התעסקתי עם עניין הכוכבים כבר בתחילת שהותי בקפה, ואחר כך עוד כשניסיתי להבין למה אנשים מככבים ועל מה (כי אני אוהבת לחפור), וזה עדיין לא הספיק (לי). אז אתמול בעודי יושבת וכותבת (מאמר ראשון לכתב עת :-) בעניין כמעט אחר לגמרי, התחברו לי עוד שתי קצוות ברשת הזאת, בהשראת שם הבלוג של אלון דה אלפרט ("סליחה, יש'ך שש כוכבים להגיע לבאר שבע?")
וככה זה הולך:
הרעיון המרכזי - כוכבים הם שיטה לכימות הון חברתי (סורי אבל באנגלית זה נשמע כל כך הרבה יותר טוב - social capital). פריצת הדרך (במחשבה שלי לפחות) היא האפשרות לתרגם מושג ערטילאי למדי (כוכבים) למושג מזירה אחרת (זירת ההון) ובכך נפתחת אופציה לדיון באותה שפה, שפת ההון - מה שמקרב אותי שלב נוסף להבנת ערך הכוכבים ומה לעזאזל אפשר לעשות עם הכוכבים האלה (נכון, עדיין אי אפשר לקנות איתם במכולת, אבל אפשר אולי כבר להתחיל לדבר על רשימת קניות).
איכשהו, ההבנה כי הון חברתי שווה כסף מחלחלת בקצב הולך וגובר. עובדה: עד היום, יש לא מעט דרכים להפיק כסף מכח חברתי, לדוגמה: לשלם לבלוגרים, לנצל שיטות שיווק רשתי, לשתול פרסומות באתרים פופולרים..., אבל אין מדד. אף אחד לא יכול באמת להגיד כמה שווה (בכסף) פוסט או בלוגר כזה או אחר. באופן פרדוקסלי - הכוכבים הם סוג של מדד כמותי שנקבע על פי גורם אובייקטיבי - קהל החברים באתר (גם אם יהיו כמה מכם שיעקמו את האף ממש ברגע זה. מדד זה לא בהכרח אידיאולוגיה צרופה!).
אם מישהו אוגר הון חברתי (כוכבים) - הוא בעל ערך חברתי. אנחנו יודעים את זה בתחושות בטן ולכן רבים מאיתנו חושקים בכוכבים גם אם קשה להסביר בדיוק למה. ביום בו יפוצח קוד התרגום הכמותי של הון חברתי וניתן יהיה ממש לתרגם ערך חברתי לערך כספי, יתחיל בית המשוגעים האמיתי (נניח 1000 כוכבים שווים מודעת פרסומת בעמוד בית של חבר תמורת 100 ₪ שהוא יקבל מהקפה כל חודש...ואז גם נראה מי הולך לסרב להצעות כאלה).
דרך אגב, תרגום הון סביבתי למשל (רק בהפוך - מידת הנזק של זיהום האוויר) להון כספי מבוצע כבר בפועל לפי שיטת ה - carbon credit (עניין מרתק בפני עצמו). מה שמצביע על מגמה מעניינת בתחום תרגומי ערכים איכותיים לערכים כמותיים (כסף...).
ולסיכום: כוכבים = מדד כמותי להון חברתי. חסרה "רק" חוליה מקשרת אחת - תרגום הכוכבים להון כלכלי. למישהו יש רעיון?
נ.ב. בתמונה: החלטתי לשים זיקוקים שצילמתי בניו-ייר בתמורה לכוכבים. הולך?
ואם עוד לא התעייפתם - קצת הרחבה על הון חברתי:
השימוש במושג הון במובנו המודרני החל להיות נפוץ רק לפני כיובל שנים. הסוציולוג פייר בורדייה (Bourdieu) הבחין בין שלושה סוגים של הון: הון כלכלי, הון תרבותי והון חברתי.
