כותרות TheMarker >
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    היי. קו. קו

    53 תגובות   יום שלישי, 20/1/09, 23:21

     

     

     

     

    זוכרת ארוחה רחוקה

    טועמת

    צביטת רעב








    צילום - פרח החצב
    (מויקיפדיה - החצב מכיל חומרים חריפים ומגרים, אך האדם מצא דרכים שונות לתרבת אותו.
    דבש המופק מפרחי החצב נחשב למשובח)
    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/1/09 21:48:

      אני מביאה שוב (שוברת שורות.. ?):

       

      "שתי שורות ליריות יפהפיות וחריפות
      סגנון יפני שכל כך אהוב עלי- הווה ועבר
      היה היה איש שידע לחצוב
      היה היתה ארוחה רחוקה (חדי אוזן ישמעו כאן גם ארוכה)
      והדימוי-שרטוט עדין ויפהפה של פרח פאלי מופלא ורב און שאף סלע לא עומד בפניו
      חדי האוזן שוב מבחינים ששמו חצב בלשון עבר, כי לו שמו היה חוצב ולא חצב,
      אולי לא הייתה צביטת רעב? "

       

      כל כך יפה כתבת, ראית יותר ממני, בחיי.

      תודה רבה. מאוד נהניתי מחדות אוזנך :)))

        29/1/09 21:32:

      שתי שורות ליריות יפהפיות וחריפותסגנון יפני שכל כך אהוב עלי- הווה ועברהיה היה איש שידע לחצובהיה היתה ארוחה רחוקה (חדי אוזן ישמעו כאן גם ארוכה)והדימוי-שרטוט עדין ויפהפה של פרח פאלי מופלא ורב און שאף סלע לא עומד בפניו חדי האוזן שוב מבחינים  ששמו חצב בלשון עבר, כי  לו שמו היה חוצב ולא חצב,  אולי לא הייתה צביטת רעב? 
        24/1/09 23:32:

      הרעב ?

      החצב ?

      המצב ?

       

      (קוסם, תעשה לי קסם)

        24/1/09 23:25:
      מעורר תיאבון
        24/1/09 13:57:

      המממ... כן

      כבר שטפתי והכנתי את הסכום והצלחת

      ופרשתי מפה יפה

      והתישבתי לשולחן

      מדמיינת את הארוחה הקרבה ;-)

        24/1/09 13:43:

      זה רעב אבסטקטי ומוחשי.

      לא נראה לי שיהיה בדיוק מענה עליו. אבל יהיו דומים שייצרו רעבים חדשים וטובים:)

        23/1/09 15:04:

      ואלו היו 5 שניות על למה המצב - חצב.

      (אותי הוא דווקא מגרה, מוזר)

       

        23/1/09 12:43:

      תמונה סקסית.  אם כי החצב הוא צמח רעיל במיוחד

      ולכן גם לא מעורר תיאבון.

        23/1/09 10:12:

      צטט: מיכל* 2009-01-22 23:43:26

       

      זאת הזמנה, שכנה שלי?

      (בתור אוכלת לוקשים ידועה...)

       

      כן.

      ארוחת צהריים - בשעה 13:00

      ובמרחק צעד וחצי.

        23/1/09 00:37:

      תודה לך

      גם אצלי זה זכרון רחוק, כמעט דהוי

      מעקצץ כשאני מוחלשת

      מוחלש כשאני מתחזקת

        23/1/09 00:30:

      אסוציאטיבית, התמונה והמילים מעוררות אצלי את הרעב למשהו מאוד רחוק מהעבר.

      אהבתי את התחושה.

       

       

        22/1/09 23:43:

      צטט: מנורית 2009-01-22 21:37:15


      לכבוד הגשם שבדרך..

      הכנתי מרק עוף ארומתי במיוחד

       (עלי דפנה, פלפל אנגלי, ציפורן וטימין)

      והכי חשוב..

      לוקשינ/ם.

      חיוך

       

      זאת הזמנה, שכנה שלי?

      (בתור אוכלת לוקשים ידועה...)

        22/1/09 23:42:

      צטט: אירה ג 2009-01-22 20:10:42

      צטט: מיכל* 2009-01-22 10:43:34

      צטט: אירה ג 2009-01-22 10:10:33


      אז גם את רעבה?

      מה דעתך על ארוחה משותפת.

       

      הולך. נוסע אפילו

      מה בתפריט?

       ברעבוני חשבתי על "ארוחת טרופותי"

       

       

       עובדת על זה :)))

        22/1/09 23:39:

      צטט: clear1 2009-01-22 20:07:35


      נכון.

      ואשאיר את זה פתוח...

       

       תודה קריצה

        22/1/09 21:37:


      לכבוד הגשם שבדרך..

      הכנתי מרק עוף ארומתי במיוחד

       (עלי דפנה, פלפל אנגלי, ציפורן וטימין)

      והכי חשוב..

      לוקשינ/ם.

      חיוך

        22/1/09 20:10:

      צטט: מיכל* 2009-01-22 10:43:34

      צטט: אירה ג 2009-01-22 10:10:33


      אז גם את רעבה?

      מה דעתך על ארוחה משותפת.

       

      הולך. נוסע אפילו

      מה בתפריט?

       ברעבוני חשבתי על "ארוחת טרופותי"

       

        22/1/09 20:07:


      נכון.

      ואשאיר את זה פתוח...

        22/1/09 11:52:
      זה תלוי איפה הרעב נמצא, לא ? :))
        22/1/09 11:50:


      חשבתי שתכתבי דווקא,

       

      "זוכרת ארוחה רחוקה, טועמת צביטת לב"

        22/1/09 11:49:

      צטט: limisan 2009-01-22 11:38:24

       

      רעב הוא דרייב מעולה ליצירה, להתרגשות  כי תחושת חסר כמעט תמיד מעוררת בגלל הרצון להתמלא.


      המוח מסדר איזה סידור של הדחקה וחוסר עניין בעיניין, פשוט כדי לשמור על שפיות ואז אני כבר לא רעבה בכלל.

       

       עוד מעט הדרייב יצא לדרך... עוד קצת שמש

        22/1/09 11:48:

      צטט: @אורית 2009-01-22 11:31:50

      צטט: מיכל* 2009-01-22 11:09:55

      אני תהיתי פה אם זיכרון של ארוחה יכול להשביע, ולו במעט, את הרעב הנוכחי.

      אם ריח ארוחה מתבשלת, הוא כמו מנה ראשונה

      אם למראה מדורה מדומיינת, גם מתחממים

       

      וכן, ברעב יש משהו מדרבן. כן.

       

       רציתי להמנע מלכתוב את זה,אבל היתה תקופה מחורבנת בחיים שלי ,שכן ,לא היה לי אוכל בבית,

      אז דיפדפתי בתמונות בסיפרי בישול....כן זה השביע.

      יש כאלה שאוטוסוגסטיה עובדת עליהם טוב מאשר על אחרים.

       

      אוטוסוגסטיה, כן.

      לפעמים אני משאירה את הרעב ערום. נוכח. מתבוננת בו.

       

        22/1/09 11:38:


      רעב הוא רעב הוא רעב. כמובן.

      ואין לי פה הצעות הגשה. רק את עצמי לאכול ידעתי.

       

      רעב הוא דרייב מעולה ליצירה, להתרגשות  כי תחושת חסר כמעט תמיד מעוררת בגלל הרצון להתמלא.

      תנסי להגיד- אין לימון, אין לימון, אין לימון ותמצאי את עצמך חושבת רק על לימון.

       

      אבל אני נמצאת בתקופה כזו כרגע שקצתי בעבר ומנסה להמציא התרגשויות הווה ולא לדלות לי רגש מן העבר

      גם כאתגר וגם כי ככל שהרעב הוא כן וגדול הקריז בהתחלה הוא עצום אבל המוח מסדר איזה סידור של הדחקה וחוסר עניין בעיניין, פשוט כדי לשמור על שפיות ואז אני כבר לא רעבה בכלל.

