אז כן. המילה רזה לא רשומה לי בתעודת הזהות. אמנם נולדתי פגית קטנה, אך עדיין, המיילדת שלי לא בקשה מהרשם במשרד הפנים להוסיף את היותי קטנה, דקיקה ושברירית, ביום היוולדי. אז כן, השלתי מגופי שמונה קילוגרמים בשנה האחרונה. ועדיין. המילה רזה לא נרשמה שוב בתעודת הזהות שלי, גם לאחר שעדכנתי אותה במקום מגוריי החדש. ועדיין. אני קמה בבוקר, מביטה במראה. לרוב אוהבת את מה שאני רואה. לעיתים, הבטן מציקה לי. טוב נו, אני בחורה שתחושת הבטן שלה מובילה אותה בחיים. ברור, זו הסיבה... צינית שכמוני. אני אוהבת את זה. ועדיין, עם כל התחושות של "בא לי להיות פחות", התחושה הפנימית היא החזקה מכל. תחושה של אישה אמיתית, סקסית, עגולה וגדולה מהחיים. לא סתם קראתי כך לבלוג שלי.
אז כן. אני גאה להיות בחורה מלאה. כן. אני גאה להיות עגולה, עסיסית ולא נתונה למגבלות מידה 38. כן. אני חושבת שנשים מלאות, הן נשים בעלות סקס-אפיל מטורף. מי החליט שרק אישה רזה היא הדבר הכי יפה עלי אדמות? מי? תביאו לי אותו או אותה. עכשיו.
אז לכל הנשים המלאות, אני שולחת חיבוק גדול ומלא הערצה. אך בעיקר מאחלת לכן שתאהבו את עצמכן כמו שאתן, כי אתן יודעות מי אתן באמת.
שלכם, אישה אמיתית.
המשך יבוא.... |