יש בקרים כאלה שמתחילים בעצבים.

הבת המקסימה שלי בעוד מופע דרמה מרשים.

עיריית כפר סבא שוב משתינה עלינו בקשת.

ואהוד אולמרט, עדיין ראש ממשלה, משתלח באהוד ברק במעריב.

או במלים אחרות: פוליטיקאי שעומד בפני משפט (אחד? שניים? עוד?) נגד החייל המעוטר ביותר בצה"ל.

לרגל המצב שנהיה לנו - מערכון משעשע (או לא).

(4 דמויות על במה. ראש הממשלה אהוד אולמרט ושלושת יועציו. כולם, כמובן, בחליפות).

יועץ א' (זועף ומיואש, מטיח בכבדות כמה קלסרים על השולחן): "צ'מע אהוד, נראה לי שצריך ללכת על אופציית רון ארד".

יועץ ב' (מתעשת, מבוהל): "רון ארד? מה רון ארד? הוא מת כבר 20 שנה".

אולמרט (שרוע על הכסא, ידיו מאחורי ראשו, רגליו על השולחן): "למה מי מת?".

יועץ ג': "עמיר פרץ".

(כולם מתפוצצים מצחוק. היועצים מחליקים. אולמרט מצית סיגר).

יועץ א' (עוטה על עצמו ארשת רצינית): "רון ארד".

אולמרט (מפריח טבעות עשן): "אה, רגע, זה לא ההוא שהיה מספר 47 ברשימת קדימה?".

יועץ א' (במבט זועף): "רון ארד. הנווט השבוי. ההוא שיצא עכשיו על דיוידי. בסט סלר. נאמבר וואן".

אולמרט: "מה לו ולנו. הוא בכלל פרסי, לא? שנשלח אליו את קצב?".

יועץ ב': "לא, את מופז". יועץ ג' (נשכב על הרצפה ובוטש באוויר ברגליו): "מופז..חחחח...מופז.. זה כמו להגיד עמיר פרץ".

אולמרט (מחזיק את הבטן): "עמירר פרץ.....חחררר".

יועץ א': "ביבי פה!".

(בהלה כללית. אולמרט מתחבא מתחת לשולחן. יועץ ב' מתעלף. יועץ ג' שם עליו מסכה של ליברמן ומתחיל לצרוח "דה! דה! דה!").

יועץ א' (עומד ומוחא כפיים באדישות): "יו-פי טו-פי. עכשיו אפשר להסביר לכם למה אנחנו צריכים את רון ארד?".

(השלושה האחרים מתעשתים. אולמרט נחלץ מתחת לשולחן, מוחה במטפחת את הזיעה מפדחתו ומצייר לעצמו כמה שערות על הראש).

אולמרט (חוזר לכיסא): "שוט!".

יועץ א': "תודה. אז ככה, רון ארד הוא ישו. הוא המרטיר שלנו. הוא יצחק רבין באיכילוב יחד עם אריק שרון בתל השומר ודוד בן גוריון בשדה בוקר. הירו. סופר-מן. סופר-על. סופר-סל. בכל פעם שהשם שלו מוזכר, העם עובר לדום. האמהות מזילות דמעה. ילדות מתחת לגיל 16 פותחות רגליים. וילדות מעל גיל 16 מתכופפות בשביל קצב. הוא אלוהים. הוא טהור. והוא תמיד כותרת ראשית".

אולמרט: "הבנו. אז?".

יועץ א': "אז.. במקום להקים ועדות חקירה, להביא את אהוד ברדק, ולפחוד כמו קוקסינלים מביבי...".

יועץ ג': "לאאאאאאאאא!".

(מהומה בחדר. אולמרט שוב זוחל מתחת לשולחן ומנסה להצית את עצמו עם סיגר, תוך צרחות "אני מעדיף להתאבד! אני אתאבד!". שני היועצים, אחד במסכת ליברמן, גוררים אותו מתחת לשולחן, מזריקים לו חומר הרגעה, ומשליכים אותו על הכיסא).

יועץ א' (עושה לעצמו מניקור וחוזר לדבר): "גמרתם? יופי. אם אנחנו רוצים להציל את הישבן שלך (היד מונפת לעבר אולמרט) ואת התחת שלנו (היד מצביעה לעבר כל אחד מהיועצים, כולל הוא עצמו), אז ראוי שאת הכותרת הראשית יעשה רון ארד".

אולמרט (מזיע, מנסה להדביק לעצמו פאה לבנה של אריק שרון תוך ניסיון עלוב לחקות את הטיקים ואת החרחורים של המנהיג בקומה): "אה-הא!! אה-הא!!.. אז...מה אתה מציע?".

יועץ א' (רוכן כלפי אולמרט, שנרתע מעט, ומדבר בקול נמוך): "מה אני מציע? פשוט. לבקש ישיבת מליאה. להודיע מעל הדוכן בכנסת שהגיע אלינו חומר מודיעיני, שאומת, שהאיראנים מחזיקים בנווט השבוי רון ארד. שיש לנו הוכחות. שאנחנו נותנים להם אולטימטום של שבעה ימים להחזיר אותו. ולא - נפעל בכל הדרכים".

אולמרט (משתאה): "אתה פסיכופט? אתה תגרום פה למלחמת עולם. הסורים, האיראנים, חיזבאללה ואמא של בוש נגדנו, עם עמיר פרץ... (יועץ ג' יורד לעמדת צחוק בסגנון הברייקדאנס, אבל אולמרט מניף את ידו לסימן 'עצור'). יצאת מדעתך?".

יועץ א' (בשלווה מקפיאת דם): "תראה אהוד, כמה זמן אנחנו מכירים? שעתיים?".

יועץ ג': "וחצי".

יועץ ב' (מוציא מחשבון מהכיס).

יועץ א': "המצב שלך בסקרים הוא כזה, שאפילו שמעון פרס מנצח אותך. מופז בועט בך. ציפוש גומרת עליך. ודיכטר מסובב אותך בנלסון כפול. אתה אבוד. אתה חייב איזה רון ארד. תתחיל בקלטת. תמשיך בדיוידי. תנסה את גרסת ההיפ הופ. ותגמור עם האיראנים".

אולמרט (מגרד בפדחתו): "אוקי, אבל זו מלחמה איומה. יהיו פה אלפי קורבנות".

יועץ א': "סו? אז? העיקר שנחזיר את רון ארד. תאמין לי, שהעם ינשק לך את הרגליים ויסגור איתך דיל ל-5 שנים, כולל מע"מ".

אולמרט: "אבל הוא מת".

יועץ א': "יש לך גופה? יש עצמות? יש איש כזה בכלל? אולי המטוס אף פעם לא נפל? אולי הכל המצאה של יצחק שמיר? מישהו בכלל דיבר איתו פעם?".

אולמרט: "אבל הוא מת".

יועץ ב': "מי? שמיר? מה פתאום, הוא מונשם בפרדס כץ. בשבוע הבא מעבירים אותו לאגף של שרון. הם מופיעים השנה בפסטיבל צמח".

אולמרט (מגחך ומפריח טבעות עשן): "זה טוב. רון ארד. איי לייק איט. אני גם מציע שנארגן קמפיין להחזרתו".

יועץ א' (שולף קלסר ומטיח אותו מול פניו של אולמרט, מאחוריו תולים שלט ענק "קדימה רון"): "הכל כבר מוכן. כל מה שצריך עכשיו זה נאום סוחף, כמה טילי יריחו על טהרן, עוד אגף בקרית שאול, וגמרת עם המבקר, ביבי וליברמן ל-10 השנים הבאות. ויש גם בונוס"

.אולמרט: "מה הבונוס?".

יועץ א': "התחת שלה. מתוק, שזוף ובתולי. גררררר....".

יועץ ב' (מחליק ומשחרר עניבה): "אותך לקצב".

יועץ ג' (נשכב על הרצפה, הרגליים באוויר, פולט צחוקים פרועים): "קצבבבב.. חחחחח.. לא, מופז..........  לא, עמיר פרץ.......... חחחחחחח".

אולמרט (מפריח טבעות עשן, ממלמל לעצמו, עובר לעמידה, אוחז בשולחן כמו היה דוכן נאומים, מאחוריו מביא אחד השחקנים ומציב דגל ישראל): "כבוד היושבת ראש, כנסת נכבדה, ב-24 השעות האחרונות קיבלנו מידע חד משמעי שרון ארד, הנווט השבוי, חי. הוא נמצא בשבי באיראן. רון ארד הוא... הוריתי לצה"ל.... עם ישראל נקרא בשעה גורלית זו...". (קולו מתאייד, רעש איום של מטוסים ברקע, פיצוצים חזקים, האורות יורדים).