עיקרים: טרוריסט שהתאמן באפגניסטן ופעל לצד מוג'אהידון בטג'יקיסטן "היגר" לקנדה באמצעות דרכון מזויף ומאז נובמבר 2000 לא הצליחו השלטונות לגרשו בדרך משפטית.

בית משפט פדראלי בקנדה שחרר (2 בינואר) בתנאים מגבילים את חסן אל-מרעי (33), אזרח סורי החשוד בפעילות טרור ובקשר לארגון אל-קאעידה. בהחלטתו כתב השופט: "השתכנעתי שאין עוד הצדקה להמשך מעצרו ויש צורך לשחררו בתנאים מגבילים, עד אשר תתקבל החלטה אם הראייה הביטחונית נגדו עדיין בתוקף" ואם ניתן לגרשו למולדתו או למדינה אחרת. במסגרת התנאים המגבילים נאסר על מרעי לגלוש באינטרנט וגורמי הביטחון יכולים להיכנס לביתו בכל עת שיחפצו מבלי לצורך לעדכנו מראש.

פרשת חסן אל-מרעי מלמדת עד כמה קנדה מהווה קרקע נוחה ל"הגירה" של גורמים החשודים בטרור. מרעי נולד ב- 1974 למשפחה שהייתה קשורה לתנועת האחים המוסלמים. בשנת 1990 נסע מרעי לפקיסטן כדי להצטרף לכוחות הלוחמים במשטר הקומוניסטי שנשאר לאחר נסיגת צבא הסובייטי. עקב מחלה הוא חזר לסעודיה ומאוחר יותר שב לאפגניסטן ושהה במחנה של עבדול רסול סיאף, אחד ממנהיגי המוג'אהידון. במקום זה למד מרעי מיומנויות לחימה בסיסיות ושימש כאימאם. לאחר סדרה של נסיעות לסעודיה חזר מרעי ב- 1994 לקונדוז שבאפגניסטן והצטרף למחנה של איבן ח'טאב, מנהיג מוג'אהידון שיצא ברבות הימים לנהל את מלחמת הג'יהאד בצ'צ'ניה. לאחר כשנה יצא לטג'יקיסטן לצורך סיוע באיסוף מודיעין על עמדות של צבא רוסיה. הוא ביקר שוב בפקיסטן בנשים 1996 ו- 1997.

בשנת 1998 נדחתה בקשתו של מרעי לויזה לקנדה. שנה לאחר מכן הוא הגיע לקנדה ברכון מזויף של איחוד האמירויות ומיד עם הגעתו ביקש מעמד של פליט, אשר קיבל את אישור ועדת הפליטים וההגירה ביוני 2000. בעקבות זאת, הגיש מרעי בקשה לתושבות קבע בקנדה בנובמבר 2000. ואולם, באותה עת שמו עלה על הכוונת של גורמי הביטחון והמודיעין של קנדה ועניינו החל להיות מטופל בערכאות משפטיות.