כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
אמון בתהליך
הפוסט האחרון שכתבתי "הזכות לחלום..." השאיר אותי בסערת רגשות ומחשבות, הרגשתי שאני נוגעת, לא נוגעת. מתקרבת מתרחקת ממה שיכול לקדם אותי עוד צעד קדימה. ההבנה שיש משהו שאני לא רואה ועדיין עוצר אותי, כבר היתה לי בתודעה, רק לא היה ברור לי מה הוא הדבר.
משפט אחד מהשיר חלומות של אחרים התנגן לי כל הזמן בראש:
כל המילים שנעלמו תמצאי אותן בחלומות של אחרים...
השאלה שעלתה אצלי היתה, איך יכול להיות שמי שיודעת ללוות אנשים בהגשמת חלומותיהם, תקועה בהגשמת חלומותיה...
כאילו נשכחו כל חלומתי שהגשמתי אל מול החלום שמניע אותי קדימה - תמונת האושר.
באחד הימים השבוע פתאום עברה בי התרגשות של תגלית, אתם בטח יודעים על מה אני מדברת, על ההרגשה הזאת שהנה קורה משהו חשוב, נופלת תובנה שלא היתה קודם, מרגשת כזאת שאחריה ייפלו עוד אסימונים.
ההרגשה היתה שיש קשר בין ההחלטה שעשיתי באוגוסט, שאני עושה הפסקה בעבודתי כמאמנת (זמני עד הודעה חדשה), אלא רק מלווה חברים בתהליכים שלהם, לבין הדבר הזה שעוצר אותי מלהתמסר לאהבה עד הסוף. נשארתי עם ההרגשה וההתרגשות, ניסיתי להבין מה המשמעות שלה.
תמיר פלג , חבר טוב, צחק איתי (באהבה), בזמנו, אמר שהוא צריך לאמן אותי בלקחת כסף הרגשתי שזה לא משם. את האמת לומר, לא הבנתי את עצמי, חשבתי שנכנס בי הפחד, שירד הבטחון, חשבתי שאולי זאת ירידה לצורך עלייה, או של חוסר רצון להתחייב. חשבתי שזה ממקום של פינוק ואולי לראשונה בחיי, וויתרתי לעצמי, הרשתי לי להיות מפונקת,
החלטתי שגם אם אני לא מבינה למה, אני הולכת עם מה שאני מרגישה. השבוע הבנתי שזה חלק מהתהליך.
המילה החסרה היא "אמון".
זאת המילה היחידה שמבדילה בין התהליכים שאני עוברת עם אחרים, לבין אלה שאני עוברת עם עצמי. המפקחת שלי תמיד צוחקת עלי (גם באהבה), שאצלי כולם מדהימים וכולם חכמים וכולם יכולים. גם הילדים וגם הגננות וזה נכון, כי אני מתחברת למקורות החוזקה שלהם ושם מעצימה. יש לי אמון מלא ביכולת של אנשים וילדים להצליח להגשים פוטנציאל. יתרה מכך, ברור לי לגמרי, שזה יקרה עבורם. אני רואה את תמונת האושר שלהם הרבה לפניהם והולכת איתם יד ביד בדרך.
בתמונת האושר שלי, אני מתקשה להאמין.
ובכל זאת,
המטרה כרגע היא למצוא את המילים החסרות, אלה שאני מביאה לתהליך הגשמת חלומות של אחרים ולהיות מסוגלת להשתמש בהן לטובת עצמי ואם המילה החסרה היא אמון אז...
מה הדבר שמונע ממני להאמין עד הסוף שאכן לי זה יקרה, שאני ראוייה, שתמונת האושר תתגשם.
המקורות ל"למה אני מתקשה להאמין" כבר אינן רלוונטיות, המטרה היא קדימה, אל עבר רכישת האמון הזה. אני יודעת שזה לוקח זמן, שזה נרכש תוך כדי תנועה ותוך כדי הצלחות קטנות שנכנסות לתודעה.
