| אחרי 30 צחוקים הפסקתי אתמול לספור. זה קרה מתישהו בערב. לפעמים, לא כל כך משנה אם אנחנו צופים בקומדיות או סתם בכדורגל, עצם השהייה בחברת אדם מצחיק (במקרה זה בעלי), מעוררת אותנו לצחוק. צחוק הוא מדבק, לכן, סיבוב עצמנו באנשים שצוחקים יכול להגביר את הצ"ל שלנו. עצה זו טובה בייחוד לאנשים שנוטים לצחוק הרבה יותר בחברה מאשר לבד (חשבתי שאני לוא דוקא נופלת בקטגוריה הזו. ציחקוקי יום שישי בארוחות ערב של יאפים תל-אביביים יכולים לגרום לי למרה שחורה מתמשכת, מצד שני, ישנן נוכחויות שעושות לי את זה). בק ממליצה לשים לב מי הם האנשים שבחברתם אנחנו צוחקים יותר ולשמור את הטלפונים שלהם למקרי חירום. אחד האנשים שהצחיקו אותי הכי הרבה היא אמא שלי ז"ל. העברית שלה היתה חלשה מאוד גם אחרי 30 שנה בארץ והיא ידעה לנצל את זה. במבט לאחור נראה לי שהיא בכוונה לא למדה עברית היטב כי היא ידעה את פוטנציאל הצחוק שבשגיאות. אבל די ברור לי שחלק גדול מ"אמרות השפר" שלה היו מכוונות (וחוץ מזה היא היתה מצחיקה גם בהונגרית). זכורות לי כמה בודדות: "מה ל(ע)שות אמישראגז?" – עיוות של הפרסומת "מה הסוד? אמישרגז" "מה חיפשתי" – כינוי ל"מתי כספי". "טופיק טובישבט" – ברור, לא? "אדון ביצים השבור" – כינוי לסוכן שהיה מביא לקונדיטוריה שלה ביצים קצת פגומות בזול. "דונלביץ" – עיוות שמו של "נתן דונביץ". "גבינה ירוק" – גבינה 9% שהיתה מצויירת עליה פרה ירוקה. צריך לדמיין את זה במבטא הונגרי כבד. עד היום אחד מסוגי ההומור שהכי מצחיקים אותי הם טעויות לשון. אני לא יודעת אם זה נובע מהחשיפה המוקדמת שלי אליהן או שזה בכלל גנטי. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכי אהבתי את מסהנחסה זה באמת מס שעושה נחס.
אמא של בעלי אומרת: דודותן ודוטופז.
החצילים? כומו גלידה!
סבתא שלי: כל הזמן מיסים מיסים... מסהנחסה ,מסחוש מס עאמה.
מלפלפון קטן יותר טוב ממלפלפון גדול.
כששאלנו אותה ,מה שלומך? היא ענתה, מלעשות,
או : פחות ויותר .....
אמא שלי היתה מכינה משקה פירות ואלכוהול שהיא כינתה "קרמפמפולי", זה קשור? בכל אופן מחכה בקוצר רוח לקרוא את קורותיה של משפחת "מה אתה עושה" ואת היצור "משהו".
עכשיו, משגילית את הרקע המדיארי שלך, חכי לספרי "הקרמפמפולים" המספר קורותיה של משפחת מִיצִ'ינַלְס. ואנשים מופתעים מהשם האקזוטי. שלא לדבר על יצור מסוים ושמו וָלָמִיט.
לדעתי אין כמו ההומור המדיארי ממנו אני באה.
אוקיי, ירד לי האסימון.
אם הייתי יכולה לסמוך על זה שאנשים כאן מבינים הונגרית, יכולתי להביא גם טעות או שניים בכיוון ההפוך (של אנשים שההונגרית הקלוקלת שלהם הפילה אותם בפח בשיחת נימוסין בהונגריה). הטעויות של הרומני מזכירות לי סיפור שהסתובב אצלנו בבית על מישהו ששאלו אותו אם הוא רוצה עוד תוספת למנת האוכל והוא ענה "מספיק, סבלתי" (במקום "שבעתי", כמובן)
גם אצלנו בקיבוץ היתה הונגריה מיתולוגית !!
ושיבושי העברית המופתיים שלה שרדו הרבה אחריה
מצחיק אותי יותר לשמוע את הביטוי המקורי, הנכון, כי אני לא רגילה אליו.
(ודווקא עכשיו אני לא נזכרת בשום דוגמא).
היה אצלנו גם רומני, ששיבש הכל, ולא בכוונה, וגם הוא עמוק בסלנג המקומי.
ביטויים כמו "מעל ולעבר", "ירד לתימהון", "יחידות המסתעפים" ועוד רבים וטובים.
זה באמת הומור של הונגרים.אם אני אוסיף "חבר הכנסת טופיק טובישבט"?