כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    תלתלים

    25 תגובות   יום שלישי, 20/1/09, 21:22

    כי ביקשו ממני להעלות את המילים שאמרתי למיכל בערב החתונה וחלק מזה אתם כבר מכירים והתמונה שלה כשישבה והקשיבה 

     

    "כשנתקענו בתל חדיד לפני חמש שנים והיתושים עקצו אותך בטירוף בלתי מוסבר, חשבתי שהיה טיפשי לא להחליף את המצבר הגמור בג'יפ ויותר מזה לקחת צפונבונית כמוך לשטח בדייט הראשון !?... מה שוות כל ההכנות והגבינות והיין  והמוסיקה והירח המכושף של ט"ו באב אם לא אוכל להחזיר אותך משם ללא פגע? לא עלה אז בדעתי שאחזור על השטות הזאת ואתקע איתך פעם אחר פעם ואף אשקע בחולות ואפילו אזדקק לחילוץ...רוכב שטח מיומן לא עושה שטויות כאלה, בדרך כלל. אלא אם יש לידו מישהי  שמוציאה אותו קצת משיווי משקל.  

    מישהי שאז עוד לא ראתה את הירח זורח, כי מורגלת היתה לצאת מהעבודה כשהוא כבר תלוי גבוה בשמיים. מישהי שלא הכירה את בודהה בר ולא הקפיצה טקילות וכל היינות היו בשבילה אותו דבר. מישהי שלא אהבה  קולורבי ולא אהבה פטרוזיליה ונענע ולימון ובמקרר שלה היו רק קוטג' וחלב ושידעה להכין רק פסטה ולשרוף חביתה ולשתות קפה נמס עם הרבה חלב. 

    שאלתי אז את עצמי, מה לי ולה?  אחר כך הבנתי.  

    אחרי הרבה מפגשים ופרידות וצער וגעגועים והתלקחויות מחודשות, הבנתי, שרב הנסתר על הגלוי. הבנתי, שמתוך מגבלות הראיה שלי לא הצלחתי לראות. לקח לי זמן לגלות את הסקרנות הילדותית, את האיכפתיות האין סופית, את היכולת לקבל ולתת, לרגש ולהתרגש, לסלוח ולחמול ולחפון את החיים, לחבק אותם בכל לב ולא לשכוח אף לרגע להודות למזל ולאלוהים ולהשד יודע עוד למי על הזכות לחיות אותם.  

    לימדת אותי להינות מהם מחדש. לבטל את הציניות המתנשאת של בעל נסיון. להניח בצד את הביטול של מי שראה כביכול הכל... ומעל לכל, עזרת לי לראות באור חדש את בניי, את אחיי, את הוריי ואת הדרך החדשה של חיי. את ידעת  הרבה לפני מהי. בזכותך אני כל יום כותב. בזכותך בכל רגע פנוי אני יושב וכותב. ורק שלא אשכח לך לכתוב. בכל פעם שאתעורר.  

    אהובתי, הרשי לי לקרוא לך כך עד אחרון ימי,  ברשותך אקריא לאורחים שלנו (איזה אורחים יש לנו) קטע אחד קצר שכתבתי לך באחת הנסיעות שלך לחו"ל:

     " ואחרי שנסעת, בסך הכל לכמה ימים נסעת, חיפשתי סימנים שלך בבית ולא מצאתי. התגעגעתי לנוכחות שלך בתוכי. ובדרך חזרה מהעבודה בניתי על ספל הקפה, שנישאר בבוקר על השולחן, כשיצאת בסערה לשדה התעופה. רציתי להחזיק אותו ביד, לנשק את שפתי החרס ולטעום קצת משלך...אך לא היה לי שום סיכוי. העוזרת היתה והשאירה את הבית מבריק ומצוחצח.  

    ובערב אחרי ששטפתי צלחת אחת וסכום אחד וכוס אחת נשכבתי על המיטה, מחבק את הכרית שלך ומחפש. אולי נשארה איזו שערה. בזמן האחרון התלוננת על נשירה ועכשיו לא הצלחתי למצוא, אף לא שערה אחת בודדה. לא על הכרית ולא על הסדין ומתחת למיטה חיפשתי ועל הכוננית הקטנה של הספרים... כלום. לא מצאתי כלום. ובסל הכביסה לא היה דבר, וחפציך היו מונחים במקומם, והמנורה בצד שלך כבויה והאמבטיה שקטה...  

