אביהו סופר
חברה, קהילה, חינוך, אחדות עם ישראל, חיבור החברה הישראלית, חכמת ההמונים, שיתוף ציבור
פוסטים פופולאריים
-
אז מה נשתנה הפסח הזה?
15/4/08 | 1220 צפיות
-
בשבוע שעבר ראיתם את זה פה, אתמול אצל לונדון וקירשנבאום
1/4/09 | 573 צפיות
-
כבר צהריים. שתים בצהריים. עוד רגע כיפור.
8/10/08 | 962 צפיות
-
פוסט מניו יורק הסגרירית
3/5/09 | 617 צפיות
-
סופרמן, אובמה והתוכנית לפיתרון גלובאלי
12/3/09 | 871 צפיות
-
סיפורי משבר מאמריקה
30/3/09 | 849 צפיות
פוסטים אחרונים
- צרת רבים לא חצי נחמה 28/6/13
- סימן שאתה מפתח תקוה 27/6/13
- מתחברים באבו גוש 25/6/13
- פוסט מניו יורק הסגרירית 3/5/09
- יציאת מצרים - מילון אקטואלי 12/4/09
- לכבוד ברק חוסיין אובמה, נשיא ארצות הברית של אמריקה 7/4/09
ערבות בצו 8
המאבק האמיתי שלנו, הוא לא עם החמאס או עם החיזבאללה, לא עם סוריה ולא עם איראן, המאבק שלנו הוא קודם כל עם עצמנו. עם השנאה והאיבה, עם האגו הנורא הזה שמפריד בינינו. רק אותו אנחנו צריכים לנצח...
אתמול דיברתי עם חברי הטוב זמיר גולן, בן קיבוץ עין שמר. השיחה עם זמיר הותירה אותי מהורהר.
האומה בשנת 1940 פרסם בעל הסולם עיתון בשם "האומה". העיתון שהקדים את זמנו, את דורו ובעיקר את הבנתנו המוגבלת, נסגר על ידי השילטון הבריטי לאחר שנשמה טובה הלשינה לבריטים, ש"בעל הסולם קומוניסט...". "ואנו דומים בזה לגל של אגוזים, המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם. שמדת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד. וכל תנודה קלה הנעשה על השק, מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה. ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החיסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים. וכל כוח איגוד הוא מתוך מקרה חיצוני. בענייננו אנו - דבר זה מכאיב מאד את הלב". ואני חושב... "...והתקווה היחידה היא - לגלות ולהלהיב שוב את אהבה הטבעית העמומה בנו, לחזור ולהחיות אותם השרירים..., שאינם פעילים בנו זה אלפיים שנה, בכל מיני אמצעים המתאימים לדבר. אז נדע שיש לנו יסוד טבעי, בטוח להבנות מחדש ולהמשיך קיומנו בתור אומה..." (האומה, 1940, בעל הסולם). אתם מוזמנים להאזין לשיר:
ולמי שעדיין לא ראה את הקליפ היפיפה הזה..אתם מוזמנים:
|
תגובות אחרונות
-
~גאיה~
בתגובה על צרת רבים לא חצי נחמה
-
שלמה.מ.
בתגובה על פוסט מניו יורק הסגרירית
-
solix73
בתגובה על לכבוד ברק חוסיין אובמה, נשיא ארצות הברית של אמריקה
-
זאת שבדרך
בתגובה על יציאת מצרים - מילון אקטואלי
-
solix73
בתגובה על סיפורי משבר מאמריקה
-
the_one1211
בתגובה על סנוב, את "צייטגסט" ראית כבר? – רשימה חגיגית לרגל ה Zday החל ביום ראשון הקרוב
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם התחלתי ללמוד לאהוב,בא לי לבכות
מרוב אושר ואור גדולשעוטף אותי
מאיץ חלקיקים מהאין סוף...
רק ללמוד..וללמוד ..זה מה אני רוצה :))
בעל הסולם כותב גם על כך.
הוא כותב, שבני האדם חייבים לשמור על הייחודיות של כל אחד מהם. הוא מצר על אלה שמנסים לבטל את מידת הייחודיות בתואנה לאחדות, להיפך, הוא טוען כי ככל שמאחדים הפכים וקצוות רחוקים יותר, כך משיגים התפתחות והתקדמות גדולים יותר.
70 שנה זה הרבה זמן לחכות....
אפשר גם עכשיו, הכול תלוי בנו.
האמת, לא הבנתי את הרמזים הנסתרים, אבל כנראה שיש כאן משהו שעמוק מבינתי.
אכן, מסכים איתך, העבודה היא בחיי היום יום, וממש לא להיות למעלה שם... רוחני.
השאיפה, היא להיות למעלה שם... ורוחני, והפער בין המקום שנמוך שבו אנו נמצאים, והמקום הגבוה שאליו אנו שואפים, מוליד בקשה להשתנות שנקראת תפילה.