        22/1/09 11:31:

      צטט: מיכל* 2009-01-22 11:09:55

      אני תהיתי פה אם זיכרון של ארוחה יכול להשביע, ולו במעט, את הרעב הנוכחי.

      אם ריח ארוחה מתבשלת, הוא כמו מנה ראשונה

      אם למראה מדורה מדומיינת, גם מתחממים

       

      וכן, ברעב יש משהו מדרבן. כן.

       

       רציתי להמנע מלכתוב את זה,אבל היתה תקופה מחורבנת בחיים שלי ,שכן ,לא היה לי אוכל בבית,

      אז דיפדפתי בתמונות בסיפרי בישול....כן זה השביע.

      יש כאלה שאוטוסוגסטיה עובדת עליהם טוב מאשר על אחרים.

        22/1/09 11:25:

      את מציעה לא להעלות מהאוב זכרון, כדי לא להזכיר לרעב את קיומו?

      ואם הרעב נדחק אחורה, האם הגזרה לא צומצמה למרות זאת?

       

      אני כוונתי לרעב רחב יותר מאוכל וסקס (דברים שקל יחסית להשביע). גם לא לאהבה זוגית.

        22/1/09 11:13:


      אני חושבת שהריח משביע עד לשלב מסויים ואז כשכבר לא זוכרים את הטעם - כבר לא רעבים.

      כמו שנאמר: "מרעיבנו - שבע ומשביענו - רעב"

        22/1/09 11:09:

      אני תהיתי פה אם זיכרון של ארוחה יכול להשביע, ולו במעט, את הרעב הנוכחי.

      אם ריח ארוחה מתבשלת, הוא כמו מנה ראשונה

      אם למראה מדורה מדומיינת, גם מתחממים

       

      וכן, ברעב יש משהו מדרבן. כן.

        22/1/09 10:54:

      משביעו רעב ,ומרעיבו שבע....:-)

      אני בעד להיות תמיד קצת רעב....

        22/1/09 10:43:

      צטט: אירה ג 2009-01-22 10:10:33


      אז גם את רעבה?

      מה דעתך על ארוחה משותפת.

       

      הולך. נוסע אפילו

      מה בתפריט?

        22/1/09 10:42:

      צטט: אני פה לרגע שלם 2009-01-22 09:55:07


      :)

       

      בריא התאבון אך חלש השוּק, תבואי יום ראשון.

       

       

       

      :)))

      שלום חמודה

      כן, התיאבון בריא :)

        22/1/09 10:10:


      אז גם את רעבה?

      מה דעתך על ארוחה משותפת.

        22/1/09 09:55:


      :)

       

      בריא התאבון אך חלש השוּק, תבואי יום ראשון.

       

       

        21/1/09 17:49:

      - שלום, אני רעב

      - שלום שלום. עומק, רמת חומציות, קטגוריה?

      - רדוד קצת, חמצמץ לייט, בתחום המזון

      - המלצות?

      - פיטרו אותי בלי המלצה

      - תעמוד בתור. (אוףףף, אני טובעת פה בערימת ניירת... כמה באו היום...)

        21/1/09 17:38:

      צטט: מיכל* 2009-01-21 15:10:38

      לא לכל רעב יש תשובה, את יודעת.

      כמו שלא לכל כאב יש מזור

      לפעמים צריך ללמוד לחיות איתו

       

      נכון ,וזה גם מה שיפה לדעתי.העניין הוא אולי לזהות - את אותם רעבונים אותם לא ניתן להשביע.

       

        21/1/09 17:22:

      אם היינו יכולים להיות כמו כלים שלובים...

      להתחבר ולאזן משקלים :)

      ולאזן בכלל

        21/1/09 16:26:


      תני את הסיגריות .

      קחי את האוכל.

      יצאתי למבצע ממוקד, השלת 6 ק"ג (מיותרים בהחלט)  מגופי השמיימי.


      הבעיה שאני לא מסוגלת לסבול את צחנת הסיגריות.. אז אני לא מפסיקה לבלוס מכל הבא ליד (ושהיה קודם במקרר)

        21/1/09 15:39:

      פרפקציוניסטית שכמותי, משנה דברים גם אחורה :))

      העליתי אמש. אבל בגלל שאף אחד לא הגיב עדיין, נכנסתי מדי פעם והשמטתי מילה ועוד מילה.

      עם התוצאה הזו אני מרוצה.

      (פחות מזה ואגווע ברעב :)) 

        21/1/09 15:18:

      (האם שינית מאתמול ? נדמה לי שהיה שונה)

      יפה

      (איייי קיו)

      והצילום גם.

        21/1/09 15:10:

      לא לכל רעב יש תשובה, את יודעת.

      כמו שלא לכל כאב יש מזור

      לפעמים צריך ללמוד לחיות איתו

        21/1/09 14:04:

      צטט: מיכל* 2009-01-21 09:10:04

      צטט: קדוריתה? 2009-01-21 06:58:32


       האדם מצא דרכים שונות לתרבת אותו

      סליחה שאני נתפסת לזוטות.אבל זוהי בדיוק הבעיה.עד שיש מישהו שקצת מתפרע - האדם מתרבת אותו.אחרכ יוצא שאנחנו מתבוננים במשהו מתורבת מדי ובא לנו להשתין בפומבי.

      חוץ מזה מה אמרת?דיברת על ארוחה?מזה כתב סתרים מיכל?

       

      יופי של התפרעות על הבוקר, קדרורית! נהניתי.

      לגבי החצב, הכינותי מראש, אם ישאלו אותי "מה המצב ?"

      דיברתי על רעב מורחב

       

       

      כן הרעב המורחב.זה משכים אותנו מאת מיטה מהבילה.זה הדואג לטפוח לנו על הגב בנקישות מרעידות.זה המונה שנים אבודות .אותו הרעב - הכמיהה לבלוס משהו.ככה לנשמה.ככה לעור הפנים שיתחדשו התאים האפורים.

      מוכר .

        21/1/09 10:00:

      צטט: *עדינה* 2009-01-21 09:36:41

       

      צביטת רעב - מכירה את זה, צובט לי פעמיים-שלוש ביום ...

      זה ביטוי ענק, את גאונה.

      נשיקה

       

       

       

       חמודה :)

      לא גאונה, מורעבת ...

        21/1/09 09:59:

      צטט: tsunami. 2009-01-21 09:26:57

      צטט: מיכל* 2009-01-21 09:17:01

      צטט: תנא 2009-01-21 07:05:00

      צטט: תנא 2009-01-21 07:04:07

      מכירה את החושה

       

       


      כן, כן, גם את החושה מכירה, זאת השמאלית ממש על החוף. מכירה את התחושה

       

      בפעם האחרונה שירדתי לסיני, החזקתי חוף לבד.

      הייתי בחושה שני מטר מהמים.

      ובעל המקום פינק אותי בתשורות קטנות של הפתעה. קערת פירות, חיוך, וכאלה...

      מתגעגעת לקול של הרוח שעוברת בדפנות החושה

      (תודה :)

      וואי - גם אני הייתי שם

      (מכורבלת בערסל רחש הגלים עשה בי שמות)

      אולי ראיתם ת'צעיף הסגול שלי שהשארתי שם על התריס???????

       

       

      אז הצעיף היה שלך?  (הוא אצלי)

      איך מתאים לך סיני. תפור עלייך

      באמת שרצתי בערסל מול המים, כוס קפה מתוק ביד, והמחשבות מרחפות מטר, שניים, מעלי

       

        21/1/09 09:36:

       

      צביטת רעב - מכירה את זה, צובט לי פעמיים-שלוש ביום ...

