פעמון הדלת צלצל בביתה של רוויטל. זה בטח השליח של הפיצה מייד אגש לפתוח לו, חשבה. היא פשפשה בצנצנת המטבעות שהכינה לעצמה מבעוד מועד לפני עשרה חודשים, ומצאה חמישה שקלים לשליח. את החשבון שילמה בכרטיס אשראי כרגיל. בצנצנת נשארו 15 שקלים בלבד, זה אומר שבקרוב תצטרך לצאת מהבית. לפי חישוב פשוט- עוד שלושה ימים. או שפשוט תפסיק לתת טיפים לשליחים- גם זו אפשרות. אבל אז אף אחד כבר לא ירצה להביא לה טייק אווי. היא תחפש בבית אולי נשאר לה באיזה מקום קצת כסף. או שתעשה הסדר של תשלום טיפ באשראי עם חברת השליחויות. אבל הם לא יאהבו את זה. אולי יימצא מקום בו תוכל לבקש כסף מזומן על ידי שליח? רוויטל סוויד עשתה הכל בשביל לא לצאת מהבית אפילו לכספומט. היא לא יצאה מפתח ביתה כבר עשרה חודשים תמימים. לא רק שזה לא הפריע לה זה אפילו מאוד מאוד מצא חן בעיניה. העולם החיצון הפך להיות לא רלוונטי עבורה.
הכל התחיל בחורף שעבר כשחבר הפנה את תשומת לבה למשחק הווירטואלי: חיים שניים. בקהילת חיים שניים היו כבר אז מיליון תושבים מאושרים. היו אלה אנשים שהלכו יומיום לעבודה, חיו עם משפחותיהם, ובשעות הפנאי שלהם בילו שעות באתר חיים שניים וניהלו חיים וירטואליים עשירים. באתר אפשר היה לבחור דמות כלשהיא, ולהתנהל בדמותה כמו בחיים הרגילים: לקנות בסופר, לפתוח עסק, לעבוד, לקנות בית, להתאהב, לעשות סקס- הכל וירטואלי, אבל התחושה כמעט אמיתית. רוויטל בחרה לה דמות של יפהפייה בלונדינית. בחיים שניים הייתה רוויטל אמזונה גבוהה ושופעת חזה. היא קראה לדמות שלה - מימי. מימי בחיים השניים ניהלה עולם שונה לחלוטין מרוויטל, הרווקה הדהויה שעבדה בעירית חולון וגידלה חתול ג'ינג'י. בחודש הראשון שנכנסה לאתר מצאה את עצמה מבלה בו משלוש וחצי אחר הצהריים כשהגיעה הביתה מהעבודה, ועד שנפלה למיטה בשעות הקטנות של הלילה לאחר בילויים סוערים באפיסת כוחות. העולם הווירטואלי משך אותה בצורה שלא שיערה לעצמה והעניק לחייה עניין חדש.
משלוש וחצי אחר הצהריים הפכה רוויטל למימי. מימי ניהלה חיים מרתקים. היא נסעה בעולם, לבשה בגדים נועזים, דיברה עם עשרות אנשים וניהלה רומאנים סוערים. בניגוד גמור לרוויטל הדחויה שלא היו לה כמעט חברים ואת הקשרים המועטים עם בני משפחה רחוקים ניתקה לפני שנים, היתה מימי מחוזרת ונערצת על ידי רבים. לאט ובהתמדה מצאה את עצמה רוויטל נשאבת לחלוטין לעולם הווירטואלי ומבלה בו שעות על גבי שעות. יום אחד החליטה לא ללכת לעבודה. היא צלצלה והודיעה שהיא חולה ונשארה בבית כל השבוע. זה אפשר לה להיות כל היום בחיים שניים ולפתח קשרים אישיים ועסקיים ענפים. זה היה היום המאושר ביותר בחייה בשנים האחרונות. לאחר חודש שלם בו כמעט ולא הגיעה לעבודה היא פוטרה מעירית חולון. אין דבר, אמרה לעצמה, אני אמצא דרך להרוויח כמה לינדנים בחיים שניים. לינדן היה כמובן המטבע בעולם הווירטואלי, בו היה אפשר להרוויח מכל מיני עסקים הרבה יותר בקלות מאשר בעירית חולון.
רוויטל החליטה שממילא היא מבלה את רוב זמנה בחיים שניים המספקים לה הרבה יותר נחת, אי לכך היא תפרוש לחלוטין מהחיים הראשונים בהם מגעיה עם הסביבה הפכו להיות מצומצמים יותר ויותר. בעצם, שכנעה את עצמה היא תחסוך כך הרבה כסף. היא לא תצטרך להתלבש, לקנות בגדים או לנסוע בתחבורה ציבורית. היא תלבש רוב היום פיג'אמות וטריינינגים רכים ומנחמים. את הטלפון תנתק. את ביטוחי החיים והבריאות תבטל כי הרי לא צפוייה לה כל סכנה להידבקות במחלה או תאונת דרכים אם לא תצא מהבית יותר. ההוצאה היחידה שתהיה לה היא אינטרנט ללא הגבלה ואוכל. ממילא לא אכלה הרבה. הדירה בה גרה היתה ירושה מדודה רחוקה ולכן לא הוטרדה משכר דירה. את השכנים כלל לא הכירה כי מעולם לא ניהלה אתם קשרים, חברים לעבודה לא היו לה, ומכיוון שמערכת הקשרים החברתיים שלה היתה מוגבלת מאוד בלאוו הכי, הרי שבאופן מפתיע איש לא הרגיש בהיעלמה. ממילא ניהלה חיים של דמות אפרפרה ובלתי נראית בעיני הסביבה. יום אחד הפכה רוויטל לבלתי רלוונטית בעולם או שמא העולם הפך בלתי רלוונטי עבורה. אין לדעת.
