ספירת הצ"ל שלי אתמול גילתה שצחקתי מעל הממוצע של מבוגר (15) אבל מתחת לדרישות של דיאטת האושר (30) [בתמונה לעיל]. לכן, יש צורך שאגדיל את הצ"ל באחד האמצעים שבק מציעה. האמצעי הראשון הוא חשיפה לקומדיות. השאלה היא אילו קומדיות?
בק מציעה, כאמור, לחשוף עצמנו באופן יומיומי לקומדיות (בקולנוע, בטלויזיה, ברדיו, בהופעות חיות), אבל רק כאלו שמצחיקות אותנו. כאלו שההומור שלהן לא מדבר אלינו עשויות לקלקל את יכולת הצחוק שלנו. בעלי והילדים שלו, למשל, מתים מצחוק מהסדרות: "סיינפלד", "נישואין פלוס", ודומיהן. אצלי נדיר שהן מעוררות חיוך וכשבעלי מפציר בי לראות "סיינפלד" ומראה סימנים של אי שביעות רצון מכך שבמקום קריאות ספזמיות, עיוותי פנים וטלטול צדדים, מתלבשים עליי, שלא במכוון, פניי פוקר, אזי במקום הגדלת הצ"ל אני מגדילה את כמות הפ"ל (פיהוקים ליום) באופן משמעותי. אם כן, ילדים, היזהרו מעצי באובב ומקומדיות שלא מצחיקות אתכם!
דרך אגב, חלק מהצ"ל של אתמול הם הודות לקטעים מצחיקים של חברי הקפה. חלק אחר היה הודות להומור המיוחד של ד"ר מרתה בק. |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל למי שבאמת רוצה לצחוק היכנסו לבלוג של אושר לין
http://cafe.themarker.com/view.php?t=831846
או ללינק שהיא מפנה אליו.
http://www.wonder-tree.com/uni-humor14.htm
ובכל זאת למדנו משהו מדו"ח הייט, או שלא? בכל אופן, המחקרים האלו הם מה שנקרא "פסיכולוגיה".
אוי נתי. זה נשמע כמו מחקר בביולוגיה.כשמתחילים לחקור הומור וצחוק זה באופן אוטומטי לא מצחיק.בדיוק באותו אופן שכשמתחילים לחקור סקס זה ממש לא מושך.