אמרתי השבוע למישהי ברגע של אושר: תסתכלי טוב טוב על מה שאת רואה עכשיו ותכניסי לתודעה, כל האושר הזה הוא שלך.
אין מקום לייאוש, יש מקום לסליחה על "נפילות" כל אחד בקצב שלו וגם אני צריכה להיות סבלנית לעצמי, דע מאין באת, מי אתה ולאן אתה הולך...
הקול הפנימי האותנטי כבר קיים, כמו גם האומץ לשאול את השאלות, לנקות את חדרי הלב הנסתרים. קיימת כבר האהבה העצמית, זאת שמכילה, אוהבת, מפרגנת, מעצימה. החברים המתאימים כבר פה, גם אני כבר פה.
אני אכבד את הקצב שלי, אנשום אותו, אמשיך ללכת את המסע שלי, וגם העולם יכבד.
ברור לי מאיפה באתי, ברור לי מי אני וברור לי הכיוון אליו אני הולכת.
זה יקרה כי אני-אני וכי החלטתי. זה יקרה כי אמצא את המילים החסרות ואשלים אותן.
המשמעות של לחיות היא להציף את השאלות, התשובות כבר יגיעו.
קמתי לפני הזריחה היום, לקחתי את הבן שלי לרכבת, השמש שולחת את קרניה מבעד לטיפות הגשם. כתבתי פוסט מתוך הבילבול והמחשבות, פוסט לא גמור, הבית בשיפוצים וזה נפלא. התחדשות של צנרת מקדמת אותי לקראת זרימה...
|
תגובות (76)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גילוש,
אהבתי את המחשבות שלך.
שיהיה לך בהצלחה.
טלי*
את כותבת בצורה כל כך חסרת פחדים ..
נותנת 100% ממך כאן ..
שקופה ויציבה ...
וזאת כשלעצמה סיבה מספיק טובה להעריץ אותך ..
וכן ..
חלק מההבנה זה להפנים שבתהליך יש עליות וירידות .
הגרף בגדול הטפס למעלה ...
גם אם יש פיקים שלילים לפעמים ..
ואין מה להתביש בירידה ..
כמו שאני אומרת ...
גם את העצבות שלי לא גנבתי מאף אחד ..
על מה להתביש
אין סיבה לבהלה .
גם אם התהליך נתקע לרגע
את בדרך הנכונה ..
את נפלאה
אבלאני מבינה את התחושה
גילוש יקרה ואני דווקא מרגישה, שקיים בך הרבה אמון
כן בהחלט גם בעצמך. ומי כמוך יודעת שמדובר בתהליך, אבל את כבר הרבה זמן
צועדת לך על דרך המלכה שאת !
נשיקות והמון חיוכים והצלחה להמשך המסע.
ממני שאוהבת את הכנות וגילוי הלב שלך עד למאד,
ואני לא היחידה :) !
גם אני כבר פה.
אני אכבד את הקצב שלי, אנשום אותו,
אמשיך ללכת את המסע שלי,
וגם העולם יכבד.
תחושת האמון שיש לך
היא את, היא בך והיא חלק ממך כאדם חזק ובטוח בעצמו
מכירה את זה מעצמי..
אם את כבר פה
מכבדת את הקצב שלך, נשמת נכון
המסע יהיה נפלא ותאמיני לי
לא כבד..מעניין מאוד :-)
כתבת ופשוט קראת אותי
העלת לי עבר מרתק ותוצאות נפלאות...
כל כך הרבה תגובות וכל אחד וההבנה שלו
אז זה שהשארת חומר למחשבה זה החיובי לאחר הקריאה
נורא בא לי להעתיק ממנו,
מה גם שזה נכון לאללה...((:
אני מרגישה את אותו הדבר גם מהצד שלך כלפיי,
אנחנו מגיבות בע"פ אחת לפוסטים של השניה,
מה שמזכיר לי שמזמן לא כתבתי פוסט אמיתי.
