגישו שהם מטהרים את מעשיהם.
אבל מה שאני רומז, שאני שונא צביעות.
אוי אוי, כמה שאתה מתפרץ לדלת פתוחה. לידיעתך, אצלנו במשפחה מתנדבים לכל המטרות. רק אלה שמבקרים אותנו לא מתנדבים לכלום. הנה, קרא את תגובותיי בפוסט הזהי ותשכיל למי בני משפחתי עוזרים. יש שם פירוט חלקי. קרא גם את התגובה האחרונה.
לידיעתך, בכל בתי החולים האלה יש שירות רפואי מהמתקדמים בעולם, וממש אין צורך שאחותי תתנדב שם. ובשטחים, אם הרופאים האלה לא יבואו, לא יהיה. לא יודעת אשמת מי זה - ייתכן בהחלט שזו אשמת המנהיגות הפלשתינאית המושחתת ששילשלה את הכספים לכיסה. אבל זה המצב בשטח.
תמיד טוב לעזור למסכנים, בכל מקום. בפוסט הזה תמצא גם קישור למעון לנערות עניות ביפו - שאתה מוזמן לתרום לו. מפורטת שם רשימת הפריטים שהבנות צריכות. נראה אותך עוזב את משרדך החמים, מזיז את גוויתך הכבודה והולך לקנות להן שטיח, תנור וכדורי פילאטיס להתעמלות. אני מתערבת איתך שלא תעשה את זה. אבל אני כן.
ואתה יודע? אתה ושכמותך בנאליים וצפויים שבא לי להקיא.אתם הרי כל כך צבועים. זה לא באמת שאתם רוצים שאני אתנדב למען יהודים, או שאתם רוצים להתנדב למען יהודים. רק הורג אתכם שאני מתנדבת למען ערבים. אז דע לך שאם יש כמה ערבים ששונאים אותך פחות - זה בזכותי ובזכות המשפחה שלי. ואני אזכור, שאם יש כמה ששונאים אותי יותר - זה בזכותך.
בוא לא נתווכח על "מברברים", מה את יודעת מה אני עושה או לא עושה.
אבל עם כל הכבוד, מעניין למה לא רואים את אחותך, מתנדבת ב"תל השומר" או "ב"בלינסון" או ב"שרון".
ואולי תרד גם להתנדב בבי"ח באשקלון.
ועל כך אמרו חכמים ממני "כל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים".
טוב, כמובן שהכל עניין של מינון - יש הבדל בין לחשוף את כל החולשות בפגישה ראשונה, לבין לדבר על החולשות באופן חופשי כשהעניין רלוונטי ולא להסתיר אותן כל הזמן כמו איזה סוד נורא ולשמור על פסאדה שקרית - כמו שבעצם כולם עושים כל הזמן וזה משא קשה מנשוא.
אני בדרך כלל דווקא מתגלה בחוזק שלי: כושר הביטוי, הידע, חוש ההומור, אז זה לא ממש שאני יושבת ויורה על הציבור ארסנל של חולשות. מהעמדה שלי אני חושבת שיותר קל לי להראות שאפשר למשל לדבר על נטילת כדורים פסיכיאטריים ולשחרר אנשים אחרים, בעמדה חזקה פחות, מהסוד 'הנורא' הזה. אני רואה את זה כייעוד.
ולגבי הפסיכולוגית שלך - טוב, את הרי יודעת מה אני חושבת על פסיכולוגים... בין השאר שהם שבויים בנורמות החברתיות כמו כל אחד אחר והם לא בדיוק הטיפוסים הנון-קונפורמיסטיים שייעצו לך ללכת בדרכך ולהעז לצאת נגד החברה.
הוא טוען בכלל שהוא שמאלי, מצביע מר"צ. אבל מה זה משנה? למה הוא נכנס אליי, מחלק לי ציונים - אני מעוררת רחמים, פאתטית, בלתי נסבלת. אם אני כזאת איומה, למה הוא כאן? ם למה לי בדיוק לסבול את זה? הוא גם לא מבין שבניגוד לו ולרבים אחרים, אני כאן עם זהותי המלאה, אז זה שהוא מצטער ומתנצל כל שנייה לא ממש עוזר לעלבונות שמוטחים בי.
אני לא זוכרת שאי פעם נכנסתי להגיב בפוסט של מישהו וחלקתי לו איזשהם כינויי גנאי. נכון שלאנשים שהגיבו אצלי באגרסיביות עניתי בהתאם, ונכון שאני נוטה לומר על בני עמנו הבהמות שהם בהמות ואף בבונים וחרא - כי ככה אני מרגישה באקלים הדוחה שהשתרר בארץ בשנים האחרונות. אבל אני לא זוכרת שהתפרצתי לבלוגו האישי של בנאדם והתחלתי לאפיינו פסיכיאטרית. אם אני כבר נכנסת, אני מעלה טיעון מנומק.
זה גם עניין של טמפרמנט. אתה ארנון, בניגוד לי, מאוד ארך רוח ויש לך סבלנות לוויכוחים. אני, באמת, אחרי קילומטראז' לא מועט בוויכוחים בקפה, נגמר לי הפתיל. מוכנה להתמסר עם כל אחד פעמיים-שלוש, לא יותר. אין לי כוח להתנצחויות לשם ההתנצחות.
אבל מיא יקירתי, פה באינטרנט זה פחות משנה,
אבל בחיים האמיתיים, למשל, גם אני שנוטה להשליך את כל מגרעותיי האיומות והאמיתיות
בשיחת היכרות ראשונה, סוג של הרתעה ראשונית ואל תתקרבו כי כמה אני מתוסבכת
אז הפסיכולוגית שלי אמרה לי שזה לא חיוני שאביא תחמושת להצטייד בה כנגדי
ולי ברור גם שזה נובע אולי מרצון מהול בפחד, אבל את יודעת, בסך הכל אני חושבת שאולי
זו לא טקטיקה נורא נכונה.... לפחות ככל שזה נוגע בי.
אתה קסם של בנאדם ומי שתזכה בך תהיה בת מזל. הילדים החמדניים שלי ביקשו אייפוד לכל אחד. אבל אביא לך הפתעה מיוחדת.
"כל אחד משתמש במה שיש לו ולפי הרמה הדיאלקטית שלו"
וואלה, מה זה "רמה דיאלקטית"?
כי גם אני רוצה להשתמש בו.
במדעי החברה, קיימת שיטת מחקר שמתבססת על ניתוח תוכן.
אם היינו מנתחים את התכנים של המגיבים הימניים בבלוגים, היינו מוצאים לבטח הרבה תכנים שמתיחסים לאישיותו של הכותב, ולא לדיעותיו.
מעניין אותי, אם זה נובע מיכולות טיעון משופרות?
שפע של ארגומנטים בדיסקיפלינה?
תרבות הדיון, (הנחותה נניח)?
עודף אגרסיה מובנת אצל המגיבים?
פנאטיות? (מאוד פופולרי בקרב החמאס למשל).
אלמנט יסודי בכל אידיאולוגיה פשיסטית?
לחשוב על מתנה לתת או לבקש ???
אני ייעשה שילוב כזה ...
אני מבקש מתנה שתהייני מאוד ותחזרי שמחה לדבר על החוויות ...
אז מין מתנה כזו נתנתי ובקשתי ...
טוב, אני כבר לא מקנאה בו - יצא הגורל ואני באמת נוסעת למלון חמישה כוכבים בפאריז בחודש הבא! עשית לי מזל עם כל הדיבורים האלה על סגנון החיים המפואר של המלך! (תחשוב על מתנה, מאמי)
מצחיק אתה. אתה יודע מה כתבתי פעם לריקי כהן? והיא כמובן מאוד התחלחלה - איך בנאדם יכול להעיד על עצמו בכזה רהב - שאני בחולשתי פי מיליון יותר מושלמת מרוב האנשים ברגעי החוזק שלהם.
זה בדיוק מה שהפסיכיאטר שלי אמר לי. אחרי שלקחתי את הכדורים וחזרתי לעצמי ונכנסתי למסלול, וכבר יכולתי לרדת על עצמי בתקופה שהייתי 'שבר כלי', כביכול - הוא אמר לי: "מיא, כשאת נכנסת לפה בפעם הראשונה בתקופה שאת כאילו הייתי בשפל המדרגה שלך, כמו שאת מכנה את זה, גם אז היית אחד האנשים הכי מרשימים שפגשתי, עם קסם אישי ואור וזוהר שאי אפשר היה להתעלם מהם".
כן, הוא מאוד מחזיק ממני, הבנאדם. ושתבין שישבתי שם ובכיתי כל הפגישה מרוב אור וזוהר. אז סליחה שאני מעידה את זה על עצמי, אבל אני יודעת בדיוק מי אני, ודווקא בגלל זה אין לי בעיה לחשוף חולשות ואני אפילו רואה בזה יעוד, כי זה אחד הדברים השנואים עליי אצל אנשים, הפאסון המגוחך שכולם שומרים כל הזמן - פן.... פן..... פן.... פן מה בדיוק? מה יקרה?
זה הרי כמו שכולם מנכ"לים כאן באתר. לא שמת לב בכרטיסים האישיים? כולם ממנכ"לים משהו. אם זו המכולת של סבתם הצולעת, ואם זה אתר אינטרנט דלוח שאיש לא שמע עליו.
מיא,
תניילני את התגובה שלי לימים אחרים
הסיבה שכל המעיקים מגיעים הנה היא בגלל שאת כותבת באופן שמושך אותם להטיח בך האשמות. את חושפת חולשות וזה כמו לזרוק איילה צעירה לאוקיינוס, לירות בה ולראות איך כל הכרישים באים בגלל הדם.
פרט לאלוהים כולנו לא מושלמים: אני לא מושלם, את לא מושלמת, אף אחד לא מושלם. אפשר לראות בעיניי האחר את הניצוץ של המושלמות, וניתן לראות בעיניי האחר את החוסר. משום מה את נוטה יותר להראות לאחרים את החוסר שיש לך וחבל, כי באמת שיש בך יותר מושלמות מחוסר.
מאחל לך שתדעי את מושלמויותייך
א.ב.
מלך ירדן משחק בסדרה אמריקאית . עוד תחביב מהעבר למלך
http://www.youtube.com/watch?v=JI2iMLU9O7Uאבל גם אני לא הייתי חכמה. ייחסתי יותר מדי חשיבות לחבורת האפסים הזאת שניזונים ממני. טובי לימד אותי שיעור חשוב בנפנוף.
יאללה, הלאה. ראיתם את זה?
אחמד טיבי טוען שברק הוא שהורה לאיתן כבל להצביע בעד פסילת בל"ד (שזה די הגיוני שכבל לא יחליט על דבר כזה בעצמו). עוד סיבה לא להצביע לשר המלחמה.
נדמה לי שהויכוח חרג בהרבה מויכוח ענייני
קשה לי לקרוא את כל העלבונות האישיים שמותחים
אני בהחלט חושבת שאם זה מגיע למקומות
שבהם נשלפים קלפים לא הוגנים של עלבונות אישיים
זה לגיטימי לפרסם, אבל לגיטימי גם לבעלת הבלוג למחוק את התגובות הללו.
שתי הבהרות חשובות:
1. את צמידי הזהב הטוניסאיים קנה לי סופר נודע.
2. שים לב, שי, לצביעות. תראה כמה זה כן אישי, הרדיפה המטומטמת שלי.
טובי פולק פרסם מאמר מבריק (אני הרי טוענת כבר מזמן שהוא הפובליציסט הטוב ביותר היום בארץ), בו הוא טוען שאובאמה רע ליהודים הוא בעצם טוב ליהודים. ובכן שם נטפלה אליו מקהלת החתולים ופערה עיניים: אתה מוחק תגובות ?????????
הוא ענה בפשטות: יש חוק נגד זה?
ואחר כך: אני לא מוחק תגובות ענייניות של כאלה שלא מסכימים איתי. אני מוחק וחוסם אנשים אלימים שמעליבים אחרים לשם העלבון והפגיעה בלבד.
וזהו.
אתה מבין?
בלי התנצחויות, בלי פוסטים מועתקים ומתנצחים, בלי קללות ומארות.
מיא, ראית פעם ילד כיתה א' שרוצה להצטרף לחבורה של ילדים אחרים, והוא לא ממש יודע איך לעשות את זה. הוא לא יודע איך ליצור קשר עם הילדים, אז הוא פונה לצד האינפנטילי שלו ומנסה לעורר את תשומת ליבם, או שהוא מנסה לייצר איזושהי אמירה מעליבה על חברי הקבוצה הזו, ולבנות קבוצה, לא מתוך רצון לבנות קבוצה של חברים, אלא מתוך רצון 'להראות להם'.
קחי לדוגמא את זה שמחקת אותו - הוא בחר לקרוא לחבריך - לקקנים. זה בגלל שמצד אחד הוא צריך להגן על עצמו, ומצד שני - הוא לא באמת מבין, ואין לו את הבגרות הרגשית ליצור קשרים רגשיים בוגרים, וכשהוא נתקל בכאלה, הוא לא מסוגל להסתכל מבעד למה שהוא תופס כאינטרסים ולקקנות. בשבילו כל קשר רגשי-חברי, מתחת לפני השטח הוא קשר תועלתני ותו לא.
ואם תקחי לדוגמא את הסבא החביב שמעתיק לך פוסטים ואז עונה להם - את זוכרת את הסיפור שסיפרת פעם על זה שהיה מציץ לך כשהיית הולכת עירומה ובעלך אמר לו שזה בסדר גמור ושיהנה? אז זה משהו בסגנון הזה, קחי את זה באותה קלות. את מבינה? הוא הרי צריך את זה, אין לו משהו יותר טוב לעשות. אם אותו אחד שמחקת, האגו השברירי שלו גרם לו למשוך לך בצמה אבל לא משהו מעבר לזה, כאן (כנראה גם בגלל הגיל) המצב מקובע לגמרי, זאת אומרת, שהוא לא מסוגל לוותר ולהמשיך הלאה (כי אני מניח שזה שמחקת יעשה את זה בסופו של דבר), וזה הכייף שלו, אז שיבושם לו. הרי אין לו משהו מעצמו - נמאס לו מעצמו ממזמן והוא משעמם את עצמו עד מוות, ולכן את ואחרים כמוך הם מקור החיים שלו, ולכן הוא עושה מאמצים רבים לשמור על קשר עם המקור הזה.
"ואני שואלת אותך - אשה שעל סדר יומה עומדות סוגיות הרות גורל כמו אם לבנות ציפורניים בשיטת האקריל או בשיטת הג'ל... "=> אני נראה לך כמו אחד מחבריך הלקלקנים?
"למען יתכתבו עם צמידי אורנה לאלו,"=> יתכתבו? הפכת את זה לשיח אמנותי?
"...צמידי הזהב הטוניסאיים - האם אשה כזאת יכולה להרשות לעצמה להיטרד בגין זוטות כמו מתנצחי אינטרנט?"
=> תדמייני שגם לצמידי זהב טוניסאים יכולה להיות חלודה.
לי עם מגיבים כאלה יש רק בעיה אחת - שתלונותיהם על סתימת פיות מגוחכות בעיניי, באשר כל אחד מהם יכול לכתוב כל מה שהוא רוצה בבלוג שלו. ועדיין יש להם משיכה מאגית ממש אליי. דווקא אצלי הם חייבים לשחרר את קיטור תסכולם, ואיתי הם חייבים לנהל 'דיאלוג' - שכל כולו דיאגנוזות שלי כאשה הסובלת משלל בעיות אקזוטיות - עד שהקורא הנבוך תמה איך אשה כה בעייתית בכלל מתנהלת בעולם.
תראה איך הם חוזרים וחוזרים. ובסוף כשנשבר לי הזין לשמוע כמה אני איומה ואני חוסמת - או-הו - איזו שערורייה, איזו זוועה - על זה הם כבר לא יכולים לעבור בשקט! זה מחייב מסע נקמה רבתי! בהשתתפות יוזרים פיקטיביים! מחול שדים של ממש! באותות ובמופתים הם יראו לי מה זה! לדיראון עולם!
ואני שואלת אותך - אשה שעל סדר יומה עומדות סוגיות הרות גורל כמו אם לבנות ציפורניים בשיטת האקריל או בשיטת הג'ל, ואם לעטר אותן בסגול עם ספירלות בתכלת, או שמא בכתום עם נימור חום, למען יתכתבו עם צמידי אורנה לאלו, המשולבים בחן ובטעם עם צמידי הזהב הטוניסאיים - האם אשה כזאת יכולה להרשות לעצמה להיטרד בגין זוטות כמו מתנצחי אינטרנט?
שלום מר ייצור,
רק רציתי להגיד לך שהמניפולציות הפסיכולוגיות שלך בגרוש שקופות ונהירות.
מצד אחד אתה אומר: נו... נראה אותך מוחקת אותי! את שרוצה לשמוע דעות מגוונות! יאללה, תמחקי!
מצד שני, בסוף כל קטע כזה אתה אומר: "אם תמחקי אותי אז רק יוכיח 'מי את' ואת ה'רמה שלך' .
בקיצור, מתחת לפני השטח הרי אתה מת שהיא תקבל אותך ותחבק אותך, אתה פשוט כמה לזה - חבל על הזמן. רק שיש לך בגרות רגשית של ילד בכיתה א' שמושך בצמה, ההבדל הוא שאתה משתמש במקלדת. זו הדרך שלך להגן על האגו שברירי שלך.
מה זו בעצם המשיכה בצמה? זו מן תגובה אמביוולנטית שמצד אחד יוצרת מגע פיסי, ומצד שני מכאיבה בצורה מסויימת (זו לא תלישת צמה) כדי לשמור על האגו השברירי של הילד, למקרה והילדה תדחה אותו.
קראתי. קראתי גם מה שכתבת קודם. אני מבין את הרגישות שלך בענייני אנליזות ומתנצל על כך שהעלתי את הנושא הרגיש מנשוא אצלך.
לא אתייחס לשאר טיעונייך, כי הפעם תשובתך הינה ברמה של קריקטורה.
איזכור התחביב למחוק מתמצת בדיוק את העולם הנאור בו את חיה.
אל תטרחי להשיב, התייאשתי מלנסות להקים איתך דיאלוג אמיתי.
בעיניי, את פשוט מעוררת רחמים ואיני כותב זאת תוך יוהרה אלא אמפתיות אמיתית.
אני מאחל לך אך טוב.
יעקב
ועכשיו, מהר מהר למחוק פן יקראו חלילה...
צטוט:
את יודעת מה מצער אותי יותר מכל?
זה שאנשים כמוך וכמו עדר הפתים שמשיבים לך כמקהלה בטרגדיה יוונית מקרבים ציבור רב לליברמן.
וזה האסון האמיתי.
יעקב
-----------------------------------------------------
יעקב
אין לך מושג עד כמה אתה צודק,
אבל משום מה נראה לי שמכביר אתה מלים לריק - או במלים אחרות :
הדברים נופלים על אזניים ערלות
בבניין הארץ ננוחם
בעז
טוב, אני באמת מקווה שזו האבחנה האחרונה שלך, אבל גם התווית הזאת של שנאה עצמית (יחד עם סמולנים, בוגדים, נציגי חמאס, עוכרי ישראל וכיו"ב) נמאסה עלינו (אני מדברת בשם כולנו, כל כותבי הפוסטים נגד המלחמה. אין בנו שמץ של שנאה עצמית, כולנו אוהבי עמישראל לא פחות ממך ותורמים לא פחות ממך, וזה מעצבן ומקומם שדווקא סמולנים נדרשים להוכיח את אהבתם למדינה בעוד שימנים פשיסטים ולוחמניים ברור שאוהבים תמדינה. אז ככה - אחד מאיתנו היה בכיר במשטרה והגן על רחובות תל אביב מפשע עד שנפצע במילוי תפקידו ופרש מהשירות, ואחד מחנך את הדור הבא של אמנים, ואחד גמכן מחנך, ויש עוד כמה במקצועות רפואיים וסיעודיים, ואני עומדת בחזית העברית שגם זה לדעתי חשוב בשביל המדינה העילגת שלנו. אין לנו כל שנאה עצמית, רק דאגה לפרצוף של המדינה שלנו שהולך ומתכער.