    ורציתי רק להגיד לך, טוב שנסעת. טוב שהתפנית מן השיגרה ונסעת עם חברה. טוב שתספגי קצת שמש ותאכלי עד להתפקע. שתראי כמה יפה את וכמה חלק עורך. שתגידי זו אני, לא אחרת, את עצמי אני אוהבת. והכי טוב יהיה אם ליבך הגדוש, השופע, יעלה על גדותיו ורק אז תחזרי. אלי תחזרי. ואני אז אטעם, קצת אטעם, ממה שגולש מתוכך. ואל תשכחי, כשאת חוזרת, ואחר כך בכל הימים, להמשיך למלא, את עצמך למלא, כי טוב לי הכי עם מה שיוצא מתוכך"   

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/09 08:53:

      צטט: "מלאכי עליון" 2009-02-12 16:19:52


      כה מרנין לב,

      גם לי יש תלתלים

      נבוך

      תודה בעליונים. נעלמת קצת...

        12/2/09 16:19:


      כה מרנין לב,

      גם לי יש תלתלים

      נבוך

        25/1/09 10:57:

      צטט: migrant bird 2009-01-22 00:41:23

      איך שלמה המלך אמר פעם..מים רבים לא יכבו האהבה ונהרות לא ישטפוה. אני מקווה בשבילה שהיא מודעת לעוצמה הבלתי נלאית של מה שאתה מרגיש אליה. אני עוד יותר מקווה שהיא גם קוראת את מה שאתה כותב עליה. כי היא חייבת לדעת, ולתת לך להרגיש בחזרה. ובשביל שאר הנשים בעולם, אני רק יכולה לקוות שגבר יאהב אותנו כמו שאתה אוהב אותה. 

      נ.ב

      המחשב עם העברית חזר מתיקון :) תגיד מזל טוב

       הי ציפור נודדת, טוב שעברת משמאל לימין. מתאימה העברית למה שכתבת.  "נהרות לא ישטפוה" נהרות במובן של שפע ולא רק במובן של מים. שהשפע עולה על גדותיו ונשפך וממלא אחרים.

      ותקוותי שהנשים יאהבו את עצמן וימלאו את עצמן שלא כמו שנהוג במקומותינו. יותר מדי נשים ראיתי בחיים שהרגישו חסרות. שלא ידעו להעריך את עצמן ואת מה שנתן להם אלוהים וחיפשו להתמלא במקומות הלא מתאימים, בזמן הלא מתאים ומהסיבות הלא נכונות. חייבים לשנות את תוכנית הלימודים בתיכונים. מה מעניין, יחסים בין צורות גיאומטריות או בין נשים וגברים? מה מעניין יותר, סיפורי הקרבות והכיבושים של נפוליאון או אהבתו המיוסרת לז'וזפין? המסע שלו למצרים או החפירה בנשמתו של קטן קומה ?

      נשים מכל העולם, התאחדו. השינוי זה בידים שלכם.

        25/1/09 10:39:

      צטט: r and r 2009-01-21 20:50:41


      OMG יש לי צמרמורת.

      אני בעד שתעלה לטיוב את הקטע כולו..

      אני רחוקה מלהיות קיטשית..אבל אתה!!

      אתה -הוצאת את הקישקע עם הרגע הזה.

       

       יפיופה, אותך קשה לצמרר, אני יודע. לעונג הוא לי. ואיך פיספתי ריקוד איתך? פארש..

      לא ראיתי את הוידאו עדיין ונדמה לי שאני יותר חזק במילים מאשר בצילומים

      תשמרי על הקישקע.

        25/1/09 10:33:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2009-01-21 18:13:12

      אחד הדברים המקסימים בקפה זה ליווי של אנשים לאורך זמן, מה שמאתפשר, אם אדוקים, לחבר נקודות וחוטים לאורך הפוסטים של אותם אנשים. זו מתחילה להרגיש כמו סוג של השתתפות בחיים :)התרגשתי (באמת) לקרוא את המילים האלה שוב, הפעם בקשר החדש והחי אליו יצקת אותם. איזו מזל יש לה לזו היפיפיה.

       

      והתמונה...אוי התמונה...

      אחד הדברים המקסימים בקפה זה שאת מלווה אותי לאורך זמן. משתתפת. מתרגשת. משתפת. מציקה. מגיבה. והשינוי שאת עברת ניכר,  מן העבר השני של השולחן. איזה מזל יש לי.

       

        25/1/09 10:30:

      צטט: עו"ד אילנה דור 2009-01-21 18:13:11


      יואל יקר, ריגשת אותי!

      הרבה טוב לשניכם

      תודה אילנה. היא לא דומה לטל שאותה את מכירה. כל כך שונה.

