הכל בלעתי פנימה הצער הפחדים הכאב וגם השמחה ורגעי האושר הקטנים - והמעטים - שמרתי בתוכי בגיל חמש בלי התראה מוקדמת לקחתי פינצטה של אמא שלי עם הרבה סבלנות הורדתי אחת אחת את כל הגבות שלי בערב אמא קראה לי לאכול עמדתי ליד הוריי שאז עדיין היו יחד הסתכלתי על אמא בפחד רציתי להבין אם מבחינים במשהו היא הבחינה מהר אני שתקתי רק דמעות זלגו מעיני
זו הייתה הצעקה שלי |