לו היינו מדרגים את רמת הציפיות הישראלית מהמלחמה הארוכה ברצועת עזה, היינו מגלים הרבה ציפיות לא מציאותיות. ממש אשליות. אולי "שקרים מוסכמים".  מיעוט קטן באוכלוסייה, בדרך כלל אזרח ישראלי בעל ניסיון בפוליטיקה המקומית והכרות עם הנפשות הפועלות, מכיר הרבה "כללי אצבע" בהם התנסה בעבר ויודע לכן להיצמד למציאות, לאמת העירומה. מאידך, רוב האוכלוסייה, הכולל גם חלק ניכר מהפוליטיקאים, לוקה באופן מתמשך
בציפיות לא מציאותיות, שאין סיכוי שיתממשו, ולכן התסכול והאכזבה הם בלתי נמנעים. ברוב המקרים מדובר בתמימות שלנו ואי יכולת להשלים עם המציאות הקיימת ועם השינויים שהתרחשו בעולם בו אנו חיים.     הנה שש אשליות ישראליות שכולן מוטעות אך רוב הציבור נגרר להאמין בהן:

1.     אפשר לנצח ארגון טרור במהלך מלחמתי, ויהיה דורסני ככל שיהיה. אפשר היה לנהל את המלחמה ברחבי רצועת עזה שבוע, חודש, חצי שנה, ולחשוב כי האויב הוכה מכה אנושה. זוהי טעות נפוצה. היא נובעת משימוש שגוי בעולם המושגים שלנו וניסיון להדביקו על האויב. בפועל, לא ניצחנו.

האמת: כדי להחליש ארגון טרור חייבים להרוג את כל הצמרת המקומית שלו, להשאיר חיל מצב מקצועי בנתיב ההברחות עם אמצעים לבלימת רוב ההברחות. זה לא נעשה. התוצאה: המלחמה בעזה הזיקה לנו יותר מאשר הועילה. הסיבה: המלחמה נסתיימה לפני שהושגו המטרות הנדרשות, שלא נראה היה שחותרים בנחישות להגיע אליהן, בעיקר ב-7 הימים האחרונים.  

