
וכן כן לא אמרו לי שאסור לדבר ברחוב בטלפון.. לפתע" בום טראח" לא יודעת איך ולמה על מה חשבתי או הסתכלתי.. נכנסתי בעמוד!!! והתלבטתי אם לספר את זה פה אבל מה אכפת לי לשתף אתכם הרי עכשיו אחרי שזה עבר אני צוחקת עליי..אני לא ממש הבנתי אבל לפתע.. היד שלי התמלאה בדם... עמדתי לי ברחוב והתחלתי לבכות כמו ילדה בת 4!! כמובן שישראלים חביבים באו ניסו להרגיע אותי .. ואני בוכה ורואה את כמויות הדם על ידיי ובוכה עוד יותר.. אז כן הנזק הוא תפרים בגבה וזריקת טטנוס וזה אחרי שספגתי את הצחוק המעצבן( באותם רגעים) של הרופא בעודי בוכה הוא מלטף לי את הראש ואני בוכה" לא רוצה זריקה!!!"אז נכון יש עכשיו בדיחה לכל החברים , המשפחה, וכל מי שמכיר אותי לפחות לשבוע.. והכי יפה זה שכל מי שחייג אליי באותם רגעים במקום להרגיע אותי.. צחק!!! אז נכון אני בדרך כלל לא מהכותבות פה.. אלא יותר מהקוראות.. אבל מה אכפת לי שתצחקו קצת? אופס .. אבל הבטחתם לא לצחוק! |
אילן גבע
בתגובה על
אילן גבע
בתגובה על השאיר אותי ללא מילים
אילן גבע
בתגובה על המגע שלך...
תגובות (54)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קראתי את זה כרגע (חצי שנה אחרי)
והצלחת לגבור על העייפות שלי
ולגרום לי לצחוק בקול למשך מספר שניות
השלום לעמוד ?
שליימזילית!
רוב הסיכויים שזה לא יקרה שנית מאחר והיום כל מי שצועד לצידי ברחוב אני דואגת להזהיר " תזהר עמוד," מעניין מה זה אומר
..
שיש לי עמודפוביה?(:
גם אחרי שנה לא צחקתי...
בואי נסכם שלא נסכם.
הפתעות קטנות, כמו עמודים בדרך. לא תמיד זה כואב
אחלה שבוע שיהיה
דני
שבוע חדש.
עמוד חדש, פוסט חדש??
יום שישי
אכנס פעמיים
(גם לי מגיע חופש, לא??? )
איזה יום היום?
ולמרות זאת באתי
הייתי צריך לעבור כמה עמודים בדרךהיום זה היום החופשי שלך ! :))
באתי
גדולתו של האדם היא :
היודע לצחוק על עצמו, יודע לצחוק עם כולם,
היודע לצחוק בתוך עצמו, יודע לשמח את העולם.
בתודה ובאהבה וחג פורים שמח
ואם ביום שלישי לא בא לי??
באמת לא יפה מצידו שלא זז הצידה, ופינה לך דרך.
אני אומר לך,
העמודים של היום, אין בהם שום התחשבות... שום התחשבות .
במשרד אצלנו היה קיר זכוכית, במקום שנראה כמו מעבר ללובי
לא פעם ולא פעמיים נחבטו בו אורחים ממהרים, עד שסומן במדבקה גדולה.
התגובה הראשונה של כולם, למרות הכאב, היא התנהגות של "הכל בסדר, לא קרה כלום" רק מעצם הבושה.
כואב, ומשעשע, ללא ספק
והעמוד בסדר?
סיפור חמוד, קיבלת כוכב.
איזה חיוך של " גו'קר"
..
קורה שניתקעים בעמודים
אם חושבים על דברים אחרים
אולי קצת מעופפים וזה לא רע בחיים
גם לי לפעמים קורה
שאני פתאום רואה
עמוד 10 ס"מ מפניי
אז ממשיכים בדרכים
שלא יקרה לך יותר
כי ניראה שנילחצת מהדם
יותר מהשאר
שיהיה לך רק טוב
כן,כן, להיכנס בעמוד בגלל ראש בתוך ספר מוכר לי מאוד.
לי אבא שלי הביא אפרוח פעם. קטן וצהוב. רדפתי אחריו בשכונה כפוף
ומסתכל לרצפה (איפה שהוא רץ).
כמובן שנכנסתי בעמוד.
לא סתם עמוד, אלא כזה עם שפיצים של "שפריץ". ישר לקחו אותי למיון
לתפור. עוד הספקתי לצעוק לאחת הילדות "שמרי על האפרוח..."
כשחזרתי ושאלתי אותה איפה האפרוח היא אמרה לי שאחת
הילדות בשכונה דרכה עליו.
אכן, סיפור קורע לב.
(רק אסוציאציה בגלל העמודים)
אני דפקתי פעם את הראש חזק בחלון ראווה בשטוקהולם
וזה סימן שהחלון היה מאוד נקי והעוגות שם מאוד מצאו חן בעיניי..
כן, להיכנס בעמוד באמצע הרחוב זה מצחיק. אולי כואב אבל מצחיק.
כתבתי: "גם"
יודעת לצחוק גם על עצמך... נפלא.
אני הבטחתי לא לצחוק?
חחחחחחחחחחחחחחח
אז זהו ש...אי אפשר שלא...
איך תמיד סיטואציות "טרגיות" במבט לאחור נראות משעשות...
:-)
גם אני מפחד מזריקות
האם דורותי חלמה על ארץ הפלאות?
הכי כיף זה לצחוק על עצמך
מדובר בטח במשקפיים של חכם חנוכה שהיו חסרות לך
כי שם כל עדשה מיקרוסקופ
אוייי
האמת, עכשיו אני קצת דואג אבל אם הייתי רואה את הקטע לדעתי, מרוב צחוק הייתי נופל על הרצפה. אז היה נהיה עוד יותר מצחיק כי את בוכה ואני נקרע על המדרכה ולא מצליח להפסיק לצחוק.
טוב שלא הייתי שם.
בטח שיחה דפוקה