קולמן (coleman), פיתח את עניין ההון החברתי והגדיר לו שלושה מרכיבים (היה בצבא?):
אז זה די ברור כבר מההתחלה שכוכבים הקפה אינם הון כלכלי ולא ניתן לקנות איתם במכולת. מה שכן, הם בהחלט הון חברתי. מי שיש לו הרבה כוכבים הינו בעל פריבילגיות (יכול לתת יותר כוכבים, נמצא ברשימת המכוכבים ולכן הסבירות להיות גם ברשימת ההכי נצפים גבוהה יותר), שלא לדבר על הרושם החיובי הראשוני שלנו מחברים עתירי כוכבים בקפה (זאת רק אני?), הפופולריות (מי מציע חברות למי?) ומספר החברים (לא בדקתי, אבל אני מניחה שיש קורלציה בין כמות כוכבים למספר חברים - מרמור? עזרה?), ובאופן כללי, הוא אוגר כח (פופולריות, היכולת להשפיע), וכח, הוא כבר מושג קרוב יותר לכסף, לא?
ואם נבדוק את רשימת המרכיבים שהציע קולמן:
יאללה, ביי. |
תגובות (49)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אורית,
קראתי עכשיו. כולל את התגובות כמובן.
תכף אני אשים כוכב [אם יש לי]
ואני מתייחסת משני כיוונים בנסיון להיות הכי ברורה, כי לפעמים אני לא ממש.
ומתנצלת מראש, שאני עונה באופן אישי ופחות שמה דגש על הפן האקדמי ו//או הכלכלי. אבל זה רק כי מבחינתי אנחנו לא בני אדם כלכלים קודם כל, אלא מונעים יותר מכוחות קצת אחרים [מנסה לא להזכיר את המילה כבוד]
לגבי היכולת לככב כמה שיותר. אפילו פה יש הגבלות למספר הכוכבים שניתן להעניק ביום.
והבטחתי את נקודת המבט שלי.
אני יכולה לגלות לך, שיש פעמים שאני קוראת פוסט של חבר//ה ואני בדרך כלל קוראת כל מילה. מתחברת. אוהבת ורוצה לפרגן ופשוט לא מוצאת את התגובה הנכונה. המילים נתקעות. ואז, האופציה היחידה, מבחינתי לפחות היא לשים כוכב, מה שאומר. הייתי. קראתי. אני אתך.
מהצד השני. ותמיד יש צד שני, אני אוהבת לכתוב. והתגובות מעיפות אותי הרבה יותר רחוק ממה שכתבתי בבסיס.
אבל זו רק אני. כך שאני מעדיפה פינג-פונג של תגובות על כוכבים לרוב.
ושלא יובן לא נכון. תגובה בלי כוכב לא תמיד מתקבלת בברכה... בכל זאת יש בי יותר מקצת פולניה [זה לא ציני. זה לגמרי רציני]
לגבי הניצפים, או איך שהם לא נקראים ו//או מוגדרים. לא כך אני מגיעה. אלא לפי הכותרות והשורה הראשונה. מה שתופס לי את העין והרבה יותר נוח לי לפעמים להגיב דווקא למי שאינם חברים, לטקסטים שאני לא מורגלת בקריאה של הכותבים.
ועכשיו. מכאן. לילה טוב,
:))
לאחר מנוחה ארוכה של מחשבה בנושא, התעוררתי הבוקר עם מחשבות המשך.
למתעניינים:
"Sharing" options in social media get us closer to quantifying social capital
לגמרי נייס!!!
:-)
As this is not too likely to happen, let's just assume that everyone buys a monitor that can display silver
.
And maybe we should think of a, erm, brown colour star, which you give someone who you think is, erm, rubbish
.
P. S.
Isn't it nice to be the only two people awake (at our corner down under) when all those 'sabras' are asleep...
נייס. אבל איך עושים שהכוכב יראה בצבע כסף, זה לא יהיה פשוט אפור (וגם כאן הסימליות בהחלט ראויה...)?