פוסט?? מה זו המילה הזו? מוכרת לי.
תודה,
מקבלת ממך המון דרך הכתיבה שלך
אוף כמה שאני רוצה לכתוב לך כבר מאתמול
בייחוד בנושא הזה שדיברנו עליו
אז... אני איתך עם כל מילה
ומחזקת אותך על ההכרה והתובנה המבורכת
ברור שקשה לנו לפעמים והדרייב הזה להאמין בגדול ולעשות עבור עצמינו חומק לו בקלות
עכשיו את בדרך לשם לגמרי
עם המון עוצמה
אני איתך
שלך
רותי
20! 20 כוכבים הייתי נותנת לך עכשיו.
את יודעת מה עשית....בגללל הפוסט הזה נפל אסימון..אני מבינה שאני יותר מאמינה ביכולת של האחרים ולא לקבל את היכולות שלי.
אני צועקת עכשיו שאני יכולה ובגדול!
וואו...תודה על הפוסט(האסימון)
כוכב +תודה בהמון אהבה
לימור
כשהידיים הקפוצות יפתחו,
זה יבוא.....
וזה הכי נכון לא לתת לזה להגיע
לפני.
פוסט מנצח, תובנות מרשימות!
יש לך כבר את כל התשובות והתובנות
ויש תמיד פער של זמן בין התובנות
להפנמתן. וזה תהליך טבעי, הרי עם הנפש לא רצים לשום מקום
יש שלבים. וכן, את מדריכה אנשים
אבל ידוע לך שאין לנו את הסובייקטיביות
כלפי עצמינו, זה קצת יותר מידיי קרוב
אז קחי את הזמן, את תגיעי שם
בעצם, את כמעט שם :-)
יקרה שלי
כל הכבוד לתובנות, להארות ולמה שקלטת על עצמך
ומה שבאמת באמת הכי חשוב
זה להיות בפעולה.
לשים לעצמך תוכנית אסטרטגית, איך את עושה מה, עם יעדים ותוצאות
זה מה שיעשה את ההבדל,
כי לדעת לא עושה הבדל.
גילוש יקרה,
מסע אל עולמך הפנימי הוא לעיתים הכרחי כדי להבהיר לעצמך דברים.
מישהו כאן הזכיר את המילה "מחסומים", וזה נכון.
לכולנו יש מחסומים, אם של פחד , אם של היעדר אמון מספיק, אם של חסר בטחון עצמי.
אבל תוך כדי התנסות חיובית , כולל עם חברים, וקבלת תוצאות חיוביות לפעלך, הכל רק משתנה לטובה.
וכך זה יקרה גם איתך. הלא כולנו מחפשים אושר, ולעיתים הוא ממש מסתתר בפינה. הבעיה היא לגלותו, וזה לא קל.
כתבתי על זה שיר לפני מספר שנים, ואולי אביאו ל"קפה".
מכל מקום , יש לי תחושה שתוך כדי גילוי עצמי והבהרת עצמך לעצמך, יהיה בכוחך להגיע למחוז חפצך.
אין ברירה , זה דורש מאמץ וראיית הדברים כהוויתם.
שיהיה לך שיפוץ נעים בבית, ושבוע כיפי !!!
אחרי שכולם כבר
כתבו את הכל
מה שנותר לי
זה לשלוח לך חיבוק גדול
ולככב את הפוסט...........
אחרי כל השיחות שלנו בנושא..
נשאר רק לככב *
לא רוצה להתפלסף
רק אומר
התובנות מגיעות בסוף.
שיהיה רק טוב
*
גילוש..
הצלחת להגיע ולגעת במקום האמיתי..
במקום הכואב והחלש לכאורה.. ועוד לחשוף אותו..
מפה.. את כבר על הדרך.. אמון בעצמך.. ו.. let's go!
