כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מסות 2.0

    בשורות אלו שאכתוב אנסה להביא את הקול אשר לא מובא בתקשורת ובשיח של ברנז'ה,הקול שכולם מתיימרים לייצג אותו לכביכול לפעול לטובתו אך מתייחסים לדרישותיו בציניות גמורה.קול שעורכים,סופרים,יוצרים,אמנים,תסריטאים וכותבי מחזות תמיד רוצים לקלוע לטעמו. הקול שהוא שלי.קול העם.

    אימפריות נופלות,ומגדלי קוביות גם.

    8 תגובות   יום שישי , 23/1/09, 03:03

    ולפעמים נראה כי הזרבובית השורקת מעלה לא רק אדים של לחץ אלא גם של כעס,והשנורקל שנותן לך את מרחב הנשימה מתחת לבוץ הטובעני שבו חיים נסתם לפתע,והרוח סוחפת אותך אנה ואנה ומכה בך לצד ההוא והזה,ולא תמיד נראה כי הפלונטר שקשרת לך בקשרים סבוכים עם אנשים מתוסבכים עומד להיפרם.

     

     

    וכל רצונך הוא שקט.

     

    סוג של רוגע או קרקע יציבה שתחזיר אותך לנקודת ההתחלה.למקום שבו דברים היו פשוטים למחשבה,קלים לעשיה ורכים למגע. משתוקק לדאיה בפיסת ענן שתשמש כפרגוד מעולם הרודף והנרדף,הנפגע והנשכר ומצרות היום יום הבאות עליך לטובה.

     

    רוצה אתה להיות עטוף בפרוכת רכה ומלטפת של צמר גפן שתגן מפני החבטות העומדות לבוא,הפגיעות שדקרו כמו פגיון חדה ופני חוסר הודאות והבהירות לגבי המחר.

     

     

     

     

    וכך,בניגוד גמור לתחושה העדינה שהינך מבקש,מבצע אתה פעולה קשה גסה וברוטלית,שכמוה להפיל בהינף יד את כל מגדל הקוביות שבנית ולהתחיל מחדש.

     

    ואז בא השקט.

     

    אך איזה מן שקט הוא?שקט של המוות.דממה ריקנית ממלאת אותך וגורמת לך לתהות אם נכון היה המעשה.

    אך מכיוון שלימדוך בילדותך כי אין בוכים על חלב שנשפך,מנסה אתה לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.

    אכן אתה קם,ואכן עם שיר בלב,אך האקורדים שלו צורמים,משום שבתוך תוכך הינך יודע כי שוב פעלת ללא מחשבה.שוב הרסת הכל  ומעבר לזה שנפלת יחסית חזק,אתה הוא זה שהמעיד את עצמו.

     

     

    לפעמים  האפשרות של להתחיל את הדברים בצורה נקיה מאפשרת למידה מטעויות העבר  והתנתקות מאותם כבלים אשר קשרו אותנו למוסכמות כזו או אחרת .אך האם אנחנו לא ממעידים את עצמינו בדיוק באותה הנקודה שבה טעינו גם בפעם שעברה?הםא אנחנו נמצאים בסוג של מחזוריות מסויימת שממעידה את עצמינו כל פעם מחדש ובכל פעם באותה הטעות,בטעות הפשוטה כי מגדל הקלפים צריך לקרוס על מנת לבנות אחד חדש וטוב יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/09 21:51:

      צטט: manya 2009-03-22 20:25:56

      יקירי, החיים חזקים מאתנו וכמו שהשנים עוברות

      אנשים משתנים

      יש ללמוד מטעויות ולא לחזור עליהן והתשובה היא המחילה.

      המחילה והסליחה לעצמינו. כשמבינים מה הטעות והיכן היא מושרשת כך מצליחים לא לחזור עליה. כי כבר יודעים ממה להמנע.

      תן לעצמך לזרום עם החיים הם ידעו להוביל אותך למקום הנכון ולפגוש בדיוק את האנשים הנכונים והטובים לך ביותר.

      תהיה חזק, אלוהים אתך.

       

       

      היי לך

      תודה שהגבת 

       

      ושוב את אומרת את הדברים הנכונים במקום הנכון:)

        22/3/09 20:25:

      יקירי, החיים חזקים מאתנו וכמו שהשנים עוברות

      אנשים משתנים

      יש ללמוד מטעויות ולא לחזור עליהן והתשובה היא המחילה.

      המחילה והסליחה לעצמינו. כשמבינים מה הטעות והיכן היא מושרשת כך מצליחים לא לחזור עליה. כי כבר יודעים ממה להמנע.

      תן לעצמך לזרום עם החיים הם ידעו להוביל אותך למקום הנכון ולפגוש בדיוק את האנשים הנכונים והטובים לך ביותר.

