שלי. שלכם. שלהם. של מי?
הרהורים בנושאים ברומו של עולם וגם כאלה שלא.
פוסטים פופולאריים
-
צמצום
20/10/08 | 995 צפיות
-
תודה ומה 'כפת לי.
1/6/08 | 730 צפיות
-
חופש
25/11/08 | 1062 צפיות
-
פוסט לדברים המובנים מאליהם.
30/6/08 | 1124 צפיות
-
לשחק איתי במחבואים.
9/7/08 | 1110 צפיות
-
ארץ עצובה
11/7/08 | 934 צפיות
פוסטים אחרונים
- מי את? 22/1/09
- RESPECT THE LADY 29/12/08
- זה רק נדמה לך 18/12/08
- דווקא עכשיו 4/12/08
- אין צורך באטבי כביסה. 2/12/08
- חופש 25/11/08
מי את?
הילד הרע. זוכרים אותו כולם מהסיפור ההוא. ילד בועט ילד הורס ילד משחית, ילד כועס. בעיקר את עצמו בעיקר על עצמו. עד שיום אחד הוא קולט (כי מבין ומפנים אלו שלבים קצת יותר מתקדמים), שבעצם הוא לא כזה רע. ונמאס לו לבעוט. אבל הרגל הזאת.. הרגל שהיא הרגל מגונה כמו כאב פנטום כמו ריפלקס, עדיין בועטת. ומפעם לפעם הוא מביט בעצמו עירום וחשוף במראה וקולט סימנים כחולים על גופו, שהוא במו ידו יצר ובנה. והמקבץ הגדול ביותר רובץ לו אל פתח ליבו. כאילו הצטיין במטווח בשיעור "הגנה עצמית" קרבות וירייה. צרור מפואר מעטר את הלב ורק עכשיו פתאום הוא חש את הכאב. מונולוגים,דיאלוגים, אפילוגים, ציטוטים, בכי ללא מעצורים, מעצורים, מחשבות, החלטות, ייסורים, אלכוהול מהפיכות מדומות, שעות לבנות, סבל צורב ויום אחד הוא צורח בשקט דממה דיייייייייי נמאס לי לבעוט. אבל.. מה עם הרגל הזאת. היא לא מוותרת ובשביל להרגיש שיש הצדקה להיותה רגל כי איננה יודעת לעשות דבר חוץ מלבעוט הוא יבעט בהכי קרובים לו. באלה שכה אוהבים אותו. והוא רגיל אבל כבר לא ממש רוצה, לבעוט לאמלל לסכן להשתולל לברוח ולחזור. וזה קר ומקפיא והדם מתקשה והעורקים מצטמקים והלב מתפוצץ. והזמן לא עוצר. הוא אשלייה אבל כזאת מתקדמת שלא ניתן להבחין בהיותה כזאת והיא משכנעת נורא.
הוא מסתובב עם עצמו שעות, בועט בפחיות אבנים וענפים שוטים שמוכנים להיות תחת רגלו ללא מודעות לסבלו. שעות חסד, שעות שיא, שעות סבל שעות קיא ומיאוס ותחושה של ריחוק קירבה אהבה וניתוק. הילד נמצא בשיתוק. מתגעגע. פשוט. |
תגובות אחרונות
-
נעמית
בתגובה על מי את?
-
headcoach
בתגובה על אין צורך באטבי כביסה.
-
t-show
בתגובה על אני ומוטי
-
נעמית
בתגובה על
-
Nikol
בתגובה על זה רק נדמה לך
-
on the road
בתגובה על חמור לבן
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואי.. די זמן לא הייתי כאן.. כמה רגש במה שכתבת..
אין ילד רע יקירתי.. יש את אנחנו שלא נותנים שלו מה שהוא צריך.. אהבה וחיבוק וכלים להתמודד..
ועד שתראי את הילד הזה.. חיבוק ענק ועוטף ממני
*
צימררת אותי !!!!
ואפילו הרגל שלי התחילה לבעוט וכמעט ריסקה לי את המחשב בטעות.
*
תני לו להמשיך לבעוט....יעבור לו
העיקר להעניק אהבה..
יפה כתבת!
מהממתתתתתתתתתתתתת
תודה אהובה מחכה לטלפון....
כבר לילה ואני מחייכת.
תודה.
תודה יפה.
טוב תשלחי לילד הזה
סט אהבה הכולל: חיבוק יומי
2 נשיקות על כל לחי
חיבוק מחץ.
בלי בעיטות אה..........
אוהבת`ך
לא הייתי בטוח בהתחלה, קראתי שוב ושוב
עכשיו אני בטוח - חסר החיבוק
חבל ...כי דברים יכלו להראות אחרת
חבל... כי דברים חייבים להיות אחרת
*
את החלק הטוב של הילד הרע...
