"מעטים מאיתנו כותבים רומנים גדולים, אבל כולנו יכולים לחיות אותם..."
ההכנה שלי למסע החיים מתחילה בהפנמה שיש דברים שאני לא יודע (וכאלה שאני אפילו לא יודע, שאני לא יודע...) ולכן נכונים לי בהמשך חוויות והתנסויות חדשות שילמדו אותי על החיים ועל עצמי, גם אם תהליך ההפנמה דורש ממני לרוקן את כוס הידע/ביטחון/וודאות שלי – כי עם כוס מלאה אי אפשר לצאת לדרך – לא יהיה מקום לדברים חדשים להיכנס... צעד הבא מבחינתי, הוא לשחרר במעט את המושלמות שלי – אחרת אני לא אצא לעולם לדרך, מכיוון ש"אני עדיין לא מוכן" / "לא יודע כל מה שאפשר לדעת על הדרך" / "לא בררתי מספיק" ושאר תירוצים. סביר להניח שאני גם אטעה פה ושם – אטעה, אלמד ואתקן. כפי שהיטיב להגדיר הנרי פורד "כישלונות הם הזדמנות להתחיל מחדש בדרך חכמה יותר" או בלשונו של וינסטון צ`רציל: "הצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות..." חווית הצמיחה – הערך האמיתי של הגעה אל המטרה אינו בתוצאה המושגת, אלא במסע שעברנו בדרך אליה, כיצד היא שינתה אותנו כבני אדם. הדרך עצמה, ההתנסות, ההתמודדות, ההתפתחות, היכולת לגלות על עצמי דברים שלא ידעתי או שחשבתי שאני לא יכול, האומץ להעיז ולהצליח – זה הסיפוק האמיתי! "החולמים הגדולים אינם מגשימים את חלומותיהם, הם מתעלים עליהם" – מכיוון שהחלום הראשוני התאים לאדם שהיינו בתחילת הדרך, ולא לאדם שגדלנו להיות במהלך הדרך: "אל תאמין למי שאומר שיגע ולא מצא, מפני שהיגיעה בעצמה היא מציאה גדולה" (רבי מנחם מנדל מקוצק). המרכיב הכי חשוב מבחינתי במסע היא היכולת ליהנות ממנו – ליהנות מהדברים הכי קטנים וטריויאלים בדרך כמו משב רוח מרענן, זווית יפה של שקיעה שגרתית ופשוט לעשות את הדברים שגורמים לנו אושר. להכין רשימה של הדברים שמדליקים ומעוררים אותנו ולשלב אותם ביומן, למצוא להם מקום בלוח הזמנים שלנו. לקבוע פגישה עם הדברים שגורמים לנו להרגיש: "I'm alive..." להפוך את הדברים הללו מזיכרון מתוק לאנרגיה זמינה! לא משנה במה מדובר, בני כמה אנחנו, או אייך אנחנו "חושבים" שזה נראה בעיני אחרים. מותר לנו ליהנות ולהרגיש טוב, אנחנו אפילו חייבים את זה לעצמינו. היציאה למסע היא ההחלטה לקחת אחריות על החיים שלי, הבחירה לכתוב את העתיד שלי בעצמי, האמונה שהכול תלוי בי, וגם המוכנות לקבל באהבה את המסלול והשיעורים שהחיים יזמנו לי בדרך! היכולת לבחון את ההרגלים שלי, האם הם משרתים אותי ומסייעים לי בדרך להגשמת יעדיי או שהם משקולות על רגליי – "הרגל עשוי להיות הטוב שבמשרתים או הרע שבאדונים" (נתניאל אמונס) , לאהוב את מי שאני ולדעת גם לסלוח לעצמי על הדרך, לזכור שהצלחה פירושה לא להניח לאחרים להגדיר אותי, אלא לפעול בהתאמה לערכים שלי ולנקודת המבט שחשובה לי. השבוע יערכו הבחירות לראשות המועצה אצלנו, אחד התושבים החליט להתמודד מול ראש המועצה המכהן ב-10 שנים האחרונות, ללא תקציב וללא מנגנון. פגשתי אותו במהלך המרוץ – הוא נהנה מחייך, הוא יצא למסע ללא תלות בתוצאות! יהיו התוצאות אשר יהיו, הוא כבר ניצח. הוא העיז והתמודד, יצא ממדרגת אזרח מקטר, לקח אחריות, יוזמה ופעל! הוא כבר נמצא במקום אחר – הוא צמח, האתגרים והחלומות שלו יהיו בעתיד גדולים יותר מכיון שבזמן המסע הוא גדל כאדם... צאו למסע של חייכם, עכשיו זה הזמן. שלכם,שימי |