1. 2. תושבי עזה יבינו כי החמאס מזיק להם. חשיבה מוטעית אופיינית לישראל.
   האמת: השלטון בעזה אינו דומה למשטר בישראל, והאוכלוסייה בעזה אינה
   דומה לאוכלוסייה הישראלית. השלטון המוחלט של החמאס ברצועה – נותר
   על כנו. במלחמה, ישראל לא ניסתה גם להפיל אותו אלא התמקדה בחיילים הזוטרים והבינוניים. התוצאה: שלטון החמאס הכריז על עצמו כמנצח, במידה מסוימת של צדק. והאוכלוסייה שחזרה אל בתיה ההרוסים ומבכה את מתיה לבטח אפופה בשנאה ורצון לנקמה המופנה במלואו כלפי ישראל.
2. 3. ישראל יכולה להתנתק מרצועת עזה. מחשבה נפוצה שקיבלה תנופה ראשונה במבצע ההינתקות, ותנופה שנייה עם ההשתלטות של החמאס על הרצועה. זוהי חשיבה שגויה.
   האמת: לא ניתן להתנתק מהרצועה. היא צמודה אלינו בטבור ואנו לא יכולים, גם אם נרצה, להתנתק. אנו נהיה חייבים לספק לה גם בשנים הקרובות דלק, אנרגיה, שירותים רפואיים, אספקה של מוצרי יסוד, שירותי בנקאות ואפילו שירותי עבודה.
3. הסיבה: אין לתושבי הרצועה אלטרנטיבה. אנחנו יכולים להציע עד מחר את האלטרנטיבה של מצריים. מצריים איננה מעוניינת. היא תבלום כל ניסיון להצמיד את הרצועה אליה. הרצועה היא יבלת מטרידה שמצריים מתרחקת ממנה ככל שהיא יכולה.
4. 4. ההברחות לרצועה במנהרות ודרך הים – ייפסקו, בזכות ההפצצות וההסכמים הבינלאומיים. זוהי אשליה אופיינית שאיננה מביאה בחשבון את המצב הקיים ברצועה ואת רצונותיו של החמאס ומפעיליו.
   האמת: הרצועה איננה מסוגלת לספק את צורכי התושבים שלה אלא באמצעות יבוא
   חיצוני. כיוון שישנן מגבלות קשות על היבוא, נוצר הכרח לבצע הברחות.
5. כל בית ברפיח ברצועה הוא מבוא ומוצא למנהרה המוליכה לרפיח בצד המצרי.
6. במנהרות, מבריחים דברים רגילים ודברים אסורים. אביזרי שלום ואביזרי מלחמה. זוהי תעשייה ענפה שמספקת רווחים גדולים לכל מי שמעביר את הפריטים המוברחים לחופרי המנהרות ולאלה העוסקים בתחזוקתן. אלפי בדואים, שחצי האי סיני ידוע להם ככף ידם, מרוויחים בשנים האחרונות הון עתק מהלוגיסטיקה של ההברחות. אין סיכוי שצבא מצריים יוכל וירצה ליירט את ההברחות. הוא חלש כדי להתמודד עם מטרה זו.
7. 5. החמאס למד לקח מהמלחמה ויחשוב פעמיים לפני שישגר טילים.
   הבל הבלים. האמת, הפוכה. כדי להטמיע זאת צריך להבין מהי מטרתו של החמאס. החמאס הוקם ואורגן ברצועת עזה על מנת לפגוע בישראל. הוא ממומן על ידי מדינה עתירת הון ויכולת טכנולוגית, איראן, שאיננה מסתירה את כוונותיה ההרסניות כלפי ישראל. עבור החמאס, ישראל היא אויב שיש להתנגד לו עד לסיום הכיבוש ונסיגת ישראל מכל השטחים הכבושים, כולל ירושלים.
   לגישת החמאס, כל הפליטים השוכנים כעת במחנות פליטים ברצועה חייבים לשוב לבתיהם אותם עזבו במלחמת 1948. חלק ממחנות הפליטים ברצועה מוגדרים בשמות כדי שנבין להיכן הם שואפים (ג'בליה – יפו, יבנה ועוד).
   בעיני החמאס, ישראל נסבלת במסגרת גבולות החלוקה – 1947, ולכן, החמאס (שלא הוכנע במלחמה האחרונה) ימשיך להצטייד בטילים ארוכי טווח שיגיעו בפעם הבאה עד גוש דן. הוא יקבל מימון ממדינות ערב ומאירופה ללא פיקוח מעשי. אין סיכוי שיניח לפת"ח ולאבו מאזן לפקח על המימון שיקבל. הוא ידרוש לקבל זאת ישירות ולהערכתי יקבל זאת כשאבו מאזן ממשיך להשמיע קולות מחאה מהצד. עזה תוקם מחדש והשיקום שלה יחשב לזכות החמאס. ההברחות יימשכו כי "השומרים" כביכול אינם ראויים ואינם מסוגלים לבצע את המשימה. כך גם קרה בלבנון, למרות החלטת האו"מ מספר 1701 שבפועל איננה מבוצעת.
8. 6. נוצרו תנאים טובים יותר לשחרורו של גלעד שליט. הבל ורעות רוח.
   להערכתי, שירותי הביטחון, ששהו ברצועה מוגבלת בשטח במשך זמן ארוך,  החמיצו הזדמנות חד פעמית לחלץ את גלעד שליט חי או מת.  
   האמת: החמאס לא ישנה את דרישותיו. הוא ימשיך לדרוש מעל 1,000 אסירים בתמורה. אלו 1,000 אסירים ויותר המוגדרים בשמות, שמרביתם רצחו ותכננו מעשי פשע מזוויעים כלפי אוכלוסיה יהודית אזרחית ברובה. כל האסירים הללו נשפטו בבתי דין ישראלים ואשמתם הוכחה. וממשלת ישראל, תמשיך להתפתל עד שבפועל תאלץ להיכנע. בעיקר משום שהיא לא עומדת בלחץ הציבורי. אין לה עמוד שדרה של מנהיגים. היא לא מסוגלת ליזום גישה איתנה ונחושה ולהפעיל אמצעי לחץ מתאימים על האויב.