לנערה תל-אביבית, סגנון ישן הִיא יָפָה. עַד מְאֹד. בְּבֵית-קָפֶה / קוֹנְדִיטוֹרְיָה סִגְנוֹן יָשָׁן קִינְג ג'וֹרְג' פִּנַּת מַשֶּׁהוּ, אוֹ בְּסָמוּךְ, אֵם עַתִּיקָה וְאָב חָבוּשׁ כִּפָּה סוֹגְרִים קֻפָּה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב שְׁעַת נְעִילָה וְהִיא - מֶלְצָרִית בְּשַׁרְווּל אָרֹךְ וְחִיּוּךְ מָשׁוּחַ בָּשָּׁשַר. יָפָה. עַד מְאֹד. כְּמוֹ בַּעֲיָרָה יְהוּדִית מוּזָרָה כְּפֶרַח הַדֻּבְדְּבָן שֶׁאֲנִי חוֹלֵם בִּשְׁבִילָהּ. מתוך הקובץ "פֶּתַח דָּבָר" [מִבחר שירים 2005-1973] |