Orit,
We should both have seen that the obvious color for the 'money' stars is silver (KESEF)
הי אורית,
תובנות מעניינות העלית כאן בעניין הכוכבים.
היה מעניין גם לקרוא את התגובות.
---
אני אישית, לא בעד מאות חברים ותגובות סתמיות,
או כוכבים סתמיים מאינטרסים סמויים.
---
אני נהנת מתגובות וגם מכוכבים,
אבל לא אגדיל את כמות החברים
רק מתוך התמכרות לכוכבים . . .
---
החברים שלי צריכים להיות כאלו שיש איתם
איזשהו סוג של קשר,
שיגיבו לי, שיהיה לי מעניין לקרוא אצלם.
אני לא מסכימה לחברות לכל אחד,
וגם מנפה חברים שמתברר לי שהקשר איתם סתמי,
כלומר אין כל קשר בעצם או עניין.
תודה רבה! רעיון מעולה ופרקטי.
הייתי הולכת על כוכבים ורודים (אולי כוכבי זהב?) כי בכל זאת כוכבים אדומים נמצאים בשימוש ובאוריינטציה שלילית למדי.
רעיון תגמול ליוצרים - גם הוא מאוד מוצא חן בעיני.
הבעיה העיקרית שנשארה לי, היא העובדה ששוב אנחנו חוזרים לשיטת ה"עשיר וטוב לו". מי שיוכל להרשות לעצמו - יקנה כוכבים, ומי שלא, יוצא מהמשחק. ואז, אפקט הדמוקרטיזציה של הרשת מתמסמס משהו (מצד שני, מי שמראש יכול להרשות לעצמו להתחבר לאינטרנט, אולי בעצם יכול להרשות לעצמו לקנות כוכבים)
אני הייתי מתנדבת בשמחה לניסוי בזמן אמת. הייתי מוכנה לקנות כוכבים ב- 10 ש"ח לחודש (בשביל 100 כוכבים) לחצי שנה כדי לראות מה זה הולך לעשות בקפה.
מישהו מצטרף?
ליאור קודנר - תגובה?
הלוואי והיה קשר בין דוקטור לחכמה...
תודה רומי :-*
אני.
אני מסכימה מנקודת המוצא שחברות אינה ציפיה להרוויח כסף. עם זאת, יש עדיין מרחק בין חברות במובנה האמיתי לבין הפלטפורמה הזו שכולנו נהנים ממנה:
ככה ככה
ותרשה לי לצטט הסבר נוסף שלך...
"לפי דעתי, יש לחלק כוכבים בהתאם לכמות שיש. לי כרגע יש 147 כוכבים...
אפשר להוסיף משתנה שמונה את מספר הכוכבים הכללי ואת מספר הכוכבים שאפשר לחלק.
ברגע שהכוכבים שווים כסף, אני מוצא את זה ראוי להעניק כוכבים לדברים ראויים...
לא משנה מתי החשבון הכספי מגיע. זה יכול להיות חודשי וזה יכול להיות מיידי.
יש מנהג לאנשים להכריז בתגובה לפוסט שהם כיכבו.
פוסט מוצלח מביא כוכבים, לפחות באופן תאורטי.
אנשים מקבלים כוכבים מסיבות לא נכונות, כרגע.
כמובן שזכותם של החברים בקפה לחלק כוכבים כאוות נפשם...
אבל הרעיון המקורי היה לדרג תוכן איכותי.
האם עכשיו זה יותר ברור?"
ועדיין...ככה ככה
תודה על הסבלנות :-)
אורית.
Like you, I thought a lot about the value of stars. Like you, I realise that they don't have a real value; rather they reflect your kudos at the cafe. Or, to be cynical, how many cafe-friends you have that have plenty of time and are 'loose' with their stars.
