איך עוברים את זה בחתיכה אחת? אני מרפה ומנסה לתת לגל לעבור מעלי - אבל אני מרגישה שאני נחנקת, טובעת....

בתור מבין בים וגם בגירושים, עושה רושם - יש עצה גם לזה?

תודה על גילוי הלב. כתיבה מרתקת.

ובהצלחה שם בחוץ.

איש יקר,

גאה בך שכתבת את אשר על ליבך,טוב לשחרר מן הלב אל החוץ.

דבר לא פשוט לפרק משפחה,לא להיות שם תמיד בשביל הילדים.

כל החיים הם פיסות של שיעורים -עדיף להיות בצד המתחשלים(:

המשך לכתוב ולשתף-זה מרפא,זה מקרב-והכי חשוב-משחרר.

שיהיה לך שבוע נפלא,נתלי

תודה על השיתוף.

ורציתי להוסיף:

זה מאד מאד לא בריא לילדים לגדול ולהתפתח

 באוירה של ניכור, חוסר אהבה

ולעיתים מריבות.

עדיף להישאר איתם בקשר איכותי

ולתת להם דוגמא שצריך למצות את החיים ולא להישאר במקום שלא טוב.

כלומר, באופן פאראדוכסאלי אולי,

זה עוזר להתפתחותם התקינה.

כשמקבלים החלטה נכונה היא נכונה לכולם.

במחשבה לאחור, אם הרע בתוך המסגרת גובר על הטוב, לא צריך להיות שם (כן, גם לטובת הילדים)

שבת של קסם שתהיה