מאחלת גם עוד כאלה לעצמי..(-:
תהני מהדרך!
"הקהל תמיד רואה יותר טוב את המשחק"
ולכן לאחרים קל יותר לדחוף אותנו
יחד עם זאת כשיש אמון ורצון
זה מוכיח שאנחנו כבר במחצית הדרך
לפעמים מספיק פוש אחד קטן
ואנחנו בדרך הנכונה...
"התחדשות של צנרת מקדמת אותי לקראת זרימה"
שתהיה בכל התחומים.
בהצלחה
***
את יודעת שאת אחת החברות הטובות שלי כאן בקפה
בהחלט יקירה,
אמון הוא בהחלט כלי חשוב לחיים..
תודה על התגובה המאירה.
תודה לולה...
לי הוא פינה את הראש ממחשבות עודפות,
אני מאמינה בהחלט שמחשבה יוצרת מציאות
ושאני בדרך הנכונה עבורי.
צריך רק להאמין.
תודה עופרלה,
בהחלט לפעמים גם מטפלים צריכים לפעמים מטפל
וכשאני צריכה - אני לוקחת באהבה...
יש קטעים שצריכים פשוט לתת להם את הזמן,
זה האימון שיביא את האמון...
הפתיחות שלך כל פעם מרגשת אותי מחדש....
*
ממרום גילי יכולה לשתף אותך
שלמדתי בחיים לכבד את הכישלונות שלי לא כמו את ההצלחות,
אבל בהחלט לתת להם מקום בכדי לצמוח מהם.
אמון לא קשורה למילה אימון,אמונה בעצמך שתצליחי להשיג את מטרותייך
ע"י אימון טוב מאמינה שמצליחים-לפחות את המטרות הריאליות.
בהצלחה מותק.
יופי.
ממילים צומחים הרבה דברים טובים.
סופסופ אני שומעת שהחלטת להיות נדיבה לעצמך.
והעיקר זה לא לפחד כלל........
כמו תמיד שקופה ואמיתית
אין כמוך
התחדשות של צנרת מקדמת אותי לקראת זרימה...
*
גילוש
מה זה האושר הזה..
שאנו מחפשים..
שלמות.
הערכה.
כבוד עצמי.
?
נפלא!!!!!!!!!!!!!
גילוש!
כל כך פשוט-כל כך מסובך
ראבק צריכות רק אחד...
מאמינה שאת מוכנה ומזומנה ,אבל הוא לא בא
מה עושים?....יוזמים...איך ?
צריך תוכנית פעולה ועל זה אולי בפוסט הבא
ורד
כוכב
התחדשות של צנרת מקדמת אותי לקראת זרימה...
___
ורק זה מה שחסר לך והנה הוא בדרך....((:
כתבת יפה
ונהניתי לקרוא
את התובנות שלך.
את יודעת מה אומרים
הרגלים קשה לשנות
ארי את משקיעה כל כך הרבה מעצמך באחרים
אולי יגיעה הזמן
שישקיעו גם בך
אני אשמח לשמוע כאשר תמצאי את דרכך
הנכונה רק לך
ולא לאחרים
זה נחמד להיות בן האדם טוב
אבל קודם לעצמך
תהיה נאמנה לליבך
ורק אז גם תוכלי באמת להיות נאמנה גם לאחרים
מאחרת לך
שבקרוב תמצאי את שמחתך
ומחכה לשמוע על כך ממך
ודרכך הגעתי לתובנה חשובה.
פשוט תודה.
"איך יכול להיות שמי שיודעת ללוות אנשים
בהגשמת חלומותיהם,
תקועה בהגשמת חלומותיה..."
פוסט נפלא.
נראה כי דווקא למידת חלומות של אחרים יכולה להנחות אותנו להגשמת חלומות אישיים שלנו.
