ביום שאחרי הבום

  היא קמה בבוקר ונשמה נשימה עמוקה.

היא חשבה: עכשיו אני דף חלק

היא ציפתה להתחלה של משהו אחר.

אבל המשהו האחר -

אין לדעת מתי הוא יגיע,

הוא יכול לבוא במפתיע

הוא לא יודע שמחכים.  

היא חשבה: חייבת בינתיים

להיות סבלנית

להשתדל להימצא במקומות

עם הרבה אור

להיות סתם,

להיות אני

והכי חשוב,

לא להסתכל אחור.