שוקולד, מנטה, מסטיק
פוסטים אחרונים
- חשיפת מעבדות הניסויים בבע"ח 22/10/09
- יום הולדת 33 5/9/09
- "ההיא מ'הישרדות' נפרדה מהילד שלה ל-3 חודשים" 5/8/09
- לתפארת מדינת ישראל 27/7/09
- מכתב לאסתר 12/7/09
- דרוש גבר (לא פוסט הכרויות) 10/7/09
ארכיון
בסך הכל פרה...
בווינט מסופר על פרה שנדרסה ונותרה פצועה באמצע הכביש. האשה שדרסה אותה דווקא הזעיקה עזרה אך כאשר הועברה הפרה הפצועה לצד הדרך חתכו באותה הזדמנות את אוזנה בכדי למנוע זיהוי הבעלים. (בד"כ לפרות מוטבע מספר המשייך אותן לבעליהן באוזן). בהמשך לאותו סיפור על הסוס האומלל שחסם את הצומת בחיפה עד שעוברי אורח ניגשו והגישו לו עזרה ומים, ישנה איזשהי תחושה של זלזול מופגן ברגשות בע"ח ורווחתם. איני יודעת אם העניין נובע מבורות, חוסר ידע או סתם חוסר חינוך, או אולי שיש לנו כל כך הרבה צרות ברמת הפרט וברמת הכלל עד שלא נותרה לנו טיפת רגש אנושי של חמלה כלפי בעלי החיים.
נדמה לי שהיה זה מהטמה גנדי שאמר ש"חברה נאורה נמדדת ביחסה לבעלי החיים". אבוי לנו כאלו שמתיימרים להשתייך לאותה החברה.
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני חושבת שהבעיה היא בתי המשפט! המשטרה! בידיהם יש את הכוח להרתיע...תארו לעצמכם שמי שהיה רוצח ונתפס היה משתחרר כאילו כלום? היינו חיים כאן בחרדה מטורפת כי לאף אחד לא היה את הפחד מהמעשה והתוצאה. אנשים יודעים טוב מאוד שבעבירה על החוק במקרים מסויימים (לצערי) יש עונש! ולכן נמנעים או לפחות נזהרים מאוד שלא לעבור את הגבול...
בבעלי חיים אין שום עונש מרתיע. מותר!! פשוט מותר! ולכן כל עוד זה לא ישתנה זה תמיד ימשיך כי תמיד יהיו פסיכופטים שירשו לעצמם להתעלל בחלש מהם. (ראו מקרה הבחור שדפק פטיש בראש של החתול,איפה הוא היום? מה רקה איתו? - כלום! ...והיו מספיק עדים מסביב)
על דבריו של גנדי פשוט אין צורך להוסיף
ולכן לא חשוב באיזה בית גדלת ואיזו משקפופרית תפגשי הערב
או שאתה מוסרי ובן / בת אנוש או שלא
נקווה שהשפיות הזו לפחות תשוב למקומותינו..
זה לא אני שחושבת, זה אנחנו שמתיימרים.
מסכימה ב100%
השאלה היא אם חוץ מדמעות אפשר או צריך לעשות עוד משהו...
פוסט חשוב ולצערי (נו) הוא רק קצה הקרחון
בעיית הניכור, האטימות והאדישות שלנו כלפי האחר (בן אדם או בע"ח)היא כרונית
כשקראתי את הפוסט, לא יכולתי שלא להיזכר במקרה הנורא שבו מורה נהיגה, רכוב על אופנוע נפגע ואיש לא עצר לרגע, להגיש לו עזרה.
בושה
http://news.walla.co.il/?w=//1102400
דברים כאלה מפתחים אצלי מיזאנתרופיה.
אפילו הבן שלי, כאשר מציק לחתולתנו עד כדי שהיא סובלת, חוטף ממני עונש המלוא חומרה. אני חינכתי ומחנכת את החרא הקטן הזה באהבה לבע"ח, ולא אסבול התנהגות אכזרית.
אני מקווה שאת לא חושבת עלינו כעל חברה נאורה ?!?!?!
אני חושבת שזה שילוש של שלושתם.
אני מגיעה מבית שאוהב חיות, מכל סוג.
הוריי מגיל צעיר מאוד (ולמרות שכבר היה לנו כלב) היו לוקחים אותנו להכיר את סוגי החיות השונים ולדעת איך להתקרב אליהן (למעט אולי נמרים ואריות:-))
(ונחשים!!!!!!! אמא!!!!!)
וזה גם סוג של בורות וחוסר ידע, מה לעשות...לצערינו הרב.
וכאב לי הלב לקרוא על הפרה והסוס:-(
אני יודעת שזה דפקט שלי, אני משתדלת להימנע לקרוא על דברים כאלו, לא מתוך התעלמות שאם אתה לא קורא, אז זה לא קורה, אלא כי זה פשוט מביא אותי לידי דמעות.
הטמטום והרוע של אנשים, מביא אותי לעצבים ברמות לא קליטות.
נשיקות
ונתראה הערב (לראשונה תראי אותי משקפופרית!)