רף רבים מהחלומות שלנו יהיה תמיד גבוה מהיכולת להגשימם. לולא היינו מציבים בפנינו יעדים, חזון וחלומות- היינו נותרים אבודים.
דווקא היעדים, המימושים, ההצלחות, האכזבות, התסכול... מעמידים בפנינו פורפורציות של הישגים מול כשלונות. חלומות מול ריקנות.
גילוש..
את טובה!
להאמין בעצמנו וללכת עד הסוף עם החלומות שלנו זה אכן דבר לא פשוט,
אבל בהחלט אפשרי.
הרבה חיזוקים עצמיים והרבה סליחות מעצמך, לעצמך.
בהצלחה יקירתי בתהליך הנפלא שאת עוברת.
לו רק יכולת לראות את פניי בזמן שקראתי את הפוסט הזה
מדהים כמה שאני מזדהה איתך וכאילו כתבת יחד איתי
כוכב זה לא מספיק
אבל זה עדיין כוכב
חיבוק ואהבה ענקית
התשובות כבר כאן...
גילוש...
אני רואה בפוסט הזה סוג של שחרור.....
וזה נהדר לזרום משוחררת..
חיבוק - *
כתבת יפה ונהניתי לקרוא את התובנות שלך.
אין לי ספק, שתמצאי את האושר, כי את יודעת איך להשיגו.
בהחלט....
אני חושבת שזה הפוסט הראשון
ששחררתי מתוך החולשה
ולא אחרי מציאת הפתרון...:)
תודה נשמה,
יום של צמיחה...
דוקא אוהבת את סיננפלד,
היה בודאי אומר שאני יותר מדי חופרת...
ושאתפשט...:)
תודה עמי,
התשובות כבר נמצאות,
רק שלא את כולן אני רואה...
אולי באמת הייתי צריכה
ללכת אחרי החלום ולהיות
ארכאולוגית...חחחח
אין מקום לייאוש,
יש מקום לסליחה על "נפילות"
כל אחד בקצב שלו וגם אני צריכה להיות סבלנית לעצמי,
דע מאין באת, מי אתה ולאן אתה הולך...
יקירתי אל ייאוש האמיני בעצמך ......את מקסימה עם יכולת נתינה ענקית...
אוהבת ציקיבואי
חחחח חמוד...
אני צועדת במסלול למיטיבי לכת
ובלי מדריך...
מה שיהיה - יהיה...
הקפה עדיין יכול להיות עלי....:)
שיתוף מופלא!!
תודה גילוש.
קסם יש המון שכל ומחשבות בתהליך שאת עושה
שלב חשוב
שלב ההתנעה
הגיע הזמן להיכנס להילוך ראשון אח"כ שני וכך הלאה
את יודעת איך ...........נכון(?:
מכיוון שאת אחת הנשים היותר חזקות שאני מכירה,
כל מה שתחליטי עליו - מאמינה שיקרה...
ולגבי זה... להציף את השאלות, התשובות כבר יגיעו
כל כך נכון, נוהגת לשאול את עצמי שאלות לפני השינה
בד"כ בבוקר מתעוררת עם התשובה...
נשיקות יקרה שאת...
אשמח לעזור לך לפתור את הבעיה
תמורת 500 ש"ח לשעה,(הנחת חברים)
מחוייבות לתהליך והקפה עלייך.
:-)
גילגוש -
כל אחד בקצב שלו
נהנית כל פעם מחדש מכל פוסט ופוסט שלך
ולמען האמת - אני מוצאת את עצמי ממשיכה
להרהר במילים שהותרת -
אוהבת כל הזמן
ולגבי המילים החסרות -
את מוצאת אותן ועוד איך מוצאת
תודה על הפוסט ויום חמים ונעים לך
המטרה כרגע היא למצוא את המילים החסרות,
אלה שנמצאות בחלומות של אחרים
ולהיות מסוגלת להשתמש בהן לטובת עצמי
אהבתי מאד את החפירה הנוגעת והמרגשת שלך.