מה שאתה קורא שנאה עצמית הוא פשוט אהבת אדם באשר הוא אדם. גם ערבי הוא אדם. בעיקר אם הוא אזרח חף מפשע. גם אם אויב צמא-דם יורה מהבית שלו על חיילנו, זו עדיין לא סיבה לפוצץ לו את הבית על משפחתו ויושביו. אני שוב חוזרת שאת הוויכוחים האלה התווכחתי כל המלחמה ולא אחזור עליהם, אבל בעיקרון אנחנו טוענים שלא מוסרי לנהל מלחמה בתוך שטח עירוני צפוף באזרחים בלי לאפשר להם פתח מילוט. זה לא משנאה עצמית. זה מאהבת אדם ומחרדה לדיוקנה המוסרי של המדינה.
ואגב, אני באמת חושבת שאם תעשה סקר בין הסמולנים שכתבו את הפוסטים נגד המלחמה בקפה ובין הימנים שכתבו בעד המלחמה בנוסח - נפוצץ, נכתוש ונזיין להם את האם-אמא, תגלה שבחיים האמיתיים הסמולנים 'מלאי השנאה-העצמית' תרמו הרבה יותר למדינה - גם בצה"ל וגם באזרחות - מאשר המתלהמים התוקפניים. אני חותמת לך.
ואל תעשה לי יותר דיאגנוזות. הפוסט הקודם שלי דיבר על מחיקת תגובות. אני מאוד טובה בזה, בעיקר כשמדברים לגופי ולא לגופו של עניין. אין בי אפילו מיליגרם של שנאה עצמית.
אגב, את יכולה למחוק את תגובותיי גם פה, כמו בבלוג השני. זה בסדר. כל אחד משתמש במה שיש לו ולפי הרמה הדיאלקטית שלו. באמת אל תהססי. אני בעדך, כפרוש.
יעקבלמרות שהתשובות אינן מעניינות אותך במיוחד כשהן אינן מהללות אותך, אשיב לשאלתך .
כאיש אוהב שלום ורודף שלום, עם קבלות, אין אני חש צורך להתנצל על דיעותיי.
אני חודש פה באתר והבחנתי בכמה מוקדים של שינאת עמי שהיא כמובן שנאה עצמית.
להבדיל מהרוב האדיש והדומם, אולי בגלל חינוך שבא ממקום אחר, איני משלים עם שינאה תהומית זו.
ולכן אחרי מה שקראתי, למרות האווירה הבאמת לא נעימה, נכנסתי והשבתי. מינורית, בבלימה עצמית עצומה, במטרה לנסות להבין מניין הדחף העז הזה של הרס עצמי.
את כאדם, אין לי דבר נגדך. גם לא בעדך. את שייכת לבני עמי. זה הכל.
אני מתמודד עם דיעות, לא עם אנשים. אני אוהב אדם, ועוד יותר, נשים.
ולכן כל העקיצות שמתחת לחגורה לא מזיזות אצלי קצה האיברים שעדיין מאוד תקינים.
את יודעת מה מצער אותי יותר מכל?
זה שאנשים כמוך וכמו עדר הפתים שמשיבים לך כמקהלה בטרגדיה יוונית מקרבים ציבור רב לליברמן.
וזה האסון האמיתי.
יעקב
אוי, תעשה לי טובה, בלי הבולשיט הניו-אייג'י הזה שזו החלטה שלי לסבול. הייתי במצב מאוד חלש בחיים שלי בגלל משבר שעברתי לפני ארבע שנים. התהלכתי בעולם בלי עור כמעט. כל זבוב היה יכול להפיל אותי לקרשים. כל דפקט היה יכול להעליב אותי. ותאמין לי, שנמצאו הדפקטים שניצלו את זה.
ממש לא קיבלתי החלטה לסבול. זה לא היה בשליטתי. ואני גם מאוד אוהבת את עצמי. תמיד אהבתי. עד שיגעון גדלות ממש. חוסר אהבה עצמית היא לא הבעיה. לא שלי.
ואז, כשהייתי בשפל המדרגה, אמא שלי כבר לא יכלה לראות את זה ונתנה לי בעיטה בתחת לפסיכיאטר הכי טוב שהכירה. אחרי האבחון שלו (שדרך אגב לא קבע שאני לא נורמלית. רק במשבר), והכדורים שרשם לי, זה לקח בדיוק שבוע עד שחזרתי לעצמי. למיא שאני מכירה, שהיא יותר בנאדם מאשה. זאת שאף אחד לא יכול עליה.
כמובן שהמיא הזאת לא איבדה את היכולת לא להתעצב ולא לכעוס ולא לכאוב, ולא הפכה אטומה לסבל, רק חזקה יותר. אני עדיין ערה מאוד לצביעות, ולנכלוליות ולדה-הומניזציה ולשנאת האחר ולגזענות ולשוביניזם ולהתבהמות ולרמיסת זכויות ולבורות וכל אלה דברים שמקוממים אותי - רק שהפעם, בניגוד לעבר, יש בי הכוח להילחם על דעותיי וגם לשים ז' על כל מיני דפקטים ויבחושים קטנים שמזמזמים סביבי.
מיא
כל הסבל הזה, כל הכאב, כל האכזבות - הכל זה החלטה שלך. למה?
אחד הדברים הכי, הכי קשים עבורי היו להאמין בזה. כמובן שאת יכולה להאשים את כל העולם ודודה שלו שהם נמשכים אל היופי החיצוני שלך ולא אל הפנימיות שלך, אבל עד כמה את יכולה לבקש מאחרים שיאהבו אותך אם את לא באמת אוהבת את עצמך באמת? אם היית אוהבת את עצמך באמת לא היה מצב שמישהו אחר היה יכול לעצבן אותך, או לאכזב אותך.
והרשי לי לסייג - היום אני מודע לזה שהרבה ממה שאנחנו מגדירים "אושר" מושפע מרמות כימיכלים במח שלנו, אבל לא רק זה. תני למי שבדיכאון לעשן גראס והוא ישקע בדיכאון ציורי. תני למי שמרגיש מאושר לעשן גראס ויהיה לך בחור מאושר עד השמיים.
אז אני לא אומר לך שלקחת כדורים זה רע, אבל שעד שאת לא תהיי מאושרת באמת את תמשיכי להיות מאוכזבת שוב ושוב מהאחרים, והכדורים רק יתסכלו אותך כי המרחק בין אושר שהוא ויסות כימי לאושר שנובע מהתת-מודע שלך הוא ענקי.
א.ב.
כן, כיף לדון בגברים.
יש לי רק תיקון אחד: הכינוי אקס מיתולוגי שמור אצלי רק לגבר אחד, שהיכרתי בגיל 19 ושינה את כל מהלך חיי. היה לו צחוק של ילד וראש של ילד ולב של ילד למרות שהיה מבוגר ממני בעשרים שנה, והיתה תקופה שחשבתי שהוא החיים עצמם.
כל שאר האקסים היו סתם אקסים.
את לא צריכה אותי כדי להזכיר לך את האקס המיתולוגי שלך.
ואת יודעת מה, אם "באנו בגלל המחיר ונשארנו בגלל השרות", ואת זכית בנתוני פתיחה טובים, מה רע? - זה לא מוריד את הסיכוי למצוא את הלב טוב שאת מחפשת.
התסכול מובן, כמובן.
כמה טוב לחזור לדון קצת בגברים...
את יודעת, זה מזכיר לי, שטרום עידן הכדורים, הלכתי בוקר אחד למכון כושר, ואיך שנכנסתי נתקלתי בחברה של אחי דאז. אחי היה אז בן שלושים, והיא בת 38, מתעמלת אמנותית לשעבר ברוסיה, קטנטונת וחריפת שכל, כולה אסרטיביות ולב ואחוות נשים, ומיד כשראתה אותי אמרה בהתפעלות ובחום אמיתי: מיא, שכחתי כמה את יפה!
ובאותה שנייה פרצתי בבכי כזה גדול, את יודעת, עם יפחות והיחנקויות ולא יכולתי לעצור בעצמי. והיא נבהלה ושאלה: מה קרה? מה אמרתי? ואני אמרתי לה: אבל מה יוצא לי מזה? רק סבל. הייתי אז במערכת יחסים נוראית, ולא ראיתי שום אופק, ואני באמת מרגישה שאם כל מה שגברים רואים באשה זו רק החיצוניות, אז לא צריך. אין צורך. ואם גברים צריכים אשה שתטפל בהם - כמו במערכות היחסים שאני רואה סביבי - אני גמכן מוחלת על התענוג.
וכשיש לי זמן ואנרגיה ואני מעירה על כך למי שמתחילים איתי ואומרת להם שאני מתעקשת שגבר ירצה אותי בזכות מי שאני ולא בזכות איך שאני נראית, כי באמת יש יפות ממני והאינסטרומנטליזם הזה פירושו גם שאפשר להחליף אותי בשנייה, הם אומרים שהיופי הוא רק הטריגר. אז לפי ההגיון הזה, גם אני צריכה לרצות רק גברים יפים, לא?
לא, אז זהו, שההגיון שלהם פועל אחרת. לפי דעתם גבר לא צריך להיות יפה. אולי מצליח, אבל לא יפה. ואני - ששמה זין על הצלחה, ובעבר היו לי הגברים הכי יפים בעולם, אבל גם מהשטות הזאת נגמלתי - בסך הכל ביקשתי לי גבר עם לב טוב ולא של אבן, בדיוק כמו אלה שהיו לי עד היום. בגלגול הזה עוד לא מצאתי, אירה.
מיא, יש לי תחושה שאת סובלת ממה שאני מכנה לעצמי "תסמונת מירב מיכאלי" => את גם וגם וגם וגם וגם. זה יותר מדיי עבור הגברים. או שתהיי יפה ותשתקי, או להפך, אבל עדיף האופציה הראשונה. עם כל ה- "גם וגם" הזה קשה להתמודד...
נראה לי שזה נובע מהאגו - האגו בגיל המבוגר כבר התעצב והיכולת שלו להתגמש ולהשתנות כמעט ולא קיימת. לכן הפגיעה באגו של אותם גברים בגיל המבוגר חמורה יותר - כי האגו שלהם לא יודע איך להתמודד עם זה. זה סותר להם את כל הסיפורים שהם סיפרו לעצמם במהלך החיים שלהם. בגיל צעיר אנחנו אולי פחות ציניים ויותר פנטזיונריים, אבל אנחנו מסוגלים באותו האופן גם להתפכח מאשליות ומפנטזיות. כמובן שאני מכליל כאן, ויש יוצאים מן הכלל בכל קבוצת גיל.
יכול להיות שאת יודעת שאם הדברים ישתבשו עם הגברים הצעירים אז התוצאה תהיה פחות הרסנית - לשני הצדדים. מצד שני - ייתכן שגם הקשר עצמו יהיה פחות בוגר.
בוא'נה! אני בהלם! מצאתי אצלך בבלוג ציטוט שלא האמנתי כי יסופר!
"עברנו מעולם בו מדינות שולטות לעולם בו תאגידים קובעים את המדיניות. תראי מי נבחרה להיות הסגנית של מקיין - מושלת צעירה מאלסקה שבמקרה תומכת בקידוחי נפט בשמורת הטבע שבארצה. מיקריות MY ASS. המחשבה שזה יהיה יותר טוב מתי שהוא היא טפשית כי הדרך היחידה שזה יהיה יותר טוב זה אם את וכמה מחברותייך וכל השכונה שלכם תצא לרחוב ותתחיל לשרוף פחי אשפה ולחסום כבישים. אבל את הרי לא תעשי את זה, כמו שאר התושבים במדינה כולם עסוקים בסלט שלהם וחשבון הבנק שלהם. להאבק על שינוי והידיעה שהשינוי לא יבוא בשקט אלא רק במרי אזרחי היא קשה לעיכול.
מעניין איך בעת ובעונה אחת, אתה מסוגל להשתמש באותו ההגיון כלפי אזרחי המדינה שלך, אבל כשמדובר במישהו שאתה כובש למעלה מ- 40 שנה, ומדרדר במצור את האוכלוסייה שלו לחרפת רעב, פתאום אותו ההיגיון כבר לא תקף. איזה דיסוננס זה, אה? פשוט פנטסטי.
מתוקה שלי, אינספור גברים נטפלים אליך?
צרות של עשירות.
אלי כבר לא נטפלים, לא בשל צורתי ולא בשל אופיי. לא מבוגרים שוביניסטים ולא צעירים פמיניסטים.
החזירי את השלום לבלוגך. יש לך כח.
אואבת.
נראה לי שאם הייתי איתך שם ,הייתי לחלוטין מלבה את רגשות הפארנויה עם המסוק החג ממעל ..
תחושות מלחמה שכאלו...אחרי הכול מה אנחנו שונים ? הייתם ביפו ,לא ?:-)
את צודקת. התאוששה מבחינה תיירותית. מה שאני לא רואה את עזה כיעד תיירות.
ודרך אגב, גם לא ענית לי השאלה הקודמת:
אתה מסוגל לספר את כל הבדיחות שאתה רוצה על הפלסטינים ומה שמתרחש בעזה והכיבוש הפושע נגדם כבר למעלה מ- 40 שנה, כשאתה זה שאחראי לזה. אני יודע שלקחת אחריות זה לא משהו שמוכר לך, אבל בכל זאת. הרי כל ההומור האינפנטילי שלך מגיע ממקום של אי-לקיחת אחריות. מהמקום של הג'וקר שמסוגל לתקוע שיפוד בבן-אדם ואז לצחוק על תקיעת השיפוד.
האם היית מוכן לקבל אותה גישה ממישהו שביצע פשעים נגד העם היהודי וכעת מספר על הפשעים האלה - בדיחות. האם היית מוכן לקבל בדיחות שואה מנאצי?
נו תגיד כן - מה אכפת לך? אתה הרי בעד ההומור וטוען שיהודים תמיד נהנו מהומור מצוין - אז למה שנאצי שמספר בדיחות על השואה יטריד את מנוחתך?
לומר על הירושימה שהתאוששה, זה כמו לומר על היהודים שהתאוששו מהשואה.
אולי הבניינים שופצו, אבל לא הטראומה, שמחלחלת דורות אחרי.
אבל לא ענית לי כלל על השאלה. זו לא הייתה שאלה על העובדות - העובדות ידועות לי.
אבל אם החמאס הוא ארגון טרור, ואם המנטרות שלו הן אנטישמיות, איך ישראל תמכה בו? איך מדינת העם היהודי תמכה בארגון עם אמנה אנטישמית? אם עכשיו הטענות של הממסד הישראלי הן שאי אפשר לדבר עם ארגון שזו האמנה שלו, איך לפני עשור זה לא הפריע לאותו ממסד לדבר עם אותו ארגון? אז הרטוריקה לא עמדה לרועץ? מה היה שונה?
הרי הרטוריקה של המלחמה הזו, היא שמדובר בטרור נגד ישראל והמערב, באיסלאם פונדנטליסטי שאי אפשר לדבר איתו. אבל הרי זה נאיביות לחשוב שכל זה הוא רק ב10-15 השנה האחרונות. זה היה גם לפני כן. אז למה באותה תקופה הרטוריקה האיסלאמית לא הפריעה לישראל (ברמה הלוקלית) לקדם את החמאס ולדבר איתו, ולמה אותה רטוריקה לא הפריעה לאמריקאים לקדם את בן-לאדן ולדבר איתו? ואני בכלל לא משווה את בן-לאדן לחמאס, ומי שמשווה באמת אין לו מושג מהחיים שלו, אבל יש כאן קווים מקבילים מבחינה היסטורית.
אני שואל שאלות רטוריות - אל תתרגש יותר מדיי. אני יודע את התשובה גם לשאלות האלה. אבל מעניין אותי איך אותם אנשים מסוגלים בדיסוננס הקוגניטיבי שלהם - גם להתכחש להיסטוריה וגם לאמץ אותה בו-זמנית. גם להתכחש להתעלמות ההיסטורית מהרטוריקה, וגם לאמץ אותה כעת כבסיס לסירוב, בו-זמנית. הרי יש כאן כשל לוגי והיסטורי ברור שמעיד על האינטרסים של בעלי האינטרסים, אבל אם הציבור היה ציבור שלא קונה את מה שמוכרים לו, אז הוא היה שואל את השאלות האלה. אבל למה לשאול שאלות כשאפשר לצפות בערוץ 2 ולשאול את השאלות שנשאלות שם, אם בכלל נשאלות שם שאלות.
פינת הקולנוע
וכעת, לציטוט מ"ANGER MANAGEMENT"
Dr. Buddy Rydell: Dave, there are two kinds of angry people - explosive and implosive. Explosive is the type of individual you see screaming at the cashier for not taking his coupon. Implosive is the cashier who remains quiet day after day and then finally shoots everyone in the store. You're the cashier.
Dave Buznik: No, no, no. I'm the guy in the frozen food section diallin' 911. I swear.
אז הפלסטינאים הם EXPLOSIVE, ישראל היא IMPLOSIVE, והשמאל הוא אלו שמתחבאים ומתקשרים ל-UN
וואו
אתה שואל שאלה? לא יכול להיות שאתה לא יודע!
התשובה פשוטה - אמנת החמאס היא מאוגוסט 1988, אבל החמאס החל לפעול בתחילת שנות השמונים דרך אגודת צדקה אסלאמית בשם "אל-מג'מע אל-אסלאמי", שהוקמה בתחילת שנות השבעים. האגודה הקימה מוסדות חינוך דתיים ומוסדות סיוע וצדקה לנזקקים. ישראל, ששלטה בשטח, חשבה שזה יהיה צעד שימוטט את הקשר של PLO עם האוכלוסיה האזרחית.
נכון, בהתחלה ישראל תמכה באגודות האסלאמיות (מאמצע שנות השבעים), במחשבה כי הללו יחלישו את כוחה הציבורי של תנועת פתח וזאת טעות שנבעה מחוסר הבנה לדרך הפעולה של ארגון "האחים המוסלמים".
אולי אם תקרא קצת את האמנה תבין את הגורמים מדוע החמאס נחשב ארגון טרור.
וזהו, דיי עם עובדות, אני לא רוצה לבלבל אותך יותר מדי עם שטויות כאלו. הרבה יותר קל לשיר בתל-אביב "ישראל אשמה בכל".
לכל האנשים שמתבוננים באמנת החמאס ורואים אמנה נאצית (כמו ירון לונדון שכינה אותה "אמנה היטלראית"):
אם כל-כך לא ניתן לקיים עם חמאס סיג ושיח, מדוע ישראל טפחה אותו כאלטרנטיבה בתקופת עראפת? אם האמנה שלו כל-כך לא מתקבלת על הדעת של יהודים, איך זה שיהודים טיפחו את הארגון הזה כאלטרנטיבה לאש"ף ופת"ח?
על זה אני תמיד שואלת - למה להיכנס לבלוג של אשה עצבנית, ממורמרת, מעורערת, סמולנית קיצונית, ועוד באגוטריפ? הרי יש כל כך הרבה כותבים טובים, נחמדים וצנועים ממני? למה לפתוח דלת, להגיד - אויש מגעיל פה ואיכס? ועוד לרצות להישאר! ועוד להתעצבן מזה שאתה לא מתקבל בסבר פנים יפות? לא אבין את זה לעולם.
אבל הנה - רגע של אופטימיות: אני בעבודה בדיוק בהירושימה, והיא התאוששה נהדר והיום עיר יפהפייה. אז אני מניחה שגם עזה תתאושש. אינשאללה.
תשובה שמן הסתם לא תקראי
שני דברים קשה לי לקבל, שתי אימרות:
" זו לא השאלה"
" שאלה מצויינת "
אני אכן שואל בכל הזדמנות לכל אלהשאומרים "לא". מה "כן" ? עד כאן, לא קיבלתי תשובה רציונאלית ישימה.
להבדיל ממיא שכותבת פה כדי לכתוב, באגוטריפ מתמשך, ובורחת כשנוח לה, וזה הפריבילגיה שלה כמובן, אני יודע שאת במצב בלתי אפשרי ומקווה שהעתיד ייתן מנוחה לנפשך
יעקב
מיא היקרה
אני ממש מתנצל שלא למדתי באדיקות ראוייה את כל הבלוגים שלך, חלקית בימי שני וחמישי, ובמלואם בשבתות.
מה אגיד לך ? זו גם דרך...
מאחל לך חכמה בינה ודעת
יעקב
יעקוב אהבתי את זה שכותב את אותה שאלה גם בפוסט הזה , כולם נואשים למצוא פתרון...
השאלה היא אחרת , האם לדעתם מס' ההרוגים בעזה הם הפתרון ?
האם נפתרה הבעיה או שלהפך נוצרה בעיה יותר גדולה שלא תתוקן לטווח ארוך.?
