דרכך הנוכחית החלה באחת משיחות הסלון שלנו.

בהתלהבות בתולית,ראשונית,תמימה,חדורת אמת ומוטיבציה סוחפת נאמת..

נאמת לנו חבריך בשעה ש החלקנו אל גרוננו שיכר משובח ויקר.

גרסנו שקדים במי מלח בשיניים המשודרגות שעוצבו והולבנו ונשתלו במקום ההן,

 המקוריות.

ש.. מתו

מסיבות כאלה ואחרות.

טוב נו נודה,

 הגיל,

 הגיל הוא זה שפשוט נטל אותן.

אותו גיל שדאג לצבוע  ולזרוק מעט לבן בשיערנו,

אותו גיל שהעניק קמטי חכמה (שיהיה ) בתוי פנינו.

כמו איזה פילטר דיגיטלי שמריצים על תצלום בנאלי

 בנסיון נואש לשוות לו מראה אמנותי יוקרתי .

ע"מ לא להשמע כמתלונן פולני סדרתי,

מפני שאני פשוט לא פולני..

מוצא לנכון גם להחמיא לאותו  גיל

ואודה שיש,

 יש לו לא מעט יתרונות.

בערב ההוא,

 אני הרבה הקשבתי, ואתה הרבה דיברת.

הקשבתי ובחנתי כל מבע,מבט,תנועה שלך.

וניסיתי לתהות קצת עמוק יותר בקנקנך,

לראות יותר ממה שהחלטת לאפשר לראות.

אני זוכר איך שמצצת בהנאה מהסיגריה הלא יקרה שעישנת.

זוכר שהבחנתי שבשעת יניקת העשן עינך התרוצצו בארובותיהן..

"רואות" את המשפטים הבאים

שאתה בעוד שבריר שנייה תמטיר לעברינו.

אפילו זוכר את שיער חתולתך שעיטר  את האימונית השחורה שלך.

אוהב חיות זה טוב..

הרהרתי בשקט..

ממשיך לבחון אותך במבטי, ולהקשיב.

הקו החברתי בו דבקת, לא יכל להשמע הזוי,או רע.

הריי בכל שורה שנייה של גיבובי מילים ממשנות סדורות שזרקת לעברינו

מילים מתובלות בהתלהבות ובטון נכון

כמו הוכחת לנו שאנו מצויים במנהרה אפלה, ו הנה אתה גילית את הסדק

הסדק ממנו פרץ האור.

אותו אור שמבטיח לנו המון גאווה וסיפוק,

הרגשה טובה,ודיגלון עם תדפיס של כוכב צדק

ומתחתיו תזכורת כתובה בפונט: גוטמן יד

 "צדק זה לא רק כוכב "

לא אסגיר בתאוריי  מי אתה.

ולו רק בשל הספק שאכן יש כוונה טהורה אמיתית בדרכך.

כשצברת סביבך לא מעט אוהדים,

והמשכת באותה התלהבות להדביק אחרים,די שמחתי עבורך.

הנחתי בצד את החשדנות המובנית שבי, ופשוט ניסיתי להאמין.

להאמין שמאחורייך עומדות כל  הטובות..

הגב' אג'נדה..

 הגב' חזון,

( לא ההיא עם הסיליקון )

הגב' חלום.

אבל בתוכי ידעתי.

ידעתי שכל הנאמר כרגע על ידך..

כוונתו אחת.

לסלול לעצמך את הדרך, לשבת שם למעלה.

בכורסאות הנוחות, אלו המורמות מעם.

כי זיהיתי בך את טיפוס הנהנתן.

אתמול, ראיתי אותך.

אך אתה לא  אותי.

היות ואלו ימי בחירות, יצאת לאחת הצמתים בעיר.

סביבך דיגלונים, ולא מעט מאמינים בדרכך המבטיחה.

כמעט שרציתי להתקרב אליך, ללחוץ את ידך למען הפורמליות

ולצ'אפח אותך למען החברות.

אך החליפה שלבשת..

עצרה בעדי.

הבחנתי בסיגאר עבה מוחזק באצבעותיך

שיחקת בו כאילו היה אצבע דינאמיט.

הבטת סביבך במבט המבשר ניצחון.

כאילו שראיתי אותך דרך העיניים של יונית לוי או יאיר לפיד.

מקשיב לדבריהם, שנכתבו ע"י מאן דהו

אך זה לא מפריע להם לשזור בדרכם האופינית והחיננית למדי

את דעתם עליך.

הלכתי הביתה.

וכתבתי את זה.

אני יודע שתקרא.

יודע שדעתי חשובה לך.

אז הנה הקדמתי אותך, וכתבתי אותה.

אני יודע שאתה יודע שאני צודק.

קצת מבאס אותך שעליתי על זה.

זוכר ש"נבהלת" פעם שאמרתי משהו שגרם לך להבין שאפשר.. לראות לך?

אז תזכור..

תזכור שאפשר גם .. וגם.

  תיקח  את מה שרצית.

לגיטימי

את הכח,המעמד,השכר המופרז,

זה די טבעי שרוצים את זה.

גם אני לא הייתי מתנגד לשכר מופרז, נשבע לך שלא.

אבל אל תשכח באמת לתת.

לפחות לרוב אלה שהבטחת להם.

בסדר, אז לא לכולם..

לרובם.

זכור

אפשר

גם..

וגם.