עכשיו את רואה שלא מספיק שכולם מאמינים בך, עד שאת לא מתמסרת בעצמך לחלוטין לכוחות היקום..
ו-פועלת לכיוון מה שאת רוצה מתוך שמחה
ו-מזיזה את הספקות מהבמה
באהבה
:)
את כנה לעצמך ,ולאחרים- כנראה שזו הדרך לעלות במעלה החיים
וואהו...גילה
איזה נוק- אאוט עשית לי, באופן אישי :))
בדיוק אתמול
הבחנתי באמצעות היושרה שלי עם עצמי
שיש עדיין פער
באני מאמין שלי
בתוך הדיוק של בחירת המילים
בין "הזכות הטבעית של אנשים וביכולת שלהם ליצור חיים שהם אוהבים"
לבין " היכולת של אנשים ליצור חיים שהם אוהבים"
ראיתי - שהנוסח השני - מדבר אותי- אחד לאחד
והראשון - עדיין לא
כל ההבדל - "הזכות הטיבעית"
ממקום של להיות ראויים
עדיין לא קיים אצלי באופן מלא ושלם
כמו שאמרתי - משום מה
אנחנו מסונכרנות
חשוב להיות מדויק עם היושרה שלך
זו הדרך הבטוחה
ל מ ע ל ה
ל ה ג ש מ ה
אמרתי לך, שאני אוהבת אותך?
בעקבות השיחה בינינו בפרטי כל שנותר לי הוא להתנצל על האימפולסיביות שלי
התחברתי לכל מלה שכתבת.
חשוב להאמין בעצמך ולעשות
את הדברים בקצב שלך.
יום טוב.
אמון מתוך אמונה.
לתת אמון בעצמי פירושו גם לתת אמון ולבטוח באחרים
שסביבי.
אמון ממקום של עוצמה.
להאמין שאפשר. שניתן. שיש מי שמאמין בנו
לפעמים יותר ממה שמאמינות בעצמנו.
התחברתי לכל מילה שלך כאן ועכשיו.
מאמינה בך. מנסה גם בעצמי.
יקירי, השורש הוא אותו השורש...
כבר אמרתי לך ה"התחזקתי" לאחרונה, לא?
מאמינה גדולה ביקום ובכל הכוחות
שמניעים אותו...
ותודה על המשפט של אליוט - נכון ביותר.
כל המילים שנעלמו
תמצאי אותן בחלומות של אחרים...
גילוש,
פעמים רבות קשה לנו להעניק לעצמנו
את הדברים שאנחנו מעניקים בקלות לאחרים.
ובתוך זה תחושת האמון שאנחנו בדרך הנכונה.
גילוש, אם יוצאים,
מגיעים למקומות נפלאים...
הגיע היום
אתה יוצא למקומות נפלאים!
אז שלום,
עם רגלים בנעלים,
עם שכל בראש-
תמצא את הדרך שלך,
אל תחשוש.
אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן,
ואתה הוא זה שיחליט לאן.
תסתכל ברחובות מלפנים, מאחור,
יש רחוב שתחליט: "לא כדאי לי לבחור".
עם רגלים טובות ועם שכל לחשוב
תזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב.
אם בכלל לא תמצא
אף רחוב שתאהב-
תעזוב את העיר
ותצא למרחב.
אל שטח פתוח
לאוויר ולרוח.
שם קורים הדברים,
שתדע לך,
למטיילים עם רגליים
וראש כמו שלך.
כשיקרה הדבר
אל תפחד, אל תזיע,
תמשיך ותלך
ותראה שתגיע.
אם יוצאים
מגיעים למקומות נפלאים!
דוקטור סוס, מתוך: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים",
כבוד. אותנטיות היא המילה.
במקום הזה שבו אדם במסע, מלווה, מטפל מבין שגם הוא בדרך, שהאנשים שהוא עוזר להם- עוזרים לו, משקפים אותו... זהו המקום בו הלב נפתח. בעבודתי כיום אני מבקשת את המקומות הללו שאנחנו גדלים איתם. המקומות שכשאנחנו משתפים בהם, אחרים מבינים שגם להם זה יכול לקרות. למשל -גם אני יכולה להיות רגע אחד ממש חכמה ויודעת לכל העולם ורגע אחרי אובדת עצות עבורי. "לא יכול להיות שאת לא יודעת, הרי את כל כך חזקה" אמרה צ'ארו גל ויילר, מורה רוחנית ואחת המורות של תרומהניטי, בטקסט שכותרתו:"מקוריות" היא אומרת שלהיות מקורי זה לומר היכן אני חלש, מתי אני חלש או חלשה ולא יודע...
מאחלת לך אמון רב בחיים ובעצמך. מברכת אותך בימים יפים.
שתראי הרבה טוב
נירית
www.truemanity.com
"מחשבה יוצרת מציאות"
זה יקרה כי את את ואת החלטת
זה באמת עד כדי כך פשוט (ומורכב גם יחד).
הפוסט שלך עשה לי את הבוקר.
תודה *
גילוש יקרה
לפעמים גם מאמנים / מטפלים צריכים עזרה.
אני מציעה לך למצוא מקום שבו תוכלי לעשות סיעור מוחות, זה יכול לעזור לך.
בכל מקרה נראה שאת עושה מסע נפלא לתוך הנפש.
ואולי זה הקצב שמתאים לך לעשות את הדברים וכל שנותר הוא לקבל את זה ולהמשיך הלאה.
מאחלת לך בהצלחה.
באהבה
עופרה
בוקר טוב איציק...
מסכימה כמובן עם דבריך.
הן כבר אינן רלוונטיות
בגלל שכבר טופלו...
והן אינן רלוונטיות לפוסט הזה
ולא לפתרון הבעיה...
המקורות ל"למה אני מתקשה להאמין" כבר אינן רלוונטיות
הדרך היחידה לאמון היא לפתוא מחסומים שעומדים בדרך
לקבל פרספקטיבות מאחרים זה מעולה אולם בשורה תחתונה אין פיתרון ללא הורדת המחסום הפינימי אצלך ! ניטרול אותם סיבות המונעות ממך להאמין .
ללמוד מאחרים להאמין ולבצע זה בולשיט (אני קורא לזה אילוף ולא אימון ) כל עוד לא טיפלת בבעיה המקורית והעלמת את הפחד
מוזר לך שכך לימדו אותך אימון
גילוש
אהבתי את התובנות שלך על הבוקר
את שלמה עם עצמך
והסובבים אותך
וזה נפלא
והמילה אמון
מבחינתי היא הכל
באם הוא לא קיים
אני לא רוצה להיות שם
כבר איתרת את החולשה
אם כך, הדרך לפיתרון מתקצרת.
בהצלחה!
זה יקרה כי אני-אני וכי החלטתי.
זה יקרה כי אמצא את המילים החסרות
ואשלים אותן.
גילה
את תמצאי את המילים ואת המשפטים,
את תמצאי את הדרך,
את תמצאי את הלב,
שישלים את הפזל
המורכב והמיוחד הזה ובמהרה התמונה
תתבהר
את תמצאי !!
מחבק אותך יקרתי
בוקר אור
עמי*
סיינפלד היה אומר: את יותר מידי טובה.
ההתייחסות שלי אל המילה "אמון", באה
דווקא בהתייחסותה ל"אמונה"..., ולא
כמשמעותה "אימון"...
ובקיצור, יקירתי:
תני אמון בעצמך!!! תני אמון בעוצמתך!!!
את הרי יודעת, מה שיש בך, בתוכך!
"הישנה בדידות גדולה יותר מחוסר-אמון?"
(ג'ורג' אליוט)