אל תשכח שהקסאמים הם תגובה לכל המצב שהם חיים בו שם, כמובן אינני מצדיקה מעשיהם שהוא גם מעשה עוין כלפי אזרחים חפים מפשע, אך מצד שני אם תשים את עצמך במצב כזה ששנים תחיה במצור אין לך לאן ללכת אין עבודה אין השכלה ואיך לברוח מהעוני מהכאב ומהרעב כשלא תוכל לקנות לחם לילדיך ואתה רואה אותם מתים מהרעב והקור בחורף וכשמגיע חג לא תוכל להתסכל בעיניהם ולומר להם חג שמח וכשמצב כזה חוזר על עצמו שנה אחרי שנה ועוד שנה חולפת ואין בידיך מה לעשות מאד מעניין אותי מה היית עושה אז, לצערי גם המנהיגים בפתח כשהיו בשלטון לא ממש עזרו מקבלים תרומות במליוני דולרים ורק מי שקרוב לצלחת נהנה והעם מת מרעב ולכן חמאס בהתחלה הייתה תקווה כנראה חשבו ששינוי מנהיג יפתור הבעיה ששנים חיים בה... אך לצערי יותר גרוע ...
אצלנו בערבית יש פתגם שאומר ברחנו מאבליס (המלאך שמבשר שהגיעה שעת המוות) קיבלנו את השטן !!
בסופו של דבר רק העם אוכל אותה ולא רואה פתרון באופק במיוחד עכשיו ... כשילד בן 5 חווה את מה שחווה שם מן הסתם לא יכול לראות בעיניים כל מה שקשור לישראל ... נוצר פשע ורצח והכי גרוע מהכל נוצרה שנאה שתחלוף רק עוד הרבה הרבה דורות ...
אז על איזה פתרון ללכת ??
אני לא אלוהים אך אינני השטן ולצערי אין לי תשובה איך פותרים את זה , אך אני יודעת שמה שקרה שם זה הכי רחוק מלהיות פתרון ...
לא מתקנים עוול בעוול חמור יותר...
ונכון מיא אין סוף לדיונים האלה, אני מרוב שכתבתי על זה רק ביומיים האחרונים כבר התעייפתי, אז אני פורשת מהנושא הזה , אין כמו לשבת בשקט מוסיקה נעימה וסיגריה נשרפת מולי ושורפת את ריאותיי...
המשך "נושא ללא סוף" נעים ...
נתראה בפוסט שמח יותר, מיא מחכה לכתבות שלך ...
יום טוב לכולם
הצעתי כבר מיליון פעמים בהמון תגובות (בעיקר אצל יגאל 2 בדמי חנוקה, טובי פלד, מולי בנטמן) - קרא בבקשה את התגובות בפוסט הקודם שלי, באמת, אני לא מכונת כתיבה ואין לי כוח לחזור על עצמי.
אבל בעיקרון אני לא חושבת שהממשלה האימפוטנטית שלנו היתה צריכה לפעול רק לפני חודש, כמו שאת תל אביב היא לא היתה מפקירה שמונה שנים לטילים ובנאדם לא היה יושב בבית שלו בדיזנגוף ופתאום היה נוחת אצלו טיל בסלון. תושבי הדרום הם פשוט אוכלוסייה חלשה וענייה שקל לא לספור אותה. ובמקום להיכנס בממשלה שזרקה אותם לכלבים שמונה שנים, הרבה יותר קל לרדת על ה'סמולנים משיינקין'.
אבל אני לא פותחת פה שוב את הדיון. ממש לא. אני דנתי ועניתי ונימקתי באמת באריכות ועם אסמכתות כל ימי המלחמה. והכל רשום. חבל על הזמן שלי והדיונים האלה לא מובילים לשום מקום.
מיה, יש לי שאלה אלייך , ללא ציניות וללא אירוניה או רצון לעקוץ.
בואי נחזור חודש אחורה.
על שדרות יורדים טילים כמו גשם.
מה היית מציעה, מעשית, שאנחנו , הישראלים, נעשה, חוץ מפתיחת זארה בארז ?
יעקב
(אני מעתיקה את תגובתי מפוסט אחר ... אותה תגובה הרי לא מדובר בחזית אחת שפתחו עליי לגבי טענותיי)
אני בטוחה שגם חמאס הגזים ושקר לתקשורת באחוזים , אך אין אש ללא עשן
ברור שהתקשורת בעולם הערבי גם משחקת תפקיד בשקר ובמלחמה הפסיכולוגית הרי כל צד רוצה להוכיח שהוא הצודק והצד השני הוא הפושע, אך אם כל התקשורת בעולם כולל אנגליה צרפת גרמניה איטליה וכו... בנוסף לעולם הערבי מראים אותה תמונה אותה כתבה ואותו סיפור ורק בישראל מכחישים אז עיוני כדאי לבדוק מה קורה אצלנו באמת ומה עומד מאחורי האירועים ...
ולגבי החיילים ההרוגים , 2 שנפטרו בבי"ח בנצרת, זה לא בי"ח ערבי אפילו שזה בנצרת, ומשפחות החיילים ביקשו העברתם לשם כי זה בי"ח הכי טוב באזור מגוריהם
ולגבי ה2 שנפצעו מהקסאם ולא דווח עליהם (2 מתוך 5 ) , שני המקרים הנ"ל אני באופן אישי בטוחה לגבם ממקור אישי מאד קרוב אליי
ולגבי הריגת חיילים בעזה, שוב, זה פורסם בכל התקשורת האירופיאת לא רק אצל הערבים, ולגבי פברוק עובדות וצילומים אצל החמאס ושהם דומים לישראלים ומאיין לי לדעת שמדובר בישראלים ? אחד הסרטונים מציג חייל שמרים את ראשו מהטנק ועומד לצאת ופתאום מקבל כדור בראש ונופל, אומנם מבויים אך מעניין מאיפה השיגו טנק החמאסנקים לביים זאת
ושוב אין אש ללא עשן
כן כן יעקב מסכן מופלה לרעה ומקופח
מעניין מה תהיה תגובתך ואיך תבכה אז כשיכבשו את אדמתך וירצחו את משפחתך ויזרקו אותך לרחוב וכל זה בגלל שהצבעת לאנשים הלא נכונים בבחירות....
מסכן עיוני... נקרע ליבי
ונכון , אינך עומד במבחן החברות אצלי .... וטוב שלא הגשת מועמדות ... הנה, לפחות עשית דבר אחד חכם ...
יום טוב
היי אישה
קראתי את הפרופיל שלך
כולל המבחן לחברות שפירטת שם
כיון שדעתי ימנית משלך, ראיתי שהגבת פה וישר ירדתי למקלט !!!
מוקדש לך בידידות
יעקב
גיבור בפריז
בחור טייל ברחובות פריז ולפתע ראה כלב רוטוויילר תוקף ילדה קטנה. מייד קפץ הבחור על הכלב, נאבק בו וחנק אותו. הילדה יצאה בשריטות קלות בלבד כך גם הבחור. מיד הגיעו כתבי טלוויזיה נלהבים ושאלו את הבחור: אמור לנו מה שמך? כל פאריס תשמע עליך, והכותרת הראשית בעיתון מחר תהייה: "גיבור פריזאי הציל ילדה משיני כלב טורף!" אמר הבחור: אבל אני לא מפריז. הכתבים: או. קיי, אז כל צרפת תשמע עליך והכותרת מחר בעיתון תהיה: "גיבור צרפתי הציל ילדה משיני כלב טורף!" אמר הבחור: אבל אני לא מצרפת.הכתבים: או. קיי , אז כל אירופה תכיר אותך והכותרת תהיה: "גיבור אירופאי הציל ילדה משיני כלב טורף!" אמר הבחור: אבל אני לא מאירופה. הכתבים: אז מאיפה אתה!? הבחור: אני מישראל.הכתבים: או. קיי, אז כל העולם ישמע עליך והכותרת מחר בכל העיתונים תהיה: "ישראלי הרג כלב של ילדה קטנה".
אמאני, כבר מיניתי אותך בעבר לדוברת הבלוג. כרגיל הוצאת לי את המילים מהפה - ותראי איך יהודייה וערבייה יכולות לחשוב בדיוק - אבל בדיוק - אותו הדבר. כולל היחס לדת והכל. זאת אומרת שהחשיבה של אדם יכולה להיות מושתתת בעצם כן על יסודות של מוסר כללי הומניסטי ולא על המוצא שלו, בסגנון עניי עירך קודמים. אני לא חושבת מהבטן שלי ולא מהשבט שלי. אני לא יצור שבטי. אני חושבת כבנאדם. ואת חושבת כבנאדם, והתוצאה היא, שעד עכשיו תמיד חשבנו אותו דבר. בקיצור, אני חותמת על דברייך.
לגבי הצורך להצליב מידע ממקורות זרים ולגבי המידע השקרי שהצבא מוסר - את בעיקרון צודקת. לעומת זאת, כיוון שגם החמאס מציף אותנו במידע שקרי, הנתונים שאת מביאה על חיילים ישראליים מתים לא מקובלים עליי, לכן אני רוצה להביע מהם הסתייגות - אגב אני לא אומרת שזה לא יכול להיות. הכל יכול להיות במדינתנו המחופפת, שפרשיות כאלה מתגלות בה גם אחרי עשרות שנים.
מסכימה איתכם. אבל הרוב לא עיוור. הרוב הוא עדר שהולך אחרי מנהיגים מניפולטיבים שמעוניינים בהמשך הסכסוך כדי לצבור כוח ויוקרה, כי ממנו הם ניזונים, ובימים שלום ושקט יזדקקו לכישורים אחרים לגמרי משלהם - לבונים ולא להורסים.
בניגוד למיעוט ההזוי של השמאל, כפי שאתה מכנה אותו, מי שמציע לנו גיהנום הוא דווקא הימין בראשות ליברמן - והמלחמה האחרונה - שנראית כאילו ליברמן הוביל אותה, לא ברק - היא ההוכחה הטובה ביותר לכך. לא גיהנום זה היה, ובשביל מה? לאיזה אופק היא מובילה? לסכסוך ולשנאה לאין קץ. לאובדן התקווה. למוות ולשכול עד עולם. זה הגיהנום שלך ובו תחיה - סליחה - תמות.
תמיד אפשר לסמוך עליך שתבוא עם הרעיונות הכי מקוריים בעולם!
ציטוט
" ... ניתן , עם כל הכסף שיישפך שם, לבנות שכונות ראויות לשיכון אדם וילד, בתי חולים, בתי ספר....
אנחנו השכנים הקרובים ביותר. עלינו מוטלת החובה לעזור ולבנות. או לפחות לסייע.
ולעניות דעתי, כך ננצח את החמאס ללא הרוג אחד נוסף.
יעקב"
מסכימה איתך יעקב
אם רק 60% מהעם יחשבו מצבנ היה מעולה
חבל שהרוב עיוור
היי
קראתי כל תגובה ותגובה לפוסט זה של מיא
עצה לי אליכם:
נסו להקים קול זעקה בכל מדיה אפשרית, כולל מיילים, מכתבים, פטיציות וכו' כדי שנתחיל לבנות מחדש את עזה, כולל מחני הפליטים ששם. והם הרוב.
עזבו את המלחמה. לא נחייה את המתים. לא שלנו, לא שלהם.
לא נמחק את הפחדים.
הייתם פעם בג'בליה ? אני כן. בערך 10 פעמים. כל פעם 34 יום.
אתם יודעים שבג'בליה אין חתולים. יודעים למה ? כי עכבררושים חיסלו אותם !! אמיתי.
הם גם אוכלים חלק אצבעות התינוקות בלילות. ראיתי בבית חולים שאטי.
אתם יודעים איך עובד הביוב בג'בליה ? לא, אתם לא יודעים, כי אין ביוב.
את כל האנרגיה שקראתי פה, מאנשים טובים שאיני מסכים כלל עם רובם, נסו נא לכוון לעשיה. נסו לבנות להם תקוה.
ניתן , עם כל הכסף שיישפך שם, לבנות שכונות ראויות לשיכון אדם וילד, בתי חולים, בתי ספר....
אנחנו השכנים הקרובים ביותר. עלינו מוטלת החובה לעזור ולבנות. או לפחות לסייע.
ולעניות דעתי, כך ננצח את החמאס ללא הרוג אחד נוסף.
יעקב
חמאס? אני מאז ומתמיד נגדם ונגד כיוונם ופעילותם, תמיד אמרתי שפתח אמור לשלוט לא חמאס לפחות יש עם מי לדבר, במיוחד שחמאס היא תנועה אסלאמית, ואני כבר הסברתי למעלה מה זיקתי לדת ולכן לדעתי כל מי שמערב דת בפוליטיקה או שהופך אותה לסגנון חיים זה אדם פסול ואני לא מתעסקת איתו.
אך במקרה דנן, המלחמה, פשע כזה עוד לא היה מאז השואה שחזרה על עצמה רק נגד הערבים הפעם ומגיעה מעם שעבר אותה בעבר, כמה שזה לא הגיוני ועד כמה שכואב זו האמת , במקום המלחמה היו אמורים לפעול לפי מידע מודיעיני ולחסל בנפרד מי שסומן כמטרה "יורי קסאמים" , אומנם המלחמה לא כתגובה לקסאמים, הקסאמים הם תגובה לכיבוש למצור לרעב ששנים הפלסטינאים חיים בו, והמלחמה הזו תגובה לתגובה, לדעתי גם הפעם ישראל הפסידה לא ניצחה בכלל,
בוא נראה התוצאות
המטרה הראשונה : מניעת הקסאמים = עינינו הרואות שעדיין קיימים ובשפע
המטרה השניה : גלעד שליט .... מיותר לדבר על זה .... איננו
המטרה השלישית : חיסול החמאס = יותר מ1400 הרוג, מבינהם רק 49 חמאסנקים נהגרו ו2 מנהיגים מתוכם , השאר אזרחים חפים מפשע ויותר מ528 ילדים מתחת לגיל 10 שנים נרצחו.... (כן כן, אל תאמינו לשקר התקשורת הישראלית)
לעומת כמה ישראלים נהרגו תזכיר לי ?? 10 ? 20 ? לפחות זה מה שדיווחו עליהם
המטרה הרביעית והיא העיקרית (שהקסאמים רק תירוץ) מטרה זו מתכוננים לה כבר שנתיים וחצי מאז ההפסד מול חזב אללא , המונח הצבא שלא מפסיד לעולם , המונח הזה התפרק על הסף מולם , ולכן כל המלחמה הזו להחזיר את האגו לצה"ל ולהחזיר את המונח הנ"ל לחיים , כתוצאה מכך עשרות חיילים ישראלים נהרגו במבצע הזה כמובן התקשורת דיווחה על רבע מהם , אני אישית מכירה 2 חיילים שהיו במצב אנוש ונפטרו בבית חולים בנצרת , שאף אחד לא הזכיר אותם מעניין למה?
עוד 2 חיילים שנפלו בידי חמאס ואז ישראל כדי שלא יחזור מקרה גלעד שליט על עצמו החליטה לוותר עליהם ופוצצו את המקום מיד ונהרגו 4 חמאסניקים ו2 חיילים ישראלים .
ביה"ס האונרא , פוצץ 45 ילדים נהרגו במקום, צה"ל טען והציג קלטת שמצולמים חמושים יורים מהבניין , למרות ששעות לפני הפיצוץ דובר האונרא הודיע שאין חמושים בבניין ובאחריותו , לאחר הפיצוץ האו"ם גילה שקר הקלטת, היא צולמה בשנת 2007 בכלל !!!
ועוד ועוד ועוד מקרים... הבעיה שתומכי המלחמה צופים רק בחדשות ערוץ 2 , או אמריקאית , שיצפו בערוצים זרים ויראו מה קרה באמת....
הריגת חפים מפשע , 1400 הרוג לפחות, אין מילים לתאר את הפשע הזה , מדובר בבני אדם לא בזבובים ....
ומספיק הפאדיחה של הצה"ל והבושה מול כל העולם והתמונה האכזרית שנתפסה על המדינה , וחמאס? רק התחזק !! וכל העולם מרחם עליהם , אפילו מי שהיה מצדד לפתח כבר עבר לחמאס ובן 5 השנים שראה את גופות משפחתו כשגידל יהיה חמאסניק בדם !! רק התחזקו
עוד ההוכחה שאילוקים אינו קיים .... תתעוררו בבקשה ודברו בהגיון
לילה טוב
הסכסך הישראלי-פלסטיני ייגמר כשישראל תיסוג לגבולות 67', תחלק את ירושלים שמחולקת ממילא, ותמצא פיתרון לבעיית הפליטים (ודרך אגב, הסוגיה הזו הושמטה מהצעת הליגה הערבית - שבינתיים נפחה את נשמתה בגלל "ההצלחה" שלנו בעזה).
אבל מכיוון שלישראל אין שום כוונה לעשות את כל זה, ואין לה שום כוונה להתפשר, אלא היא מעוניינת בהמשך של דומיננטיות צבאית איזורית עד לדיכוי הסופי של השאיפות הפלסטיניות, אז לא יהיה כלום. ועכשיו אחרי האדמה החרוכה שישראל השאירה בעזה - היא חתמה את העניין הזה.
איך אני אוהב את התמונה הזו גהנום!!! לא יודע מאיפה, אבל היא חרוטה בזכרוני, ממש אוהב אותה... למה לא הסברת עליה?
גם את ריח הנפלאם בבוקר של אפוקליפסה עכשיו אני אוהב
אל תדאגי, אבטחו אותכם לא הפילו עליכם פצצות, את מתחילה להרגיש יותר מידי כמו פלשתינאית... אבל לא היה ממי לאבטח, כי "גוש השמאל" לא קים יותר הוא מיעוט הזוי.... אפילו מפלגת העבודה, שראשה שר הביטחון לא מקבלת יותר מידי מנדטים.... הפכתם לשמאל קיצוני...
ריקוד המוות שמתחולל ביננו לבין הפונדמנדטליסטים האיסלמים מוצא חן בעיני, אני מתחיל לאהוב אותו, הוא צבוע בצבעים כל כך עזים של שחור ולבן, צדק ועוולה, טובים רעים, חושך ועור, חכמים מול טיפשים שאולי רק שילטון הנאצים היה חשוך יותר ואווילי יותר. אבל אל תדאגי החכמים, הנבונים והאנושיים ינצחו....
ובאשר למשפחה הפלשתניאית חסרת הבית (פעם 6), אולי אשלח להם שמיכה או 2 אבל אולי אעדיף את עניי עירי, כי לפלשתינאים יש נטיה לחזור על טעויותיהם ולעולם לא לשקם עצמם לכלכלה פורחת....
והכל באהבה
יקירתי, יש לי פיתרון לסכסוך הישראלי פלסטינאי
בואי נפתח סניף של זארה על הגבול בין ישראל לעזה. הסניף הכי גדול בעולם של זארה. נארגן עובדים של האום - שוודיות, איטלקיות....ועוד ועוד.לסניף יהיו 2 כניסות - מעזה ומישראל. הכי חשוב - נארגן שהכל בחנות יעלה סנט.
אין סיכוי שיפציצו אותו כי הנשים של החמאסניקים ישברו להם את העצמות אם הם יעזו.
כל יום יורשו 1000 נשים מכל צד (סה"כ 2000) להכס לחנות.
בשעת האפס יפתחו 2 צדדי החנות, וכך, אלף הישראליות יאבקו בלי רחמים באלף הפלסטינאיות על הסחורה - אבל הפעם בגלל שהכל יהיה במימון אירופאי כולן יצאו עם משהו. ובשביל ההידברות - נארגן קופות איטיות כך שהישראליות והפלסטינאיות יעמדו וידברו אחת עם השנייה.
עם כמות האוכלוסיה בעזה יש לנו לפחות אלף ימים של שקט.
תאמיני לי, התהנייה הכי טובה בעולם.
מישהו יכול להעביר לאובהמה את התוכנית שלי לשלום במזרח התיכון? אני מבטיח שאני אזכיר אותו/אותה כשאני אעלה לקבל את פרס נובל לשלום. שמעתי שיש לך קשרים....עשי טובה, תארגני לי שיחה
צודקת לגמרה! זה אכן הכי הכי חשוב עכשיו! צריך לעשות את המעט הזה שאפשר לעשות, כדי לעזור לעזתים ששרדו את האש והגופרית והזרחן שפוצצו על ראשם. זה באמת חשוב עכשיו יותר מכל עשייה אחרת, יותר מכל ויכוח, יותר מנוכחות בהפגנות, יותר ממשמרות במחסומים, יותר מלכתוב ויותר מלקרוא - לעשות את העשייה הזאת, שאגב, מתרחשת בכל הארץ, כמו שאפשר לראות בקישור שהבאת בפוסט.