בחיים השניים לעומת זאת ניהלה מימי חיים תוססים ומלאי משמעות. הדבר היחידי שנותר לה הוא לפתור את בעיית המימון והיא מצאה דרך מצוינת להרוויח שם הרבה כסף. היא לא הסתפקה שם במשכורת חודשית של פקידה. מימי הבינה שבחיים שניים כמעט כמו בעולמנו האמיתי הדרך הטובה ביותר לעשות כסף היא תעשיית הסקס. ומכיוון שבחיים שניים בניגוד לחייה הראשונים היה לה מה להציע בתחום הזה, בחרה לפתוח בית זונות משוכלל שקראה לו מימי'ס. במימי'ס היה אפשר לקבל מגוון שירותים נרחב שאותו בנתה רוויטל בחכמה לפי מה שהיה חסר בעסקים אחרים בהם שוטטה באתר. עד מהרה הפך מימי'ס לעסק מצליח באתר והלינדנים החלו לזרום לחשבונה. בנות אחרות ביקשו לעבוד תחת חסותה ושילמו לה על הזכות להיות חלק מבית מימי'ס. תוך מספר חודשים הפכה לדמות נערצת. היה לה כל מה שאפשר לרצות בחיים שניים: דירת פנטהאוז מפוארת, מעילי פרווה, מכונית פורש, חיי מין מגוונים עניין ואדרנלין ללא גבול. העתיד מעולם לא היה וורוד יותר. במקביל שכללה רוויטל את חיי הבית שלה ולא יצאה יותר מפתח הדלת. הכל הזמינה באינטרנט, ממצרכי מזון, תרופות ועד אוכל לחתול. מהשליחים שבאו להביא לה ארוחות מוכנות בערב ביקשה שיביאו את הדואר מהתיבה ויורידו את הזבל. את כל התשלומים ביצעה בהוראות קבע, כך שאיש לא הרגיש בהיעדרה.
עשרה חודשים אלו עברו בראשה בעודה מחפשת חמישה שקלים לתת לשליח והיא רצה לדלת בשמעה שוב את הצלצול חסר הסבלנות. "רגע, כבר פותחים" צעקה החוצה וקולה שבו לא השתמשה כבר זמן רב נשמע לה לפתע צרוד כקולה של ישות אחרת. היא פתחה את הדלת לחריץ, והגישה יד אחת לשליח עם המטבע וביד השנייה התכוונה לקחת את קופסת הפיצה השטוחה בלי להביט אפילו מי עומד מולה. אבל השליח תפס אותה בלתי מוכנה ובשנייה אחת דחף את הדלת בחוזקה, הדף אותה פנימה , נכנס ונעמד מולה כשהוא נועל את הדלת אחריו ותוחב בכיסו את המפתח. "שלום מימי" אמר לה בקולו העמוק. "חיכיתי הרבה זמן לזה, בואי ותראי לי מהיכן הכל מתרחש".
רוויטל עמדה קפואה. היא לא הבינה איך קישר האדם שעומד מולה בין רוויטל למימי. היא עשתה את כל הפעולות באתר כדמות נפרדת לחלוטין שאי אפשר היה לקשר בינה לבין דמותה בחיים. רק האקר מומחה יכול היה לפצח את הקוד. הגבר המאיים שעמד מולה התחיל לשוטט בדירה ועד מהרה התיישב בעמדת המחשב כאילו היא שלו. "יפה לך, מימי!"אמר "האמת שדמיינתי אותך אחרת לחלוטין". הוא החל לתקתק ולפתוח קבצים שונים במחשב בעודו ממלמל לעצמו הברות בלתי ברורות. "או. קיי. אני מבין., מה שנותר זה שתתני לי את כל הסיסמאות שלך לרשת ולמחשב, את חשבון הבנק והגישה אליו באינטרנט ואז נהיה מסודרים." "אני לא מבינה למה אתה צריך את הסיסמאות. אני לא נותנת את הסיסמא לאף אחד. זה אישי". "אין שום בעייה – אז אנחנו נשנה את זה ביחד" אמר השליח " ואם זה לא יקרה בדרך הקלה זה יקרה בדרך אחרת." הוא שלף אקדח מכיסו ואילץ אותה להתיישב במקומה על המקלדת. רוויטל הרועדת נתנה לו את כל הסיסמאות הנדרשות, והוא התיישב לעבוד: "מבצע חדש במימי'ס" הוא כתב. "מה אתה עושה?!" אמרה לו רוויטל בחלחלה. "עוד לא הבנת?" אמר לה הגבר "אני תופש את מקומך- מהיום אני מימי הנחשקת. את עלית על מכרה זהב ואני לוקח אותו ממך בירושה, ממילא אף אחד לא ירגיש בהיעלמך כי את כבר לא קיימת." הירייה שלו הוחנקה בכרית נוצות גדולה שעמדה בהיכון. אף אחד מהשכנים לא שמע. כל מה שנותר לו הוא להיפטר מהגופה לאחר שינסר אותה לחלקים. אבל זה היה החלק הקל. הוא ניגש לענות למעריצים בחיים שניים: "מימי בהופעה חד פעמית בלתי נשכחת, דמי כניסה 150 לינדן לאיש", הקליד והזמין לעצמו פיצה משפחתית עם כל התוספות. |