שנגיע
אני מרגיש כאחד מה"הרעים". ואני מנסה לשכנע אותך, כי ככל שאשכנע יותר אנשים, הם ייצרו סביבה שתשפיע עלי ותשכנע גם אותי.
יש בזה היגיון לא?
מרגש לשמוע.
וגם משמח לשמוע שצופים בערוץ, ונהנים.
כיף לקבל פידבק, אשמח לשמוע גם ביקורת
בכל מקרה, תהני.
אפשר לומר את זה על כל מגזר אחי.
לא בכך העניין.
עלינו להבין שהערבות היא הכרח ולא מותרות. רק בזכות תחושת הערבות, יכול האדם להשתחרר מהצורך לספק את עצמו ללא הגבלה. רק אז הוא יכול להתחיל ולחפש איך "לעזוב ידיים" ולצאת מהמירוץ האינסופי אחרי התענוג.
מקווה שהסברתי את עצמי
בכל מקרה, תודה על ההתייחסות
אביהו
סחתיין לך. מקנא בהתרגשות הראשונית, דבר שלא פשוט לשמור עליו.
בהצלחה
מסכים. בבקשה, אשתדל לשלוח ולחפש עבורכם עוד כאלה
בכיף
אחי הבמבוק
לא צריך לחכות למילואים, הא?
הרי שום דבר לא קורה שם, שלא יכול לקרות, כאן ועכשיו.
אהבה ונתינה הם היסודות שמניעים את הטבע, את החוק שמנהל את הטבע.
אם נעבוד אחד על השני ונגדיל את חשיבותם, הם יהפכו לחשובים עבורנו.
תודה על ההתייחסות
אביהו
תודה אביהו. הקליפ באמת יפהיפה..
ותשמע.. עם זיכרון אבולוציוני קולקטיבי כלכך עמוּס,
אין פלא שהדחקה היא יותר פופולרית, יש פחד מאד גדול
וחוסר אונים משתק.
הנקודה שבלב נאלמת, אין מה שיצית אותה.
בעצם יש ((:
וזה לא הסבל. זאת האהבה.
תוכנית מצוינת - אפקט הפרפר. ערוץ 66 - מ צ ו י נ ת !
מ ת ח ב ר י ם
נפלא!
לפני הכל תודה על פוסט נפלא
אני מאוד מתחברת למה שכתבת!
הניתוק של האדם וחשיבת הפרט על עצמו כתוצר של התקופה בה אנו חיים - אינדיבידואליזם ,שהוא די אשלייתי ברמת החשיבה כיוון שתכלס יש את חשיבת העדר הנובעת גם מהתקשורת ומערכת החינוך שלא מחנכים לביקורתיות וחשיבה עצמאית שמאוד נוחים למערכת השלטונית ולבעלי ההון...
אנשים שיש להם דיעות בנושאים מסויימים חוברים זה לזה ויוצרים בסיס משותף ולא מקבלים שיש דעות שונות כיוון שזה מה שהם רואים במערכת ההנהגתית והכלכלית השזורות זו בזו , אותו דבר לגבי מגזרים, עמים וכיו"ב , ועד שאלה לא ישתנו זה לא יעזור באמת. השאלה היא הביצה והתרנגולת מה יגרום למערכת הגדולה להשתנות???
המשבר העולמי למשל מצביע שכל עוד אין כלכלה שמתבססת על חשיבה שלא כוללת רק חשיבה על העצמי (בעלי הון)אלא כלכלה שיתופית יותר וכלכלה ירוקה לדוגמא לא יהיה שינוי אמיתי בעולמנו ואני מקווה שאולי משבר זה יביא איזו תודעה מעין זו ויעורר .
האדם מרגיש מאוד חסר השפעה וזקוק לאמונה שאותה אינה מקבל לא מהתקשורת ולא ממערכת החינוך
הבורא קיים בהכל וכל אחד רואה את הבורא כפי שהוא רוצה לראותו
אמונתי היא שהכל אפשרי אם מאמינים שאנחנו כולנו מחוברים למרות השוני בנינו ושרק בטוב משיגים טוב ושכולם שווים(למרות שגם לי לפעמים לא קל עם שוני זה כשמדובר למשל עם אנשים שאין בהם יושר פנימי -להבין שיש גם כאלה ושיש להם תפקיד. במקום להתעצבן לאללה חחח).
עופר גת
מתחברת כל כך
למילים הללו שלך
תודה על מה שהבאת
ובעיקר על המקום וההבנה שבך
ראשית יישר כוח על העניין
החכמתי גם בענין של בעל הסולם
תודה
דבר אחר,
הבעייתיות שלנו כפולה ומכופלת..
ראשית האתנוצנטריזם - כל תרבות רואה עצמה נעלה אחרת כיצד תוכל להתלכד..
דבר אחר - הקהילתיות החסרה
כלומר,
ישנה סתירה פנימית בין להיות ביחד ולהיות בחברה
כאשר הכוונה שאנו דורסים דורות של אינדיבידואליזם לכאורה עבור בעלי העסקים אשר מנתצים את האחדות כדי למכור לנו מוצרים שאיננו זקוקים להם כלל.
אומנם, זה פשטני עד לזרה, אבל להערכתי הגסה זוהי המציאות המרה...
מאידך, הרצון להיות בחברת דומים לנו, כרצון מובנה במערכת הלמידה שלנו כאדם. כאשר הטענה של אדם יצור חברתי מרחפת מעל ראשנו כחרב המתהפכת עם הגירוש מגן העדן...
לבסוף, כדי לחבר את הסתירה הזו, אנו זקוקים, לצערי, תמיד לאויב חיצוני אשר ילכד את יושבי הסירה... אחרת זה לא עובד..
מכאן מה שנותר לנו לעשות זה
לברך אותנו בבשורות טובות באמת..
חוץ מזה 70 שנה הראשונות של האדם קשות.. אם הוא יוצא מהם חי הכל כבר מסתדר מאליו..
כן ,,,האגו הזה ...
רק חבל שיש כאלה שיודעים רק לכתוב ..
והמבין יבין ...
..
העבודה האמיתית היא בחיי היום יום
להיות כלי לאור
ולא להיות שם למעלה שרוחני
אותי שכנעת. לך תשכנע את האנשים הרעים.....
באחד משידורי הפטפטת לרגל המצב אתמול בערב הביאו לאולפן את שולמית אלוני וגאולה כהן. פתאום זקפתי גבה ואמרתי לעצמי, "זה הולך להיות מעניין..." ואכן קרה הדבר המרתק שלו ציפית. השתיים האלה שפעם היו תולשות זו את שערותיה של זו נראו פתאום מפויסות וקימו דיון רגוע ועניני. אמנם עדיין היו בינהן חילוקי דעות גדולים, אבל איפה הפאתוס של שולה? ואיפה הדמעות של גאולה?
אז נכון שחלק מזה זה הגיל, אבל חלק אחר זה איזה התפכחות בריאה שאני מאוד שמח לראות אותה.
עד לפני 20 שנה, דו השיח הציבורי בישראל נע סביב שתי אידאולוגיות מנוגדות שעוצבו עוד בימי תחילת הציונות, הלא הם הרביזיוניזם מבית ז'בוטינסקי מול הציונות הסוציאליסטית מבית בן גוריון (נניח). שתי האידיאולוגיות עשו הכל כדי שלא יצטרכו לעמוד במבחן המציאות וכל אחד ניסתה לעקם את העובדות לשיטתה. ואז באה האינתיפדה הראשונה וכל מה שקרה אחריה וזה טרף לכולם את הקלפים.
היום הבן של גאולה שבציערותו הרביץ לחיילים בימית הוא ילד טוב קדימה והתנתקות והבן של שולה מקים רשת בתי ספר פרטיים... "בנים גידלתי ורממתי" או סימן להתפכחות בריאה?
תודה
שבוע טוב
טלי
אני לגמרי קולטת את המסר שלך (צופה גם בערוץ 66 המצןין שלכם)
אחד הדברים על סדר יומי הוא עבודה משותפת עם אנשים רבים ככל האפשר וגם יצירת ארגון לשלום עולמי
נתחיל בקטן אבל המטרה כ ו ל ם
כאשר ישנם חלקים בציבור שאינם רוצים להתגייס - לעולם לא תהיה בינינו שותפות גורל.
כאשר אפילו הציבור שמתגייס לא דורש מהם להתגייס, זה אומר שהוא ויתר מראש על שותפות הגורל, כך המגזרים השונים הולכים ומתרחקים והופכים למדינות נפרדות בתוך מדינת האם הווירטואלית.
אין שום מסגרת משותפת שבה תיווצר שותפות גורל כזו - לא הצבא וגם לא השוק הכלכלי, כי יש אנשים שבוחרים לא לעבוד ולא לפרנס את עצמם, והשאר מאפרים להם זאת.
כל עוד אנחנו לא רוצים את החרדים והערבים איתנו בצבא, איך בדיוק רוצים שתהיה שותפות גורל. זו הרי צביעות לשמה.
אין שותפות גורל ולא יכולה להיות. הסדקים בין המגזרים כבר הפכו לתהומות, וכאשר הדברים פרוצים עד כדי כך, איש הישר בעיניו יעשה. זה אך טבעי. למשל, מדוע שאדם ירצה להתגייס בשעה שעשרות אלפים מקבלים פטור המוני אוטומטי פוליטי?
אם לא ניאבק להיות עם אחד - לא נהיה עם אחד. בזמן מלחמה, יש אשליה של ערבות הדדית, אך היא לא אמיתית. במציאות המדינה נקרעת למגזרים, שהקשר ביניהם הולך ומתנתק.
מתחברת לטוב..
במהלך המלחמה התחלתי ללמוד בקבלה לעם
הקליפ הזה - מהמעולים שבמעולים. תודה.
מעניין שבמילואים באמת מוצאים אותם
את אותם רגעים נטולי אגו
של אהבה וכנות
קבלה ונתינה
הדדיות