"עם כל הכבוד, סמי עופר, עד כמה שאני יודעת לא אחראי על תקציבי המדינה, ערפאת דווקא כן."
אז זהו - שכן. אני מציע לך לבדוק את התהליך הזה שנקרא הפרטה.
"תסתכל על המפה, כדי להיזכר בכמה נתונים שלא התיחסת אליהם. כמו איפה הם ואיפה אנחנו חיים, ומי השכנים שלנו מצפון ומדרום"
אני מסתכל מצד אחד, ואני רואה את מצרים שאיתה יש לנו הסכם שלום. אני מסתכל על צד שני, ואני רואה את ירדן שאיתה גם כן יש לנו את הדבר המזור הזה שנקרא "הסכם שלום".המממ.... מעניין.... הסכם שלום..... כמה זמן לא טעמנו מזה....
"מעניין מה יראו המחקרים אם תשווה בין אחוז ההשקעה ביננו לבין החמאס"
מעניין שאת מסוגלת להשוות בין ישראל וחמאס (או הפלסטינים בכלל) בנושא ייצור הנשק (וגם שם ישראל לוקחת בגדול), אולם בכל הנוגע לבניית מדינה - שם את לא מוכנה לאזן את מגרש המשחקים. לישראלים יש מדינה יותר מ- 60 שנה, והפלסטינים עם מסובנים שוב ושוב. את ישתרת הפסקה שלך לא התלחתי להבין.
"לא דיברנו עם החמאס כי הדגל שלו מושתת על השמדת היהודים, איך תדבר עם ארגון טרור שמצהיר על השמדתך או גירושך מהארץ, מכל הארץ?"
מה תגידי אם אני מציג בפניך את האמנה של אש"ף, אמנה שאחרי שהתחילו שיחות השלום - בוטלה? הרי את לא צריכה לייצר מוטיבציה משיחית (למרות שאת עושה את זה בכל זאת) כדי ליצור כוח צבאי, לך יש את כל הטכנולוגיה שבעולם. אפילו צפונבונים עדיני נפש ולא ממש מורעלים יכולים להיכנס לקוק-פיט של מזל"ט ולהוריד טונות של חומר נפץ. חשבת פעם שלפלסטינים, מלבד אידיאולוגיה ומוטיבציה - אין כלום? אין להם שום דרך אחרת להתנגד למדינה שכובשת ומדכאת אותם כבר למעלה מ- 40 שנה? ועוד משהו - אני מציע לך לקרוא את האמנות של הארגונים המחתרתיים של לפני קום המדינה, וכמו כן את האמנה של ה- IRA.
"אני ממש לא יודעת על המליונים שאנחנו עושים על גבה של התלות הכלכלית שלהם. אשמח אם תפנה אותי לקרוא על זה."
אם את מעוניינת במידע הזה, אז הוא קיים. אני לא ממציא כאן כלום. יש עשרות חברות ישראליות שמרוויחות מהתלות הכלכלית של העזתים, חלק בגלל הסיטואציה הפרטיקולרית, וחלק בגלל שכיום אנחנו בתקופה של כלכלה גלובלית. בנוסף, הכיבוש בגדה והמצור על עזה, ובאופן כללי - המשך הקונפליקט, הם האינטרסים הברורים של כל יצואני המוות הישראלים. תבדקי פעם על כמה אחוז מהתל"ג אחראיות התעשיות הביטחוניות.
***
זו התגובה האחרונה שלי למה שאת כותבת. בפעמיים-שלוש שהגבתי לך, בחרת רק חלק ממה שכתבתי והגבת רק לו. ממה שלא היה נוח לך להגיב - התעלמת (כמו התלות המוחלטת של הכלכלה הישראלית בעולם). למה שלא תגידי לאמריקאים שאנחנו לא צריכים את ה- "טיפול" שלהם? למה שלא תגידי את זה לאירופאים ה- "אנטישמים" האלה? איפה פתאום הרצון העז שלך להתנתקות כלכלית? אה, שכחתי, כמו תמיד - ההתנתקות היא חד צדדית.
למה? אתה כזה חכם גדול כשמדובר באחרים, בפלסטינים, אז למה מה שכתבתי הוא לא לגיטימי מבחינתך?
אתה יודע מה? ניצחת -אתה בהחלט אידיוט הרבה יותר גדול ממני!
RESPECT !!!
תזכורת: מה הייתה מטרת ההתנתקות
מאת אייל ניב
יום ראשון 18 כינו', 2009
בראיון מדהים במוסף הארץ (8.10.04) פירט מנכ”ל משרד רה”מ שרון דאז, דב וייסגלס, את משמעות ההתנתקות ותרומתה לשליטת הקבע של ישראל בשטחים.
להלן הציטוט (ההדגשות שלי - של מי שכתב את המאמר):
“אם יש לכם גיבוי אמריקני ויש לכם את עיקרון מפת הדרכים, מדוע ללכת להתנתקות?
מפני שבסתיו 2003 אנחנו מבינים שהכול תקוע. ולמרות שעל פי הניטור האמריקני האשמה רובצת על הפלשתינאים ולא עלינו, אריק תופש שהמציאות הזו לא תחזיק מעמד. שלא יניחו לנו. לא ירפו מאיתנו. הזמן עובד לרעתנו. ויש שחיקה בינלאומית, יש שחיקה פנימית. בארץ בינתיים הכול קורס. הכלכלה על הקרשים. וכשמופיעה יוזמת ז’נווה יש לה תמיכה רחבה. ופה קופצים עליך מכתבי קצינים ופה מכתבי טייסים ופה מכתבי מטכ”ליסטים. ואלה לא צעירים מוזרים עם קוקו ירוק ועגיל באף שריח כבד של גראס אופף אותם. אלה אנשים כמו הקבוצה של ספקטור. באמת מיטב הנוער.
מה החשש העיקרי שלכם בחודשים הללו? מה הגורם המרכזי הדוחף אתכם אל רעיון ההתנתקות?
החשש הוא שהתקיעה של נוסחת הנשיא בוש תביא לחורבנה. שהעולם הגדול יבוא ויגיד, רציתם את נוסחת הנשיא, קיבלתם. רציתם לנסות את אבו מאזן, ניסיתם. זה לא עובד. וכשנוסחה לא עובדת במציאות, לא מחליפים את המציאות, מחליפים את הנוסחה. לכן הראייה המפוכחת של אריק אמרה, שיש חשש שיחוסל העיקרון שהיה ההישג המדיני ההיסטורי שלנו. העיקרון שחיסול הטרור קודם לתהליך מדיני. [...]
כיצד ההתנתקות עוזרת כאן? מה הייתה חשיבותו העיקרית של רעיון ההתנתקות מבחינתכם?
ההתנתקות היא החומר המשמר של נוסחת הנשיא. היא בקבוק הפורמלין שבתוכו אתה מניח את נוסחת הנשיא כדי שתישמר בתוכו לתקופה מאוד ארוכה. ההתנתקות היא באמת פורמלין. היא מספקת את כמות הפורמלין הנדרשת כדי שלא יהיה תהליך מדיני עם הפלשתינאים.
בעצם המרתם את האסטרטגיה של הסכם ביניים ארוך טווח באסטרטגיה של מצב ביניים ארוך טווח.
הביטוי האמריקני הוא “לחנות בנוחות”. ההתנתקות מאפשרת לישראל לחנות בנוחות במצב ביניים שמרחיק מאיתנו, ככל הניתן, לחץ מדיני. היא נותנת לגיטימיות לטענה שלנו, שאין משא ומתן עם הפלשתינאים. יש פה החלטה לעשות את המינימום הנדרש על מנת לתחזק את מצבנו המדיני. ההחלטה הזאת מוכיחה את עצמה. היא מאפשרת לאמריקנים לבוא לכל שאר העולם הרועש והרוגש, ולומר לו: “מה אתם רוצים. מה אתם רוצים”, והיא מעבירה את היוזמה לידינו. היא מחייבת את העולם לעסוק ברעיון שלנו. בתסריט שאנחנו כתבנו. [...]
אני רוצה להזכיר לך שתהיה נסיגה גם בגדה המערבית.
הנסיגה בשומרון היא סמלית. הסכמנו לכך רק כדי שלא יגידו שיצאנו ידי חובתנו בעזה.
ויתרתם על הרצועה כדי להציל את הגדה? ההתנתקות מעזה נועדה לאפשר לישראל להמשיך לשלוט במרבית יהודה ושומרון?
אריק לא רואה היום בעזה אזור של אינטרס לאומי. ביהודה ושומרון הוא כן רואה אזור של אינטרס לאומי. הוא חושב בצדק שאנחנו עדיין מאוד מאוד רחוקים מהזמן שבו אפשר יהיה להגיע להסדרים סופיים ביהודה ושומרון.
פינוי ההתנחלויות של גוש קטיף מחזק את ההתנחלויות בגדה או מחליש אותן?
בהתנחלויות המבודדות והמרוחקות הוא לא פוגע. הוא לא רלוונטי לגביהן. לא מעלה ולא מוריד. עתידן ייחרץ בעוד שנים רבות, כשנגיע להסדר סופי. לא בטוח שכל אחת ואחת מהן תוכל להמשיך להתקיים. לעומת זאת, בעניין הגושים הגדולים, ההתנתקות הביאה לכך שיש בידינו אמירה אמריקנית ראשונה מסוגה שהם יהיו חלק מישראל. בעוד שנים, אולי עשרות שנים, כשיהיה משא ומתן בין ישראל לפלשתינאים, יבוא אדון העולם וידפוק על השולחן ויאמר: כבר לפני עשר שנים אמרתי שהגושים הגדולים הם חלק מישראל.
אם כך, אריק יכול לבוא ולומר לזמביש שהוא מפנה 10,000 מתנחלים ואולי בעתיד ייאלץ לפנות עוד 10,000, אבל את 200 אלף האחרים הוא מחזק. הוא מעמיק את אחיזתם בקרקע.
אריק יכול לומר ביושר שיש פה מהלך רציני שיגרום לכך שמתוך 240 אלף מתיישבים 190 אלף לא יזוזו ממקומם. לא יזוזו ממקומם.
הוא מקריב מעט מבניו על מנת לקבע את האחרים במקומם?
כרגע הוא לא מקריב אף אחד ביהודה ושומרון. עד שהארץ תשקוט ועד שיתחיל משא ומתן לא קורה שום דבר. והכוונה היא להיאבק על כל נקודה ונקודה. את המאבק הזה אפשר יהיה לנהל מתוך נקודת מוצא הרבה יותר נוחה. כי לגבי היישובים המבודדים יש התחייבות אמריקנית שאומרת שכרגע לא מתעסקים איתם. ואילו לגבי הגושים הגדולים יש ביטוח מדיני של ממש. יש מחויבות אמריקנית שמעולם לא הייתה כמוה לגבי 190 אלף מתיישבים.
אם מה שאתה אומר הוא נכון, המתנחלים בעצם צריכים לארגן הפגנות תמיכה בשרון. הוא עשה שירות עצום למפעל ההתנחלות.
הם היו צריכים לצאת בריקודים סביב למשרד ראש הממשלה. [...] אריק הוא הראשון שהצליח לקחת רעיונות של המחנה הלאומי ולהפוך אותם למציאות מדינית שמקובלת על העולם כולו. [...]
מבחינתך ההישג המרכזי שלכם הוא בהקפאת התהליך המדיני באופן לגיטימי? ברשות ובסמכות?
זה בדיוק מה שקרה. הרי המושג “תהליך מדיני” הוא אגד של מושגים ומחויבויות. התהליך המדיני זה הקמת מדינה פלשתינית עם כל הסכנות הביטחוניות הכרוכות בכך. התהליך המדיני זה פינוי יישובים, זה החזרת פליטים, זו חלוקת ירושלים. וכל זה הוקפא כעת.
בעצם הרבצתם את תרגיל המאה.
כשאתה אומר “תרגיל” זה נשמע לא טוב. נשמע שאמרת דבר אחד ויצא דבר אחר. אבל זה כל העניין. הרי מה אני צועק כבר שנה? שאני מצאתי פטנט בשיתוף עם הנהלת העולם שלא יהיה כאן שעון חול. שלא יהיה לוח זמנים למימוש הסיוט של המתנחלים. דחיתי את הסיוט הזה לתקופה בלתי מוגבלת. כי מה שאני בעצם סיכמתי עם האמריקנים הוא שעם חלק מההתנחלויות לא מתעסקים בכלל ועם חלק אחר של ההתנחלויות לא מתעסקים עד שהפלשתינאים יהפכו לפינלנדים. זו המשמעות של מה שעשינו. המשמעות היא הקפאת התהליך המדיני. [...] בעצם כל החבילה הזו שנקראת המדינה הפלשתינית, על כל הכרוך בה, ירדה מעל סדר יומנו לתקופה בלתי מוגבלת בזמן. וכל זה בסמכות וברשות. כל זה בברכה נשיאותית ובאישור שני בתי הקונגרס. למה עוד אפשר היה לצפות? מה עוד אפשר היה להביא למתנחלים?
אני חוזר על שאלתי הקודמת: תמורת הוויתור על עזה השגתם סטטוס-קוו ביהודה ושומרון?
מכובדי מתעקש על הגדרה לא נכונה. ההגדרה הנכונה היא שאנחנו יצרנו סטטוס-קוו מול הפלשתינאים. הייתה כאן חבילה קשה מאוד של מחויבויות שציפו מישראל לקבל. לחבילה הזו קראו תהליך מדיני. היא כללה מרכיבים שלעולם לא נסכים לקבל ומרכיבים שאיננו יכולים לקבל כעת. אבל אנחנו הצלחנו לקחת את החבילה הזו ולהעביר אותה אל מעבר להרי הזמן. בניהול נכון הצלחנו להוריד את עניין התהליך המדיני מעל הפרק. וחינכנו את העולם לכך שאין עם מי לדבר. וקיבלנו תעודת אין-עם-מי-לדבר. התעודה הזאת אומרת כך: א. אין עם מי לדבר. ב. כל עוד אין עם מי לדבר, הסטטוס-קוו הגאוגרפי קיים. ג. תעודה זאת תתבטל רק כשיקרה כך וכך וכך. כשפלשתין תהיה פינלנד. ד. להתראות אז, ושלום.”
סוף ציטוט. (תורגם בחזרה מתרגום לאנגלית).
***
כולנו מדברים על “פשעי מלחמה”, והנה שרון עשה “פשע נגד השלום”.
כדאי להעיר שגם אחרי ההתנתקות ישראל המשיכה לשלוט בים, באוויר ובגבולות, בגלי הרדיו ובמנהל התושבים - של רצועת עזה, וכן לנתק אותה מהגדה. צעד לקראת עצמאות, או קיבוע השליטה? תשפטו בעצמכם.
תגיד, היית מוכן לשמוע מפיו של נאצי בדיחה על השואה?
אורי - גמני אואבת אותך.
אתה יודע את מי אני לא סובלת? את אלה שתמכו בכל לבם במלחמה אבל מאוד עצוב להם על תושבי עזה המסכנים.... כמה כאלה כתבו פוסטי צער ומצוקה בקפה.... הנה תגובה שכתבתי אצל רנרט ואני מעתיקה לכאן:
יש כרגע בפוסטים הנצפים כמה פוסטים כאלה של צער וזה פשוט הורג אותי. או כמו שחברו הארגנטינאי של בעלי לשעבר היה אומר: הוררררררררררררג אותי. כי כאילו רציתם לזיין את האם-אמא של עזה? לקבור אותה בעופרת יצוקה? לנצח אותם ניצחון מוחץ? לקרוע להם את הצורה? להרוג גברים, נשים וטף? לרמוס, לכתוש ולאבד? יאללה - זה מה שעשיתם בכוח צבאי מאסיבי. עכשיו על מה בדיוק אתם מצטערים? זה כמו שאני אכניס לך אגרוף בפרצוף, אשבור לך את האף ואבקש סליחה. יריתם לבתי אזרחים, לבתי ספר, לבנייני ציבור. מי אתם מצפים שימותו שם? חתולים? פרות? על מה אתם מצטערים, ריבונו של עולם? לא זו היתה הכוונה? "ללמד אותם לקח שהם לא ישכחו"? אז מה הם למדו אני לא יודעת, אבל מה הצער כאן? אם כבר לפי האיגיון הזה יש להצטער על כך שנותרו עוד אורגניזמים חיים בעזה, לא ככה?
שי ודרור אימבצילים.
ומיא - לפרוטוקול - אני אוהב אותך
למי שלא הבין את מהות הבדיחה - זאת בדיחה יהודית שמתארת את ההבדל העצום בין היהודים לתושבי עזה.
לכל הטוענים שחוש ההומור שלי נחות ולא בריא לצחוק כשאנשים מתים - כיהודים, במשך דורות, אנחנו צחקנו על הצרות שלנו. היתה לנו את הברירה או לצחוק או להשתגע. והכי בריא לצחוק, גם כשכואב, גם כשהכל נראה לכם שחור, גם כשאין שום סיבה. ליהודים לא היתה את הפריוילגיה להרוג גויים כי זה היה מהווה תרוץ נהדר להרוג הרבה יותר יהודים מאשר יהודי יוכל איי פעם להרוג גויים.
צחוק ואושר הוא הניצוץ של האמונה באהבה שיש בנו. ואהבה...היא הכל.
אני יודע, קשה להאמין אבל לא חייבים להיות שמאל קיצוני בכדי להיות עם חוש הומור "שונה". מעניין שאותם אנשים שלא אוהבים את ההומור המאוד קיצוני שלי הם בד"כ אלו שמתפעלים משי ודרור או משאר פרובינציות הומור שמאלניות שנוטות באופן תמידי להקצין ולתאר את הימין כחבורה של עלגים וטפשים.
ולמי שבאמת רוצה לדעת - עבורי מלחמה היא אחד הדברים הכי נוראים שאנחנו, כבני אנוש, יכולים לעשות, ואני מרגיש באמצע - בין האדרת המלחמה מצד אחד ובין קריאה לההימנעות משימוש בכח (תוך כדי הצדקת השימוש בכח של הצד השני).
את צודקת לגמרי, כמובן. פשוט בין שאר התגובות ה'נפלאות' שזכיתי להן - רובן בדיון המקסים שמנה אותי כאחת מנציגי החמאס בקפה, ומיעוטן בפוסטים שלי, של רנרט ושל אחרים המתנגדים למלחמה, נכרכו ה'סמולנים', השינקינאים, התל-אביביים, שותי האספרסו, הצפוניים, המפונקים והמשתמטים מצה"ל בחבילה אחת לבלי הפרד.
יענו כל בנאדם שיש לו מצפון גם בהכרח לא עושה צבא ושותה הפוך בשינקין (והיו שמועות - גם נוסע ב-4X4), אז מרוב סטריאוטיפים כבר לא ראיתי את הדוב הרוסי שביער! וכאילו שאם איכפת לנו מהצד השני, לא איכפת לנו מהמדינה. אחותי הסמולנית היא ביומיום רופאה ומצילה חיי אנשים ישראליים, ובנזוגה המילואימניק הסמולני הוא ביומיום מרפא בהידרותרפיה ומטפל בילדים פגועים בבית לווינשטיין. זה מה שאנחנו הסמולנים עושים בין קפה הפוך אחד למשנהו בשינקין.
אז זה כל כך מצחיק אותי כל ההתלהמות המגעילה - תלכו מפה, תסעו מפה, זו לא הארץ שלכם, אתם בוגדים. ומי אומר לנו את זה? בטח כל מיני פקקטע מתווכים וסוחרים וקבלנים שסופרים את הכסף ולא תרמו יום בחיים שלהם בהתנדבות בשביל מישהו - לא יהודי ולא ערבי ולא חתול! ולמה ההתנפלות? רק בגלל שרצינו שלא רק לנו תהיה רווחה אלא גם לשכנינו, למרות שהם ערבים ומוגדרים כאויבים. בשבילנו הם לא אויבים. בשבילנו הם בני אדם. אפילו אחים.
ונסיים בבדיחה על מחנה ריכוז (מוקדש לכל חברי הכנסת הערבים שאוהבים את ההשוואה, וגם לכמה מתושבי הקפה).
באחד ממחנות הריכוז היה למנהל המחנה מנהג שבועי. כל שבת הוא לקח 2 אסירים יהודים, שבר אותם במכות ואז היה יורה להם בראש, לפני כל השבויים האחרים.