}{
רק נדמה לך...
זה מרגיש מסובך אבל זה לא..
כתוב מצוין ומאוד עצוב...
זה הפרדוקס שתמיד בועטים באלה שהכי קרובים
יום מקסים בחוץ.... חייכי
אבל.. מה עם הרגל הזאת. היא לא מוותרת ובשביל להרגיש שיש הצדקה להיותה רגל כי איננה יודעת לעשות דבר חוץ מלבעוט הוא יבעט בהכי קרובים לו.
באלה שכה אוהבים
לא ידעתי שנוסף לך תחביב חדש?
(ומוטי אמר לי שמעולם לא הרמת עליו יד)
צודקת.
צוהלת.
תודה.
בתנאי שזה ייגמר במכות.
הילד הוא ילד.ואם בגר ופקח עיניו כדאי לו להיות שוב ילד.רק בלי הרע.
כי לאן שלא תבעט - תיתקל בגוף שלך.
וחבל.
עדיף לצהול.משמחה.
אותך להנהלה (וגם לגלית)
תודה יקירי,
וכמו שהיטבת להגיד הוא די טבוע בכולנו..
הסכת ושמע:
בשל נפשי הרעועה אין לי שום הסכם עם שום הנהלה,
ברגע שאותי רואים
הגברים בחלוקים הלבנים רצים
לא אכפת לי מזברות ופיג'מה
שומעת בקולי קולות בננה רמה
ונוססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס
הצחקת אותי! -ישתבח שמך - אבל ילדה,
את טועה ! - את אפילו לא בדרך הנכונה!
את בכלל לא מטורפת (אולי מתחזה)
אבל בהחלט ילדה מטריפה!
שבקושי משחקת אותה ילדה רעה ומטורללה!
ועל פי ההסכם שלי עם ההנהלה רק לי מותר
להיות המטורף היחידי כאן באתר!
ואת האחרונה שתעשי לי פה תחרות!
ובגלל ששילמתי במועד את דמי המזונותֱ
לכן מוטי ואת מוזמנים אצלי בשישי ושבת
לחדרי הקט והנחמד באברבנל בת ים!
ושם גם יוחלט מי ביננו הוא המטורף?
ומי סתם מתחזה ?- ולמי יש יופי של חזה?
ומי מציץ למי בלילות ? ואצל מי נעלמו הסמטאות?
ומדוע ולמה לובשת הזברה פיזאמה?
בילד הזה נטמעו כל כך הרבה דברים שיקשה עליו להשתחרר מהם.
כמו שקורה עם דברים מסויימים לכולנו.
כתיבה טובה וקולחת.
דניאל
אתה משתבח ועושה לי לצחוק כמו מטורפת.
טוב לא כמו.
אני מטורפת!!!!
אויש אתה מהמם.
תודה לך מקסימה אחת.
יפה שלי. מה עם הדייט שלנו????????????????????
תסתמי. את מוציאה אותי מריכוז.
yes i know.....
חולה על התובנות שלך.
חשיבה גברית בריאה.
ו אתה גם מצחיק.
הייייייייייייייייייייייייייי
מועדון קרב!
תודה לך בעצמך.
אתה מדוייק להפליא במה שכתבת.
רוב הזמן אני שמחה.
מבטיחה.
תודה לך.
אז למה זה כל כך מסובך..
בפועל אין בנמצא ילד רע ! - יש ילד שאיננו מובן,
ילד שאיננו מתנהג על פי המוסכמות, ילד מרדן ,
או ילד פזיז ישבן- שעושה כל היום באלגן!
אי לכך אסור לו לבקר אצלנו בגן ! לכן הוא ומוטי
מסתלבטים בכיף בשדות הדגן!
הילד הזה הוא אני/ יהודה אטלס
אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר
ממקומות אחרים וגם פה מהעיר
הייתי רוצה שידעו כולם
שיש ילד אחד בעולם
והילד הזה, הילד הזה
הילד הזה הוא אני
אין ילדים רעים, יש ילדים אובדים
מתגעגעים לחמלה, לאהבה ליד שתלטף אותם.
והילד הזה נשאר בנו צרוב לכל החיים.
* פוסט יפה ועצוב
היה צריך לכוון את הבעיטות למשהו מועיל ואחר
שהיה הופך לשחקן כדורגל
למדריך קרב מגע
חבל...אולי קצת תשומת לב....אולי ?
אבל שיהנה מהכאסח....
פוסט עצוב
כתוב מאוד יפה עם המון רגש
ליסבול מכאבי פנטום זה דבר
מאוד קשה .
נותרו רק זיכרונות מהרגל הבועטת
וכמו הכאבי פנטום ניתן רק להמשיך
לדמיין כאילו הרגל עדין בועטת
אדי
משהו פשוט... הכי פשוט, הכי בטוח, הכי.....