מאת: הרב משה ארז דורון אתר לב הדברים. האור המיוחד, ההבנות, המענה לכל השאלות והמבוכות של מה שעובר עלינו בכל שבוע – נמצאים בפרשת השבוע המפרשת לנו את אירועי השבוע. "יש לי זוג שאני מזווג לך" מכל ששת ימי השבוע בחר הקדוש-ברוך-הוא למסור תורה לעמו דווקא ביום השבת (מסכת שבת דף פ"ו), ורמז לנו בכך ששבת יום מיוחד הוא ללימוד תורה, וכמו שכתב ב'שפת אמת' (פרשת בשלח): "וכן איתא (מובא): "בשבת ניתנה תורה", והשבת ניתן לבני ישראל (על מנת) לעסוק בתורה, כמו שכתוב "שבת – יעשה כולו תורה" (תנא דבי אליהו פרק א) וכן כתבו חז"ל (ירושלמי שבת פרק ט"ו הלכה ג'): "לא ניתנו שבת לישראל אלא (כדי) לעסוק בהם בתורה". השבת עצמה מוכנה ומיועדת לעסק הלימוד, ומצפה ומייחלת לתורתם של ישראל, כמובא בטור (סימן ר"צ סעיף ה): "אמרה תורה לפני הקדוש-ברוך-הוא: ריבונו של עולם, כשיכנסו ישראל לארץ – זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו, אני – מה תהא עליי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך", וכן נפסק הדבר להלכה (משנה ברורה סימן ר"צ סימן ז). התורה, כמובא בספרים רבים לאין קץ, איננה רק ידיעות של תורה, אלא היא מזונה המובחר של הנשמה, היא לחמה, מימיה ויינה. ואם מסיבת טרדת הזמן, לא זוכה אדם בימות השבוע לייחד זמן ללימוד התורה, ייחד לשם כך את יום השבת. מצוות השבת – לאכול מזון מענג בגשמיות, ועל אחת כמה וכמה שעליו להזין במזון התורה גם את נשמתו הרעבה והצמאה. עסק התורה בשבת מעיד על האדם שרצונו האמיתי ללמוד, להתעלות ולהתקדש, רק שטרדות החול והכרח פרנסתו מעכבים בעדו. והראיה שבשבת, כשהוא פנוי ממלאכה, הרי הוא אכן עוסק בתורה. וכך מבאר דבר זה רבי נחמן מטשערין בספרו 'יקרא דשבתא', המדבר אודות מעלת וקדושת השבת: "ועל כן אלו הפשוטים צריכין לעסוק ביותר בתלמוד תורה בשבת על כל פנים, בכדי שיהיה להם איזה שייכות והתקרבות לתורה הקדושה, מחמת שבעת שבטלים ממלאכה ודרך ארץ מרבים בעסק התורה, מזה נגלה ונראה שמה שאינם עוסקים בתורה בימי החול הוא רק מחמת טרדתם בעסקי פרנסה ודרך ארץ" ('יקרא דשבתא' על תורה ע"ז בליקוטי מוהר"ן). חשוב לציין, על כל פנים, שבזמננו, בחסד ה', מעטים האנשים שמוכרחים לעסוק בטרדת פרנסתם כל כך הרבה עד שלא נותר להם שום זמן ללמוד בימות החול. רוב האנשים בדורנו יכולים בלי קושי מיוחד לפנות לעניין הנשגב של לימוד התורה כמה שעות ביום, ובשבת להוסיף ולהרבות בלימוד. בזוהר הקדוש מבואר, שכשם שזוכה אדם בשבת לנשמה יתירה, שהיא התגלות חדשה ונוספת של כוחות נשמתו, כן יכול הוא לזכות בשבת להבנות חדשות ועמוקות יותר בלימוד התורה, לאין שיעור יותר מאשר בימות החול. גם מי שאינו בקי כל כך בתורה ואינו נמצא בדרגה בה יוכל לזכות בשבת לחידושי תורה, יכול על כל פנים לפי ערכו לזכות להתחדשות וחיות נוספת בלימודו, כמו שכותב רבי נחמן מטשערין ב'יקרא דשבתא': "כי על ידי שמקבלין שבת בלב שלם ומקשרין על ידי זה מי שהוא בר הכי (בעל יכולת) יכול לקבל משם חידושים וביאורים נפלאים, הן בנגלה הן בנסתר, כל אחד כפי בחינתו וכפי חלקו שיש לו בתורה הקדושה, וזה שמתפללין בשבת: "ותן חלקנו בתורתך". ומי שאינו במדרגה זו לחדש חידושין בתורה, זוכה על כל פנים בשבת שנמשך לו התעוררות חדש בליבו לעבודת ה' ולתורתו הקדושה" ('יקרא דשבתא' על תורה קמ"ב בליקוטי מוהר"ן). הנקודה השייכת לליבו מה לומדים בשבת? יש שנהגו להוסיף על לימודם הקבוע פרק נוסף או דפים נוספים, ויש שנהגו לעצמם סדר לימוד מיוחד לשבת, בספרים ובנושאים אחרים מאשר בימות החול. בין כך ובין כך, הלימוד הבסיסי ביותר, השייך לשבת ולכל ימות השבוע הוא לימוד פרשת-השבוע. התורה שניתנה לנו בסיני בחמישה חומשי תורה, מחולקת לפרשות, ובכל שבוע מימות השנה אנו קוראים בשבת בבית הכנסת אחת מן הפרשות הללו לפי סדרן. לימוד פרשת השבוע, במשך השבוע ובשבת עצמה, מהווה התקשרות אמיצה להנהגה האלוקית של אותו שבוע, ומהווה כלי לחבר אל הלב את אור ה' המאיר בכל זמן. וכך מבאר בעניין זה רבי נתן (ליקוטי הלכות נשיאת כפיים ה, כז): "וזה בחינת מה שקורין הסידרא בכל שבוע מ"בראשית" (תחילת התורה) עד ל"עיני כל ישראל" (סיום התורה) עד שגומרין את התורה בכל שנה... כי הנקודה (הקדושה שמאירה מן השמים) מאירה כפי העת והיום. ועיקר הנקודה הוא התורה, ועל כן צריכין לקרות ולגמור הסידרא בכל שבוע עד שיגמרו את התורה בכל שנה וכן לעולם. כי הסידרא (הפרשה) שבכל שבוע מנהגת כל השבוע (שהנהגת הבורא בעולם מונהגת ומתבארת על ידי אותה פרשה שאנו קוראים בכל שבוע), כי כל ימות השבוע מקבלין חיות מהנקודה שמאירה בהם על ידי קריאת אותה הסידרא. כי כפי הנקודה שצריכין לקבל באותו השבוע כן היא הסידרא שהולכת באותו השבוע". האור המיוחד, ההבנות, המענה לכל השאלות והמבוכות של מה שעובר עלינו בכל שבוע – נמצאים בפרשת השבוע. היא המפרשת לנו את אירועי השבוע, אם נקרא בה, נעסוק בה ונלמד את מפרשיה השונים. דומה היא השבת לאי הירוק בתוך הים הסוער של החולין, בו אנו מקבלים כוח וחיות להמשיך. מקור הכוח והחיות באי הזה – היא התורה! |