So if we want the stars to have a real value, here is a suggestion:
'The Marker Cafe' will allow you to buy a new kind of star, say a RED star. Each star will cost some money, say one Shekel. Then, when you give someone a RED star, it costs you one Shekel.
I guess that we will then see who really appreciates your contents (i.e. enough to invest a Shekel in showing the appreciation) and who just spreads green stars around without conviction.
The original content publisher can then get a percentage of their star value, so that they benefit from the exchange, as well as TheMarker.
Can this work?
לפי דעתי נצליח יותר למכור כוכבים באיביי מאשר לחכות לאיזה ברטר בקפה :) אבל חמוד, אני בכלל לא מזלזלת ברעיון שלך, נו, את כבר דוקטור לא? את חכמה!
ברגע שכוכב יהיה מקושר עם כסף, זה יהיה תחילת סופו של הקפה.
הקפה בנוי על רשת חברתית של "הערכה" ו-"הכרת תודה".
כאשר אני מקבל או מעניק כוכב, זה נעשה לאות הערכה, ולא בציפיה להרוויח מכך כסף.
הכנסת כסף למשוואה, ופתאום במקום חברות יש מסחור. לא תודה, לא מתאים לי.
--- האמת שלא כל כך הבנתי....הזכרת בפוסט שבסוף החודש המאזן יהיה בערך אפס...איך זה בעצם עובד?
פשוט אנשים יתנו אותו מספר של כוכבים למספר שיקבלו, פחות או יותר.
אם הם יתנו יותר מאשר יקבלו, הם יתקמצנו.
אם הם יקבלו יותר מאשר יתנו, הם יתנהגו ביד רחבה.
אומנם במקרה השני, אני מעריך שהנטיה תהיה להשאיר את הכסף בכיס במידה מסויימת.
אם מישהו רק יצבור וזה יהיה גלוי, אנשים לא יתנו לו...
נקודה מעניינת היא שצריך רק 20 כוכבים כדי לדעת מי כיכב... למה לפרסם זאת בתגובה?
--- אשמח להסבר נוסף על הקשר בין ביל גייטס לכוכבים (למה אני מרגישה שאני מתקשה בחומר???)
אם כן יהיה קשר בין כוכבים לכסף, מקבלים כסף על רעיונות. לא בהכרח על רעיונות מקוריים של הגולש, גם על רעיונות של אחרים... אבל נניח כרגע שהגולש קיבל כוכב על רעיון מקורי שלו.
מיקרוסופט התחילה כייצרנית מערכת הפעלה, ה-DOS הזכור לרע.
אחר כך הוציאה את Win95, מערכת ההפעלה הרצינית הראשונה, אפשר להגיד. DOS היה חיקוי זול של UNIX.
במהלך השנים ההם מיקרוסופט גדלה מצוות של שניים לחברה בינונית עד להיותה ענק המשתרע על פני כמה מדינות.
אבל בשורה התחתונה, ביל גייטס מקבל את הכסף על כוכבים... על רעיון. לא משנה שהרעיון מסובך...
כלומר על ויסטה הוא קיבל משהו כמו 500^10 כוכבים (10 בחזקת 500), אומנם אדומים...
מובן?
כוכבים = מדד כמותי להון חברתי. חסרה "רק" חוליה מקשרת אחת - תרגום הכוכבים להון כלכלי. למישהו יש רעיון?
חשבתי על הרעיון בפוסט שלי. זה יכול להיות ניסוי חברתי מעניין למדי. באיזו מידה אנשים מוכנים להיות נדיבים?
האם ההון של ביל גייטס שמבוסס ברובו על מכירת הרעיון של מערכת ההפעלה, כל כך רחוק מהרעיון של הון כלכלי בעקבות הון חברתי-כוכבי?
מי שרוצה כוכבים נואשות אבל גרוע בשיווק עצמי יכול:
1. להתבאס
2. לשלם לקפה שישימו אותו בעמוד הבית תחת "בלוגים ממומנים"
;-)
אורית.