       

        25/1/09 10:28:

      צטט: forrest gump 2009-01-21 18:02:00


      כשאני אומרת לאיש שלי: כתוב לי שיר אהבה אנדלוסי (-:

       - לזה. ממש לזה - אני מתכוונת

      אנדלוסיה בגוון עדכני/מקומי

      זה כייף

       אסוציאציה:

      תמיד אפשר לצלם את הנוף...אבל כ"כ נעים לעין להביט במשיחות המכחול

      על הקנבס, לא? 

      שההשראה תהיה נוכחת עבורך תמיד

      לא יכולת להזכיר חבל ארץ יפה יותר וטעון יותר מאנדלוסיה. איזה מקום נהדר. ביליתי שם עם מכחולים וצבע, בדיוק כמו האסוציאציה שלך וקראתי את הרדיד האנדלוסי של אלזה מורנטה ובסביליה מצאתי דירה לחזור אליה ובמרבאה עשיתי את המופע ההוא ואם אמשיך לספר אז מישהו פה יעשה עיין רעה ויגיד, פי הבן זונה חנק אותה...אז די

       

        25/1/09 10:19:

      צטט: bonbonyetta 2009-01-21 14:46:19


      נעים לי לקרוא אותך, ובאמת מרגש

      שיהיה לכם לשניכם רק טוב

       

      תודה בונבונייטה. המשמעות האמיתית של הכתיבה נגלית בזמן הקריאה

       

        25/1/09 10:18:

      צטט: שמר.קומ 2009-01-21 12:28:47


      אתה בסדר, אתה.

      שמר, מה עם הפנקייק שהבטחת?

       

        25/1/09 10:17:

      צטט: rayv 2009-01-21 01:36:54

      מה שהיא אמרה :)

      את היית שם. ראית את זה מקרוב ובזכות העבודה הנהדרת שלך נתת לזה צבע ותנופה

       

        25/1/09 10:14:

      צטט: אפי גבזו 2009-01-20 23:20:23

      אלוף אתה. זה לא מספיק לדעת להתנסח באופן שאתה יודע כל כך טוב, זה לאהוב תוך כדי הכתיבה. וכשאוהבים תוך כדי הכתיבה, הלב מקיש על המקלדת..שופך עצמו אליה והיא, כמו מקישה בעצמה. שמח באהבתכם, זה מקום נפלא להיות בו. 

      ואתה רב אלוף.

      אני חושב שאתה צודק. הכתיבה (היצירה)  הכי טובה באה מהמקום שבו התחושות מתערטלות. כמו במרינדה, אתה צריך לשרות שם איזה זמן עד למידת העשיה הנכונה. עד לרגע שהכתיבה (היצירה) עוברת דרכך בלי שתהא מפריע לה וחוסם את תנופתהץ.

        25/1/09 09:58:

      צטט: wonders 2009-01-20 22:39:23

      איזו אהבה טובה....

      נכון. אולי כי החלטנו שאחת לחמש שנים אנחנו מחדשים את החוזה עם אופציה לעוד חמש. אחרי חמש שנים יחד חידשנו בחתונה. זה משלב את הבטחון עם החופש היצירתי. לדעתי האהבה היא גרעין מרכזי שסביבו נבנה מעגל הבטחון המאפשר את מעגל היצירה ולבסוף הכל מוקף במעגל השיתוף. מי שיכול לנוע בחופשיות בין ארבעת המעגלים הללו הוא בר מזל. ברור שהדלק הוא אהבה. עצמית, לבן זוג, לילדים, למשפחה, לחברים, לשותפים לעבודה, לשכנים ואפילו לזרים. זה לא עניין ניו אייג'י או רוחני מאומץ. זה עניין מהותי ולא רק בחיים האישיים.

      קחי למשל מנהיג שנבחר על ידי העם, נישא על גלים של אהבה והבעת חיבה. הרי ברור שהוא מרגיש חזק. בעל יכולת. זה נותן לו בטחון. הוא משתמש בזה כדי ליצור . חוקים, תקנות, יוזמות וכו וכו. היצירתיות שלו נחשבת טובה אם היא נעשית לצורך שיתוף. אם הוא מיטיב עם העם שלו, שומר עליהם, נותן להם עצות, חושב על טובתם. והנה לך ארבעת המעגלים. ואם הוא ממש טוב, הוא נע על מסלולם ועובר ממעגל למעגל כמו כוכב שביט.

        25/1/09 09:45:

      צטט: ניפי 2009-01-20 22:14:37

      ..................................

      כי אין מילים לתאר

      מה זה היה לשמוע אותך מקריא את זה לה

      והיא מקריאה לך משלה

       לראות ולשמוע ולהרגיש

      כל כך הרבה אמת

      בכל כך מעט זמן

       

      גרמתם לי שניכם וכל מי שדיבר בערב הזה

      לצמרמורת מעוררת מכף רגל ועד ראש

      ואני בקושי מכירה אותכם...

