נשמע לי בהתחלה ממש דבילי לכתוב את כל זה אבל בזמן האחרון אני חושבת שוואלה מי שכבר יודע את זה בברור גם לא יזיק לו שיקרא.
אני אחרי ניתוח מסוים שישפר את איכות חיי, אני בהחלמה. תוך כדי שחרור מבית החולים אני רואה כמה פקידות עושות עבודתן נאמנה. תוך כדי דיבור בינהם הספקתי גם להבין "בין השורות" שיש איזה מישהי מהן ממש יפה ושווה והיא קצת מעצבנת אותן...
המשך הסיפור לא משנה. אני חשבתי ככה. ככל שאני,אתם או היא נמצאת בהערכה עצמית מאוזנת , יהיה לי פחות מה להגיד על הזולת ויותר מקום להעשיר את עצמי. זו משוואה.
ככל שאני מגיעה להערכה עצמית מספקת על בסיס יומי, יש סיכוי שאני אקדם עוד משהו שמוחי מייצר ממגוון החלומות שעפים בראשי וגם מתפנה לי זמן פיזית.
אחרי שהיו כאן מלחמות פנימיות בין שמאל לימין וכל מיני סיבות למה לא לאהוב ולמה לשנוא, אני בטוחה שההערכה העצמית הטובה והמאוזנת לא פעלה בזמן כתיבת הביקורות הנעלות, המספרים , הדיווחים מהשטח.
כל אחד יכול לנתב את עצמו טוב יותר, אם על הבוקר או על הסובוח , ייתן לעצמו הערכה מספקת להמשך היום. וגם אם טעה או עשה עוול, לנסות לגייס הערכה ולתקן את מה שכן ניתן.
אחרי מלחמות , אחרי מחלות , אחרי יום לא מוצלח באמת, יש מקום לעשות הערכה עצמית מחודשת, רק כדי למלא תוכן מבפנים לבפנים, מה שייצא החוצה, ייצא טוב.
אז לפני הקפה, תה של הבוקר, המדיטציה <לא לא האורגזמה> לעשות תרגול כזה זה מרגיש יותר טוב.
אמצע שבוע נפלא לכולם :-)))
|