
יש ערפל אביכי בחוץ והוא שונה ויפה וחדש ועוטף כל וצורב משהו בפנים עד כדי שאני לא יכול להסתפק ברק לבלוע אותו דרך קרנית אל תא זיכרון. אני צריך. מה אני צריך? אני צריך לשנות צורה. לשנות צבירה. לעוף אליו ולהתמזג בו איכשהו. הוא עוד מקום אחר מחיי העיר הרועשים אך בנאליים. הוא אפור אבל כל כך לא אפור.
יום אחד בעוד מילניות, ימצא סטודנט למחשבות אדם קדומות אותי ויחוש עצב על האפשרויות שהיום הן בשבילו מובן מאליו. ואז יפשירו אותי מהמיכל הקריוגני הדפוק ההוא מהמאה העדיין פרימיטיבית ההיא - ה-21 נדמה לי.
תכתוב אני אומר לי תכתוב. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה