פוסט טראומה: פוסט זה נכתב לפני כחודש בכפר ציורי בחבל בריטוני שבצרפת והיה נכון לאירועי השעה. מאז הספקתי לשוב ארצה, למלחמה עזה שפרצה, לצו שמונה שהגיע ולשירות מילואים של כשלושה שבועות. המלחמה בחמאס שינתה את סדר היום הלאומי מן הקצה אל הקצה אך אני עדיין מוצא את הדברים הללו רלוונטיים כמו לפני חודש. העובדות לא השתנו, רק שכעת הדברים מתפרסמים כ "פוסט-מלחמה" על רקע של "פוסט-טראומה".

ביום שלישי ה 23 בדצמבר, דיווח נדב שרגאי בעיתון הארץ על מציאת מטמון של מטבעות זהב בחפירה ארכיאולוגית בעיר דוד תחת הכותרת, "דמי החנוכה נמצאו בירושלים".

הדיווח על מציאת האוצר עלה לאתר האינטרנט של "הארץ" יום קודם לכן, אך בדיווח המוקדם, שרגאי לא טרח לציין את מה שכבר נאלץ לכתוב בכתבה המאוחרת יותר. "דמי החנוכה" שנמצאו באתר החפירה הם בעצם מטבעות מהתקופה הביזנטית, ועליהם דמותו של הקיסר הרקליוס לבוש מדי צבא ואוחז צלב בידו הימנית בצד אחד, וצלב בצדם האחר.

מטמון הזהב נמצא בחפירה הנערכת בחניון גבעתי, בסמוך לעיר דוד, בכניסה לכפר הערבי סילואן שבמזרח ירושלים. החפירה, מדגיש שרגאי, נערכת בשיתוף רשות העתיקות ובמימון עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) עמותה שמטרתה המוצהרת היא לייהד את ירושלים, ואת אזור סילואן-עיר דוד תחילה.

אירוני הדבר, שדווקא עמותת מתנחלים הפועלת לייהוד העיר ומציגה היסטוריה חד מימדית של ירושלים, עומדת מאחורי תגלית השופכת אור על ירושלים הביזנטית, תקופה בה חיו מתי מעט יהודים בירושלים. בימיו של הרקליוס, במאה השביעית, עברה ירושלים ידיים מספר פעמים בין הביזנטים לפרסים, עד שנכבשה בשנת 638 על ידי צבאות האסלאם. בתקופה זו היו היהודים כוח זניח מבחינה פוליטית בארץ.

עד לאחרונה כל מי שנכנס למופע האור קולי באתר הממלכתי שמנהלת עמותת אלע"ד בעיר דוד או לחלופין לאתר האינטרנט עטור הפרסים של עיר דוד היה מגלה שהתקופה בה נטבעו מטבעות האוצר, כלל לא מופיעה בסרגל הזמנים של ירושלים. על פי ההיסטוריה שהציגה אלע"ד למבקרים באתר הייתה  קפיצה משנת 70 לספירה, עת החריבו חיילותיו של טיטוס את בית המקדש השני, הרסו את ירושלים והגלו את עם ישראל מארצו, ישירות לשנת 1882 - תחילת העלייה הראשונה, הציונות המעשית ושיבת היהודים לארצם. ומה עם 1812 השנים בהן נחלתנו הייתה לזרים? אין ספק שהשינוי המבורך שחל לאחרונה בסרגל הזמנים באתר הוא תוצאה של הביקורת הנשמעת כנגד העמותה ונסיון לעמעם את האידיאולוגיה שמניעה את פעילותה.

האם מטמון הזהב הגיע למעבה האדמה יש מאין? האם רובם המכריע של התושבים החיים מסביב לאתר הארכיאולוגי והתיירותי בעיר דוד פשוט נפלו מהשמיים? או שמא ההיסטוריה של ירושלים היא בעצם מורכבת ורב שכבתית הרבה מעבר למה שמציגה עמותת אלע"ד באתר החשוב שנמצא תחת ניהולה.

הנוכחות היהודית הייתה לרוב בירושלים עוד לפני תחילת העלייה הראשונה, הזכויות ההיסטורית של העם היהודי בירושלים בלתי ניתנות לערעור מבחינה היסטורית, כך גם השליטה בפועל של מדינת ישראל בעיר. מדוע אם כך מתעקשת אלע"ד להציג תמונה כה חד מימדית ושטוחה של ירושלים, כעיר של יהודים בלבד?