ומה עושה מי שרוצה כוכבים נואשות אבל גרוע בשיווק עצמי?
פונה לנמרוד?
לאלכסנדרוביץ' - שגב?
סורי. לא מכירה דרכים קלות...אבל אם תגלי איך - אשמח לדעת :-)
כן, גם אני אוהבת כשאת חופרת.
בטח שאני רוצה הרבה כוכבים. את בעצמך כתבת שזהו מדד לכל מיני דברים.
אבל אני רוצה שהם יגיעו אליי לא בדרכים שמנית :)
אני אוהבת שהדברים באים אליי בקלות.
קשה זה עניין יחסי. כדי לקבל הרבה כוכבים צריך (בדרך כלל, אבל לא רק) :
את עדיין בטוחה שאת רוצה הרבה כוכבים?
יפה כתבת (ואגב, איך כותבים מכניסים קישור עם כיתוב כמו שהיטבת לעשות? )
אני שוברת את הראש איך קורה כאן לעיתים שבנאדם כותב בקושי 2 שורות או נותן קישור לשיר יפה ומקבל על זה עשרות כוכבים...
ואני עובדת קשה על כל כוכב :)
מסכימה לגמרי, אבל זו הדרך בה אנו חיים. אנחנו יכולים לחשוב רומנטית על עולם לא קפיטליסטי - אבל זה פשוט לא עומד במבחן המציאות. ולכן, לדעתי, עדיף פשוט להכיר את הסביבה הזו טוב יותר, כדי לדעת איך לתמרן בה.
כמו שסבא שלי היה אומר: "איזהו עשיר - השמח בחלקו"
:-)
תודה,
אורית.
ניסיתי לכתוב תגובה קודם אבל לא הצלחתי, אז השארתי כוכב. :-)
בכל אופן, כמי ששמו ובלוגו הוזכרו כאן, אני צריך לכתוב את זה.
בחיים אני לא אהיה עשיר. אני אהייה בסדר, גם בכוכבים.
תודה. ותודה על ההפניה לפוסט.
קבלי כוכב על הפוסט הזה
מגיע לך
היי ניצה,
בעיני, לתגובות יש שתי פונקציות - האחת לעודד את הכותב ולתת לו מוטיבציה להמשיך את פעילותו באתר והשניה - הרבה תגובות מעלות את רמת הפופולריות של הכותב. הבעיה - שתגובות הן מאוד איכותניות בטיבן (לעומת כמותיות - מונחים רלוונטיים משיטות המחקר שאני טוחנת כבר זמן מה) - כך שקשה לכמת אותן ולאמוד באמת את ערכן. וכאן מגיעים הכוכבים - שבדרך כלל נמצאים בקורלציה עם התגובות, רק מציגים אותן באופן כמותי לגמרי - וזאת הגדולה שלהן - הכוכבים ממירים (או מתמצטים) מונח איכותי למונח כמותי ומקצרים את הדרך להמרתם למונחי הון כלכלי - לאמידת שוויים הכספי.
ועוד הערה - אני יודעת שאני נשמעת מאוד קפיטליסטית (ואני לא ממש כזאת בעולם האמיתי - באמת!), אבל כשאני מנתחת את מנגנון הרשתות החברתיות שבסופו של דבר הרציונל שלו כלכלי לגמרי - נראה לי שעדיף להשתמש בטרמינולוגיה רלוונטית (דהיינו הון כלכלי) מאשר לדבר על רגשות, תחושות, רצונות והתרגשוות. לא שהם לא קיימים, אבל הם בסך הכל אמצעי (אני יודעת - זה נשמע די רע - אבל מציאותי) בדרך למטרה האמיתי - הון כלכלי.
ככל שנקדים להבין את הקשר בין האמוציות לכסף, כך נוכל לנצל מציאות זו גם לטובתנו.
אני מבינה את הבאסה. כוכבים די מוציאים את הרומנטיקה מההייפ של תשומת הלב - והסיבה: כי הם מאוד כמותיים וארציים (מספר זה מספר).
