ביום 12 בינואר 2009 החליטה ועדת הבחירות

המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות.

מרדכי קרמניצר ורועי קונפינו רואים  בכך הוכחה נוספת להידרדרותה של הפוליטיקה בישראל ותעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית. 

לפניכם פתיח שלי ומובאה של שני המאמרים - היוצאים חוצץ כנגד החלטה זו...(למען הגילוי הנאות יצויין שרועי קונפינו הוא בן שלי)

בג"ץ אמור לפסוק בנושא עוד השבוע...

חזרתי השבוע מאתיופיה...איך אתיופיה מתקשרת לפסילת הרשימות הערביות...?

מתקשרת...ועל כך בהמשך...

לראשונה הגעתי לאתיופיה בסוף 1989...באתיופיה שלט הנשיא מנגיטו...

דיקטטור מפחיד, שלא בחל להוציא להורג גם את הקרובים בנאמניו שנחשדו - כחותרים תחתיו...

פחד, פראנויה, חשד, שגם הקרוב ביותר - יכול להיות מודיע של השילטון...

פקידי ממשלה, הפוחדים לקבל החלטות, מחשש שהחלטה לא נכונה - תעלה בחיים...

17 שנה של דיקטטורה...ובמשך כל אותם שנים שלט כל לילה עוצר ברחובות...(החל מ-2400 עד 0500).

יום אחד התארחתי אצל אחד הבכירים בשילטון...

לקראת חצות ביקשתי ליסוע הבייתה כדי להספיק לפני כניסת העוצר...תשאר הפציר בי מארחי.

הסכמתי.

ואז סיפר בבדיחות את הסיפור הבא...

אחד נוסע  ברכבו באדיס אבבה בשעת לילה מאוחרת. כמה דקות לפני כניסת העוצר - עוצרים אותו 2 שוטרים. אחד השוטרים מסמן לנהג לפתוח את החלון.

כשנפתח החלון - שולף אחד השטורים את אקדחו ויורה למוות בנהג...

למה ירית בו שואל השוטר השני בזעזוע? עוד לא נכנס העוצר?

אני יודע היכן הוא גר, ענה השוטר. הוא גר רחוק.

עוד כמה דקות כבר עוצר, אין לו סיכוי להגיע הבייתה בזמן...

אז מה הקשר...?

שם אתיופיה - כאן זה ישראל מיסטר...

יהיו שיגידו...

באתיופיה אף פעם לא היית דמוקרטיה. אצלנו יש...

אנחנו כבר דמוקרטיה ותיקה...אצלנו לא יקרה דבר כזה...

כל זה נכון אבל...

מביא את הסיפור הזה - כי הבטחת התהליך הדמוקרטי, מחייב איזון חברתי, מחייב סובלנות ופתיחות.

מחייב התחשבות ברגשות ציבורים שונים, והגנה על זכויות ודעת המיעוט (כל זמן שהוא אינו פוגע בזכויות הרוב),

מחייב התחשבות ברגשות דתיים,

מחייב הגנה על שלום הציבור המבנה החברתי, והמשטר הדמוקרטי...

מחייב להגן בחירוף על הזכות לבחור ולהבחר...

הדמוקרטיה מחייבת - איזונים ובלמים רבים...מעטות המדינות שיש בהן דמוקרטיה אמיתית.

קשה לשמור על כללים של משטר דמוקרטי, בוודאי במציאות כה עוינת כפי שישראל נמצאת בה מאז הקמתה...

ובכל זאת מה אנחנו רוצים בישראל?

דמוקרטיה?

או תחילתה של התדרדרות מי ישורנה?

בהקשר לכך כדאי אולי לעיין בדוח מעניין.

ה EIU (ליחצו לקישור) - פירסם במהלך אוקטובר 2008 את הDemocracy Index   ובו ניתוח הדמוקרטיות ברחבי העולם. רק 30 מדינות מוגדרות על ידו כדמוקרטיות אמיתיות 18% ממדינות העולם. ישראל לא נכללת בקבוצה זו.

ישראל ממוקמת במקום ה - 38 ברשימת המדינות הקרויות Flawed Democracies . אחרי מדינות כמו צכיה, אורוגוואי, פורטוגל, מאוריציוס, קוסטה ריקה, סלובניה, דרום אפריקה, צ'ילה, טיוואן, הודו, קפריסין, אסטוניה...

