תרופות
פוסטים אחרונים
- מזון דל פחמימות 19/4/20
- פחמימות = סוכרים 19/4/20
- לחץ דם, תרופות ממשפחת ACE-I ו-ARBi ו קורונה 3/4/20
- מחקרים - קורונה - קול קורא 28/3/20
- הגרף שיספר את האמת על המגיפה באיטליה 25/3/20
- מה קרה כאשר התרענו על טיפול מופרז בתרופות סוכרת 24/1/20
ארכיון
על רגש והגיון
אימרה יהודית אומרת שמי ששם את המוח לפני הלב יהיה מלך, אך מי שמחליט קודם לפי נטיית הלב יהיה למך. למעשה, המוח הוא האיבר שבו נמצאים גם החשיבה ההגיונית וגם הרגש. לשניהם יש תפקיד חיוני בתפקודנו ובדרך כלל הם מובילים את החלטותינו ומעשינו ביחד. אך מה קורה כשהם מתנגשים?
התנגשות בין רגש והגיון היא לרוב חוויה לא נעימה – בעיקר כשהרגש הוא פחד או כעס. כשהחוויה חוזרת או ממושכת היא תביא לתסכול ולעיתים לדיכאון או תוקפנות. מה ניתן לעשות במצב כזה?
הרגשות שלנו מגיעים ממידע שאיננו תמיד זמין לחשיבה שלנו – זהו התת-מודע. התת-מודע יכול להיות שגוי או נכון, ממש כמו החשיבה שלנו. כאשר החשיבה ההגיונית שלנו אינה מסתדרת עם רגשותינו, פירוש הדבר שהיא אינה כוללת מספיק מידע. המידע החסר הוא – מה גורם לנו להרגיש את ההיפך?
הדרך לפתור התנגשות בין רגש להגיון היא להבין את רגשותינו – אילו זיכרונות או הקשרים גורמים לנו להרגיש כך? זהו הבסיס לאינטליגנציה הרגשית – העברת הרגש למילים ולחשיבה. הדרך לבדוק מה שגוי או נכון חייבת לעבור בחשיבה – בהגיון. התהליך הזה, גם אם קשה, יביא לאיחוד מחודש ונעים של הרגש וההיגיון, המח והלב. לעיתים נגלה שמה שהרגשנו היה בעצם מדריך פנימי להבנה הגיונית נכונה יותר של המציאות. לעיתים – שהרגש המפריע הוא תוצאה של הקשרים לא-נכונים בין המצב הנוכחי והעבר.
התנגשות בין הגיון ורגש היא משבר – ולכן הזדמנות. זוהי הזדמנות לחשיבה מחודשת והתמודדות נכונה יותר עם המציאות. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
נושא הסוחף לחשיבת מעמקים
הטיעון הוא יותר עמוק מכך: הטענה שמבחינת המבנה המוחי גרעינים רגשיים הם קדומים יותר ומוקדמים בהתפתחות מתקשרת גם לטענה שההיגיון הוא מבנה שמונח על יסודות או תשתית רגשית. כלומר לא רק קדימות בזמן אלא גם קדימות במונחי סיבה ומסובב.
את ההנחה שלי שההיגיון הוא מבנה שמונח על הרגש ניתן לפתח באופן הבא: בחירתנו לפעול על פי ההיגיון היא ביסודה האמנה מבוססת רגש שאין בה שום היגיון. טיעון זה שאפשר להסכים או לא להסכים עימו, לא ניתן לפסול אותו כלא אפשרי מבחינה הגיונית. אבל הוא לא ניתן להיפוך... (לא ניתן לטעון ברצינות שאנו פועלים על פי הרגש מכוח דחף או החלטה הגיונית. ניתן לומר משהו קרוב: שיש היגיון בהתפתחות הרגש כפי שהתפתח, אבל זה כבר טיעון אחר).
נ.ב.
לא הייתי נשאר ברדוקציה של רגש ל "תינוקי" ו"חייתי". גם אהבה, חמלה, תשוקה, שאפתנות, אימה, זעם, קנאה, בכי וצחוק הם תגובות רגשיות. ספורטאים ואמנים, מנהיגים ואנשי דת כולם, כולנו מבטאים עצמנו בצורה האנושית הנשגבת ביותר באמצעות רגשות...
נ.ב.2
תראה עד איזו שעה אתה משאיר אותי ער - גם זו תגובה שיש בה מן הרגש... אני חושב... אה, מרגיש
נדמה לי שהיה זה אפלטון שאמר שהאדם משול לכירכרה שמושכים אותה שני סוסים: אחד של היגיון ואחד של רגש. ישנם בפסיכולוגיה זרמים המניחים שאחד מהשניים קודם לשני ולכן שאת מקור הבעיות יש לאתר ולתקן שם, גם אם הסימפטום מופיע דרך הערוץ השני...
נדמה לי, אם הבנתי נכון, שאתה מניח את ההיגיון ביסוד ואת התגובה הרגשית כתולדה של "אי היגיון" או קושי להסדיר את הדברים בכוח ההיגיון, או להבינם בדרך הגיונית.
כשלעצמי, הייתי רוצה לשמור על עמדה נייטראלית, אך אם אתבונן פנימה בכנות יהיה עלי להודות שלא כך הם פני הדברים עבורי: אני נוטה לחשוב (להאמין) שקודם ישנו עולמנו הרגשי, ורק על תשתית זו מונח המבנה הכל כך מפותח ומשגשג של ההיגיון עם השפה וכל התוצרים המדהימים שלה. לכן, לשיטתי, יש להניח להיגיון ולהבין מה זורם שם מלמטה, מתחת לפני השטח השכלתני הלוגי והמילולי...מה מניע אותנו לפעול? מה מעכב? לאלו מקומות בתוכנו אנחנו לא מאפשרים לעצמנו גישה? ולמה? וכו'... וכו'...
כשלמדתי לתואר ראשון בפילוסופיה מצאתי טיעון לוגי (די פשוט) שמוכיח לדעתי את האמנתי בקדימות הרגש להיגיון ...
אבל במהלך המשך לימודי הגעתי להבנה שבתחושה שמה שבאמת חשוב כאן וקובע מבחינתי זה לא ההוכחה הלוגית, אלא האמונה (שבבסיסה היא רגשית) שלטעמי עומדת בשורש העניין...
תודה לך
מעורר למחשבה ...
התייחסת כאן למודעות לרגש (כשנותנים לו שם אז מודעים אליו)
ולפרשנות שלנו לגבי מקורו.
מוצאת, שהרבה פעמים אנשים הם מודעים ומבינים אבל
לא תמיד זה יוצר נעימות ומפחית סבל, לא כל מה שאנחנו מבינים
הוא גם נעים או יוצר תנועה בריאה. לעיתים, למרות ההבנה האדם ממשיך וחווה סבל.
רוצה ברשותך, בנוסף לחשיבה, להציע את החמלה, להיות מודעים
לרגש העולה ,ללא פרשנות והבנה, ולהתבונן בו בחמלה.
פשוט להיות שם ,ברכות, עם הרגש ול נ ש ו ם.
תודה, זה נושא שמעסיק אותי הרבה.
לקחתי לעצמי כמה מהתובנות שלך.
כתוב נפלא.
מיכל, נדמה לי שאנחנו משתמשים בסמנטיקה שונה אך מסכימים לגבי העקרון המרכזי.
כתבת: "הרגשות שלנו מגיעים ממידע שאיננו תמיד זמין לחשיבה שלנו – זהו התת-מודע. התת-מודע יכול להיות שגוי או נכון, ממש כמו החשיבה שלנו. כאשר החשיבה ההגיונית שלנו אינה מסתדרת עם רגשותינו, פירוש הדבר שהיא אינה כוללת מספיק מידע. המידע החסר הוא – מה גורם לנו להרגיש את ההיפך? "
לא מסכימה עם הדברים. הרגשות שלנו הם תגובה למחשבות שלנו. בבסיס הרגשות שלנו נמצאות האמונות שלנו על החיים ועל עצמנו. חלק מהאמונות משרתות אותנו ומרחיבות וחלק מגבילות. אין דבר כזה תת מודע שגוי. כשישנה התנגשות בין ההגיון והרגש פרוש הדבר שאנו מחזיקים באמונות סותרות. ההבנה וההכרה מהן האמונות שלנו והחלפתן במידת הצורך תביא לקץ הקונפליקט.
אז כדאי לעשות מה שכתבתי בבלוג שלי-אפר"ת.
לארוע יש פרשנות שמולידה רגש ותגובה.
אם נשנה את הפרשנות נשנה גם את התגובה.
הפרשנות נובעת מהחומרים שמוכרים לנו מעברנו.
קשה לשנות פרשנות כי אנו נוטים למוכר,כדאי ושווה להתאמן.
(ההבדל בין פסיכותריה דינאמית - שמבקשת להעלות את הרגשות אל המודע לבין הcbt שטוען שחשיבה קדמה לרגש, ולכן ערנות מתאימה למחשבה תפתור את עניין הרגש)
פוסט מעניין.
*
נעמה.
ובקבלה אומרים שהנקודה שבלב , היא המקום האלוהי של החשיבה הגבוהה -האנטליגנציה הכי נעלה.
חבור בין רגש והגיון זה בהחלט מצב של איזון והרמוניה.
אהבתי מאד
*שלך שרי
בדיוק נכון, לזה אני קוראת תהליך התפתחות אישית...כשאנחנו מבינים מהיכן נובעים הפחדים שלנו וכל שאר הרגשות שלנו במיוחד הרגשות השליליים- אנחנו יכולים להתמודד איתם בעזרת המחשבה.
אפשר ללמוד להפעיל את עצמנו פיזית-נפשית באמצעות חשיבה מודעת - בזה אנחנו עוסקים בשיטת אלכסנדר.
תודה
אתי
נפלא! ואכן מטפלים משתמשים בטכניקה זו בפסיכותרפיה, שיחות מודעות, פסיכולוגיה ואפילו בתהליך אימון אישי.
אהבתי את ההסבר הרהוט והברור! תודה.
לימור
תודה נתלי
ואין לי ספק שתרפיה התנהגותית-חשיבתית היא דרך מצוינת לפתור בעיות ולחסוך בתרופות.
פוסט נפלא חבר.
אין דבר כזה אני עצוב ולא יודע למה. מאוחרי כל רגש קיימת החשיבה, כל שצריך לעשות הוא לזהות את החשיבה.
ואכן, עצב/כעס/תסכול זה דבר נפלא כי אז ניתן לצמוח ולהבין דברים אחרת.
*