התשובה לשאלה זו אינה טמונה במחקר ההיסטורי או הארכיאולוגי, אלא בתפיסה אידיאולוגית דתית אשר נמצאת, כמו מטמון הזהב , מתחת לפני השטח. תפיסת ארץ ישראל השלמה בה דוגל הימין הדתי בצורה עיוורת, גם במחיר של פגיעה אנושה באופייה היהודי של מדינת ישראל, תפישה שסופה להשיג תוצאה הפוכה לגמרי ממה שהדוגלים בה היו רוצים להשיג.

מקורה של תפיסה זו בהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק אשר ראה בציונות ובהקמת מדינה יהודית את ראשית צמיחת גאולתו של העם היהודי. בנו, הרב צבי יהודה קוק פיתח את התפיסה של אביו והפך את קדושת האדמה לערך עליון בחוגי הציונות הדתית. כיום אחד הסממנים של תופעה זו היא העדפה של רבים בימין הדתי, את ארץ ישראל על פני מדינת ישראל, אך ללא ויתור אמיתי על ריבונות יהודית.

אם כך, תפיסה זו שהיא לכאורה פוליטית, אינה מונעת מאידיאולוגיה לאומית-מדינית אלא מתפיסה דתית ומרעיון הגאולה. רעיון הגאולה הוא המניע את אלע"ד ורבים אחרים ברחבי יהודה ושומרון. בתחילת שנות התשעים, כאשר עמותת אלע"ד רצתה לבנות בתים בסילואן, היא נתקלה בקשיים מצד הרשויות ואף בתביעה משפטית מצד רשות העתיקות בטענה של פגיעה בעתיקות. כיום אלע"ד הצליחה להכניס את עיר דוד לקונצנזוס על ידי השימוש בהיסטוריה ובארכיאולוגיה.

על ידי העברת ניהול האתר הלאומי לידי עמותת אלע"ד והפיכת עיר דוד לאתר תיירות מפותח מאין כמוהו, הפכה גם ההתנחלות היהודית בסילואן ללגיטימית. הצלחה זו הנובעת מטשטוש המטרה הישירה של העמותה והפניה לרגש ולחוויה הוכיחה את עצמה כמוצלחת בעיר דוד ולכן היא הועתקה על ידי "יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה" הגוף שעומד מאחורי הקמפיין "יהודה ושומרון - הסיפור של כל יהודי". הקמפיין מזמין את המוני ישראל לבקר באתרים הארכאולוגים ברחבי יהודה ושומרון כדי להתחבר למקורות היהודים של ארץ האבות.

בין ראשי היוזמה של מנהלת ההסברה המקורבת למועצת יש"ע עומד מר יקיר שגב, פעיל פוליטי שחבר לניר ברקת וכיום מחזיק בתיק מזרח ירושלים ביחד עם תיק הצעירים והסטודנטים בעיריית ירושלים. על רקע  חיבור זה בין מזרח ירושלים ליש"ע אין תימה על החיבור בין שיטת העבודה של אלע"ד במזרח ירושלים לבין הקמפיין החדש של מועצת יש"ע. לאור דואליות זו, אין לתמוה אם את יום הסטודנט הבא נחגוג, תודות לשגב, במזרח העיר, בעיר דוד או בישיבת בית אורות שבהר הזיתים ולא שוב בגן העצמאות שבמרכז העיר.

האידיאולוגיה המניעה את תומכי ארץ ישראל השלמה המונעת בעיקרה על ידי תפיסה דתית, מגייסת לשירותיה פעילים חילונים, ארכיאולוגיה, היסטוריה ואתרי תיירות, אשר לא תמיד משרתים במודע את תפיסת הגאולה של חלקים מציבור המתנחלים  ותומכיהם, זאת על מנת לרכך את המסר ולהכניסו ללב הקונצנזוס הישראלי מהדלת האחורית, דרך ימי הכיף בעבודה או טיולי בית ספר.

ברצוני לסיים בציטוט של הוגה דעות יהודי אשר הציג משנה שונה בתכלית, הפרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח טען ש"כשתיפקע הבועה המשיחית של ה"ה קוק, לוינגר, פורת וחבריהם, ויתברר שלא תתגשם היום התפארת של מלכות המלך המשיח, אלא תוסיף להתקיים בקשיים עצומים מדינת ישראל קטנה ודלה בגבולות 1967 (...), יגלו גם אנשי `אמונים` שאין להם עוד שורשים ביהדות זו".  רעיון אתחלתא דגאולה של הציונות הדתית, מאחר ואין הוא מתייחס למציאות בכלים לוגיים, משל אל תבלבלו אותי עם עובדות, עשוי דווקא לקרב את החורבן ולהרחיק את הגאולה, גאולת שני העמים ממעגל השנאה והאלימות.