5 פרמטרים נבדקו - ועל פיהם שוקללו ציונים לכל מדינה באינדקס. שניים מהפרמטרים הנבדקים בישראל -נמוכים  Civil liberties, and Political Culture.

הגויים שיגידו...!!!

את המזרח התיכון רק אנחנו חיים ומכירים...

לפני שאנו מתלהמים...

ראוי שנקרא כיצד משתקפת הדמוקרטיה הישראלית  בעיני אחרים...

לא חייבים להסכים, אבל לדעת - רצוי...

כי בלי משים מחוסר ידיעה - אנו עלולים להתדרדר במדרון החלק...של שלילת זכויות סלקטיבית...

יש כאלו מדינות קיצון - כמו אתיופיה של מנגיסטו שכדי לשמר השילטון החזיקו - מדינה שלמה תחת עוצר כל לילה במשך  17 שנה...

קראו בהמשך את המאמרים של פרופ' קרמניצר ורועי קונפינו,

המנמקים מדוע ראוי שבג"צ - יבטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את בל"ד ורע"מ-תע"ל.

כי אין ממש בטיעונים לפסול את השתתפותן - ויש לאפשר להן להשתתף בבחירות...

פסילת הרשימות הערביות - מאת מרדכי קרמניצר

אם מחפשים הוכחה להתדרדרותה של הפוליטיקה הישראלית, באה ועדת הבחירות המרכזית בהחלטתה לפסול את המפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל מהשתתפות בבחירות לכנסת, וסיפקה אותה, ובגדול.

זה זמן חותר הימין הישראלי - במגוון דרכים - לסלק את הרשימות הערביות מן הכנסת. הצטרפותם של מה שמכונה "מרכז" ו"שמאל" למהלך זה מעידה עד כמה התדלדלה תפיסת הדמוקרטיה בלב הציבוריות היהודית בישראל, ועד כמה קלת ערך הזכות לבחור ולהיבחר בעיני הרוב הפוליטי היהודי.

לפסילת רשימה בשל אי-קבלתה את ישראל כמדינה יהודית, אין שום קשר לרעיון של "דמוקרטיה מתגוננת". הדמוקרטיה רשאית להתגונן מפני אויבי הדמוקרטיה ומפני אויבי המדינה החותרים תחת עצם קיומה, ואולם רשימה שמבקשת לשכנע את אזרחי ישראל, בדרכי שלום, לזנוח את תפיסת המדינה כמדינת הלאום של היהודים ולהחליפה בתפיסה אחרת, למשל של מדינת כל אזרחיה, איננה נופלת בגדר אף אחד מאלה. הנאמנים לרעיון הציוני, ואני בכללם, רשאים להתנגד בכל תוקף לתפיסה כזאת; אך מי שהמחויבות לדמוקרטיה מופנמת בקרבו, חייב להגן, גם בחירוף נפש, על זכותם של בעלי ההשקפה האחרת ליתן ביטוי לעמדתם.

אם חפצה ישראל לשמור על אופייה הדמוקרטי, אין מנוס מהתייחסות כפולה כזאת. אם חפצה ישראל בקיומו של שיח עם הערבים הישראלים, במובחן מיחסים שמבוססים על כוחניות ועלולים לגלוש לאלימות, חייבים להקשיב גם לקולות הקשים הבאים מקרב מיעוט מקופח שהביטוי "מדינה יהודית" הוא מבחינתו גורם ומקור להפליה. 

לנוכח עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה גם ברור שהעילה של תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור כבסיס לפסילת הרשימות, אין לה על מה להסתמך. פסילת הרשימות אינה מתיישבת גם עם היותה של ישראל ביתו הלאומי של העם היהודי. אבות התנועה הציונית ראו לנגד עיניהם חברה פתוחה וסובלנית, סובלנית גם כלפי עמדות מרגיזות ומקוממות. הם ראו ביחסם של היהודים לערבים החיים בקרבם מבחן מוסרי עליון למדינה היהודית, ומבחינה זו פסילת הרשימות הערביות היא גם בגידה ברעיון הציוני. היא ביטוי עז של חולשה, חוסר ביטחון עצמי ופחד בלתי רציונליים, והיא ממיטה חרפה על ישראל.