      זה ביטוי ענק, את גאונה.

      נשיקה

       

       

        21/1/09 09:26:

      צטט: מיכל* 2009-01-21 09:17:01

      צטט: תנא 2009-01-21 07:05:00

      צטט: תנא 2009-01-21 07:04:07

      מכירה את החושה

       

       


      כן, כן, גם את החושה מכירה, זאת השמאלית ממש על החוף. מכירה את התחושה

       

      בפעם האחרונה שירדתי לסיני, החזקתי חוף לבד.

      הייתי בחושה שני מטר מהמים.

      ובעל המקום פינק אותי בתשורות קטנות של הפתעה. קערת פירות, חיוך, וכאלה...

      מתגעגעת לקול של הרוח שעוברת בדפנות החושה

      (תודה :)

      וואי - גם אני הייתי שם

      (מכורבלת בערסל רחש הגלים עשה בי שמות)

      אולי ראיתם ת'צעיף הסגול שלי שהשארתי שם על התריס???????

       

        21/1/09 09:19:

      צטט: נוריות 2009-01-21 08:03:26


      זה מאד יפה. מאד.

       

      תודה נורית. מאוד :)

      (מוסיפה ו' להשלמת המחסור)

       

        21/1/09 09:17:

      צטט: תנא 2009-01-21 07:05:00

      צטט: תנא 2009-01-21 07:04:07

      מכירה את החושה

       

       


      כן, כן, גם את החושה מכירה, זאת השמאלית ממש על החוף. מכירה את התחושה

       

      בפעם האחרונה שירדתי לסיני, החזקתי חוף לבד.

      הייתי בחושה שני מטר מהמים.

      ובעל המקום פינק אותי בתשורות קטנות של הפתעה. קערת פירות, חיוך, וכאלה...

      מתגעגעת לקול של הרוח שעוברת בדפנות החושה

      (תודה :)

        21/1/09 09:11:

      צטט: אלת האש 2009-01-21 06:58:58


      מיכלי, אני כלכך מבינה על מה את מדברת. קבלי אותי כמנה אחרונה.

       

      אפשר מנה עיקרית?

      (איפה את, לא עונה לטלפונים?)

        21/1/09 09:10:

      צטט: קדוריתה? 2009-01-21 06:58:32


       האדם מצא דרכים שונות לתרבת אותו

      סליחה שאני נתפסת לזוטות.אבל זוהי בדיוק הבעיה.עד שיש מישהו שקצת מתפרע - האדם מתרבת אותו.אחרכ יוצא שאנחנו מתבוננים במשהו מתורבת מדי ובא לנו להשתין בפומבי.

      חוץ מזה מה אמרת?דיברת על ארוחה?מזה כתב סתרים מיכל?

       

      יופי של התפרעות על הבוקר, קדרורית! נהניתי.

      לגבי החצב, הכינותי מראש, אם ישאלו אותי "מה המצב ?"

      דיברתי על רעב מורחב

       

        21/1/09 08:03:

      זה מאד יפה. מאד.
        21/1/09 07:05:

      צטט: תנא 2009-01-21 07:04:07

      מכירה את החושה

       

       


      כן, כן, גם את החושה מכירה, זאת השמאלית ממש על החוף. מכירה את התחושה
        21/1/09 07:04:

      מכירה את החושה

        21/1/09 06:58:

      מיכלי, אני כלכך מבינה על מה את מדברת. קבלי אותי כמנה אחרונה.
        21/1/09 06:58:


       האדם מצא דרכים שונות לתרבת אותו

      סליחה שאני נתפסת לזוטות.אבל זוהי בדיוק הבעיה.עד שיש מישהו שקצת מתפרע - האדם מתרבת אותו.אחרכ יוצא שאנחנו מתבוננים במשהו מתורבת מדי ובא לנו להשתין בפומבי.

      חוץ מזה מה אמרת?דיברת על ארוחה?מזה כתב סתרים מיכל?

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין