היום ב"ידיעות" עשה ב. מיכאל נסיון נואל להשוות בין חמאס ומלחמתנו בו לבין מלחמת הבריטים

באצ"ל ולח"י. וכך כותב ב. מיכאל: "הוכחנו לעולם שהחמאס מסתתר מאחורי אזרחים? . . . וכי

מנחם בגין (מחופש לישראל ססובר) לא הסתתר בבית מגורים בצפון תל אביב? . . . אבל איך

אני משווה. הלא אנחנו זה אנחנו. והם בסך הכל הם." ובאמת, לא באירוניה, ניתן להשוות כך:

מנחם בגין לא ירה על הבריטים ממקום מסתורו האזרחי; גם לוחמי האצל לא ירו על הבריטים ממקום

מסתור בין אזרחים, כפי שהחמאס עושה. וממשיך וכותב ב. מיכאל: "כאשר ביצע הכובש הבריטי

האכזר סיכול ממוקד במפקד הלח"י, הוא ירה בו מטווח אפס במקום מסתורו בלב שכונה תל אביבית.

הכובש הישראלי המוסרי היה מן הסתם מוריד פצצת טונה על כל השכונה, ומסביר שלא רצה לסכן את

חייליו." ובאמת, לא בסרקאזם מושחז, ניתן להשוות כך: הרחובות והבתים מסביב למקום מסתורו של

מפקד הלח"י לא מולכדו במאות קילוגרמים של חומרי נפץ כפי שהחמאס עשה בעזה. ובבתים הממולכדים

בעזה שהסתירו את גיבורי החמאס ישבו אזרחים, כולל ילדים. תשאלו את מח"ט הצנחנים הרצי הלוי.

אבל ההשוואה הנואלת של ב. מיכאל לא מסתיימת בכך. העובדות מדברות אחרת. אצ"ל ולח"י מעולם לא

הכריזו שבכוונתם להשמיד את בריטניה, רק כתבו בכרוזים את שאיפתם לגרש את הצבא הבריטי מא"י כדי

להקים מדינה לעם ששליש ממנו הושמד זה עתה ע"י הנאצים. לחמאס, לעומת זאת, יש אמנה ובה כתוב

שכל גרגר מאדמת פלסטין ישוחרר מיהודים. על פי ב. מיכאל אנחנו אמורים להמתין בחוסר מעש עד שהחמאס

יצליח להגשים את אמנתו. בעיניו, כך נוהגים אנשים הגונים.