      ובכל זאת היה משהו בערב הזה

      כל כך עוצמתי שפשוט אי אפשר היה להתעלם ממנו

      או להישאר אדיש אליו

      חוייה שאני אזכור לעוד הרבה הרבה זמן.

       

      :)

      האנרגיה שהבאת איתך עזרה להרים את כל הארוע הזה חצי מטר באויר. זאת הייתה התחושה שלי. כל מי שבא לשם הגיע עם מטען חיובי שהלך והצטבר והרים למעלה, אותנו ואת האורחים. בכל המובנים. אפילו האקסית , אמא של נמרוד ואיתמר תרמה את החופה...

      ואת לא יכולה להגיד שאת לא מכירה. את מכירה יותר ממה שאת יודעת.

       

        24/1/09 10:08:

      וואו, לא הייתי כמה ימים (חופש/עבודה) והתגובות מחממות לי את הלב

      אתאושש ואגיב

      איזה מתוקים אתם!

        22/1/09 00:41:

      איך שלמה המלך אמר פעם..מים רבים לא יכבו האהבה ונהרות לא ישטפוה. אני מקווה בשבילה שהיא מודעת לעוצמה הבלתי נלאית של מה שאתה מרגיש אליה. אני עוד יותר מקווה שהיא גם קוראת את מה שאתה כותב עליה. כי היא חייבת לדעת, ולתת לך להרגיש בחזרה.

       

       ובשביל שאר הנשים בעולם, אני רק יכולה לקוות שגבר יאהב אותנו כמו שאתה אוהב אותה. 

       

      נ.ב

      המחשב עם העברית חזר מתיקון :) תגיד מזל טוב

        21/1/09 20:50:


      OMG יש לי צמרמורת.

      אני בעד שתעלה לטיוב את הקטע כולו..

      אני רחוקה מלהיות קיטשית..אבל אתה!!

      אתה -הוצאת את הקישקע עם הרגע הזה.

       

      אחד הדברים המקסימים בקפה זה ליווי של אנשים לאורך זמן, מה שמאתפשר, אם אדוקים, לחבר נקודות וחוטים לאורך הפוסטים של אותם אנשים. זו מתחילה להרגיש כמו סוג של השתתפות בחיים :)התרגשתי (באמת) לקרוא את המילים האלה שוב, הפעם בקשר החדש והחי אליו יצקת אותם. איזו מזל יש לה לזו היפיפיה.

       

      והתמונה...אוי התמונה...

        21/1/09 18:13:


      יואל יקר, ריגשת אותי!

      הרבה טוב לשניכם

        21/1/09 18:02:


      כשאני אומרת לאיש שלי: כתוב לי שיר אהבה אנדלוסי (-:

       - לזה. ממש לזה - אני מתכוונת

      אנדלוסיה בגוון עדכני/מקומי

      זה כייף

       אסוציאציה:

      תמיד אפשר לצלם את הנוף...אבל כ"כ נעים לעין להביט במשיחות המכחול

      על הקנבס, לא? 

       

       

       

      שההשראה תהיה נוכחת עבורך תמיד

        21/1/09 14:46:


      נעים לי לקרוא אותך, ובאמת מרגש

      שיהיה לכם לשניכם רק טוב

       

        21/1/09 12:28:

      אתה בסדר, אתה.
        21/1/09 01:36:
      מה שהיא אמרה :)
        20/1/09 23:20:
      אלוף אתה. זה לא מספיק לדעת להתנסח באופן שאתה יודע כל כך טוב, זה לאהוב תוך כדי הכתיבה. וכשאוהבים תוך כדי הכתיבה, הלב מקיש על המקלדת..שופך עצמו אליה והיא, כמו מקישה בעצמה. שמח באהבתכם, זה מקום נפלא להיות בו. 
        20/1/09 22:39:
      איזו אהבה טובה....
        20/1/09 22:14:

      ..................................

      כי אין מילים לתאר

      מה זה היה לשמוע אותך מקריא את זה לה

      והיא מקריאה לך משלה

       לראות ולשמוע ולהרגיש

      כל כך הרבה אמת

      בכל כך מעט זמן

       

      גרמתם לי שניכם וכל מי שדיבר בערב הזה

      לצמרמורת מעוררת מכף רגל ועד ראש

      ואני בקושי מכירה אותכם...

      ובכל זאת היה משהו בערב הזה

      כל כך עוצמתי שפשוט אי אפשר היה להתעלם ממנו

      או להישאר אדיש אליו

      חוייה שאני אזכור לעוד הרבה הרבה זמן.

       

      :)

       

       

       

       

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין