אני מוכרחה להתוודות: בשבועות האחרונים, כשמסך הטלביזיה נמלא פרשנים משמימים, גיליתי לראשונה את ערוץ בצחוק. אני יודעת שזו הדחקה.
אז התמכרתי לאבי אטינגר וחבורתו. ואז גיליתי שסדרות מקור שאהבתי, כמו 'מסודרים' ו'עבודה ערבית' מצאו שם מפלט. קיימת, כמובן, האפשרות שהן נמכרו לשם כי איש לא רצה בהן. טעמו הרע של הזולת הוא, במקרה זה, רווח נקי שלי... |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אהוד, תודה.
האנשים הנעלים בעולם, לאחר הפוליטיקאים (לפחות בתיאוריה - אצלנו אף אחד מהם לא ממש ראוי לתואר הזה, חוץ ממעטים שקולם לא נשמע בשבועות התופת האחרונים), הם הקומיקאים.
לא רק כי הם צוחקים על הפוליטיקאים, אלא כי הם משנים.
כמו שהפוליטיקאים משנים את העולם- הקומיקאים משנים אותנו. נותנים לנו סיבה להמשיך.
אני בעד הומור, גם אם רדוד או נחות. העיקר נסיון ההצחקה.
וכמובן שכאשר הקומיקאי נכשל כמה פעמים יותר מדי, אני עובר לקומיקאי הבא.
גם לסבלנות שלי יש גבול.
ואם היתה לי טלויזיה...
וג'ני, אני שמח בשמחתך על הגילוי. יום אחד גם לי תהיה טלויזיה. כשאצא מהשבט האפריקאי הנחשל או משהו כזה.
תראי את טופי והגורילה אם עוד יש שם. מעולה.
תודה.
תודה לך!
סדרות המקור הגיעו לביפ בגלל השותפות שיש לו עם ערוץ 2.
לא מכירה ,
תודה על ההפניה גני יקירה