תודה
תודה רבה. איי רסט מיי קייס.
אני דווקא בעד שהקפה יקבל כסף. בראש ובראשונה צריך להבטיח את המשך קיום הפלטפורמה, ולא פחות חשוב, להכיר בהוצאות שכרוכות בהקמת והפעלת אתר כזה. בהנחה שהתופעה של רשתות חברתיות תהפוך להצלחה כלכלית, אז ניתן יהיה לדבר על תגמול פרטני (בשאיפה על פי בסיס אחיד - באמצעות תרגום ההון החברתי לכסף).
מכיוון שכתבתי על זה בלוג - אני מאמינה שהתחזית שלי אכן תתרחש - אבל אני גם חושבת שאין בזה דבר רע אלא סוג של רגולציה. תחשבי על זה במונחים קדמונים יותרף בעידן סחר החליפין אנשים החליפו סחורות זה עם זה, עד שהומצא הכסף כמדד מתווך שהפך את המסחר לשפה הרבה יותר פשוטה, קונבנציונלית ומוסכמת. נראה לי שהכוכבים - הם הכסף ואנחנו עדיין בעידן סחר החליפין.
כיווני המחשבה והמסקנות שלך נכונים במרבית הסעיפים, גם לגבי וגם לגבי אנשים אחרים. לפני זמן לא רב, פתחתי בלוגים במקומות נוספים והצגתי שם רשומות שכתבתי.
תחושה לא נעימה של מחסור במשוב, גרמה לי להניח למקומות הללו. איני זקוקה לאנדרטה. אני זקוקה להתייחסות. האם כוכבים הם מענה לכך? לדעתי לא. לדעתי התגובות הן הגמול בעל הערך וכל הנלוות לכך שהזכרת כאן משמשים בערבובייה במחשבותיי.
פוסט מעניין. אחזור לכאן.
תודה
כוכבים הם אולי הון חברתי, אבל די מפוקפק. יחד עם זאת, מספר בלוגרים תירגמו את הפופולריות שלהם לכסף.
בורדיה לא היה הראשון שטבע את המושג, אלא כלכלנים משנות ה30. הוא הראשון שפירסם את המושג בסוציולוגיה, אל הגדרתו עמומה.
עוד קצת על הון חברתי:
הון חברתי: סקירה ביקורתית
מחקר אינטרנט
http://cafe.themarker.com/view.php?t=256798
מאמרים ומצגות בנושא הון חברתי וידע חברתי
כל מה שכתבת עובד, רק קצת אחרת
מכירה יחצנים שפונים לבעלי הון (כוכבים) ומזמינים אותם כסלב למסיבות (ככה יבואו כל המככבים?!)
ומכירה גם כל מיני עסקאות ברטר על כוכבים (תן לי ואתן לך)
בכל מקרה, זה עניין חברתי ומכאן - מורכב.
אני אוהבת כשאת חופרת.
כוכב לך יקירה ו- happy new year
הגדלת את הונך כרגע :-)
מעניין ונכון !
אני לעולם לא מסתכלת מי נמצא במכוכבים או בנצפים. זה יותר מדי טרחה וגם מוציא מפוקוס.
אבל אוהבת מאוד כוכבים בגלל שאני אוגרת ושקנאית גם יחד. כיף שיש הרבה.
אפרופו כוכבים, האם עוד מישהו שם לב שמספר הכוכבים הניתנים לחלוקה, כמו שהובטח, ירד בחצי?
למעשה זה כבר קיים באופן כזה או אחר, רק שהקפה מקבל את הכסף והקפה מנהל את המו"מ עם מפרסמים.
הקפה משתמש בהון החברתי של חבריו.
עדיף שהתחזית שלך לא תתרחש כי אז הבסיס החברתי עליו קיים הקפה יישמט לדעתי. נפסיד.