מאז שאני זוכר את עצמי כפעיל בקהילה מתקיים הדיון האם זה בסדר שאנשי ציבור ומפורסמים יהיו בארון או לא ובכלל מה הסובלנות שיש כלפי ארוניסטים והזכות להישאר בארון.
עמדתי האישית ברורה לי. אדם שחי בתוך הארון חי חיים סודיים ומשקיע מאמץ רב לא להיחשף ולהיתפס. המאמץ הזה שואב משאבים רבים ויש מחקרים שמראים שאנשים ששומרים סוד לאורך זמן חולים יותר ומתים מוקדם יותר. אדם מחוץ לארון משוחרר מכל אלה וחי חיים קלים יותר ומוארים יותר.
למה אני מדבר על זה עכשיו ?
היום התפוצצה ונחשפה פרשת הנער בן ה 13 שבמשך שנתיים קיים יחסי מין עם למעלה מ 14 גברים מבוגרים והסעירה את המדינה כולה ואת הקהילה הגאה. הסטיגמות הנוראיות שנדבקו בעבר להומואים כפדופילים, אוהבי קטינים , נושאי מחלות ועוד התפרצו בבת אחת.
האצבע המאשימה היתה כלפי הקהילה הגאה.
מיותר לציין שבעיית הפדופיליה היא בעיה קשה שמעסיקה את כל אזרחי המדינה סטרייטים וגייז ובמהלך עבודתי במרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נחשפתי למקרים רבים בהן נערות קטינות קיימו יחסי מין עם בחורים המבוגרים מהן בשנים רבות.
אבל זו לא הנקודה.
הנקודה היא שרבים מהנאשמים הם גברים שחיים בארון. חלקם אנשים מוכרים מאוד חלקם בכירים בעבודתם כולם חיים עם סוד גדול.
אצל רוב אלה שחיים בארון הופכים מתנהלים חיי המין בסתר ובפינות חשוכות . יש סכנה גדולה שבגלל ההסתרה הגבולות בין המותר לאסור יטשטשו . החיים הכפולים מאפשרים לי להיות אדם אחד ביום ואדם אחר בלילה.
לאדם מחוץ לארון האופציות ליצירת קשר או אפילו סקס מזדמן הן רבות. אתה יכול להרגיש בטוח ללכת למסיבה , לבר , למרכז הגאה או לכל מקום אחר. במקומות אלה טווח הטעות או הסיכוי שתצא ממסיבה עם נער בן 13 הוא נמוך ביותר.
לרוב, כשאתה בארון, הקשרים המיניים שלך נולדים ומתים באינטרנט והמפגשים שלך עם הפרטנרים הן בפינות חשוכות או בחדרי חדרים ואז טווח הטעות גדל !! ושלא תבינו אותי לא נכון. אין לי שום בעיה עם אתרי הכרויות או הכרות באינטרנט כל וכלל. הם לא הבעיה . הם רק הפלטפורמה שבאותה נשימה משרתת גם אנשים אחרים שמוצאים שם אהבות גדולות.
ברור לי שלדברים שאני אומר עכשיו משמעות גדולה ויהיו רבים מתוך הקהילה שיקומו נגדי ונגד ההטפה הסמויה לצאת מהארון. אבל יש רגעים כמו הרגע בו נחשפה הפרשה המזעזעת הזו על אותו נער בן 13 שפשוט אי אפשר לשבת ולשתוק.
אני בטח גם עושה עוול גדול לרבים וטובים שחיים בארון כי אין להם ברירה אחרת והמסגרת סביבם עוינת כל כך שאולי עדיף שיחשבו פעמיים אם לצאת (במגזר החרדי, במגזר הערבי וכמובן בני נוער שעדיין תלויים בחסדי הוריהם).
אבל זה לא המקרה כאן. הפעם מדובר באנשים חזקים , מוצלחים, עצמאיים, מוכרים שאין באמת סיבה עבורם להישאר בארון .
לחברי הקהילה הגאה אחריות עצומה ביחסה של החברה.
הרי אם כולם יצאו מהארון- זמרים , עורכי דין, אנשי תקשורת, ספורטאים, פוליטיקאים ועוד נבין עד כמה הקהילה היא גדולה ורחבה.
ואם זה יקרה יהיו הרבה פחות אנשים אומללים בקרבנו.
אני מציע להכריז על היום הראשון של חודש הגאווה כ"יום ללא ארון" . יום שייתן כוח לאלה מביננו שצריכים את זה כדי לעשות את הצעד הגדול והכל כך מאיים הזה. יום שיחדד את ההבחנה בין חושך לאור, בין חיים בסוד לחיים גלויים. בין שליטה על חיי לבין פחד שבכל רגע עלולה הקרקע להישמט מבין רגליי.
מה אתם אומרים ?
|