כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Life

    A person starts to live when he can live outside himself

    ארכיון

    גואנטנמו כמשל

    10 תגובות   יום חמישי, 22/1/09, 06:51

    בימים אלה, הנשיא החדש של ארה"ב ברק אובמה עומד להחליט על סגירתו הסופי של מחנה המעצר בגואנטאנמו בקובה.

    בפועל, ארה"ב מחזיקה בשטח לא שלה של כ- 120 ק"מ מרובע מאז 1898 כבסיס של חיל הים ומאוחר יותר כמחנה מעצר.

    גואנטאנמו קלט אסירים ביטחוניים שהובאו מאפגניסטן, עירק ומקומות בהם ארה"ב מנהלת את מלחמתה נגד  הטרור.

    המחנה התפרסם בשנים האחרונות בגלל שיטות החקירה המיוחדות שלו (קרא עינויים) והוקם מחוץ לגבולותיה של ארה"ב על מנת לחסוך בהליכים משפטיים המקנים זכויות הגנה לאסירים לו היו עצורים על אדמת ארה"ב.

    צורם במיוחד העובדה שמדינה אשר דוגלת בחופש הפרט וזכויות האדם מרשה לעצמה סטנדרטים כפולים כאשר מדובר באזרחים לא שלה העצורים בשטחה של מדינה אחרת (קרא קובה).

    האם החוקה ומערכת המשפת המפוארת של אמריקה הגדולה איננה מסוגלת להתמודד עם האתגרים שהטרור מציב בפניה ומרשה לעצמה התנהגות של מדינת בננות?

    השאלה הזאת מטרידה במיוחד משום שמאז 1967 אנחנו חיים באותם הסטנדרטים הכפולים של אמריקה  וגרוע מזה.

    מצד אחד מדינת ישראל הדמוקרטית הדוגלת על פי מגילת העצמאות בזכויות שוות לכל תושביה ומצד שני שטחים כבושים בהם התושבים הלא יהודים חיים תחת מגב הדיקטטורה כבר יותר מ- 40 שנה.

    מתוך מחשבה עממית שמה שטוב לאמריקה טוב לישראל, אולי גם אנחנו נחקה את צעדיו הראשונים של אובמה ונסגור סופי את המחנה המעצר שלנו? 
     

    טוב לחיות בשלמות במדינה דמוקרטית לכל תושביה מלחיות בצביעות בארץ ישראל הריקה מערכיה.

        


    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      קצר, תמציתי, מרתק!

       

        23/1/09 03:06:

      דמוקרטיה שפועלת בדרכים לא דמוקרטיות איננה דמוקרטיה.

      המטרה לא מצדיקה את האמצעים.צ'ה גברה המהפכן האגדי היה אומר שלא נתן להלחם למען עולם עם ערכים ללא ערכים.

      החמאס איננו ארגון טרור הפועל רק נגד ישראל, החמאס הוא ארגון טרור הפועל גם נגד העם הפלסטינאי.

      מי שמדכא בשטחים הכבושים את העם הפלסטינאי, יתנהג בברוטאליות בדרכו הביתה אחרי שחצה את הקו הירוק.

      היתרון של מדינת ישראל על שכינינו תמיד היה ערכינו, אם ננהג כפי שהם נוהגים נאבד אותו.    
        22/1/09 21:52:
      לא יכולתי לומר זאת טוב יותר והנה היום חתם אובמה על צו לסגירת Guantanamo תוך שנה !!!!!
        22/1/09 21:49:


      מעורר מחשבה

      *

        22/1/09 20:38:

      אני מסכימה עם כל מילה !!!!

      בואו נחקה את ארה"ב. 

      ארה"ב קיבלה עצמאות לפני 232.5 שנים, ישראל קיבלה עצמאות לפני 60.5 שנים.

      אז יש לנו עוד 172 שנה לעשות הכל למען קיומנו החזק והבטוח על אדמתנו.

       

      וחוץ מזה בואו נחכה ונראה מה יהיה בארה"ב. כל הכבוד לאובמה על הניסיון אבל נראה מה יקרה בפועל אח"כ ונראה מה הם יעשו בלי שכל העולם ידע. 

       

      אני לא מרגישה צבועה בכלל בארץ הדמוקרטית שלי. 

       

      יואל, אני שוב אומרת, אתה קצת מתחסד... ואוטופי... אין לנו את הפריוויליגיה הזו. אם הייתי בדנמרק או נורבגיה, אולי, אבל לא כאן.

