בוקר יומולדת שלי

הבית שקט

גוזלי בגן

ורק אני בוכיה ונרעדת-

 מתחיל חשבון הנפש שלי.

פנקסים שפנקסתי בשנה החולפת

נצרבו בזכרון הפנומנלי שנשלף מהבוידעם לצורך החגיגה.

מכינה לי עוגת יומולדת יפה

עוגת גבינה

לבנה וזכה

פירורים מוזהבים של תקווה

שבשנה הבאה אהיה יותר רכה

איתי ועם אוהבי כי מה לי ומה לליבי שנזנח אי שם בחדר הלידה

כשאטמתי את "אני" מכל הוויתי ונשבעתי לתת רק לאהובי.

מכינה את הבצק לתחתית ולפירורים:

11/2 כוסות (210 גרם) קמח תופח

1/3 כוס (65 גרם) סוכר

150 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

3 חלמונים

 מעבדת קלות לפירורים ומוסיפה את החלמונים, עוד עיבוד קצרצר (כמה חבל שכך בקצרה לא מעבדת את רחשי ליבי)

משטחת ברינג אפיה 0או סתם תבנית 24) ושליש מהבצק משטחת ליד הרינג כדי שאוכל לפורר לפירורים לסיום העוגה.

לתנור ב180 -10 דקות ומוציאה.

מנגבת דמעות אחרונות של יאוש,ממלמלת לעצמי שעד השנה הבאה כבר אהייה יותר חזקה,

נשימה עמוקה של חיות עסיסית

ומתחילה להכין את מלית הגבינה.

למלית הגבינה:

2 מיכלים (500 מ"ל) שמנת מתוקה

3/4 כוס (150 גרם) סוכר

1/2 חפיסה אינסטנט פודינג וניל

500 גרם גבינה לבנה 5% או 9%

250 גרם גבינת שמנת 30% שומן (עדיף נפוליאון

מקציפה את השמנת,הפודינג והסוכר ולאחר מכן מקפלת את הגבינות.

כשהקרם יפה ויציב מעבירה לתבנית ולמקרר לקירור.

אחרי כמה זמן, כוס קפה וסגריה- מוציאה- מפוררת את הפירורים שהכנתי מבעוד מועד,מגררת שוקולד לבן- מחזירה לקירור

ומחכה.

מחכה

מחכה

עד שתהייה העוגה שלי יציבה.

ועד אז גם אני מתייצבת

מן ילדת יומולדת משוגעת שכמותי

שדווקא ביום ההולדת שלי

מתחילה להתפלש בתוכי כל כך בגסות

ורק עם הביס הראשון

נכנסת גברת רכות עם שמלת מלמלה לבנה

ומברכת אותי

שתהה השנה שנה לבנה.