כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    שתי נשים באדום

    51 תגובות   יום ראשון, 18/1/09, 18:41

     

    היום לקראת סופו ואני עייפה, זה סימן?
    הקור מכווץ שכמות, זה סימן?

    הדרך הראשית הופכת צדדית. דרך חתחתים, מגורדת. חשוך וקר. ולא מוכר.
    התעקשות, הסתבכות, מחסום, פיתול. עוד פיתול. עוד פיתול ומעקף. זה סימן?

    בקבוק מים נשלף תוך כדי נסיעה ומרטיב בגד. זה סימן?
    חלון המכונית מתנפץ ונשפך ברסיסים פנימה, למושב שלידי, זה סימן?

    ירח ענק, זורח, נגלה לעיני, זה סימן ליופי.

    חיפוש, היפוך כיוון, שיטוט, אין חרטה לרגע, הגעה. סימן לסוף או התחלה?

    אשה עומדת בפתח בית כראשו של צב. אם אעשה תנועה חדה מדי, היא תתכנס פנימה.
    הבטנו זו בזו בסקרנות. הנה את, הנה אני.

    הבית מואר וחם, אבל אנחנו מתמרדות ובוחרות לשבת בחוץ.
    שתי נשים יושבות בחצר, בליל ינואר קר, עטופות היטב בשמיכות אדומות, פנים גלויות, שותות יין, חולקות סיגריה ומכירות.

    יש על מה לדבר, ועוד איך. יושב בינינו נושא, ובכל זאת הוא לא הנושא. הוא יצוץ מדי פעם וידחה על הסף. מבחירה. הרצון לדוש בו ברור ובאותה המידה הרצון שלא. קודם נכיר. אנחנו קודם. הרווחנו את הרגע הזה ביושר.

    הזמן זורם בנחת ובחן, היין מחמם קרביים וחיוך. מבטים חקרניים אבל אוהדים חולפים בינינו. אז ככה.

    נפתח רעב מזדמן, וסופק בקטנות, טעימות. טבילת פיסת פיתה בממרח, מלווה בכרסום עסיסי של ירק. ולבסוף קפה. קפה זה נושא מכובד. דרושים פה דיוק ושימת לב.

    ואז, פרידה. זמנית. נרשם גישוש לחיבוק שהוחמץ. עוד יומתק.
    שתי נשים ואדום.

     



    ציור - תמרה דה למפיקה - Woman in Red

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/2/09 10:58:

      צטט: ערסאל 2009-02-05 10:07:41


      יפה

       

       אתה מינימליסט. זה יפה :))

        5/2/09 10:57:

      צטט: שאינה יודעת לשאול 2009-02-05 09:14:20


      למקרא השורות נאלמתי

      זה סימן שכתבת מצויין.

       

       

       

      חמודה :))

      מחמאה גדולה מאשפית גאונה

        5/2/09 10:57:

      צטט: רומי שנהר 2009-02-05 03:24:34

       

      אהבתי מאד.

      והתמונה החדשה מצוינת.

      את כל כך יפה.

      הילה

       

       תודה ותודה הילה :))

      כמובן שאת התמונות בהן אני נראית כמו מדבר שלא השקו אותו לא העליתי...

        5/2/09 10:07:

      יפה


      למקרא השורות נאלמתי

      זה סימן שכתבת מצויין.

       

       

       

        5/2/09 03:24:

       

      אהבתי מאד.

      והתמונה החדשה מצוינת.

      את כל כך יפה.

      הילה

        3/2/09 23:24:

      זה סימן שיש לך תקציב

      זה סימן שיש לך נטיה לתרבותיות

      וזה סימן שאיפה אני ואיפה העולם...

       

        3/2/09 23:16:

       

       

      ראיתי תערוכה של הדה למפיקה הנ"ל במוזיאון בבוסטון לפני שנתיים. זה סימן למשהו?

        3/2/09 23:15:

      נהפוכו

      להתפלש במגזר.