        22/1/09 12:44:


      גם לי יש דעות אמביווילנטיות לגבי ה"שכנות"שלנו.

      הערכים והפער שנוצר שינה אצלינו ואצלם והגדיל אצלם את רצון הכיבוש,ואצלינו את הההכרח הקיומי.

      הרצון שילנו בהכרה שלנו כעם שרוצה לחיות בשלום עם שכניו ולהיות סוף סוף עם הכרה בינלאומית ולא כעם אכזר וכובש יותר חשובה מלתת להם את עצמאותם לנוכח האיום ופעולות הטירור שהם נוקטים נגדינו מאז ומתמיד.

      כל רצונם זה הכיבוש עד האחרון שבהם להגיר אותנו מכאן .

      וככל שיעבור הזמן יגדל הפער תגדל השינאה יהיה יותר רצון להלחם על עצמאותינו וביטחונינו והם לא ישקטו וירגעו עד שלא ישיגו את האחרון בינינו.

      אצלם אין ערך לחיי אדם האדמה מקודשת אצלם ואיצלינו חיי האדם יותר חשובים, אין לנו ארץ אחרת.

        22/1/09 07:30:

      אחד ההבדלים בינינו לבין ארה"ב הוא שאנחנו נמצאים עדיין בסכנה קיומית כל יום וכל דקה, מה שלא קיים בארה"ב- המעצמה הגדולה והחזקה.

      על כן, יעבור זמן עד שאנחנו נוכל להרשות לעצמנו לוותר על כל האמצעים המאד קשים בהם אנו נוקטים מתוך צורך להגן על קיומנו.

      כפי שכבר כתבתי פעם, גם אני ראיתי את הדברים בצורה מאד הומניסטית בעבר, אבל עם הזמן והאירועים הבנתי שלהיות הומניסט ב"שכונה" שלנו זה לוקסוס שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עדיין. 

        22/1/09 07:28:

      אין כאן דיכוטומיה וגם לא מוסר כפול, אלא מנגנון הגנה של דמוקרטיה

      ליברלית, כנגד אלו שאינם כאלה

      דמוקרטיה צריכה ליצר מנגנונים שימנעו ממתנגדיה לחסל את קיומה או

      את ערכיה. אם יש טרור שניתן למצוא את שורשיו רק באמצעות חקירה

      באמצעים לא דמוקרטיים- יש לנהוג באופן לא דמוקרטי.

      בכלל- דמוקרטיה וליברליזם יוצרים נקודת תורפה, אותה יכולים שרלטנים

      או דיקטטוריסטים לנצל כדי להרוס אותה. בדיוק כאן צריך שלדמוקרטיה

      יהיו כוחות אימתניים כלפי חוץ מול המסכנים את קיומה ואין בכך שום

      בעיה מוסרית.

      השאלות היחידות הן מה יעיל? כנגד מי? והאם הפרות הדמוקרטיה הנ"ל

      משרתות, בסופו של יום את ערכי הדמוקרטיה...

      להיפך, אני הייתי אומר- מנגנון השולל זכויות ו/או ערכים דמוקרטיים, מאלו

      אשר שללו בעצמם זכויות או ערכים אלו מאחרים, הוא מנגנון דמוקרטי, השומר

      על הדמוקרטיה ועל מכבדיה.

      לדוגמה- מי שפוגע בזכות הקניין הגופני ואונס, אין שום בעיה ליברלית או

      דמוקרטית בזכותו ולסרס אותו.. למרות שזה נשמע פרימיטיבי, אם זה הפתרון

       היחיד שימנע פגיעה באחרים יש לעשותו ! מנגד, כוחה של הדמוקרטיה הוא

      במציאת פתרונות החופפים לערכיה, בטרם נוקטים בפתרון אחר !

        22/1/09 07:09:

      בימים אלה אני חושבת על זה, על הדיכוטומיה של הסטנדרט הכפול, על המוסר היהודי המפורסם שנעצר במחסום ארז, על כמה שלייבוביץ צדק ועד כמה הכיבוש הזה השחית אותנו.

      אזרחי ארה"ב השכילו לבחור בתקווה ובשינוי ולא יכולתי שלא לקנא למראה דמעות האושר על כי יש סיכוי, ולו קטן, לעתיד חדש.