חוויות מהדרך
פוסטים אחרונים
- מלנכוליה - איזה פיצוץ.... 5/12/11
- מה הם חושבים לעצמם, הגברים האלה, או סיפורו של שם 23/11/11
- איזה גאון - חזיונות בלתי פוסקים 22/11/11
- רודף צדק לא שווה רדיפה...ובכלל 20/11/11
- סיפור מהחיים - עם מרצדס לסופשבוע 6/11/11
- בהחלט לא לבעלות לב חלש 5/11/11
איך הוא אוהב....
גיל פרנק (ג'ורג') משנה ברגע את עורו והופך פתאום משטן נכלולי ואכזר, למלאך אוהב ורחום. כן, כן. המשחק מצויין ומפתיע (שלו, במיוחד). התפאורה מרשימה. התלבושות מעולות. הכל נראה ממש אמיתי. כאילו זו הצצה דרך חור מנעול ענקי אל סלון של בית בצפון תל אביב, או ברעות, בלהבים או בדניה. ואז - במחווה מכמירת לב וכנה מאוד הוא מכסה אותה במעילו ואוסף את האשה הזו שבמשך הצגה שלמה ממררת את חייו, אל בין זרועותיו. מוביל אותה אל ה"מנוחה" הסופית, הנכספת... ואיך הוא אוהב.... ומאז - אני לא מפסיקה לשאול את עצמי :"איך?" ככה אוהבים?!? בריקוד המטורף הזה, של שינאה-אהבה?של פגיעה ופגיעה בתגובה וחוזר חלילה?? למה הם לא מפסיקים את זה? למה האחד גורר את השני לתוך התופת הזו, שוב ושוב ושוב, אם בעצם אוהבים??
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואני דווקא כן
ועדיין - זה כל כך כואב.
לשבור למישהו יד רק כדי לרחם עליו אחר כך?!
יותר מדי טוני סופרנו בשבילי...
השאלה שצריכה להישאל היא מה יוצא לכול אחד מהם בהתנהגות הזו?
כול אחד מרויח משהוא מכך, אחרת היו מפסיקים זאת.
כאימרת השיר "רוצה לשבור לך יד ולתת לך רחמים..."
כמובן שכאן, נראה לי, נכנסים כבר הסטיות והעיוותים התפיסתיים האינדיוידואליים.
למצוא שותף לדעה זה יותר שווה מכוכב, בעיני....
תודה
גם לי זה לא מובן!
(עדיין אין לי כוכבים, כתיבתך מעניינת)
אני, כמובן , ממליצה לראות את ההצגה, המפתיעה באיכותה
ובחיים - ממש משתדלת לחיות אחרת.....
למטיילת היקרה!
לא ראיתי את ההצגה. אך אני יודעת שישנן צורות מגוונות לאהבה.*
בחיים מחוץ לדרמה, אפשר ועדיף לנהוג אחרת.
אסתר