היום
מנקה את הבוידעם, סוגרת חשבונות ומפנה את שביל הגישה.
0
עוד שנה
מתעוררות בי תקוות לשמש אחרת אחת שלא ראתה שרפות כזו שנולדת כל בוקר מחדש שמש שלא אוגרת זיכרונות שלא הוכתמה באדי מכאובינו.
השכם בבוקר מתעוררות בי ציפיות למשהו שונה לאבק כוכבים סגול שישחרר אותי מכובד המשיכה לפיה עם שרביט קסמים שתצמיח את כנפי לנשיקת הנסיך שתעיר את קיפאון לילותי.
השכם בבוקר מתעוררת אל בועת חיי קמה לעולם ישן רגלי על קרקע קרה על גבי
|
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חומד, את כאן, איזה יופי.
תודה.
תודה עדי
תודה מותק,
אני מחכה להם, לצילצולים האלו,
יודעת שזה בדרך.
אף פעם לא מאוחר מידי לאחל מזל טוב!!
זה מגיע, סמדרי, המשהו החדש הזה... שומעת את הצלצולים העדינים האלה מעבר לפינה?
תודה. שמחה שבאת ואהבת.
"שמש שלא אוגרת זיכרונות
שלא הוכתמה באדי מכאובינו."
השמש הזו בתוכך, יקירתי,
והיא עולה בשלל צבעי-הקשת...
מקסים את כותבת!
תודה רותי.
שיר מקסים
נשמע כמו מישהי שמבינה בדיוק לתוך מה קמים כל בוקר...
תודה איריס, שמחה שאת כאן.
אשרייך. השכם בבוקר זו שעה לא שעה, כל מטלות היום אורבות שם בפתח. אם מזדנב שם חלום או מסונפות לעפעפיים המתעוררות ציפיות, זה רק בגלל שאת מרגישה שמשהו עומד להתרחש.
כותבת מופלא, שמחתי להכיר.
תודה חומד.
עכשיו אני הולכת ומשמינה לי מנחת (וגם מהעוגתיומולדת)
מזל שלא רואים כאן איך הנמשים מסמיקים לי.
אוי, התפלק לי ה- enter.
הלוואי, מותק
שרבים ישאו את משקל שנותיהם
כמו שאת נושאת אותם.
באצילות, ביופי, בחוכמה, בטוב.
שאת.
איזה יופי של יופי.
מזל טוב!
ונשיקות, כמובן.
האגדות באות מהדמיון שלנו.
הנסיכים באים מהאגדות.
לוגיקה פשוטה אומרת שהנסיכים באים מהדמיון.
יש הבדל כל כך גדול בין דמיון למציאות?
נחמדה האופטימיות שלך.
תודה.
אז יש לנו בוקר מוקדם עם אוויר נקי
עם שמש נעימה מחממת ושאריות כוכבים
אלה שזוהרים יותר
וחכמה ובשלות של גיל
ונסיכים ..קיימים רק באגדות
לא..??
:)))
יבוא. בטוח שיבוא.
זה רק הבינתיים הזה שכבד לי קצת לפעמים.
תודה א י ל ה .
יש ימים אחרים, בהם אני לא מרגישה את
משקל השנים, אז כוח המשיכה לא עובד עלי
כל כך חזק, אז אני יכולה להרגיש את מקום
חיבור הכנפיים, אז הלב שלי שר אבל המילים
שלי שותקות.
תודה.
אולי רק ילדה אבל עדיין מרגישה
את משקל השנים (היו כמה כבדות...)
תודה גידון.
ובכל זאת, זה כיף לקום בבוקר עם תקוות למשהו חדש וטוב יותר.
זה גם צובע את היום בצבעים בהירים וחמים יותר, וגם, וואלה... לכי תדעי... אולי יום אחד זה באמת יבוא...
:)
זה כאילו אופטימי,
אבל לא.
משאיר בסוף קצת...
עעאאהה...
אוף.
יותר מידי מציאות, פחות מידי נסיכים וכנפי מלאכים. סה לה וי.
מה משקל מה - הן ילדה את עדיין - ילדה....
אהבתי את הרגישות שבמילותייך
מצטרף במלוא הנשמה לתקוותך
גם אני כל כך מייחל לה לפיה הזאת.