יום אחד הוא בחר 2 קורבנות ולאחר שהפלא בהם את מכותיו הוא עמד לירות בראשון. שנייה לפני שהוא לחץ על ההדק הראשון צעק בגרמנית "עצור". הקצין הנאצי השתהה לשנייה ואז נבח לעברו "מה אתה רוצה, כלב יהודי?"
היהודי אמר לו "אני חייב לספר לך משהו על המשפחה שלך שאתה לא יודע, ואז תהרוג אותי"
הקצין היכה את היהודי שוב וצעק "מה אתה רוצה לאמר?"
היהודי נעמד ואמר "אתמול בלילה, כשאתה ושאר הקצינים שלך השתכרתם במועדון שלכם אני התחמקתי מהצריף שלי, עברתי מתחת לגדר והגעתי למגורים שלך. דבר ראשון חתכתי את הכלב שלך כדי שלא ינבח, אז נכנסתי פנימה, בקומה הראשונה נכנסתי לחדר השינה של הבת שלך וביתרתי את הבתולים שלה, ואחר כך עליתי למעלה וזיינתי את אשתך מאחורה".
המחנה כולו בשקט, כל האסירים, הקאפו, החיילים והקצינים לא מעיזים להוציא מילה
ואז, היהודי השני (שעמד ליד היהודי הראשון) מסתובב אליו ואומר לו
"אוי מויישה, אתה יודע לאיזה צרות אתה מכניס אותנו עכשיו????"
1. זה בדיוק העניין, שהציבור כן חייב לדעת, אחרת אין לו אפשרות לגבש דעה. כל הקונצנזוס בתמיכה במלחמה לא היה אילו הציבור היה יודע מה באמת קורה שם.
2. יש הבדל בין שיקולים של ביטחון שדה - איפה פרושים הכוחות, איפה נפל כל גראד, לבין שיקולי מורל שגורמים לא להראות את סבל האזרחים ולא לסקר את הפגנות השמאל. שיקולי המורל פסולים מכל וכל בעיניי. אלה שיקולי פראבדה שאין מקומם במשטר דמוקרטי.
3. ועכשיו גם נראה האם הזוועה בעזה היתה רק זוועה חזותית וקשה לצפייה או - כפי שקבע רנרט ידידי וביטוי שאת לא אוהבת - פשעי מלחמה. כי גם במלחמה יש דברים שלא עושים. וגם בתור הצד התוקף, את רוצה לדעת שהמדינה שלך לא עושה אותם ולא רק שלא יעשו לך אותם.
רק בשביל שזה יהיה כתוב שוב ,למי שלא קורא את כל התגובות.
אבל זו ממש היתה שמירה הדוקה. חברתי המסכנה רצתה להגיע לביתה ליד גלידה ויקטורי ובקושי נתנו לה לעבור.
הקשר בין הכינוי שלך לכתיבתך הולך ומיטשטש.אנא, כיוון שברור שאתה אחלה בן אדם וכל זה,רד מהעץ ושוב בשלום לגבולך.זה לא מצחיק כשאנשים מתים.עדיף להחשב לחמוץ קפוץ תחת ומוסרני מאשר למישהו שנוהג בקלות ראש בסבלם של אחרים.
גם אני מוצא שזה מצחיק בדיוק באותה מידה.
הייתי שם, הצטרפתי בשעון ביפו.
גם לי היו מחשבות פרנויות על מתקפה נגדינו, מעניין למה.
תיאטרון האבסורד של ההפגנה התגלם בדמויותיהן של אחיותיי האובדות - הרופאה והאדריכלית, שבאו להפגין עם גיסי הפסיכולוג האצן. התברר שבנזוגה של הרופאה, הפעילה בארגון רופאים לזכויות אדם, גויס בצו 8 והוא לוחם בעזה. כבר כמה ימים שלא שמעה ממנו, כי כידוע לקחו מהם את הפלאפונים. יחד עם זאת, היא כמובן בהפגנה "כמו שהוא היה רוצה". עולם פסיכי, לא?
פסיכי? בוודאי. מפתיע, לא.
גם אחי באותו המקום ואת יודעת מה, עדיף שיהיו שם גם אנשים חפצי חיים, חפצי שלום. רצוי שלא כל פרצוף שיפגשו בצד השני יהיה צמא דם. אני רוצה להאמין שרוב החיילים שם הם כאלה, חפצי חיים ושלום או לפחות חלקם.
הסיבה שהם שם היא שהם גם אוהבים אותנו ורוצים בחיים לנו כי יש גם "אנחנו" בסיפור הזה.
אצלנו באים לצו 8 גם כי איכפת וזה עדיף על אלפי הפרצופים האטומים שדבר לא נוגע להם ואני פוגשת מדי יום. מבחינתם חיי הדולפינים חשובים יותר ממה שקורה כאן משני הצדדים, או השורה הבאה.
אני הכי חרדה שייגמרו כאן פרצופים שאיכפת להם ממשהו, מאנשים, מחיים.
1) אני שמח לגלות שיש לי שוב מעריצים בקפה. חולצות המועדון ימכרו בהנחה מיוחדת בקניון שדרות.
2) אני דומה לנמני בגלל שאנחנו תאומים זהים, רק שהוא הרבה יותר חכם כמובן.
3) קבלו טיפ - אם אתם רוצים להעליב מישהו ואתם לא בדיוק מסוגלים לחשוב על שום דבר אינטליגנטי, פשוט תעליבו את הילדים שלו (אם הוא חרדי), תגידו לו שהכלב שלו לא גזעי (אם הוא תל-אביבי) או תגידו לו שאחותו זונה (במיקרה שהוא חמאסניק).
4) יקירים שלי, אין טעם לריב, הרי כל התשובות נמצאות אצליכם ויום אחד תבינו מדוע אתם מגיבים לי באופן בו אתם מגיבים. או אולי לא.
מאחל לכם המון אהבה
א.ב.
צודק צודק צודק צודק
רק בהבדל אחד, שהיתה לא מעט ביקורת על התקשורת, זאת אחת הסיבות שההתנהלות שלה הפעם היתה אחרת. לא מעט שדרנים וכתבים אמרו ש"למדו את הלקח" ממלחמת לבנון השנייה, שבה כל כתב צבאי הפך לכתב-שטח-צבאי-פתוח" והיה חלק כמעט אינטגלי מהכוח עצמו.
כנראה שהיה מישהו שהפנים שהציבור לא חייב לדעת ה-כל בזמן אמת ויפה שנייה אחת קודם (לפני הערוץ המתחרה) בלי להתחשב שזה יכול לעלות בחיי אדם. זאת אחת הסיבות שלא הראו הפעם גם את הכתובת המדוייקת של כל סקאד וגראד, ולא את הזוועה בעזה. עכשיו לאט לאט יתחיל לצאת עוד מידע.
וואוו, סוף סוף יש מישהו שמודע לעובדה שאין לנו עניין של בעיית כיבוש, כפי שטוענים כאן רבים, בעיקר בשאלות למה ישראל לא דואגת לתושבי עזה למקור פרנסה, לפיתוח ולבנייה, ולא שמו לב כנראה שאנחנו כבר מזמן לא שם. וזה לא סוד לאן הולכים המשאבים בתוך הרצועה.
אני לא מצדיקת מלחמות, אלא שכנראה שבכדי להביא גם את ראשי המדינות ה"מתועשות-נאורות" לבוא לכאן בפורום מקיר לקיר, כשכולם בלי יוצא מן הכלל מודעים למצב ואף מפרגנים לישראל. וזאת למה? כי נוח לעולם להציג את עזה כבעיה מקומית, כדי שלא להתמודד חלילה עם בעייה כלל עולמית ולהשאיר לישראל "לעשות את העבודה המלוכלכת", זה מה שקורה אגב, גם במוקדי סכסוך אחרים כשבמרכזם עומדים המוסלמים.
אני לא מצדיקה מלחמות בטח לא להגזמה פראית כזאת, אבל לגבי המהלך עצמו, כנראה שגדולים מאיתנו הבינו שאין דרך אחרת מלערב את העולם להתעורר, ומבלי להתעלם מהגורם של הבחירות ומהשיקולים המפוקפקים בנושא העיתוי של המלחמה (שעם כל הצחוק והציניות והעצב, הסתבר בסוף שהם הואילו בינתיים רק לביבי, לפי פרסום הסקרים), לדעתי זה בין היתר מה שהמובילים לה רצו ליצור באמצעות המלחמה הזאת. מסתבר שבמצב שבו אובדת התקווה למילה, לשכנוע ולאמצעים המדיניים, זה עובד אולי גם הפוך: כשהמוזות שותקות - רועמים התותחים.
זו טעות נפוצה. אבל עדיין טעות.
הכיבוש הישראלי ברצועה לא נגמר בהתנתקות. להפך, מאז ההתנתקות שולטת מדינת ישראל שליטה מלאה במעברים היבשתיים, האווירים והימים. בקצרה - מצור. פירו שהדבר שמעבר סחורות תלוי בהסכמתה של ממשלת ישראל. שבדרך כלל לא הסכימה. מכאן המחסור האקוטי במוצרי מזון בסיסיים ובציוד רפואי. תשלומי מע"מ ומיסים נוספים ברצועה נעשו דרך ישראל, שברצותה העבירה את הכספים וברצותה - לא. ישראל גרמה לאפקטים של בומיםעל קוליים מידי לילה בלילה וניתקה מידי פעם את אספקת החשמל. ועדת בדיקה של האו"מ טענה לפני כחצי שנה שהרצועה מצויה על סיפו של אסון הומניטרי.
רק לפני כמה שבועות ישבתי עם חבר, תושב הרצועה, על המדרכה במחסום קלנדיה. הוא מומחה לרפואה באיזור אסון (האירוניה), יצא לכנס בירדן, המעברים נסגרו בהחלטת שר הבטחון, והוא נתקע אצל אחיו בראמללה. הוא סיפר שכבר 48 שעות אין חשמל ברצועה. בבתי החולים מכונות הנשמה ודיאליזה מופעלות במנואלה. שני ילדים, חולי כליות, מתו.
למידע נוסף על המצב ברצועה (טרם המלחמה האחרונה) - באתר בצלם.
גם הדיבור על פרוזדורים הומניטאריים במהלך המלחמה היה מוגזם מאוד מאוד, לדברי ארגון רופאים לזכווית אדם.
למה בלהעתיק ?יצירתיות זה א.ב. של אהבה לא שמעת על זה?
"ישראל לא צריכה לטפל באף אחד! בעיקר לא בתושבי עזה שמקבלים תקציבים לפיתוח מהרבה מאוד מדינות."
תגידי, אולי אני אגיד את זה גם לאמריקאים האלה? שאנחנו לא צריכים שיטפלו בנו? שאנחנו כבר גדולים מספיק ולא צריכים את כל הסיוע האדיר הזה? שלא לדבר על האירופאים האנטישמים הללו.
אם את תייעצי לעולם את מה שאת מייעצת לישראל, אז אני מניאק אם את מחזיקה שבועיים.
"תוכל למצוא בחשבונה של סואה עראפת..."
בידוק חשבתי על זה כשראיתי את "שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל, ואיך סמי עופר ושות' קנו את המדינה הזו בנזיד עדשים.
"והמצב היום לא שונה, במקום לבנות בתי חולים ולפתח את הרצועה - הם בונים מינהרות למשלוח נשק, זה תחום הבנייה שלהם"
גם על זה בדיוק חשבתי, כאשר התבוננתי במסגרת התקציב הישראלים וראיתי שהמשאבים שמופנים כלפי הצבא והתעשיות הביטחוניות גדולים בצורה מפלצתית ממש באופן פרופורציונאלי לשאר העולם המערבי, אפילו הרבה יותר מאשר בארה"ב.
"הפעילות האקטיבית ביותר של שלטון החמאס שהועלה באופן דמוקראטי שם - היא פעילות צבאית"
כן, כי הפעילות הישראלית היא תמיד מדינית. אוווהאא, כמה שאנחנו פעילים מדינית ואזרחית. זה לא שאנחנו יוצאים למלחמות "אין-ברירה" every now and then. ממש ניסינו לדבר עם חמאס לפני שהחרבנו את עזה. כמה שניסינו לדבר איתו, חבל"ז. וכמה שניסינו לדבר עם העולם ולערב אותו בעניין הזה, חבל"ז * 2.
"ולידיעתך - יצאנו מעזה ואין לנו שום אחריות לשלום התושבים שם. בעיתות שלום כמובן"
בוודאי. אין לנו שום אחריות, מלבד מיליונים שאנחנו עושים מהתלות הכלכלית שלהם. וגם היכולת של בעלי העסקים למצוא עובדים בדולר וחצי ליום. שום אחריות מלבד מצור הדוק על אחת האכולוסיות העניות בעולם. מניעה של ציוד רפואי קריטי מכניסה לרצועה. שליטה אבסולוטית בכספי המיסים.
הכל בעיתות שלום - כמובן, הרי זה רק אלמנטרי, ווטסון.
היי מיא יקירתי,
אותי מצחיקה המילה "טרנפסר" שמביאה לכל השמאלנים ג'ננת-צמרמורות ומיד לוקחים אקמול נגד פאשיזם ישראלי. אז להזכירכם ביצענו את "הפשע-הבלתי-אנושי-הזה" כמה וכמה פעמים בתושבים ישראליים ופינינו אותם למקומות אחרים לצורך ההפרדה בין שתי מדינות לאומיות.
לדעתי יהיה קשה מאוד לקיים שתי מדינות שאחת חוצה את השנייה לרוחבה של האחרת. מה עוד שלתושבי הגדה אין כל קשר מנטאלי או השתייכותי לתושבי רצועת עזה. את זה למדתי מכמה מתושבי הכפרים בגדה, כולל שני מוכתרים שלא יכולים לשמוע על שייכות כזאת מצידם. וזאת למה? בין היתר כי הן רחוקות גיאוגרפית ומנותקות זו מזו, הסיבה השנייה היא התנגדות בכל תוקף בזרם הפונדמנטליסטי הקשה וההולך וגובר ברצועה, בעוד תושבי הגדה ברובם שואפים ללכת לכיוון הקידמה המערבית, לדבריהם.
.
גם אני מכירה לא מעט אנשי תקשורת, זה לא אומר שאני מזדהה עם כל מה שהם אומרים ומרגישים. ובכ"ז אני חושבת שעיתונות ככל שתהיה מקצועית היא תשאף לאובייקטיביות ולהגשת המצב באופן שיתן לצופה ולמאזין את מירווח הדיעה האישית, על אף הרגשות האנושיים הפרטיים שלהם. ואני גם מסכימה שלפחות בערוצים הישראלים שאני ראיתי - במלחמה הזאת לא היתה סימטריה מספיקה ולא הראו בקלוז-אפ את מרבית הפגיעות בעזה.
.
ולגבי "אמת אחת", זאת המצאה אנושית, אפילו גילו שיחסי זמן-מרחק הם לא משהו יציב במיוחד, אז איך אמת אחת? תשאלי שני אנשים על חווייה שעברו, או זכרונות ילדות משותפים, תקבלי כמה אמיתות נחרצות ואפילו סותרות, הבעיה היא לגשר מעליהן ואפילו רחמנא-ליצלן להתעלות. ובאמת לא מתוך צדקנות, (כמו שכינה אותי מישהו פה, אז שילך לעזה :), אלא מתוך הרבה הרבה שנים סוערות על הכביש של החיים - כדאי תמיד לתהות ולברר ביני לביני אם אני באמת צודקת, על אף הביטחון העמוק שלי.
יום נפלא ושקט, נראה שתותחי המלחמה נרגעו לפי שעה
"לפני שעדר של פניסטיות יסרס אותי בגלל מחסור בחוש הומור" => בוודאי, כי הרי אתה ניכסת את חוש ההומור. אם מישהו לא מבין או מעריך את ההומור שלך, הרי שזו הבעיה שלו ולא שלך. אתה בסדר. לא רק בסדר - אתה גם צודק.
ולפני ששוב תוכיח אותי שלא הבנתי את ההומור היעני מתוחכם שלך, השתמשת כרגיל במן הפוך-על-הפוך היעני מצחיק שלך שאולי עובד על אינפנטילים ברברים כמו שאתה רגיל אליהם.
נ.ב.
אתה במקרה אבי נמני? וואללה התמונה שלך דומה לו.
כמה אטימות יש בבני האדם...
המשיכי לעשות את עבודתך בנאמנות....
ישראל לא צריכה לטפל באף אחד! בעיקר לא בתושבי עזה שמקבלים תקציבים לפיתוח מהרבה מאוד מדינות.
את אחת ההוכחות לכך תוכל למצוא בחשבונה של סואה עראפת שירשה את כל המיליונים שבעלה הוריש לה במקום להשקיע בבתי חולים בעזה למשל.
והמצב היום לא שונה, במקום לבנות בתי חולים ולפתח את הרצועה - הם בונים מינהרות למשלוח נשק, זה תחום הבנייה שלהם. הפעילות האקטיבית ביותר של שלטון החמאס שהועלה באופן דמוקראטי שם - היא פעילות צבאית המייבאת בסתר טילים כדי לשגר אותם לישראל - אז למה שניתן להם לעבור במעברים כשכל העולם ואשתו יודעים שהם מיועדים למשלוח טילים במקום משלוחים הומניטריים?
ולידיעתך - יצאנו מעזה ואין לנו שום אחריות לשלום התושבים שם. בעיתות שלום כמובן.
לא שמתי לב שלא הגבתי לך, אז כך: הפריחה לכאורה, היא כמובן ח"כ בעתיד, דוברת צה"ל בעבר, הגברת מירי רגב. בקשר לרמטכלות, זה כבר אבוד לי, (בעיקר מגבלה של גיל), חוץ מי זה, מה יגיד יואב גלנט. ובקשר לתהיות, בואי לא נדבר באחוזים: נניח יוצאים מאה חיילים למלחמה, ויודעים מראש ששלושים יהרגו בה מאש כוחותינו, אז אני כמעט בטוח שצריכה להיות דרך הגיונית יותר לפתרון בעיות מן הסוג שבעקבותם יוצאים למלחמות. ונתרגם את זה למציאות חיינו: במלחמת ששת הימים, הרגנו כ - 280 חיילים שלנו כדי להגיע לספחת שבה אנחנו נמצאים היום. אם נוסיף לזה את כל הרוגי האינתיפאדות, המבצעים והבט"ש בגדה ובעזה, (מאש כוחותינו כמובן), נקבל מספר כפול לפחות. כלומר, עם ישראל החכם, הרג 500 מטובי בניו, בשביל לשלוט בפלסטינים, ודרך אגב גם הוציא לעצמו דימוי של כובש פשיסטי, שנמצא בתחתית הפופולאריות שלו בעולם בימים אלה. וזה לא כולל את המספר שהרגו לנו הפלסטינים. אז מי אמר שמלחמה זה עסק הגיוני, אבל משום מה, מרבית העם הזה, מעדיף את המלחמה על פני השלום, שלפחות בהקשר הפלסטיני מעולם לא ניסינו, למרות שניסיון העבר מלמד, שזה עובד לא רע עם המצרים והירדנים.ולפני שעדר של פניסטיות יסרס אותי בגלל מחסור בחוש הומור ושימוש באביזרים לא סטנדרטים במהלך הצילומים:
1) הרעיון של שימוש בפורנוגרפיה היה כמובן בגלל שאני אוהב ומוקיר אלימות מהזן הקשה ביותר.
2) לכל אלו שלא עברו את המבחן של גל"צ - השימוש בשורש ז-י-ן הוא בעיקר בגלל העובדה שבלשון העברית כלי זין הם כלי מלחמה.
