נשיא שחור עם תקווה ילד לבן, בלי. אין מילים במיילים רק רשע מהבהב על הצג, נשלח מאנשים קרובים לענות אותי במי שנורו, הוצלפו, נתלו, נקברו בעודם חיים. צועקים לא מדברים הראש מתפוצץ, כעס עולה עם בחילה. 'הקצין' סירב להתגייס, הנשיא מבטיח להלחם בבית לבן. אל תאמינו לגל הריסות וארנב ורוד רק אם הוא מלוכלך וקרוע, כולם משקרים! קר בוושינגטון, בטקס קר בעזה בלילה, קר לי תחת השמיכה. |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אסתי.
קר בכל מקום. כתבת חזק.
סאני, תודה על התגובה המחממת.
זיהית נכון את התחושות שהובילו לכתיבת השיר.
תודה!
כמה קר כאן הבוקר.
המבט מרוחק מה'כאן' וה'שם' לא מוצא מנוחה באף מקום.