שקר ישן שהגיע הזמן לחשוף,

זהו השקר הארור שנקרא סוף טוב

מי הוא שנטע בי את הציפייה

שהמתים בסוף יקומו לתחייה

שהנסיך בסוף מציל את שלגיה

שהאוצר האבוד לבסוף נמצא

שהנרקיס חוזר להיות מלך הביצה

שאם מחכים בסבלנות עד תום

בסוף הכל בא על מקומו בשלום

שאם תיקח את התרופה תבריא

שאם תתאמץ תהנה מהפרי.

שאם משתדלים חזק זה עוזר

שמי שהלך – בסוף הוא חוזר.

מי נתן לזה להכות בי שורשים

שאי אפשר לעקור עם מאה מכושים

ועכשיו אני כבר בת שלושים,

ועוד לא יודעת מה עושים כשנגמר סיפור

והסוף בכלל לא טוב וכלום אינו פתור

הנסיך לא בא, הנסיכה לא מתעוררת

המלח טבע בים, הסערה בסוף גוברת

הגיבור הטוב נותר גווע ברעב

ואין בכלל פרח כזה-"פרח לב הזהב".

אני יושבת על הבר

ומוסיפה לי עוד סוכר

לא יודעת איך לצאת ממשבר

ורק נותר לי להמציא סיפור אחר.