ובכן, בנוגע לפונטים - קבלתי והבנתי - אם כי הסבה מבחינתי היא שבערוב ימי אין ראייתי כפעם ונכון הוא שחדש אנכי במדייה הזו,
האמת שלפוסט הזה הגעתי דרך קישורית ששלח אלי חבר, אני מבין שלמרות התפישה הפלורליסטית לכאורה - הרי זה לא ממש בית הגידול למי שחושב אחרת - מהבחינה ה"בלוגיסטית" כמובן, ועל כך אני מצר - כי הרי אין בכוונתי ולא הייתה לפגום או לפגוע בבאי הבית, לתומי חשבתי שגם אם דעתי לא כדעה המובילה בבלוג - מן הראוי שתבחן לפחות,
אמנם, כפלאח אין בידי את כל המידע על המתרחש בדמוקרטייה אבל באמת שעל האירוע בו צעדו חמשת אלפים איש בתל אביב ועל הסיקור הקטן באמצעי התקשורת דווקא שמעתי בגלי צה"ל... ואני שמח לרעננות המקורית והמלבבת שבה את העברת את המסר.אבל חלק מההליך הדמוקרטי הוא לבחור את הדרך - מה שלא נראה לי שאנחנו צועדים עליה במשותף,
לעניינינו הראשוני - והוא בנוגע לשכנים ולהתנהלות עמם, אזכיר פתגם עממי ישן שאומר:
"לא משנה איזו החלטה יעבירו הכבשים בנוגע לאכילת בשר - כל עוד הזאב חושב אחרת"
בבניין הארץ ננוחם
בעז
אתה תוצר מזוקק של הישראליאנה. אם אתה טוען שמבחינתי אני אחראי על הצד האחר - אזי מבחינתך אין בכלל צד אחר. אי אפשר שלא להבחין בשבריך בנכות רגשית עמוקה ביותר. אתה בכלל לא מתחיל להתייחס לדברים שכתבתי, אלא משתמש בהם (ובדברים של אחרים) כפלטפורמה מתחלפת - כמן נקודת זינוק למה שיש לך להגיד.
ואם אני אשתמש בז'רגון המעניין שלך:
אתה רגיל לזיין בצורה אינסטרומנטלית. לכן אתה מסוגל לדבר על ערבים שמזיינים אחד את השני, ומזיינים או שלא מזיינים את השמאל. הכל כמובן כמן פורקן נטול רגש שכזה, במן טשטוש היסטורי-מציאותי שכזה. הכל בשבילך הוא בעצם משחק ילדים. אצלך בראש - אין באמת דבר כזה עזה, ואין באמת דבר כזה כיבוש, ואין ולא היה מצור, וספק אם יש בכלל סכסוך ישראלי פלסטיני. הכל זה אנשים שמזיינים אחד את השני. זו הרמה האינטלקטואלית והרגשית שלך - פחות או יותר, ונראה לי הרבה פחות מאשר יותר.
ויש לי גם תחושה שכך בדיוק אתה מתייחס לאנשים בחיים שלך. זו בעצם ה- "אהבה" שלך, צורה רדודה, שטחית ואינפנטילית של העניין. זו הסיבה שאתה מדבר על פורנוגרפיה - אתה פשוט ממש ממש מבין בזה.
תקציר הפורנוגרפייה העזתית:
הכל התחיל במצרים, שזיינו את הפלסטינאים עד 67. יום אחד הגענו, ובמשך שנים החלפנו את תפקיד המצרים וזיינו אותם באופן עקבי. נכון, נתתו להם קצת יותר חופש מהמצרים, אבל לא הרבה.
יום אחד, אחרי הרבה שנים אמרנו להם "לכו תזדיינו", עזבנו וניסינו להזדיין בשקט בעצמנו.
הפלסאינאים, שלא היו רגילים למצב החדש התחילו לזיין אחד את השני (פתח וחמאס). זה קצת העליב את השמאל שאמר להם "אנחנו מעדיפים שתזיינו לנו את הצורה, והנה, הסבון נפל לנו בשדרות". הפלסטינאים עצרו, חשבו "אתם יודעים מה? זה רעיון", שמו עליהם את הציוד המתאים והתחילו בלזיין בעיקר את אלו משדרות.הבעייה היתה שאחרי כמה זמן כבר נמאס לפלסטינאים. כמה זמן אפשר לזיין במקום אחד?וכך החליטו הפלסטינאים לגוון - פעם שדרות, פעם אשקלון, פעם אשדוד.
הפוליטיקאים של קדימה, שהיו בשנת חורף התעוררו ושמעו שיש זיונים. "היי, יש בחירות עוד מעט ואנחנו חייבים לזיין קצת לפני הבחירות כדי שכולם יזכרו שגם לנו יש זיין"
וישר התנדבו לזיין את הפלסטינאים.
הפלסטינאים חשבו שישראל תכנס, זיין חמש דקות ותצא מהר. הם לא תכננו שישראל תזיין כל כך חזק, וכל כך המון זמן.
עכשיו, לא מספיק שאנחנו מזיינים אותם כל כך חזק עד שיש לנו כבר יבלות, את וכל השמאל שלך מגיעים ואומרים "דיי לזיון"? אתן כולכן עוכרות זיון פולניות.
והשאלה היא:
מה עדיף, יבלות על הזיין או תחת כואב?
טוב, קודם כל בעז, בגלל שניכר בך שאתה חדש במדיום האינטרנטי, אגלה על אוזנך שאות בפונט 4 היא כמו צעקה באינטרנט וזה מאוד לא מנומס. גודל 2 מספיק בהחלט.
שנית, הפוסט הזה הוא לא הראשון שאני ועמיתיי פרסמנו על המלחמה. אם יש לך סבלנות לקרוא את הקישורים המצורפים, ואם תקרא למשל את אזהרותיו טרום המלחמה של עיתונאי הארץ יוסי מלמן, שאיש לא יאשימו בשמאליות - תמצא את כל טיעוני הנגד, מנומקים עד חורמה, לטיעונים שאתה מעלה. באמת שעייפנו. אם תקרא את הפוסט הקודם שלי, בו אני מסבירה באופן מאוד ממצה מהי דמוקרטיה, אני חושבת שגם תבין שלמרות שאתה חוזר שוב ושוב על היותה של ישראל מדינה דמוקרטית - היא לא ממש עומדת בכל הקריטריונית הנוקשים של המושג.
עצם הפוסט הזה הוא דוגמה טובה לכך, כי אמצעי התקשורת התעלמו מההפגנה הזאת בכוונה - והפגנה של אלפים בנושא כל כך מהותי ושנוי במחלוקת, שסוגרת ציר תנועה ראשי בעיר הגדולה במדינה היא לא עניין עיתונאי שולי. זאת הדמוקרטיה שאתה חי בה. הגעת למצב הנהדר שבו אני, מיא עשת, אשה נמרצת בשנות הארבעים לחייה, האוחזת בשני ילדים, שני חתולים ואינספור מאהבים, חזיות תחרה ונוירוזות, היא מקור המידע הכמעט יחיד שלך על הפגנת השמאל בתל אביב. לדעתי זה עצוב וגם די מסוכן. אבל אתה תמשיך להגיד לעצמך שאתה חי בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
הבעיה שאז באים חארות כמונו והורסים את כל הסיפוק.
צטוט:
בהתחלה זה היה משעשע,אחר כך זה כבר נעשה באמת בלתי נסבל, כל ההנחה הזאת של התל אביבים הנהנתנים שיושבים במרכז הארץ ולא אכפת להם מה קורה כי עוד לא נפלו עליהם טילים, להזכירך, בתל אביב לבדה נהרגו מאות אנשים בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות, טילים נחתו על תל אביב, רמת גן, (בין היתר הבית של ההורים שלי נפגע....), אם תבחן סטטיסטית, נהרגו הרבה יותר אנשים בת"א מאשר בשדרות, או באשקלון, או בכל מקום אחר אולי לבד מירושלים. אם יש פה דיון הוא מונע ממקומות של ניסיון להבין מה הפתרון הטוב ביותר ולא בגלל נוחיות או אפטיה של תושבי תל אביב (שאגב חלק ניכר מהם נמצאים כרגע גם בעזה)
------------------------------------------
אם התייחסותך לדברים הנכתבים היא בגדר שעשוע - אין לי אלא להצר על כך, אני מתייחס ברצינות גמורה לנכתב גם כאשר הוא לא ממש נושא חן בעיניי.
אני חושב שלא ניכנס כאן לעינייני סטטיסטיקה - כי אז תמצאי שיש חלק שנותן יותר(גם בדם) ואולי הוא לא ממש שייך לגוש דן ואולי גם חושב אחרת - אבל לא בכך עסקינן. אבהיר שבמקורות אני מגוש דן - ואני גאה בכך,
עצם ה"קפיצה" הזו שלך על שניים וחצי משפטים על גוש דן - אומרת דרשני,
אני חושב שתסכימי איתי לכך שיש הבדל בין חיים בצל הקאסמים כל יום ויום במשך שמונה שנים - לבין מה שעבר על גוש דן ומי יתן לא יעבור יותר. בנוסף. אם יש משהו שימנע בעתיד איום כזה מאזרחי המדינה - הוא רק יכולת ההרתעה שלנו = חיילי צה"ל, במעשים, לא בלהג.
בנוגע למשפט הסיום שלך - נסיונות של דיון להבין מה הפתרון הטוב ביותר - פירושו להקשיב לקולות אחרים - גם אם הם לא עולים בקנה אחד עם תפישת עולמך -
בבניין הארץ ננוחם
בעז
איי דורית את מתוקה, בדיוק רציתי לכתוב על השמאל הישראלי והדמיון שלו ל-PETA, והנה, את העלאת את זה בעצמך.
אני מת על תרבות ה"אוי, הם כל כך מסכנים" שהבון-שמאל אוהבים כל כך.
לפני כמה שנים ב-BULLSHIT של פן וטלר הם הראו את העובדה ש- PETA מימנו המתות חסד לחיות פצועות.
(הם רכשו מקרר ענק לאיכסון הגופות של החיות). מה הקשר? זה מארגון שהקים מלחמת חורמה על המתת חיות וטענו שצריכים לתת לחיות חופש ולמות בשקט.
לא יודע למה...אבל נזכרתי בזה עכשיו.
יש עליך הומור אתה אה?
אתמול פורסם בוואלה, שנתפשו כמה ילדים שהתעללו בחתולי רחוב והסבירו שזה היה "רק בשביל הצחוקים" .... לא יודעת למה, אבל נזכרתי בזה עכשיו.
בהתחלה זה היה משעשע,אחר כך זה כבר נעשה באמת בלתי נסבל, כל ההנחה הזאת של התל אביבים הנהנתנים שיושבים במרכז הארץ ולא אכפת להם מה קורה כי עוד לא נפלו עליהם טילים, להזכירך, בתל אביב לבדה נהרגו מאות אנשים בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות, טילים נחתו על תל אביב, רמת גן, (בין היתר הבית של ההורים שלי נפגע....), אם תבחן סטטיסטית, נהרגו הרבה יותר אנשים בת"א מאשר בשדרות, או באשקלון, או בכל מקום אחר אולי לבד מירושלים. אם יש פה דיון הוא מונע ממקומות של ניסיון להבין מה הפתרון הטוב ביותר ולא בגלל נוחיות או אפטיה של תושבי תל אביב (שאגב חלק ניכר מהם נמצאים כרגע גם בעזה)
מה אגיד לכם, אין מלים לתאר את מה שאנכי - הפלאח חש, אבל אנסה...
יש לי התחושה שרוב באי הבלוג או שלא מקשיבים למה שאומרים המתקראים פלישתים בכלל ולחמאס בפרט, נדמה לי שאתם חיים מחוץ למזרח התיכון שפועל ומדבר ערבית ובו יש מדינה אחת קטנטונת לא מוסלמית ודמוקרטית בשם ישראל, תרשו לי להזכיר לכם שבכל הצלחת פיגוע - אצלם חילקו סוכריות בראש חוצות, גם שוכחים את העובדה מאין הם משגרים את הטילים ומי משמש להם מחסה.
יש מלחמה על הארץ הזו, לא מאתמול , כבר יותר ממאה שנה, מי שעוד לא הבין מה זו מלחמה , כדאי שיבין, אין מידתיות, זה לא משחק כדורגל שכונתי , הם רוצים את הארץ הזו לעצמם ויעשו הכל לזכות בה כולל הפעלת הדמוקרטייה שלנו נגד עצמה באמצעות אנשים טובים, כפי שאנו רואים.
אולי, כשינחתו טילים על גוש דן בהתאם לגחמה כזו או אחרת של טוען לבעלות על הארץ ולעניות דעתי , עם התנהלות פשרנית וותרנית - לא ירחק היום. אולי אז יפול המטבע.
לתפישתי, שאולי לא תהייה מקובלת על חלק מהקוראים, שערה משערות ראשו של חייל ישראלי שווה אלף נפשות מהם, לכן, עם כל הצער, כל פעולה שתשמור את חיילינו בריאים ושלמים כנגד איום אוייב היא מחוייבת המציאות, שלא לדבר על לגיטימית.
אני מניח, שבמקום ההבלגה על פגיעה באזרחים וחיילים במשך שמונה שנים, היינו מגיבים חזק ונחרץ מייד במקום לשדר את הרופסות והחולשה ששדרנו, המחיר הכללי היה נמוך בהרבה - בכל המובנים לשני הצדדים, אבל כידוע - אין בהסטוריה "אם".
בנוגע לתקשורת... אם היא הופכת ל"ימנית", אזי או שזה תעתוע או- שאכן בא לציון גואל,
בבניין הארץ ננוחם
בעזאפילוג שבועי:
לפי דעתי, המטרה של המלחמה היתה לזיין להם את הצורה. ואכן, זאת היתה חגיגת פורנו אנאל-מלחמתית משובחת. הצד השני סבל, אנחנו דפקנו אותם חזק-חזק... ולבסוף גמרנו בחוץ.
וברצינות מה, יש לכולם ביקורת על המלחמה הזאת. הימין רצה הרבה יותר דם, השמאל רצה הרבה פחות דם (אם אפשר, מקיאטו במקום דם). כולם שוכחים את העובדה הפשוטה: אף אחד מאיתנו לא נאלץ להחליט על שליחה של אנשים אחרים למוות שלהם. פוליטיקאים לא בוחרים לעשות כזה צעד כמה חודשים לפני הבחירות, כי הרי זה היה יכול להגמר עם הרבה יותר הרוגים מהצד שלנו. אבל הם בחרו, ולכן חושש לאמר שלא היתה להם ברירה. מה שעצוב בסיפור הזה עבורי זאת העוורות של 2 הצדדים, ותחושת הקורבן שמלווה מחנות שלמים בחברה הישראלית ובחברה הפלסטינאית.
זה שכמה מהכותבים פה למדו בעל-פה את אוריאנטליזם של אדוארד סעיד עדיין לא עושה את הטענות שלו (ושלהם) לנכונות, כמו גם הטענות הדפוקות של אלו שטוענים שהגיע לרופא שיירו על הבית שלו. ואני כבר לא עונה פה לחמוד שלי שחושב שהוא מבין הכל, אחרי הכל - הוא יודע כל כך המון פרטים אבל לא מבין כלום בתמונה הגדולה.
ולסיוםמיא - שם המבצע היה צריך להיות "מבצע סוף העונה", ואז ישראל היתה שולחת את כל "אומני המצפון" להלחם כי מי שלא ראה את הקרבות על פיסת בגד בזארה ביום הראשון של הסייל לא ראה קרבות עקובים מדם בחייו. פלסטינאים או לא, אם חמאסניק היה מנסה לקחת ממך את החולצה היית יורה עליו ללא היסוס בפגז זרחן.
את בכלל לא מבינה שזה הכי אופנתי? עובדה גם לאולמרט היו כאלה שלוש שערות עד לפני חצי שנה,
וביבי בכלל מעביר מצד לצד בלורית שלמה, מרסס אותה בספריי ומקפיא אותה הולד און.
הייתי ממנה אותך לרמטכ"ל הבא ומיד, התהיה על השלושים אחוז שלך הכי מוצדקת.
מהמוצדקות בתהיות ישראל.
מי זו הפרחה?
ונסיים כאמור ב,תחי מדינת ישראל, כל הכבוד לצה"ל וב48 ספרו יותר... איפה נעלמתם כולכם?
אמנם אנטיפט, אבל דינוזאור.
העיצוב של החנות, אמנם מרשים, (קומפלימנט עקיף לחדר השנה שלך, שהו כמו ארץ האש, ישאר בגדר מקום לפנטז עליו, ולעולם לא להגיע).
לעניין הפריזורה, זו סוגיה גברית, שאישה לא תבין, מה עושים עם חצי קרחת?
היה פעם רוקח מול גן שנקין, שעשה פריזורה אמיתית משלוש שערות ששרדו לו.
ואת המונומנט הזה החליפו בניו אייג', באזה חנות לנרות או סבונים.
איפה האיכויות של פעם.
בהא,
אבו מאזן לא תמיד היה בובה כפי שהוא מצטייר כעת. הייתה תקופה שהוא נבחר והיה לו צ'אנס רציני. אבל אריאל שרון (שהוא וחבריו הר-ציון ומאיר דגן מבינים משהו בטבח) כינה אותו "אפרוח מרוט" ובעצם עשה הכל כדי להחליש אותו. אז הנבואה התגשמה.
וואלה אני חושב לקחת one why ticket
בהקדם האפשרי ולעוף מפה... גשם הפסיק לרדת על האדמה זו ..
לקטר לא נסע כי הפעילו עליו לחצים .כנראה המדינות המתונות . מצריים ירדן וערב הסעודית, כמו שמכנים אותם בישראל.. לכווית לא הזמינו אותו כי ב8 לינואר הסתיימה כהונתו ועל התבטאותו במלחמה כנגד (אלמקוומה ) .
אתה מדבר על פירוט? אני בכלל לא הבנתי את עניין אבו מאזן. נוסע או לא נוסע? וזה שוב ישראל אשמה?
האמת, מרצ בעיניי צבועים ברמות, אבל מתברר שזו הבעיה הקטנה שלנו, היום, כשביליתי שבע שעות מחיי במיון איכילוב עם ולרי (אני מקווה שהפוסט המשעשע בדרך. לוולרי שלום), יצא לי לצפות בטלוויזיה בסקר של תוצאות הבחירות הקרבות והסתבר שהליכוד וליברמן לוקחים בגדול, כך שנבואותיי האפוקליפטיות על כך שזו לא המדינה שלי ואני חיה כאן בבועה כאילו שאיני כאן עומדות להתממש לעוד רבים וטובים, אני מבינה. כמובן שאחרי הסקר המרגש הזה העברתי לרווחתם של החולים האחרים ליורוספורט - שם צפינו כולנו בדממה באיזו תחרות סקי מותחת בהרי האלפים.
תשמעי, נורא מצחיקה אותי הסימטרייה הזאת בכל מחיר - בין השאר להשוות בין כך למפלגות הערביות. כי זה כמו להגיד - אלה קיצוניים מדיי ואלה פשרניים מדיי. אני יודעת בדיוק מה המצע של בל"ד, כי במקרה בבחירות הקודמות הצבעתי בל"ד, ואין דין טרנספר כדין מדינה דו לאומית. מי שקוראים להרג ומי שנחרדים מההרג - איך אפשר לגזור ביניהם גזירה שווה ולקרוא לאוביקטיביות?
את יודעת, מיקי חיימוביץ' היא מכרה קרובה שלי, ואני, שמכירה אותה יותר מאחרים, רואה את הזעזוע על פניה, שאותו היא מיטיבה להסתיר אולי יותר מיונית לוי. אבל חליק, הבנאדם יש לו רגשות, ואני, בניגוד לאחרים, כתבתי כבר הרבה פעמים - בסופו של דבר יש אמת אחת. קשה לגלות אותה אולי, אבל היא קיימת.
ואם דברים נעשים באכזריות ובחוסר צדק, כל אדם שלב פועם בקרבו ולא אבן - מתחלחל, וכשאת אומרת: תהיו אוביקטיביים, את לכן אומרת למעשה: תתכחשו לרגשות האנושיים שבכם ותקחו צד: בעד הברוטליות, בעד האכזריות, בעד פשעי מלחמה. כי בואי נניח לרגע שתבוא ועדת חקירה אחרי המלחמה וכן תקבע שהיו כאן פשעי מלחמה. מה אז? אז יונית כן או לא היתה אוביקטיבית? זה מאוד בעייתי השיפוט הזה.
זה נוח לא לראות. לא לדעת, לא מבלבל את הגבולות הברורים (הם הרעים אנחנו הטובים וכו').
כמה שזה נכון , וכמה אנשים לא רוצים לדעת האמת .
ואג"ב שהתקשרו לאבו מאזן ובקשו ממנו לנסוע לקטר לפסגה הערבית
אבל היא בוטלה ושענו לו. אנחנו אומרים לך שלא בוטלה
אמר שהוא לא הוזמן . שאמרו הנה אתה מוזמן .אמר אני אחזור אליכם עוד חצי שעה .
חזרו לשכתו ואמרו שאין לו אישור מישראל לצאת .
ושענו לו אנחנו נסדיר את זה עם ישראל .הוא ענה אני לא יכול יש עלי לחצים .
בובה ...
כל זה אמר שר החוץ הקטרי ...
הכוויתים לעומתם אמרו שאין אהלן ולא סהלן באבו מאזן .. זה לא מנהיג שלועג לעם שלו שנטבח .
