קיבלתי אותם במתנה, ככה בהפתעה....בלי תכנון מוקדם.

שתי מתנות מדהימות שאני חושבת שאם הייתי מתערבת בתכנונם הן לא היו יוצאות כל כך מושלם.

כשהן הגיעו כולם היו בהלם כמה הן מדהימות...יפיפיות...ראיתם את הקנאה בעיניהם של כל מי שאחז בהן...כן, גם הם היו רוצים מתנות כאלה. אתם יודעים, כל אחד מקבל את החבילה שלו ואני? אני זכיתי בהכל.

אלו הן מתנות שיכולות להישאר איתך  לאורך כל הדרך, ללוות, לתמוך ולעזור כשצריך, ולפעמים...לפעמים פשוט בא לך לשים אותן בצד לכמה זמן (ממש דקות ספורות בלבד) ולא להתייחס אליהן.

בחלוף השנים, אתה רוצה...מנסה להאמין בכל ליבך שהמתנות האלה לא יילקחו ממך כי הרי מתנות לא לוקחים ובאמת משתדלים לא להחליף...כי מתנה היא לכל החיים...

אני צמודה למתנות שלי כבר 9 שנים, שנים יפות, מדהימות...מלאות בצחוק ובכי, כעס ועצבים אך תמיד תמיד ישנם פיוסים.

אני מקווה שאני אצליח למשוך את המתנות האלה עד ליום זקנתי ואף עד ליום מותי, כי המתנות האלה שקיבלתי הן יקרות מפז ואני לא מוכנה לוותר עליהם בשביל אף אחד.

המתנות האלה שקיבלתי אותן ככה בהפתעה הן שני בניי המדהימים שנכנסו בסערה לחיי וכבשו את ליבי. העיניים התכולות עם הריסים הארוכים, החיוך המתוק בשפתיים קטנות ואפילו הרווחים בין השיניים שמעלים לי תמיד חיוך על השפתיים.

התענוג של היקיצה בבוקר, נשיקה מרפרפת להם על הלחי ויד חופנת בשערם...ההסנפה של ריחם שגורמת לך לרצות להישאר לידם.

בשביל המתנות האלה אני אתן את חיי.