שניהם מבקרים את היציאה למלחמה בחמאס. אני מבדיל בין שניהם כי טיעוניו של זאב שטרנהל

הם רציונלים ואילו טיעוניו של גדעון לוי הם רגשניים הגובלים בקבעון נפשי שאינם מאפשרים לו לראות

דברים כהוויתם.

זאב שטרנהל הוא היסטוריון בעל שם, חוקר הפאשיזם, שדן את הסכסוך עם הפלסטינים דרך זוית

הראיה של מומחיותו. בעיניו זהו סכסוך לאומי הניתן לפתרון כהרבה סכסוכים מסוג זה לאורך

ההיסטוריה. לעניות דעתי, אבחנתו של שטרנהל את הסכסוך כסכסוך לאומי היא מוטעית. הסכסוך

עם הפלסתינים הוא סכסוך דתי. איראן הביאה אותו למקום הזה. לסכסוך דתי אין פתרון רציונלי.

זהו משחק סכום אפס. לכן כל טיעוניו המושכלים של זאב שטרנהל יתפוגגו מול הפנאטיות הדתית של

איראן ושליחה אצל שכנינו - חיזבאללה וחמאס.הפתרון היחיד לסכסוך עם הפלסטינים בעיני איראן

הוא השמדתה של ישראל. הגיע הזמן להפסיק להתעלם מעובדה זו ע"י אינטלקטואלים מסוגו של

זאב שטרנהל.

ואילו גדעון לוי, המגיב תגובות פבלוביות על כל ארוע בסכסוך עם הפלסטינים בהצדקתם ללא פקפוק -

אינו בר ויכוח בנושא. שום עובדה לא תשכנע אותו.