ולא הזמינו אותו לפסגה בכווית..
עדכון מהמידה הערבית
מנהל הדסק הערבי בקפה
בהא
אחותי מתנדבת קבוע ברופאים ללא גבולות. אצלנו בבית לא רק מברברים. גם עושים.
"העובדה שהם לא מפתחים תחומים שבהם הם יוכלו להתחרות בנו היא בחירה אישית שלהם."
תגיד, אתה הרי טוען שאתה זה שאכפת לו מפלסטינים, ואילו אני עוד איזה סמולן הזוי ואידיאליסט כזה.
אם אכפת לך מפלסטינים, למה כפית עליהם מצור? למה איך שחמאס ניצחו בבחירות ישראל הצבת מצור? מצור הוא לא אקט של מלחמה? חניקה של אוכלוסייה אזרחית באופן שיטתי הוא לא אקט של מלחמה? הוא אחד מהאקטים העתיקים ביותר של מלחמה, אולם בשיח המכובס של הספינולוגים, הכל נתפס כאן בקרב האינפנטיליות הישראלית כמו איזה משחק ילדים, מן מצור "רגוע" כזה של "שלום".קסמאים זה אקט מלחמתי, אולם מצור זה אקט של שלום ויחסי שכנות טובה. אם התנתקת מעזה, ורצית שהפלסטינים יהיו אחרים לגורלם, למה הקפדת לשמור אותם תלויים בך לחלוטין? אני אגיד לך למה - כדי שאפשר יהיה להשתמש במצור. זו הסיבה שישראל רוצה לסגור את המנהרות - כי מדובר ביוזמה פלסטינית שהוקמה תחת המצור כאלטרנטיבה כלכלית בראש ובראשונה, כשהמטרה העיקרית היא גם הברחת אמצעי לחימה - כדי להילחם במצור ובכיבוש. כן ,כן, אתה גם כובש איזה +40 שנה, והעזתים הם עדיין פלסטינים שאכפת להם מהכיבוש בגדה, הרבה יותר ממה שאכפת לחבר'ה המושחתים וגוזרי הקופונים מהפת"ח. אבל זו השיטה האמריקאית הידועה - מוצאים מי הכי מושחת או ניתן להשחתה ואז "מחזקים" אותו כשליט בובה. לכן אבו מאזן הקפיד הקים בגדה מעין "מדינת משטרה" כזו כדי לדכא אלטרנטיבות.
בעולם שהוא הפוך לגמרי לעולם הנוכחי, תושבי עוטף עזה היו רואים שיש להם הרבה יותר במשותף עם העזתים העניים מאשר עם האליטה הרקובה שמזניחה אותם במשך שנים רבות ומשתמשת בהם מתי שמתחשק.
והערת אגב שכזו:
א.ב, אתה מזכיר לי א.ב. אחר שקראתי לפני כמה ימים,והוא מזכיר לי אותך, ועם א.ב. כאלה - אני שוקל לעבור ללטינית.
בן אדם, אני אוהב אותך. קשות. כמה המון זמן לא אמרו לי שאני לא מבין. איזה כיף, ההרגשה נהדרת.
אם אנחנו נמקד את הדיון שלנו על נושא תלות הכלכלה ולא ננסה לעבור לחוליי מבנה הכלכלה העולמית, תגלה עובדה מעניינת - אין קשר בין גודל המדינה לתלות שלה במדינות אחרות. כך לדוגמא את סין, שהתלות שלה ביצוא הוא כמעט מוחלט. התלות המבנית של המדינות החלשות במדינה החזקה יותר מבחינה כלכלית הוא אחד מאבני היסוד של הכלכלות היום.
אם נעבור לפלסטינאים, הם תלויים במדינת ישראל כי היא המעצמה הכלכלית הכי חזקה במזרח התיכון. העובדה שהם לא מפתחים תחומים שבהם הם יוכלו להתחרות בנו היא בחירה אישית שלהם. באוניברסיטת עזה הרחיבו את המחלקות של לימודי האיסלם, לא לימודי כלכלה, רפואה או פיזיקה.
אם ירדן או סעודיה היו מרכזי יצור או מחקר, תאמין לי שהפלסטינאים היו מייצאים את התוצרת שלהם לשם, אחרי הכל, הם לא כל כך אוהבים אותנו.
אז יקירי, אהובי האבוד, אני יודע שאתה חושב שאתה מבין, אבל אני, כמו שאמרתי בפרופיל שלי, "ככל שאני יודע יותר, אני פחות מבין".
כשתבין פחות, תיצור קשר. אשמח אז לדבר.
א.ב.
חסר לך כל-כך הרבה רקע היסטורי ורקע לגבי השינויים הגלובליים, שאני לא יודע מאיפה להתחיל, ובכל זאת.
הכלכלה הפלסטינית תלוייה לחלוטין בישראל, בדיוק כמו שבכלכלה הגלובלית הכלכלה הישראלית תלוייה כמעט לחלוטין בייצוא שלה. אם עושים על ישראל חרם, קרי, דופקים 64% מהכלכלה שלה, למעשה ישראל תיכנס למצב של מוות קליני - משהו עדיין יעבוד שם, אבל החולה הוא למעשה צמח.
כעת, אם דבר כזה יקרה, אני רוצה לראות אותך אומר משהו כמו: "לא מתייחסים אלינו כאחראים למעשינו והכל צריך להיפתר על ידי העולם."
אבל את ההגיון הזה אתה לעולם לא תיישם במקרה הישראלי, אלא רק תשתמש בו כדי להוכיח את צדקת דרכך.
ישראל באופן גורף חנקה כלכלית את הפלסטינים בשיטות שונות, חלקן ברורות ושקופות, וחלקן מאוד מתוחכמות, וכל זאת בעידן ששום כלכלה לא מתפקדת לבדה, בטח ובטח הכלכלה הפלסטינית שהיסטורית הוכפפה באופן מוחלט לגחמות הישראליות, והיא עברה דה-פיתוח מאסיבי.
תראה, אני מבין את נקודת המבט שלך - פשוט קראת וצפית בגדי טאוב, שאין דוגמא בולטת יותר ממנו להפנמה המאסיבית של הכיבוש לתוך נשמתה ועורקיה של החברה הישראלית.
שמע, יש לך זכות גדולה. מכיון שאתה גומר אותי מצחוק אני אחרוג ממינהגי ואענה לך שוב. אתה משהו משהו!
קודם כל טענת בתגובה אליי שאני פאשיסט שרוצה להפיל פצצת אטום על יד ישראל וטענת שאני:
1) גזען
2) פאשיסט צמא דם
3) בור ואינפנטיל חסר גבולות
אז לאחר שעניתי לך שינית ב-180 מעלות את ההסבר שלך, כעת כתבת שאני למעשה לא כל כך (3 בור ואינפנטיל חסר גבולות) אלא רק סתם פאשיסט צמא דם וגזען.
אני רוצה להביע מחאה בפני השגריר שלך בקפה. אני לא בור ואינפנטיל חסר גבולות? אני לא??? איך אתה מעז? יש לי תעודות הצטינות בתחום, זכיתי בתחרויות בין-לאומיות של אידיוטים ומי אתה שתערער על זה? האם אתה טוען שאתה אידיוט יותר גדול ממני?
אין כלל הבדל בינך לימין ההזוי במדינת ישראל. גם אתה וגם הם טוענים שאנחנו אחראים לחלוטין על האוכלוסיה הזאת. הימין טוען שאנחנו אחרים בגלל ששטח האדמה שייך לנו, ואתה טוען שאנחנו אחראים כי אנחנו לא הפסקנו לשלוט בשטח. גם אתה וגם הימין הקיצוני לא שמים קצוץ על האנשים שם, לא מתייחסים אליהם כאחראים למעשיהם והכל צריך להפתר על ידי מדינת ישראל.
תגיד, שאני אארגן לך דייט עם חרד"לית מחברון?
נ.ב.
בקשר לקורבן...אכן, היהדות חוגגת את عيد الاضحى והמוסלמים את יום כיפור. כל הכבוד - עברת את בחינת הידע הכללי והתקבלת לגלי צה"ל!
יקירתי כל דבר שאת עושה הוא מבורך
ותודה שהיית אתמול שם בשביל עוד כמה אנשים
אני בטוחה שזו היתה גם חוויה**
"אתה יודע מה? אתה צודק, המון זקנים (חלקם ניצולי שואה) מתו במהלך החורף וזה אך ורק בגלל החמאס. הם פשוט חבורה של רוצחים בדם קר, וחבל שאנחנו לא זורקים פצצת אטום עליהם."
אם אתה חושב שלא הבנתי את ההומור שלך, אז זה בגלל שאתה לא מבין משהו הרבה יותר עמוק מזה, והנכות שלך היא אחרת.
בעצם מה שכתבת זה הצד הלכאורה הומוריסטי של דה-ההומניזציה של הקורבן, ואז האשמת הקורבן בטבח שישראל בצעה.
תן לי לנחש - אין לך בעיה גם לצחוק על אונס, נכון? פשוט כי גם שם אפשר למצוא לעיתים קרובות את התיזה של האשמת הקורבן בפשעים שעשו לו.
מה שחבל זה שאתה יכול לקבל כל כך המון כסף מהמדינה ואתה בכלל לא יודע את זה. כל מה שאתה צריך לעשות זה לגשת לסניף הקרוב של הביטוח הלאומי ולהצהיר שאתה נכה 100%. כשישאלו אותך מה הנכות שלך תאמר "נולדתי בלי חוש הומור" והופה - קיצבה חודשית, הנחות בתחבורה ציבורית, בארנונה, חנייה צמודה - לא חבל לוותר על זה?
אם הסיבה שלא צחקת היא חוסר הבנת הנקרא אז תשכח את מה שכתבתי למעלה וקבל את תנחומי. במקרה הנ"ל, אולי אם תנסה לשמוע/לקרוא דעות מנוגדות לך זה יעזור קצת בהבנת הנקרא. אם לא, אני ממליץ ליצור קשר עם מיא שבטוח תוכל להסביר לך את כוונתי.
טיולים ותיירות?
:)
תודה על הסיקור מיא, ולמרות מה שטוענים נגדך בהתנשאות, גם על מה שהם קוראים לו תמימות.
אם זו תמימות אז שלום לה.
מחשבה שעוררה בי ההפגנה הזו, כי הפעם היה נראה כי היא קלה יותר לעיכול
אולי כי הרחיקו אותנו ליפו ולא למרכז ציר איבן גבירול כמו פעם שעברה
(היכן שיושבים כל אותם שותי קפה מפורסמים)
ואולי כי הפעם נסדק כבר קצת הקונצנזוס, ואולי גם קצת בזכות הפגנות של הגיס החמשת אלפים.
אחד הדברים היפים בסטטיסטיקה הוא העובדה שאפשר לשחק עם המספרים
לדוגמא, ברשות הפלסטינאית לא מתים מזיקנה. סיבת המוות היא תמיד ישראל.
"ישראל מונעת טיפול". סליחה, כמה כסף עולה לבנות מחלקה רפואית? מדוע בעזה לא עוסקים בהריסת מחנות הפליטים ושיפור תנאי החיים של החיים בהם? העובדה שהם תקועים בנראטיב של שנאת יהודים היא אשמה שלנו?
אתה יודע מה? אתה צודק, המון זקנים (חלקם ניצולי שואה) מתו במהלך החורף וזה אך ורק בגלל החמאס. הם פשוט חבורה של רוצחים בדם קר, וחבל שאנחנו לא זורקים פצצת אטום עליהם.
איזה מזל שלצביה גרינפלד יש את החרדם ואת אלי ישי, כי אם הם לא היו קיימים - היא הייתה ממציאה אותם.
זה בסה"כ עוד ספין של מר"צ:
"ואני מקווה שכשהמבצע יסתיים נוכל כולנו יחדיו לתקן את העוולה של גיוס בלתי שוויוני לסכנות השירות בצה"ל."
פחחחחחחחחחחחחחחחח. זאת העוולה של ה- "מבצע" הזה? זאת העוולה? ומה עם טבח של מאות אזרחים, בהם ילדים, נשים וזקנים?
לא אמיצה ולא נעליים. כמה זה מתאים ליפי הנפש הציניים ממר"צ לנכס את אומץ הלב.
אז מה אתה מציע?
זק"א לא יקבלו אותי, כי אין לי זקן ארוך, וציציות מתבדרות ברוח.
אבל לא הבנתי למה אני צריך לפנות גופות דוקא, איפה הסהר האדום?
אני חושב באמת ובתמים כי רק הדברות בין יחידים ולא בין נציגי שלטון תביא את בקירוב השלום והאחווה.
וסתם שאלה - אחותך רצה לשם תמיד היא רצה או רק.............?
מיא, מפנה אותך לפוסט של צביה גרינפילד, אשה דתיה ממרצ
http://cafe.themarker.com/view.php?t=839564
לאחר הפסקת האש: 95 גופות אותרו בעזה
"על פי גורמי רפואה בעזה, מאז תחילת המבצע נהרגו לפחות 1,300 בני אדם, מתוכם לפחות 410 ילדים. לפחות 5,300 נפצעו במהלך הקרבות.
צוותי רפואה דיווחו כי נתקלו "במראות המחרידים ביותר", וכי מרבית הגופות נמצאו בחלקים. חלק מהגופות נמצאו רק לאחר כמה ימים, כשהן במצב קשה. בין הגופות שנמצאו היו גם גופותיהם של נשים וילדים, ששהו בבתיהן בזמן המתקפה."
המעצבן מכל שכולם יודעים האמת. חלק דוחק את האמת ומאמץ פילוסופיה שלא יודע הוא אפילו עליה שמצירת ברצון לנקום סוג של בריונות רחוב. והשני מתרוצץ במילים שלו בחיים הווירטואלים כמוני .
איך הצליחו למחוק זכר על המצב החברתי הכלכלי מהפרק של הבחירות
ותאמינו לי אם ימשך המצב כך , תצפו לגרוע יותר
לא שאני לא חושב שמגיע לנו יותר שקט אלא ש:
1. לא כל כך נעים - אבל מי שהתחיל במלחמה האחרונה - זה אנחנו - הפצצנו להם מנהרה.
לפני זה היו 5 חודשי שקט מוחלט!!!
2. המלחמה תוזמנה לפי מועד הבחירות... מפלגות השילטון העריכו ובצדק שזה יעלה להם את הרייטינג - עצוב לא?
מפלגות שייצאו כד לשקם את שמם לאחר הכישלון (במיוחד התקשורתי) במלחמה הקודמת.
3. במלחמה זו - מעבר לאבדות בנפש - משני הצדדים - לא השגנו - ולא נשיג כלום!
אולי להיפך: נאלץ להסכים לכל דרישות החמס... שאי אפשר לאמר שאין בהן הגיון - למרות שזה לא מוצא חן בעיננו.
4. לדעתי הם הקדימו את המלחמה בשלשה שבועות - אני תקוה שיש מספיק זמן לציבור להפנים את העובדות - ויעניש אותם.
5. לא בטוח שזה יקרה- כי בסך הכל רב הציבור "אוהב דם ונקם" וקל להובילו באף
התוצאה, לצערי, תהייה - שמפלגות כמו מר"צ תחלשנה עוד יותר.
להשעות את התוכנית של לונדון וקירשנבוים,
למנוע סיקור חופשי של המתחולל בעזה,
להתייצב כעדר ממושמע כנגד הגינוי של מועצת הביטחון
להטיף להחרמת הנסיעות לתורכיה,
לעצום עיניים,להתכחש, לטשטש תמונות
של ילדים מרוטשים,
לעטוף את עוטף עזה באהבה במקום בשלום,
להעמיד במרכז הקונצנזוס את רוני דניאל,
לקרוא את בן כספית האומר:"או אנחנו או הם" ולא להסות אותו,
לצפצף על דעת הקהל הבינלאומית,
להתבצר בכאב הפרטי ולאטום אוזניים
ועיניים מפני הסבל של האחרים,
להפיץ באינטרנט מצגות זוועה על האיסלאם,
לעניין חברים בטקסטים גזעניים מבלי להתבייש,
לעבור בשתיקה על פסילת מפלגות בל"ד ורע"ם- תע"ל ,
לקרוא את בן דרור ימיני מכנה את השמאל " סרסורי מצפון" ולחשות,.
לקרוא את ארי שביט המכנה את מבקרי המלחמה
" ישראלים שונאי ישראל" ולא למחות,
להתוודע ל"שומרי הכשרות" של דובר צה"ל , אבי בניהו
ולא להקהות את שיניהם,
לא להתפלץ למשמע תמלילי התקרנפות מכל צד,
לא לחזות קרוע עיניים כיצד אחדים ממכריך מיישרים קו
עם איזה סמן ימני שבתוכם,
להתרונן שגם א.ב. יהושע עונה בסופו של דבר לקוד השבט.
קצר המרחק בין הפטריוטיות החדשה
לבין הלכי רוח פאשיסטיים.
וארי פולמן עם "ולס עם באשיר" שלו.
זה אולי טוב ויפה כשאתה רוצה לעשות מדיטציה, אבל כשאתה טובח על ימין ועל שמאל (היום גילו עוד עשרות גופות קבורות מתחת להריסות),
כדאי לשמור התמונות שיחזרו טייסי האף 15 וכל חטיבות למניהן לבתיהם לראות מה עשו במשך 22 בכדי שלא רק אנחנו נהחיה עם זה . ועוד שיתברר להם בהמשך שהיעדים שלא יוצבו לא הושגו ..
המתלהמים לא מבינים, כי התקשורת לא מסבירה ומראה להם את זה
התקשורת לא מסבירה ומראה זאת בגלל לחץ של הצנזורה ושל אותם מתלהמים .
פוסט מצוין בנושא- ניתן לקרוא כאן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=839644
זו התמונה שמתאימה לציבוריות הישראלית האנטי-דמוקרטית, רק שאני משנה את הטייטל שלה -
שלושת הקופים האינפנטיליים:
זה אולי טוב ויפה כשאתה רוצה לעשות מדיטציה, אבל כשאתה טובח על ימין ועל שמאל (היום גילו עוד עשרות גופות קבורות מתחת להריסות), זו גישה אינפנטילית, שמעידה על אפסות, ועל חולשה מאוד מאוד גדולה של החברה.
ראשית גישה נכונה, כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
וכדי לשפוט ולהסיק מסקנות צריכים לראות.
אבל למה רק לעתונאים, לכולם צריך לתת גישה.
מה אני יודע אם העיתונאי ידווח אמת מהשטח או אמת מהמיית ליבו?
אני דיברתי על קהלים מתלוננים ולא על העתונאים.
אבל אם כבר, מי המליך את שרון המאותרג? מי המליך את ציפי ליבני האשה שאומרת רק אמת (הלוואי)?
מה החשש שלהם כל כך מנתניהו או מליברמן? זו לא עתונות שמאל?
תמררררררררר (סתם עונג מזה שאת מגיבה אצלי. שאר חברותיי-בחיים לא סופרות אותי)!!!!!!!
בהנחה שאת צודקת בהערכתך, השאלה היא - מעבר לשאלה המוסרית, שלדעתי הרג כזה של אזרחים פשוט בלתי קביל בשום תנאי אבל לא נחזור לזה - אם זו לא תבוסתנות לצאת למלחמה רבתי כזאת, עם המחיר המטורף הזה של הרס תדמיתנו בעולם (ראי כל הקישורים שהבאתי) ושל הצגת החמאס כארגון חופש, המחיר הכלכלי העצום כמובן של המלחמה, המחיר בחיי אדם של החיילים שלנו - ולקבל כמה שנים של שקט - כאשר נניח יכולנו במקום זה לקנות מערכות ליירוט הטילים, ובינתיים כן לשאוף להשגת פיתרון ארוך טווח. או את יודעת מה? אפילו בלי פיתרון ארוך טווח, סתם להרוויח זמן בלי הקטסטרופה הזאת, ובינתיים להמשיך לבודד את החמאס בעולם.
וגם כי הוא לא נתן לאדם שבו ללכת לאיבוד בתוך איש המקצוע.
הנה עוד אמיץ התחיל לדבר עופר שלח בכתבה בNRG אוי למנצחים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/841/565.htmlשלומי אלדר טוען בראיון שנתן ל"העיר" שלא מצביע לשמאל. ועדיין הוא הכתב הכי שפוי במלחמה הזו.
מה שעשינו במלחמה הזאת - סיפקנו לו לגיטימציה במקום לבודד אותו כארגון טרור.
זה מה ששמעתי מאיש דת סעודי.שאמר לטפשותם הישראלים לפעמים הפעילות שלהם עוזרות לנו בדברים שלא יכולים לעשות בשום אמצעי. הרי הם עוררה בכל העולם האסלמי מטנג'א עד ג'קרטא את המודעות לסוגיה הפלסטינית ואת הרצון להלחם בהם.
אך את לפחות לא במעגל הטפשים .
כי גם כשהימין התלונן זה לא היה נכון. אני יודעת. הייתי 15 שנה עיתונאית ואני יודעת בדיוק למה הקולגות שלי הצביעו בבחירות, וזה פשוט לא היה נכון. אולי הם היו בורגנים, אבל שמאליים הם לא היו.
אני מסכימה איתך לגמרי וכבר כתבתי על כך בתגובות שפיזרתי בעמל ויזע בכל הקפה. בגלל זה חשבתי שהפיתרון הוא לא צבאי נקודתי בעזה. החמאס הוא לא ארגון מקומי ועזה היא לא בעיה מקומית שלנו - אלא זה ארגון שנתמך מבחוץ, ולכן חשבתי שאנחנו צריכים בדרך הסברתית להציג את עזה כמורסה של העולם ולפעול בדרך בינלאומית להציג את החמאס - שגם כרגע מבודד ומוקצה - כבעיה עולמית ולטפל בו בדרך לא צבאית ולא באמצעות מכת אש מטורפת בעוצמתה שתביא גם להרג אזרחים חפים מפשע וגם שתציג אותו כדוד מול גוליית. זה בדיוק מה שעשינו במלחמה הזאת - סיפקנו לו לגיטימציה במקום לבודד אותו כארגון טרור. הדרך המדינית היא כמובן ארוכה ונפתלת ומתוחכמת יותר וקשה יותר, ובמהלכה ייתכן שהיינו צריכים להצטייד באמצעים ליירוט הטילים של החמאס - המצויים בשוק - אבל היא הדרך היחידה להשיג את המטרה של מיגור הטרור העולמי. בדרך שבחרנו סתם ניגרר למעגל הדמים והנקמנות שמתאר טובי בתגובה מעלייך. זה הטמטום (סלחי לי) וקוצר הראות של המנהיגים שלנו. זה העונש שלנו (ואני מצטטת את בהא) - ששני הצדדים, הישראלי והערבי - קוללו כבר שנים במנהיגים בלתי ראויים, נטולי יוזמה וחזון.
כן, קראתי ביקורת על השדרנים - למה הם מדברים עם האזרח העזתי הפשוט שמדווח מהעיר הנצורה. יענו, אנשים מסרבים לשמוע את מצוקתם. אם מיקי חיימוביץ' מדברת עם מישהו שביתו הופגז - זה לא בסדר. אנשים פשוט לא רוצים לראות מה אנחנו גורמים. ככה ביטויים כמו 'למחוק' את עזה נשמעים ממש סטריליים ופשוטים. מה, למחוק עיר זה לא פשוט? זה לא עושים במחק? מה, יש שם אנשים שסובלים? ילדים שמתענים? שגוססים ימים מתחת להריסות? זה כבר לא אסתטי... זה לא נעים לראות בארוחת ערב מול הטלוויזיה... החביתה נתקעת בגרון.... את מבינה?
ממש לא נכון- גם במלחמת לבנון השניה, הן התקשורת והן הציבור דחפו למלחמה הזו
והביקורת החלה רק אחרי שבוע/שבועיים, כשהסתבר שאנחנו לא ממש מצליחים להכריע.
מעניין שהציבור זוכר לרעה רק את חלוץ-אולמרט-פרץ והתקושרת הצליחה לחמוק מביקורת, למרות שכאמור- דחפה ותמכה במלחמה הזו בידיוק כמוהם.
ימות המשיח הגיעו.
תמיד הימין התלונן על התשקורת, ולפתע השמאל מתלונן.
וואלה ימות המשיח.
האמת מבחינתי אפשהו באמצע. אך אני שמחה שיש רק 5000 מתנגדים ולא 50,000, בעיקר בגלל משפחות הנהרגים והפצועים מהצד שלנו, שיחיו בתחושה שהבן החייל שלהם נהרג "בשביל כלום אחד גדול".
אין מלחמות צודקות, אך המצב הנוכחי הוא הפחדה רצופה במשך שמונה שנים של מאות אלפי ילדי הדרום, שיגדלו מן הסתם לחיילים חדורי נקמה ואכולי רוח קרב מחודשת, או לחילופין לאנשים מלאי פחדים לכל חייהם...
.
אני מסכימה שהפעם התקשורת היתה מגוייסת לטובת המבצע, להבדיל ממלחמת לבנון השנייה - שבה גם רוב דעת הציבור היתה נגד - עד כדי כך שמתעלמים מהתוצאות שלה - אף טיל לא נורה מכיוון לבנון במשך שנתיים. אם זה לא הישג, אפילו זמני, אז מה כן?
מצד שני התקשורת כן מדווחת על ההרג וההרס של מה שנעשה עד עכשיו בעזה.
.
בכלל, המלחמה הזאת היא מלחמה של ילדים, חלקם עושים הסברה כניצולי מלחמה, ומנגד ילדים אחרים שילמו בחייהם ומצטלמים בפוטוגנית. אני מקווה שבחמאס יש מישהו שפוי שיפסיק גם מבחינתו את הירי המגעיל הזה ונצא ממעגל האימים המוגעל מדם ילדים.
.
מעבר לכך, הייתי מציעה לכולם להתעניין לא רק בנקודה הכואבת באזור שלנו. אלא במצב התפשטות האיסלם הפונדמנטליסטי בעולם בכלל, ובקרב ארצות אירופה בפרט, התפשטות שנובעת מהגירה המונית ונשענת על ההתרבות הטיבעית שלהם תוך שימוש ברוב דמוקרטי - שיטת שלטון לה הם מתנגדים נחרצות.
ולחשוב בהגיון מה בעצם מצפה לנכדים שלנו ולדורות הבאים - כשבעולם חיה ותוססת תנועה גדלה והולכת המאיימת בעצם אמונותיה - על חופש הפרט וזכויותיו. (שלא לדבר על זכויותיה).
.
לא משנה איזו דיעה, הונימירוס מתאים כאן בכל מקרה.
טינקרבל וירון קוניאק?!
איך לא הייתי?!
אחלה עיתונאית :)
עזבו אתכם מכל הצדק וההצדקה. תשכחו מזכות וזכויות ההגנה. הניחו לכל הסיבות והמסובבים. כי מלחמות פרצו, פורצות ויפרצו בגלל אנשים. בגלל אגו. כל מלחמה נולדה בשביל לרפא את הטראומה של המלחמה שקדמה לה, ומיד יצרה טראומה חדש משלה. מלחמות פורצות בגלל צורך אנושי עתיק, קדום וקמאי בשחרור אגרסיות. משחר ההיסטוריה, מדי כמה שנים אנחנו צריכים לפרוק את העצבים על מישהו. גם אנחנו וגם הצד השני. שקט לא עושה לנו טוב. שקט הוא רק תקופת ביניים שבה נצברים העצבים עד לסיבוב הכסאח הבא. ככה זה היה, ככה זה יהיה.
ואם בדרך נהרגים הרבה אנשים - So Be It. כמו שכתבה מזמן כותבת הרבה יותר מוכשרת ממני: במלחמות לצדק גם ילדים מתים (צרויה להב)
ועוד משהו, אני חושבת שגם ההצגה של צה"ל כמי שבא בראש ובראשונה להרוג בלי להבחין עושה עוול לא רק
לצבא אלא גם למי שבא לתקוף את המלחמה, נדמה לי שהכל הרבה יותר מורכב. לא מדובר בתמונה חד ממדית, לא התמונה הקונפורמית והפטריוטית שכופה דובר צה"ל וגם לא התמונה הרצחנית אולי שמוצגת מנגד, הרי בסופו של דבר, עכשיו לפחות עם הכרזת הפסקת האש אולי לראשונה נוכל לראות כמה מהכח של החמאס חוסל, כמה עשתה המלחמה הזאת להרתעה, על מה דווח ועל מה לא.
נראה לי שבמלחמה הזאת קרה משהו נוסף, אנשים מתקיפים את התקשורת על שהיא מדווחת.
לא יותר. כלומר, לצורך הענין תקשורת אמורה לתפקד כמסתירה אינפורמציה
עזבי את הגיחוך, כאילו לא כל אחד יכול לפתוח אתרים או רשתות זרות ולראות את האינפורמציה
עזבי את זה שאנחנו עדין לא באמת יודעים מה קרה שם (לשני הצדדים אגב): למשל הענין של פצצות הזרחן
אני באמת מנסה לבחון את הדברים בצורה שקולה, לראות מאיפה כל מידע מגיע, עדין לא ברור לי
האם צה"ל השתמש, האם החמאס השתמש, מה קורה שם... וזו רק דוגמא למסך הערפל.
אבל צצו כל מיני מקארתיסטים גמדים שכאלה ששופטים ועושים רשימות חיסול של מי שמדווח
על כמות ההרוגים, אפשר לחשוב שזה לא לגיטימי לדווח, אפשר לחשוב שלא עוד דקה, שתיים, שלוש, כשתיגמר, אינשאללה המלחמה הזאת יוקמו ועדות החקירה לבדוק מה בדיוק קרה שם.
מול המתקפה על התקשורת ש"משתפת פעולה" אפשר לומר שבמלחמה הזאת כרגע לפחות אנחנו
כולנו (חוץ אולי ממי שנמצאים בעזה הישראלים והפלסטינים) לא ממש יודעים מה קורה שם. המצב הפוך לגמרי
כמות הדיסאינמפורציה וההסתרה היא אדירה.
גם אני פורש .התחילה הפסקת האש וראיתי בשידור ישיר שהמטוסים עדיין תוקפים .
אה שכחתי לציין אלו היו לציין מטוסים ישראלים.
לילה טוב
פעם הייתי במתנ"ס בחדרה וקיבלתי מדליה בגודל של צמיג מאליאנס.
אני רואה כאן שמישהו מחדרה מעניק לך אוטוטו תואר אבירות.
לפני שאת נוסעת שמה, תבדקי קודם על מה מדובר.
אם צריך משאית אני אדבר עם בונדי מתעבורה שיעזור.
שבוע טוב ושקט, אמן.
מיא, אני מעניק לך תואר אבירות במסדר שייסדתי זה הרגע "אנטי-ספין". תואר האבירות מקנה לך חסינות מפני השפעותיו המאגיות של דובר צה"ל - מר כריזמה בכבודו ובעצמו, חסינות מפני רוני "אאאאהההם עוד לא הרחתי דם" דניאל, ויכולת ביו-ויזואלית שכזו להקליק על 108 בממיר (אל-ג'זירה).
זה בעצם מוכיח שכל המטרה של המלחמה הזו הייתה להרוג כמה שיותר פלסטינים:
באנו, טבחנו, הלכנו.
איך אומרים את זה באיטלקית?
זה קטע שפשוט מחייב ועדת חקירה (זאת אומרת, אם היינו דמוקרטיה):
"אבל אלדר לא מתייאש. הוא ממשיך לנתח את הנעשה בהיגיון בריא ושקול, וחולם כבר על היום שבו יוכל לשוב לרצועה ולהביא "חומרים אמיתיים, כאלה שאני רואה בעיניים ולא רק שומע עליהם". בדרך לשם הוא נתקל לא פעם בהתנגדויות מצד הקולגות. "יום אחרי תחילת המבצע, ראודור בנזימן (מנכ"ל חדשות 10; ע"מ) זימן את כל הכתבים לישיבה על אופן סיקור המלחמה", הוא משחזר, "כולם דיברו שם על הפקת לקחים ממלחמת לבנון, ואני קמתי ואמרתי שאסור לנו ללכת שולל אחרי ספינים של הצבא - שלא ניקח את דובר צה"ל כסמכות ושצריך להבין שהרבה פעמים הם מנסים לעבוד עלינו. גם אמרתי להם שאני כועס על עצמי שבשבת (יום תחילת המבצע; ע"מ) הצגנו לצופים תמונה כאילו 'דפקנו במכה הראשונה 150 אנשי חמאס'. ואז אלון בן דוד קם ואמר 'רגע, מה זאת אומרת, מי שנושא נשק הוא איש חמאס'. עניתי לו שלא כל פגיעה בשוטר בעזה היא פגיעה בתשתית הטרור. הרי נתנו תחושה לציבור בישראל שפגענו במשגרי קסאם ולא כך הם פני הדברים, אלה היו שוטרי תנועה. כעסתי על עצמי שלא אמרתי את זה בשידור".
למה באמת?
"בעיקר כי לא היה לי הזמן לעשות את הטלפון לדובר המשטרה כדי לוודא את הסיפור הזה. שלחתי את הצוות העזתי שלי למקום, והם הוכיחו שאלה בסך הכל שוטרים כחולים שתופסים גנבים. משהו כמו משטרת אור יהודה, לא יותר מזה"."
כנראה ממשלת ישראל למדה שעם ישראל פוחד .הוא הזמן האידאלי לתת לתוכנית לצאת לדרך.
ומה לעשות שהפעם הייתה תוכנית עם עופרת יצוק.
הפחידו צינזורה תקשורתית
הפחידו טילים יפלו על ת"א
הפחידו מי שמתנגד אויב
הפחידו ניתקו החיילים ממשפחותיהם
הפחידו . הילד העזתי עוד כמה שנים יוכל לשאת נשק ולירות עליכם.
הפחידו ... והכל בכדי "תנו לצה"ל לנצח "
הפחידו .... ברק "תנו לי לצבור מנדטים.
הפחידו .......אולמרט "תנו לצאת מהקדינציה עם מלחמה מצליחה"
הפחידו...... לבני "תנו לי להוכיח שגם אישה יודעת לעשות מלחמה ולא להפסיד מנדטים "
הפחידו והכל לספר התורה החדש 2009
מלחמה
אנחנו כבר בשלב יותר מתקדם - הם כבר מאמינים לשקרים של עצמם, ואז הם מספרים לנו את השקרים שהם מספרים לעצמם... אבל ההסברה, אוח, ההסברה הזו...
אני חושב דרך אגב, שההסברה פשוט מצויינת - תושבי ישראל מוסברים חבל"ז והדיעות שלהם הן ממש קופי-פייסט. אבל מה לעשות שאנחנו בסה"כ עוד מדינה מושתנת ומה שעובד כאן לא עובד שם, במקומות מעניינים כאלה שיש שם דבר מהפכני כזה שנקרא דמוקרטיה ועיתונות חופשית.
רעיון לא רע, עם המשבר הכלכלי יותר קל להרוויח כוכבים, אולי נתחיל סחר חליפין
אני חטפתי לפני שבועיים, במקומך :)
תודה על הסיקור
מה אפשר לעשות עם כוכבים !
יש להם על ערך כספי ? דומה לכוכבים שבישראכרט ?
טוב נו
קבלי אדום בכיף
את יודעת שאני מת עלייך ומעריך אותך
אבל
פשוט
לא מסכים איתך הפעם
רעיון נפלא. לא ידעתי שגם ידיעת הערבית נמנית עם כשרונותייך הרבים והמופלאים.
מאמי תן לי אדום - זה ממש עושה לי את זה. זה כמו שמישהו מוריד לי סטירה באמצע סקס. יש לזה כאילו אפקט מעורר בין כל התשבחות, כאילו? בייחוד כשזה בא ממך. לך על זה, כפרה. לפחות אדע שזה מכל הלב, לא בגלל שלא איכפת לך ממני כמו כל מיני חארות אחרים.
ואל תוותרי על התקווה לעולם
בחיי שהקפה הזה השתגע.
פעם רביעית ואחרונה.
מיא,
זו לא מלחמה.
אנחנו שומרים על הבית במתווה של הגנה.
אין לנו ארץ אחרת.
ולפעם הבאה מתבקשים כל באי הכיכר להביא עימם חבילות ארוזות לילדי ותושבי עזה, ההמלצות שלי לתוכן החבילות הן: ביגוד, מזון יבש, ממתקים, צעצועים, כלי כתיבה וכיוצ"ב .
אני מתנדבת לכתוב את המכתבים בערבית, אפשר שאיציק יצייר משו על יד הטקסטים שלי.
את לא מקבלת אדום
רק בגלל שאת חברה שלי.
כמה תמימות באמאשלי.
אינשאללה יהיה מי שיקשיב.
או כמו ששר שלום "למה לא יבוא היום מה שבטח יבוא כבר מחר?"
הנה הלינק לראיון עם שלומי אלדר
http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,32036,.aspx
התקשורת פישלה בגדול בסיקור של המלחמה הזאת. שמאלנית עאלק. יושב לי עודד בן עמי דובר צה"ל באולפן. אשכרה אפשר לפטר את הדובר השמן עם ההלוואה והחיסכון. כל הרפי רשפים והעודד בן עמים עושים את העבודה יופי בלעדיו.
ברור שאין עתיד. זה כמו שיצאו מעזה חד צדדית ואמרו להם - תסתדרו. יענו - תיחנקו.
וכן, תעודת עניות - ראו קישור לפוסט של טובי. לאנשים לא איכפת מכלום. על הזין שלהם.
בכל מקרה, איציק רנרט, שהיה איתי בהפגנה, אמר שסופסוף הוא מרגיש בטוח, בבית.
אמרתי לו - סתכל על האנשים האלה ותזכור אותם טוב-טוב. אלה שיהיו איתנו בגולאג. זה מימין ישאב מים מהנהר, זה משמאל יטליא את הבגדים, אני אחתוך תפוחי-אדמה. כמו בספרים של סולז'ניצין. ישימו אותנו במחנות ריכוז ואנחנו נחיה ביחד. עד הסוף.
ואני בסוף לא הצלחתי להגיע.
לצערי.
אבל אני שמחה לשמוע שהיו 5,000.
זה יוצא בערך 4,800 יותר מהקודמת שהייתי בה.
זה מעודד.
הנה, קיבלתי תקווה גם אני, מכאן.
הערכתי שהיו יותר מ-5000, מה שבטוח - ראיתי לפחות 3 סוסים :).
לאחר שקראתי את הראיון ב'העיר' עם שלומי אלדר על כך שבערוץ 10
מונעים ממנו דיווחים על מה שבאמת קורה בעזה אנ'לא מתפלאה
שהתקשורת גם נמנעת מלסקר את הפגנות השמאל.
למה לבלבל את הציבור עם האמת.
5000 איש צועדים למען הפסקת המלחמה ודו קיום ■ מה שלא יספרו לכם בתקשורת, שכידוע כמעט לא מסקרת הפגנות נגד המלחמה ■ לרגע היתה לי תקווה
ואנחנו מנסים להבין איך זה שלהפגנה לסיום מלחמת האיוולת הזו לא הופיעו 50,000 איש.
תעודת עניות ליושבים בישראל.
היש עתיד להפסקת אש חד צדדית?
פעם טענו נגד התקשורת שהיא שמאלנית.
מקווה שהצליח לכם, והפסקת האש אכן תהיה הפסקת אש.
זה כל מה שאני מבקשת כרגע.
מממ, הייתי בהפגנה של לפני שבועיים - היו המון צעירים, המווווון. ממש הרגשתי גריאטרית פלוס וגם ליחששו לי שמסוכן לזלוג לקצוות כי שם יש מפגינים מהימין עטופי דגלים (גם הם צעירים) שמוכנים לבלוע אותי חיה. שמעתי שהיה הערב מפגש זוטא של חברי הקפה שם... אני החלטתי שדי להפגין - הגיע הזמן לסגור את הבאסטה בעזה ויפה שעה אחת קודם. זאת אומרת הפסקת אש עכשיו (על שלום כבר לא מדברים).
שונא מלחמות, אין מלחמות מוצדקות, הלוואי והיה עם
מי לדבר. עד היום הסכמים עם הצד השני החזיקו מים.
עצוב שנהרגים חפים מפשע, משני הצדדים.
לרגע אני תוהה אם הפגנה כזו, נגד מלחמה או ירי טילים,
הייתה מתקבלת בצד השני בשקט וללא מעצרים או הוצאה להורג
על בגידה בממשל.
עצוב
גאה בך ובתפקיד שאימצת לרגע
כלהכבוד
והגרפיקה ה-בוש-ית כל כך מתאימה ללוות את תיאור האירועים המטורפים האלה...
הייתי ברוחי .
אכן לא קלים הימים האלה
אני לא ידעתי על זה, לא אפריורי ולא אפוסטריורי
אלא ממעבר אקראי אצלך
תודה