ההסדר הקיים בישראל, המעניק לגוף פוליטי את הסמכות לפסול רשימות, חריג בנוף הבינלאומי ולוקה בכשל של ניגוד עניינים מבני. גם אם יציל בג"ץ את הדמוקרטיה הישראלית מעצמה, תיוותר החלטתה של ועדת הבחירות כתעודת עניות לדמוקרטיה שלנו. שום דבר לא ימחוק את  שלילת הלגיטימיות של השתתפות פוליטית של ערבים בבחירות לכנסת, שמתבטאת בניסיונות חוזרים ונשנים לפסול רשימות ערביות.

פסילת המפלגות הערביות מהתמודדות בבחירות - מאת רועי קונפינו

ב 12 לינואר החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול שתיים מהמפלגות הערביות, בל"ד ורע"מ-תע"ל, מהתמודדות בבחירות לכנסת השמונה עשרה. החלטה זו נוגעת בשאלה חוקתית מהותית: מחד גיסא ניצבים העקרונות הדמוקרטיים הבסיסים ביותר - הזכות לבחור ולהיבחר, שהם ציפור נפשה של הדמוקרטיה ומוגנים בחוק יסוד הכנסת;

ומאידך גיסא נמצאת זכותה של חברה להתגונן מפני סכנות קיום, רעיון המוכר גם כדוקטרינה של הדמוקרטיה המתגוננת. מעבר למורכבות הכללית של פסילת מפלגות, פסילת מפלגות ערביות בישראל היא עניין בעייתי עוד יותר, שכן אין מדובר בשלילת זכותו של פרט פלוני לבחור או להיבחר, אלא בשלילת זכותו של ציבור שלם, הציבור הערבי, לייצוג בכנסת.

ההחלטה של ועדת הבחירות צפויה לפגוע פגיעה קשה ביותר בייצוג המגזר הערבי בכנסת - מנהיגים ערבים מרכזיים, כגון אחמד טיבי וטלב א-סאנע (רע"מ-תעל) וג'מאל זחאלקה (בל"ד), לא יוכלו להתמודד בבחירות.

צעד כזה עלול להיתפס בציבור הערבי כדחיקה שלו אל מחוץ לפוליטיקה הישראלית. לראיה, ח"כ ואסל טאהא, יושב ראש בל"ד, כבר הכריז שהמפלגות הערביות שוקלות להחרים את הבחירות. התוצאה תהיה ניתוק הערבים מהפוליטיקה הישראלית, דבר שיביא לפגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית.

מעבר לכך, מניעת התמודדותן של המפלגות הערביות גם צפויה להקים על מדינת ישראל ביקורת בין-לאומית לא מבוטלת ולשים את ישראל בעיני העולם בקטגוריה אחת עם דרום אפריקה של משטר האפרטהייד, אשר מנעה את התמודדותה של מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני בראשות נלסון מנדלה בבחירות. לבסוף, ישנו חשש גדול שמניעת השתתפותו של הציבור הערבי בהליך הדמוקרטי רק תוביל להקצנה בעמדות ותדחף גורמים שונים בשולי החברה הערבית לפעול באמצעים מסוכנים הרבה יותר, כגון מאבק מזוין.

לפי חוק יסוד: הכנסת, החלטת הפסילה של ועדת הבחירות טעונה אישור של בית המשפט העליון. עמדתנו היא שבית המשפט העליון צריך לבטל את החלטתה של ועדת הבחירות ולקבוע כי הרשימות הערביות רשאיות להתמודד בבחירות. פסילת מפלגות צריכה להיות אמצעי אחרון - נשק יום הדין של מדינה דמוקרטית. המקרים היחידים המצדיקים פסילה של מפלגות הם כאשר הן מתנגדות לקיומה של מדינת ישראל או לקיומו של משטר דמוקרטי בישראל. גם במקרים שמחליטים להפעיל את סנקציית הפסילה בהקשרים הללו, ראוי להפעיל אותה בצורה מידתית, ופסילת המפלגה כולה היא צעד לא מידתי. אם ישנן ראיות קונקרטיות, פסילת מתמודד היא אפשרות עדיפה בהרבה.

גם אם רוב רובם של האזרחים היהודים במדינת ישראל אינם מסכימים עם עמדותיהן של מפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל, חשוב לזכור כי מפלגות אלו מייצגות חלק רחב מאוד בציבור הישראלי. אסור לתת לשאון תותחי המלחמה למנוע מאתנו לראות את הפגיעה האנושה בערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר שפסילת התמודדותן של מפלגות אלו תגרום. אסור למנוע את התמודדותן של המפלגות הערביות.