הכי אני אוהבת לטייל בחיים.

לגלות את התהומות ואת הצוקים.

לשוטט בין הנבכים והבורות.

לגעת בחומרים של החיים,

של אחרים.

ומכל טיול שלי, אני חוזרת הביתה.

עם מזכרת נפלאה.

כי תמיד לוקחת איתי משהו,

 מהחיים של האחרים.

שבהם ביקרתי לרגע, לשעה או לשנים.

לפעמים זה כלב או קפוד.

לפעמים זה זכרון, או שיר, או מוזיקה ואפילו רק צליל.

לעיתים  זה זרע, שנובט לו בגינה שלי וממלא אותה בפריחות חדשות..

ויש פעמים שזו רק אבן.

מהר גדול, או מערוץ של נחל , או ממעיין נחבא וקסום.

וכל מזכרת כזו

היא תמיד הכי יפה שיש.

ואני, בתוך תוכי, ממש מקווה שגם ממני

נותרת איזו מזכרת. תשורה קטנה.

כשמסתיים לו עוד טיול. 

כי בסופם של כל הטיולים שלי, בחיים של אחרים,

אני תמיד אסירת תודה.