אף פעם לא התייחסתי אליו יותר מדי ברצינות.
זה פשוט משהו אני עושה ישר אחרי שאני מצלמת - מתייקת ומכניסה למעטפה חומה,כדי שיהיה לי שקט מול העייניים ובראש. את המנהג המעולה הזה רכשתי מהצלם שהתמזל מזלי להיות האסיסטנטית שלו - אבי גנור. ומאז שעבדתי אצלו כל החומרים שלי מתוייקים ומסודרים בשיטה הזו, מהפילם הראשון שצילמתי אי פעם ,בכיתה ו' ועד היום. כולל גיבויים של חומר דיגטאלי. יש לי 3 שידות מגירות מתכת גבוהות של "הארגז" שקניתי ברגע מפתיע של תבונה , ועוד שתי קופסאות זמניות שמחכות שתנוח עלי הרוח ואקנה עוד מגירות מתכת. כרגע אני במעטפה מספר 1269. וזה אחרי שהעברתי לפחות חצי מהחומר שצילמתי ללקוחות שלי כדי שיהיה לי פחות נפח לאיכסון.
יש דברים שאני מצטערת שלא הקפדתי לשמור אצלי ו"נתתי" כ"כ בהתלהבות ,אבל זה מה יש. קשה לאתר חומרים ,אפילו מלפני שנה.
פעם היתה לי שריפה רצינית בסטודיו. עמדתי בחצר והסתכלתי בתדהמה על הלהבות וחשבתי שזהו , הכל הלך. אבל שניה אחרי זה חשבתי - לא נורא,לפחות אתחיל דף חלק. בסוף כיבו את השריפה והארכיון שלי רק התמלא באפר שחור.
זו בדיוק הגישה שלי לארכיון- אני שומרת ,מתחזקת ,עושה כל מה שצריך אבל פני אל העתיד.
בזמן האחרון , להפתעתי , פונים אלי הרבה בקשר לארכיון שלי. סופרת שזוכרת צילום אופנה שלי ורוצה אותו לכריכה של ספר שלה שיתפרסם בגרמניה. מוזיאונים , תוכניות טלויזיה. הרבה מתעניינים בצילומים של תרבות המועדונים בתל -אביב שתיעדתי אותה כמבלה באמצע שנות ה- 80. פתאום אני פותחת מעטפות חומות מהמגירה התחתונה בצד שמאל... והאמת - גיליתי ממש אוצר. קודם כל תיעוד של אנשים , מקומות ואירועים. חלק מהדברים ,כמו למשל קולנוע דן שבצילומים האלה ,בכלל לא קיימים כבר. וגם הצילומים נהדרים בעיני! ממש אוצר. בכלל שכחתי שצילמתי אותם ואני מתייחסת לצילומים כאילו צילם אותם בכלל מישהו אחר.
לדעתי הצילומים עומדים במיבחן הזמן ואפילו השתפרו - כי האסתטיקה הכסחיסטית ( מחורעת) שלהם נהייתה לגמרי נורמטיבית והם ממש סטייל. גם כל מיני דברים שהפריעו לי בזמנו ,כמו חוסר פוקוס או דמות "שרופה"נהיו הכי אופנה.
כיף היה להיפגש מחדש עם הצילומים האלה ולגלות את האוצרות שטמונים בארכיון שלי. עכשיו אני מבינה יותר את כל הסיפורים האלה על ארכיו גנוז של צלם שהתגלה בעליית גג.. . גם מהצד שלפעמים פשוט מתחשק להיפטר מהמשא של כל הארכיון הזה וגם מהתגליות שמתגלות מלנבור בו.
* השדרוג של האתר של קפה דהמרקר מחק את התמונות שהעליתי בזמנו אז העלתי מחדש . אני מניחה שלא בדיוק את אלה שהיו כאן קודם , אבל בטוח שלפחות חלק זהות . |
galplik
בתגובה על ים של תערוכות
קובי 50
בתגובה על
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם הfeel של הצילומים האלה לא יחזור וחבל.
מדהים ומרגש
את חייבת לסרוק הכל ולשמר את הכל דיגיטאלית
אשת הרעיונות ! - שרון שביט !
מתי ניפגשות?
תודה דפנה.
אני דווקא מאוד אמביוולנטית לגבי פישפוש בזכרונות ,מעדיפה את ההווה והעתיד.
אני שומרת על הארכיון כי צריך -אבל מאוד לא נוסטלגית.
ארכיון זה אוצר.
נתת לי רעיון בעקבות הפוסט
לכתוב כתבה על הארכיון של ביבליקל
לאתר שלי.
מירי מתגעגעת!
נשיקות
ש.ש.
הנה הפוסט שמדבר על משמעות המילום עבורי.
הפשפוש בזכרונות
הריח
הצלילים
הזמן הקפוא והחי כל כך בצילום.
נהנתי לקרוא את הפוסט
תודה!
זה די מדהים ,כי את הצילום הזה צילמתי עוד לפני שבאמת הייתי צלמת ,כשבניתי תיק עבודות להראות.ועד היום אני ממש אוהבת אותו.
יש בו איזה שמחת חיים לנצח.
עומדת עם הכובע ברט - עדה לזורגן.
זיהיתי שתיים מהנשים בתמונות, אלימור זילברמן בתמונה השניה
וגלי שעבדה בפינגווין ביתר התמונות.
מדובר בכל כך הרבה חומר שאני אפילו לא חולמת לסרוק את זה!
תודה.
ניראת מתאימה לך :)
נפלא!
איזה תיעוד של תקופה :.)
יפיפייה אמיתית !
:-)