      תהיה חזק, אלוהים אתך.

        7/2/09 20:57:

      צטט: רוזמונד 2009-02-07 20:53:06

      כתבת מאוד יפה.

      גם אני מרגישה כך לפעמים.

      דוקא הרצון הזה של שקט ושל לחזור ליסודות

      ולמקום הרך השקט והמוגן,

      מושך כל כל להרוס את המגדל הגבוה

      ולהתחיל שוב מההתחלה.

      ההתחלה היא הנקודה שנשמרה בזכרוני כרגועה, בטוחה ושקטה.

      עוררת בי מחשבות.

      תודה,

      מיכל

       

      שלום לך:)

       

      תודה שהגבת ודירגת,אני מעריך את זה מאוד.

       

      לפעמים אין כמו ההתחלה כדי להתיר את הקשרים שעשינו במהלכו של זמן

        7/2/09 20:53:

      כתבת מאוד יפה.

      גם אני מרגישה כך לפעמים.

      דוקא הרצון הזה של שקט ושל לחזור ליסודות

      ולמקום הרך השקט והמוגן,

      מושך כל כל להרוס את המגדל הגבוה

      ולהתחיל שוב מההתחלה.

      ההתחלה היא הנקודה שנשמרה בזכרוני כרגועה, בטוחה ושקטה.

      עוררת בי מחשבות.

      תודה,

      מיכל

        6/2/09 21:32:

      צטט: תנא 2009-02-06 20:18:41


      זה מעניין. (וכתבת יפה..) אני זוכרת מחשבות ותחושות כאלו שמגדלים הופלו (או על ידי או על ידי אחרים) ואכן ראיתי דפוס שבו אני מתנהלת . נקודה שבה אני מתחילה להתרחק, מקום שבו מתחיל להיות לי לחוץ ולא נעים ולא פשוט ואני מעדיפה לעזוב. אבל, פתאום מגיע רגע שאתה מתבונן מהקומה הרביעית ו.. הפלא ופלא, דווקא די יציב. לא מושלם, לא בלי סדקים פה ושם אבל עומד...

       

       

      היי לך

       

      תודה שהגבת וקראת.מה שאמרת בהחלט נתן לי פרספקטיבה אחרת ונקודת גישה שונה לבעיה.

      תמיד מוזמנת לקרוא

      שלך

      אני:)

        6/2/09 20:18:

      זה מעניין. (וכתבת יפה..) אני זוכרת מחשבות ותחושות כאלו שמגדלים הופלו (או על ידי או על ידי אחרים) ואכן ראיתי דפוס שבו אני מתנהלת . נקודה שבה אני מתחילה להתרחק, מקום שבו מתחיל להיות לי לחוץ ולא נעים ולא פשוט ואני מעדיפה לעזוב. אבל, פתאום מגיע רגע שאתה מתבונן מהקומה הרביעית ו.. הפלא ופלא, דווקא די יציב. לא מושלם, לא בלי סדקים פה ושם אבל עומד...
        6/2/09 16:10:

      צטט: Lucid Dream 2009-02-05 22:36:10

      אני חושבת שלא.  כי גם כשאתה מפיל, הוא לא נהרס עד היסוד. וכל בנייה מחודשת היא על יסוד יותר עבה, כך שבסופו של דבר המגדל לא יתמוטט גם ממכה חזקה שלנו לא כל שכן מכל משב רוח מעצבן..

      תתחדש על התמונה.

       

       גם אני חשבתי ככה,אבל אולי יותר קל לדמות את זה לבניין שנבנה כאשר חושבים שכל היסודות מונחים במקום,שעשית את כל הבדיקות כדי ליצור לך התחלה חדשה ויציבה,אבל כאשר ממשיכים לבנות ומגיעים לקומה הרביעית פתאום מסתכלים על הבניין מבחוץ ורואים שהוא נוטה הצידה בצורה מסוכנת ולכן צריך להרוס את כל המבנה כי היסודות אינם מאפשרים להמשיך להתקדם בבניה.

       

      במידה מסויימת אני מרגיש שאני מגיע כל פעם לאותה קומה רביעית,בין אם אני רוצה או לא,ולכן אני צריך לפרק את כל מה שבניתי עד כה מהיסודות עד הטפחות,וזוהי המחזוריות שעליה אני מדבר.

       

      ותודה שהגבת וקפצת לבקר:)

       

       

        5/2/09 22:36:

      אני חושבת שלא.  כי גם כשאתה מפיל, הוא לא נהרס עד היסוד. וכל בנייה מחודשת היא על יסוד יותר עבה, כך שבסופו של דבר המגדל לא יתמוטט גם ממכה חזקה שלנו לא כל שכן מכל משב רוח מעצבן..

      תתחדש על התמונה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      veronski
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין