| מעיין אהבה המעיין הנובע מבין עינייך כמאגר בלתי נגמר של דמעות ממליח את שפתיי בטיפות של אהבה יוקדת ומחיש את תחושת הבלבול מעיניי הרטובות גשם דמעות יורדות ממליחות דל שפתיי. סופה על גדת נהר לבך טבעה האהבה בחושך במצולות מערבולת הכאב. מתלתלת רוגשת כמו גל עד הנקודות הפנימיות כשכבה נר אחר נר הלב שלי רועד מרעמייך ברקייך האירו את עייני מתרדמה. האישונים שלי לחים בוהקים מרסיסי תשוקה השפתיים כבר פשוקות בצפייה. קצפך שוב מחלחל בי אני נספג בך עד לעצמותיי בעיבו של יום גשום עת חלחלו טיפות מבעד לאדמה היבשה הפצועה הרעידו שמיים רעמו בלי חמלה עת הפציעה השמש מבעד לעננים על לחיי זלגה דמעתך ופצעה את ליבי
*** מוקדש לך הקרייתית |