      לטמון את הראש ברכות, ולטלטל אותו

        3/2/09 23:06:

      את מוציאה שם טוב למגדר שלך. כמעט לקנא.
        3/2/09 23:05:
      שמחה שקפצת לבקר :)
        3/2/09 23:01:


      מרגיש מוכר כל כך.

       

       

        29/1/09 12:57:

      תודה מירב :)

      שרק ככה יהיה לנו

        29/1/09 12:29:
      איזו אוירה נעימה:-)
        20/1/09 20:15:

      תודה רבה גלי :))

       

        20/1/09 19:19:

      אהבתי מאד את הטקסט מיכל
        19/1/09 22:06:

      חיבתי לכתום גדולה אף יותר :))) איתו זה ממש רומן עומק

       

      ובאדום אני חוצה רק מעברי חציה, ברגל (אף פעם לא באוטו. מופרעת, אבל עם עקרונות !)

        19/1/09 22:02:
      חיבתך לאדום לא פוסחת על דבר?
        19/1/09 22:01:
      יש לך מזל שאני לא שוטר מקוף בשכונה שלך...
        19/1/09 21:52:

      :)))

      מזה להזהר ?

      בתור אחת שחוצה באדום ...

        19/1/09 21:48:

      הזהרי לך.

      שתיתי אתמול קפה בשעה כזו ורצתי להשתין כל הלילה.

      מצטערת שאני מורידה את הדיון לקונקרטי...

        19/1/09 21:44:

      --דקונסט----

      בדיוק מכינה לי קפה :)) אשים לב לצימצום והרווחה

      יפה איך שתית קפה יש בה תמיד משהו מנחם

      אתנחתא, פתיחת שיחה, תחילת יום, סיום עבודה, רגע של נחת

       

      ותודה על מחמאה

      קפה זה נושא מכובד מאד, ואת הדיוק שנדרש בו אני רואה לגמרי בעיניים מיסטיות-קבליות.

      שילוב של כוחות צמצום ורווחה. הקפה מסתגר, נעול, מכווץ, והחלב הוא הכח הפותח שאסור להגזים בו. אם הייתי שותה אותו עם סוכר, זה בכלל היה גורר התכוונות של שעה לפחות.

       

      (עדיין לא החמאתי לך על התמונה החדשה - אז הנה. יפה מאד).

        19/1/09 20:53:
      אבל היתה גם חגיגה קטנה
        19/1/09 15:36:


      ציפיה דרוכה ומתח מורגש באויר, ואז כל דבר הוא סימן

       

       

        19/1/09 11:52:

      תודה תנא, אני רואה שהאדום הולך איתי לפה ולשם

      איך נופץ? לא יודעת. תעלומה. אולי כוח טלה-קינטי של מישהו...

        19/1/09 11:38:


      כבר כתבתי לך שיפה לך אדום...

      חלון המכונית התנפץ??? איך זה קרה?

      כתבת מאוד יפה.

       

        19/1/09 08:17:

      תודה מיינדי :)

      באמת היה מקסים

      ולגבי ה-@ - יש הבנה :))

        19/1/09 01:13:


      הכל סימן :)

      הנה, גם זה  @

      כתבת  מ ק ס י ם

        19/1/09 01:03:

      צטט: clear1 2009-01-19 00:54:24

      בגלל זה- היום לקראת סופו ואני עייפה,  ועוד סיבות,

      לא אתפלסף כאן יותר מדי.

       

       :)))

      העייפות, כדרכה של עייפות, נופלת עלי שוב

      (תודה)

        19/1/09 01:00:

      צטט: ליאור רועי 2009-01-19 00:34:19


      אפילו הקליפ מסתדר.

       

      :)))

      ליאור, המילים מצויינות, גם תמונת הגבר הערום בפתיחה מתקבלת בברכה

      אבל מה זו ההטיה ההומו-אירוטית הזו? למה את מרמזת?

        19/1/09 00:54:

      בגלל זה- היום לקראת סופו ואני עייפה,  ועוד סיבות,

      לא אתפלסף כאן יותר מדי.

      אציין רק שאני מזדהה עם זה-

      קפה זה נושא מכובד. דרוש פה דיוק ושימת לב.

      ואם הוזכר קליפ, אז חשבתי על אחר, לא מצאתי ממנו , אז רק המילים.

      http://www.allsongs.co.il/index.php?sType=2&sStr=%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A7&prdID=77350&prdTitle=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D



        19/1/09 00:33:

      פעם זה היה כל כך פשוט לרדת לסיני.

      מרימים יד, תופסים טרמפ ומגיעים לדהב.

      כל כך פשוט.

        19/1/09 00:12:

      צטט: מיכל* 2009-01-18 21:45:22

      צטט: שרון קדם 2009-01-18 21:30:23

      מה את בדואית?

       

       קצת...

      מתגעגעת לסיני :)

      כן, גם אני, גדלתי שם בדרום.

       

      יפה תיארת את העוצמה במה שלא נאמר במילים.

       

        18/1/09 23:55:
      מרגישה נכון עם התיאור שלך :)
        18/1/09 23:11:


      ההשהייה, בניגוד לפעולה מתוך אמוציות, מרתקת, מצריכה הרבה כוחות נפשיים, בגרות, סקרנות והבנה.

       

        18/1/09 22:47:

      צטט: אורלי שנקר 2009-01-18 22:37:44

      זאת השנייה? או הראשונה?

       

       

       זאת האמצעית קריצה

      והיות וגם הסוודר הזה נכח, אז אדום באדום זה כבר סימן :)

      (קדימה הפועל!)

        18/1/09 22:45:

      צטט: medad 2009-01-18 22:34:37


      אני אוהב את הסגנון המינימליסטי לכן הייתי כותב ככותרת לציור רק את המשפט:

      התעקשות, הסתבכות, מחסום, פיתול. עוד פיתול. עוד פיתול ומעקף. זה סימן?

      לי הוא מעביר את הסיפור כולו

       

      מידד

       

       

      אתה כל כך צודק.

      כמעט הסתפקתי במשפט הזה

        18/1/09 22:37:

      זאת השנייה? או הראשונה?

        18/1/09 22:34:


      אני אוהב את הסגנון המינימליסטי לכן הייתי כותב ככותרת לציור רק את המשפט:

      התעקשות, הסתבכות, מחסום, פיתול. עוד פיתול. עוד פיתול ומעקף. זה סימן?

      לי הוא מעביר את הסיפור כולו

       

      מידד

       

        18/1/09 21:50:

      צטט: אירה ג 2009-01-18 21:36:25


      סימן, בטח שסימן.

      ויש לכן את כל הזמן שבעולם להגיע. הדרך חשובה לא פחות. לאט לאט. לא להחמיץ את הסימנים.

      כתבת מקסים, וכך הציור.

       

       היי אירה, שלומות :)

      סימן, בטח שסימן. אפילו אדום.

      אבל לסקרנות כוונה משלה.

      והדרך מאוד חשובה וקשובה

        18/1/09 21:45:

      צטט: שרון קדם 2009-01-18 21:30:23

      מה את בדואית?

       

       קצת...

      מתגעגעת לסיני :)

        18/1/09 21:44:

      צטט: too many ideaes 2009-01-18 21:28:08


      יפה כתבת .

       

       תודה רבה

        18/1/09 21:36:
      נגמרו לי הכוכבים. זה סימן?
        18/1/09 21:36:


      סימן, בטח שסימן.

      ויש לכן את כל הזמן שבעולם להגיע. הדרך חשובה לא פחות. לאט לאט. לא להחמיץ את הסימנים.

      כתבת מקסים, וכך הציור.

        18/1/09 21:30:
      מה את בדואית?
        18/1/09 21:28:

      יפה כתבת .

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין